איור: רעות בורץ
אנחנו מצויים בעיצומה של סערה מושלמת. זה מתחיל, כמובן, במשבר האקלים. אסונות טבע כמו שריפות ענק, בצורת, סופות הוריקן וגלי צונאמי גובים בראש ובראשונה את המחיר הכבד מכל - חיי אדם. אותם אסונות מסבים נזק כלכלי בשווי מאות מיליארדי דולרים מדי שנה. הנזק העקיף מתבטא באובדן בית ורכוש, הגירה המונית ומיליוני בני אדם שהופכים מדי שנה לעניים ורעבים כמעט בן לילה. לקדרה המבעבעת צריך להוסיף גם את מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והברקזיט, שהשפיעו לרעה בשנתיים האחרונות על המחסור בחומרי גלם ועל הזינוק במחירי המזון והדשן.
כל הדרכים מובילות לאחד ממשברי המזון הגדולים ביותר שידעה האנושות. לפי הערכות האו"ם, ברחבי העולם חיים כיום 376 מיליון בני אדם רעבים. תוך שלושה או ארבעה עשורים, כשאוכלוסיית העולם תמנה כ-10 מיליארד בני אדם, נצטרך להגדיל את ייצור המזון ב-65% לפחות. הבעיה היא שכבר עכשיו 70% מהשטחים הפתוחים מנוצלים לחקלאות, ו-40% מהם סובלים מתופעות כמו שחיקת אדמה, פוריות מופחתת ומרעה יתר.
תעשיית המזון, זו שאמורה למצוא פתרונות, היא אחד האויבים הגדולים של הטבע, גם אם מתעלמים לרגע מהדיון המוסרי בנוגע לאכילת בעלי חיים. היא אחראית לייצור של 18.4% מגזי החממה, צריכת מים אדירה, השתלטות על שטחים פתוחים, כריתת יערות, השמדת בתי גידול ופגיעה עקיפה במגוון הביולוגי. על פי כל הנתונים המדאיגים והתחזיות השחורות, כבר היינו אמורים להניף דגל לבן, לאחסן בבוידעם את פרויקט האנושות, לכבות את האור ולנעול אחרינו. עד שיום בהיר אחד, כמעט משום מקום, הופיעה בפתח תעשיית המזון, דווקא היא, ותקעה את כף רגלה ברווח שבין המשקוף לדלת.
יודע חקלאי פיקח
אחרי שנים שבהן שלטו תחומים כמו סייבר ופינטק, רוח חדשה נושבת במסדרונות ההייטק. כיום כולם מדברים על פודטק ואגריטק. מדי יום צצים אייטמים על סטארטאפים שמתהדרים בפטנט התורן בתחום המזון. סטארטאפ המבורגר צמחוני בטעם בשר, סטייק בהדפסת תלת-ממד, סופרפוד שמבוסס על חלבון מן הצומח. בקצב ההתפתחות הנוכחי, המזון שמיוצר במעבדה על בסיס חלבון מן הצומח - חיטה, שמן קוקוס, עמילן תפוחי אדמה ועוד - צפוי להגיע לנתח של 35% משוק ה"בשר" העולמי עד 2040. לפי הערכות, שווי תעשיית הפודטק יגיע בתוך שבע שנים ל-385.7 מיליארד דולר.
עד שזה יקרה, מדינות קטנות שלמדו על בשרן את הלקח מהסתמכות על אימפריות גדולות, מבינות כיום שהן חייבות לייצר עבור עצמן מזון ממקורות אלטרנטיביים, ומכיוון שאין להן משאבים ושטחי גידול עצומים של חיטה, אורז ותירס הן משתמשות כיום באנרגיה סולארית או בהידרופוניקה. כך, למשל, הן מתחילות לגדל אצות. האצה, מזון טרנדי שגדל במהירות ומכיל חומרים מזינים רבים, הפכה בשנים האחרונות לאחת המועמדות האידיאליות בתור מזון העתיד.
במקביל, כ-2 מיליארד בני אדם, לא רק באסיה, מוצאים נחמה באנטומופגיה, אכילת חרקים. החרקים לא רק עשירים בחלבון ובחומרי תזונה חיוניים אחרים, כמו ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו, אלא גם פחות מזיקים לסביבה: תעשיית החרקים צורכת פחות חשמל ומים ופולטת משמעותית פחות גזי חממה בהשוואה לתעשיית הבקר. ומי שלא מסוגל לדמיין את עצמו נוגס בחרק, יכול להסתפק גם במדוזות או קקטוסים.
גיל הורסקי, לשעבר בכיר בענקיות המזון פפסיקו ומונדליז וכיום שותף מייסד בפלורה ונצ'רס, קרן השקעות הון סיכון בתחום האגרי-פודטק והקיימות, מסמן את ארבעת הכוחות המניעים הגלובליים שהפכו את תעשיית האגרי־פודקט לספינת הדגל של תחום האחריות התאגידית ושל עולם ההייטק:
1. בריאות האדם.
2. בריאות כדור הארץ.
3. ביטחון תזונתי.
4. דיגיטציה.
"כשמסתכלים על בריאות האדם והסיבות המרכזיות לתחלואה ותמותה, השרשור הראשון מגיע מתזונה ודיאטה", אומר הורסקי. "רוב המחלות קשורות לאיך ומה אנחנו אוכלים. 30% מאוכלוסיית העולם סובלים ממשקל יתר, וכיום ברור כי הדרך להבראה עוברת בין היתר דרך בינה מלאכותית שתיצור אופטימיזציה של תפריט מותאם אישית לפי תוצאות בדיקות הדם. הנתונים האלו הובילו לזליגת משקיעים מתחום הפארמה לתחום המזון והחקלאות. מדענים, יזמים ומשקיעים החליטו שאחרי שנים שבהן הם השקיעו בפתרונות אחרי שמישהו נעשה חולה, הגיע הזמן להשקיע במניעת אותן מחלות.
"כאשר פורטים את תחום בריאות כדור הארץ ונושא משבר האקלים, כל הדרכים מובילות לשתי תעשיות שדורשות שינוי מהותי - אנרגיה וחקלאות. במשך שנים אנחנו עדים לנתונים על פליטות גזי חממה בתחום החקלאות, על השימוש הנרחב במים, על הפגיעה במגוון הביולוגי והכחדת המינים. אז הנה, סוף-סוף, לצד המעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, עלה לחזית גם תחום החקלאות.
"ביטחון תזונתי היה עד לפני כמה שנים בעיקר מונח אקדמי או מושג שמשתמשים בו כדי לתאר בעיות רחוקות במדינות המתפתחות. אבל בעקבות שני אירועים גדולים, הקורונה והמלחמה באוקראינה, עלה נושא אספקת המזון לכותרות והחלו להתדיין בפרלמנטים ובאולפני החדשות לגבי השאלה אם יש מספיק מזון לאוכלוסיות בשעת משבר. כיום, 30% מאוכלוסיית העולם חווים אי-ביטחון תזונתי ברמה מסוימת, ועד שנת 2050 נצטרך להגדיל את ייצור המזון ב־70%.
"דיגיטציה הוא נושא שיכול להוות יתרון גדול בישראל. לפי מחקר של מקינזי, שבחן את רמת הדיגיטציה בעשר תעשיות גדולות תוך התמקדות בנושאים כמו בינה מלאכותית וביג דאטה, פודטק היא התעשייה שיש בה את הפער השלילי הכי משמעותי בין גודלה לבין רמת הדיגיטציה שלה. יש אמונה רבה בקרב המשקיעים שתעשיית הפודטק תיכנס למהפכה הדיגיטלית, בדיוק כמו שראינו בעבר בתחומים כמו סייבר ופינטק. חלק מזה קשור לנושא כוח האדם - אף אחד לא רוצה להיות חקלאי. באירופה, למשל, שליש מהחקלאים עברו את גיל 65 ואין דור צעיר שייכנס לנעליהם. וכך, מכורח המציאות, עולה הצורך ברובוטיקה, דיגיטציה ואוטומטיזציה, מה שמעמיק את הפוטנציאל של הפודטק והאגריטק להיות חדשניים ואטרקטיביים למשקיעים".
פיילוט ושמו ישראל
בישראל פועלות כיום כ-700 חברות פודטק, ומדי שנה צומח השוק ב-14% בממוצע. לפי דו"ח GFI ישראל שפורסם בפברואר 2023, ההשקעות בחברות ישראליות בתחום החלבונים האלטרנטיביים חצו בשנתיים האחרונות את רף מיליארד הדולר. השקעות בתחום זה, שכולל את תעשיות הבשר המתורבת, החלבון מהצומח והחלבון בפרמנטציה, מהוות 60% מההשקעות בתעשיית הפודטק בישראל. ישראל סיימה את השנה שעברה במקום השני בדירוג ההשקעות העולמי, כאשר גייסה 454 מיליון דולר, המהווים 15% מסך כספי הון הסיכון הגלובליים. על רקע ההאטה הגלובלית בהשקעות בשנה שעברה, נרשמה ירידה של 18% בהשקעות בתחום הפודטק, נתון שיכול להתקבל בהבנה אם משווים אותו לצניחה של 54% בהשקעות בתחום הסייבר ו-66% בהשקעות בתחום הפינטק. תעשיית הפודטק הישראלית, שגייסה עד היום במצטבר יותר מ-2.5 מיליארד דולר, מדורגת במקום השלישי בעולם ביחס שבין מספר החברות בתחום למספר התושבים במדינה. ישראל היא לא פחות מאימפריית פודטק.
"יש כמה סיבות שבגללן ישראל היא מעצמת אגרי-פודטק", אומר הורסקי. "הסיבה הראשונה היא היסטורית: ישראל היא מדינה שאין בה משאבים טבעיים ומים, שליש ממנה זה מדבר, ולכן מאז ומעולם היה צורך בחשיבה יצירתית וחדשנית בתחום החקלאות. כך, למשל, הביאה ישראל לעולם את הטפטפות של נטפים, עגבניות השרי, קולר אלקטרוני לפרות שפיתחה SCR הישראלית ומכרה לענקית התרופות מֶרק ועוד.
"כמו כן, אפשר לציין את ההחלטה של המדען הראשי ברשות החדשנות, שזיהה את המקומות שבהם ישראל מובילה, כמו סייבר ופינטק, ויזם הקמת חממות. לפי מחקרים בנושאי חדשנות, אזורים גיאוגרפיים צפופים שיש בהם מוסדות אקדמיים יוצרים אקוסיסטם פורה. זה נכון לגבי עמק הסיליקון בקליפורניה ונכון גם לגבי תל אביב ורחובות. החיבור בין יזמות לאקדמיה הוא משמעותי. יש הרבה דוגמאות: חברת אלף פארמס ופרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, בליבר מיטס (לשעבר פיוצ'ר מיט) ופרופ' קובי נחמיאס מהמרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית שייסד לא מעט חברות בתחום, ביניהן קולפלנט וסבוריט, ועוד ועוד.
"הסיבה השלישית היא השילוב בין גודלה של ישראל לצורת החשיבה שלה. אצלנו השוק קטן, וזה גורם ליזמים רבים להשתמש בישראל בתור פיילוט כדי לבדוק שזה עובד. ובדיוק מאותה סיבה, בעוד האירופאים חושבים על השוק המקומי, כי הוא מספיק גדול, היזמים הישראלים בונים את החברה שלהם כבר מהיום הראשון מתוך חשיבה גלובלית.
"וכמובן, ישראל חזקה בדיגיטציה ויש לה כבר יזמים בתחום ההייטק. וכאשר יוצא יחידת 8200, עובד הייטק בכיר או יזם מתחום מצליח כמו סייבר רוצים להקים חברה חדשה בתעשייה גדולה ועל הדרך גם לעשות אימפקט חיובי ובעל משמעות לטובת עתיד ילדיו והסביבה - יש סיכוי לא רע בכלל שהם יבחרו בתעשיית האגרי-פודטק".
האם סטייקים חולמים על פרות מתורבתות?
הרצון לייצר אימפקט חיובי הוא לא בגדר דברים בעלמא, אלא מניע אמיתי עבור כל אחד מהיזמים בתחום. "אני עוסק ביזמות אימפקט מתחילת דרכי המקצועית", אומר ליאור שליו, מנכ"ל חברת SimpliiGood. "מאז ומעולם הטריד אותי הפער בין מקום העבודה שלי, שממנו אני מתפרנס, לבין האג'נדה החברתית שבה אני מאמין. לתחושתי השניים צריכים להתקיים יחד. כל דבר אחר הוא פחות הגיוני בעיניי".
סימפליגוד מייצרת אצת ספירולינה טרייה באמצעות מחזור של 2 ק"ג פחמן דו-חמצני שבסופו נוצר ק"ג מזון. "אם עד לאחרונה תהליך ייצור המזון היה מושפע מהמהפכה התעשייתית, כלומר צריך לייצר כמה שיותר יעיל, מהיר, הרבה וזול, כיום אנחנו בעיצומה של מהפכה ששמה דגש לא רק על תהליכי ייצור יעילים אלא גם על מזעור הפגיעה הסביבתית, מתוך הבנה שיש ערך כלכלי גם לזה. כך החל נושא תמחור פליטות הפחמן ולקיחת אחריות כלכלית לפליטות באמצעות מיסוי".
מיכאל גורדון, מנכ"ל חברת BlueTree, מביא את הבשורה לאלו שסובלים מעודף משקל. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת ליצרני מיצים, חלב ומשקאות טבעיים להפחית משמעותית את כמות הסוכר במשקה תוך שמירה על המרקם והטעם. "פיתוח מוצרי מזון חדשים חייב לכלול בתוכו שמירה על הטבע ועל אוכלוסיות בעלי החיים, אחרת אנו מחטיאים למטרה", אומר גורדון. "כדי לוודא שייצור המזון לא פוגע במארג האקולוגי, צריך לאמץ כמה שיותר שיטות מקיימות הכוללות שימוש באנרגיה סולארית, חיסכון במים מתוקים, חיסכון בשטחי אדמה פורייה, עצירת הפגיעה בים ובאוקיינוסים ועוד. המטרה העיקרית היא ליצור מערכת הזנה לאוכלוסיית העולם שתענה על הצורך הקיומי, תישאר מגוונת וטעימה, ובמקביל תהיה בת-קיימא".
ד"ר ציפי שוהם, מנכ"לית ומייסדת חברת האגרוטק GreenOnyx שמייצרת ירקות-על בטכנולוגיה ייחודית שמאפשרת גידול סטרילי בכל מקום, היא בעלת ניסיון במחקר רפואי זה שני עשורים עם התמחות בביולוגיה של התא ובחקר הסרטן. הניסיון הרב של שוהם בחקר הסרטן הוביל אותה להכרה בחשיבותה החיונית והקריטית של צריכת פיטונוטריינטים טריים במניעה והגנה מפני מחלות כרוניות ומדבקות. "יצרנו פלטפורמה טכנולוגית שיכולה לספק תזונה טרייה במחיר שווה נפש לציבור הרחב, בכל מקום, ללא תלות בתנאי הסביבה, תוך יישום תהליכים בני-קיימא", מספרת שוהם. "בהשוואה למערכות חקלאיות מסורתיות, הפלטפורמה שלנו משתמשת בכמות נמוכה ביותר של מים מתוקים וחומרי דישון, ללא צורך בחומרי הדברה, אנטיביוטיקה או מזהמים סביבתיים, ומאפשרת שרשרת אספקה מקוצרת וחסכונית באנרגיה שאינה זקוקה לאדמה חקלאית. התוצרת שלנו נצרכת במלואה, ללא כל חלקים בלתי אכילים ובזבוז, ומתהדרת ביציבות חיי מדף ארוכים, שמובילים להיעדר הפסדים בקמעונאות או פסולת בבית".
החזר השקעה בריבוע
"עד 2025 צפוי הסכום המצטבר של השקעות אימפקט ברחבי העולם לעמוד על כ-53 טריליון דולר", מציין הורסקי. "בסופו של דבר התחומים שבהם אפשר להשקיע במסגרת אימפקט ו-ESG הם מזון וחקלאות, אנרגיה או תחום הבריאות. בפודטק אפשר לומר בבירור שאין גרין וושינג ואפשר להשקיע בלב שקט. הציפייה של משקיעי אימפקט היא לא רק החזר כספי אלא גם החזר אימפקט - כלומר ROI בריבוע. במחקר שנערך בקרב משקיעי אימפקט, עלתה השאלה באיזה סקטור מתוך רשימה של 20 תחומים אפשריים תירשם הצמיחה הגדולה ביותר - ו-54% מהמשקיעים הצביעו על פודטק ואגרוטק".
במאי 2021 נרשם אקזיט גדול בתחום האגרוטק בישראל, אחרי שחברת פרוספרה נרכשה תמורת 300 מיליון דולר. חודשיים לאחר מכן התחילו להגיע לתעשיית הפודטק בישראל ההשקעות הגדולות, תחילה עם אלף פארמס שגייסה 105 מיליון דולר. כעבור חמישה חודשים הצליחה פיוצ'ר מיט לגייס 347 מיליון דולר, הסכום הגדול ביותר שנכנס עד אז לחברה בתחום הבשר המתורבת ברחבי העולם. עבר עוד חודש - וחברת רידיפיין מיט גייסה 135 מיליון דולר. וכל השאר היסטוריה.
חברות המזון הגדולות בישראל הבינו מהר מאוד לאן נושבת הרוח בכל הנוגע לעתיד המזון ולמזון העתיד, והחליטו עוד לפני הגיוסים הגדולים לתמוך בתעשייה באמצעות הקמת חממות לחברות סטארטאפ. שטראוס הקימה את חממת דה קיצ'ן, שהצליחה בגדול עם אותה אלף פארמס, ותנובה הקימה את חממת פרש סטארט.
"בזמן שתעשיית המזון פולטת גזי חממה בכמות גדולה יותר מאשר תעשיית התחבורה והתעופה גם יחד, פיתוחים ותהליכים הקשורים בייצור מזון מקיים שלא מבוסס על בעלי חיים תורמים להפחתת הפליטות", אומר יהונתן ברגר, מנכ"ל חממת דה קיצ'ן שתומכת מאז הקמתה לפני שמונה שנים ב-23 חברות פודטק שגייסו עד כה יותר מ-280 מיליון דולר.
ברגר מספר על כמה חברות בחממה שמסייעות בהפחתת פליטות גזי חממה באמצעות התנהלות אחראית בתחום הפחתת בזבוז מזון וטיפול בפחת. חברת ANINA, לדוגמה, לוקחת פסולת חקלאית של 'ירקות מכוערים' שלא נמכרים מטעמי אסתטיקה, ומפיקה מהם קפסולות מזון פוטוגניות, בריאות ומזינות. חברת Yeap לוקחת שמרים משומשים מתעשיית הבירה ומפיקה מהם חלבון איכותי שיודע גם לקשור שמן ומים ויש לו יכולת הקצפה, וכך אפשר ליצור ממנו מיונז ואפילו גלידה. חברת Prevera פיתחה חלבון שמחליף את החומר המשמר המזיק ומגן על סוגים שונים של מזון מפני זיהומים, ובין השאר חוסך את הצורך בהעלאת חומציות במזון, מאריך את חיי המדף ומונע עלויות רבות של בזבוז מזון.
סוג אחר של חברות בחממה מטפל במציאת פתרונות עבור בעיות שנגרמו, בין היתר, כתוצאה ממשבר האקלים. חברת ונילה וידה, למשל, הצליחה לגדל וניל בתנאים חקלאיים וביוטכנולוגיים באיכות גבוהה כפתרון למזג האוויר הלא-יציב שפוקד את מדינות אפריקה, ובכללן מדגסקר, שם מרקיע לשחקים מחירו של הווניל. חברת Forsea היא הראשונה שמשתמשת בטכנולוגיה מבוססת אורגנואידים לגידול בשר מתורבת של דגים ופירות ים, במטרה להפחית את הנזק שנגרם לאוקיינוסים עקב דיג.
לצד הבשר המתורבת אפשר לציין גם את החלב המתורבת. ד"ר אייל איפרגן, מנכ"ל שותף של חברת ImaginDairy, שואף לעצור את השימוש בפרות, שהן, לדבריו, "ביו-ריאקטור לא יעיל". "גידול בקר מייצר גזי חממה יותר מכל כלי הרכב שנוסעים בכבישי העולם, מזהם את מי השתייה, דורש המון קרקע לגידול ומצריך שימוש רב באנטיביוטיקה ובחומרים נוספים, ועל זה נוסף כמובן השיקול המוסרי בגידול בעלי חיים לתעשייה", אומר איפרגן. "הטכנולוגיה שלנו מחליפה את תהליכי הייצור של חלבונים מפרות באמצעות תסיסה טבעית של פטריות ושמרים המבוססת על בינה מלאכותית, וזה מאפשר ייצור של מוצרי חלב ללא פגיעה בסביבה או בבעלי חיים, וזאת מבלי לוותר על הטעם, המרקם והערך התזונתי של חלב ומוצריו. לפי ההערכות שלנו, התהליך הזה חוסך 93% מגזי החממה, 98% מצריכת המים ו-99% משטח האדמה בהשוואה לתהליך המקביל עם פרות וזו בשורה משמעותית מאוד. האפשרות להשפיע על חייהם של כל כך הרבה אנשים ובעלי חיים מרגשת אותי עד היום".
מעצמה נשית
לפי דו"ח של AgFunder ,38% ממייסדי חברות טכנולוגיות המזון בישראל הן נשים, יותר מכפול בהשוואה לשיעור היזמיות בענפי טכנולוגיה אחרים. לפי נתוני דו"ח מכון המחקר SNPI, 44% העובדים בתחום החלבונים האלטרנטיביים הן נשים, לעומת 34% בכלל ענף ההייטק. לפי אותו דו"ח, ב-31% מהחברות בתחום יש אישה בתפקיד ניהולי בכיר, לעומת 18% בלבד בענף כולו. ברבע מהחברות מכהנת אישה בתפקיד מנכ"לית, לעומת עשירית בלבד בענף.
"תעשיית הפודטק מציעה הזדמנויות רבות לנשים", אומרת חן חטב, מנהלת קהילת GrowingIL במכון הישראלי לחדשנות. "מניסיוני כאישה בתחום האגטק, אני עובדת מול מייסדות, מובילות בתעשייה ומשקיעות בתחום - וזה תמיד מרענן. כמו כן, כל הצוות שלנו בקהילה, כולל הדירקטורית ומנהלת השותפויות שלנו, מורכב מנשים. להיות בפגישות שמורכבות רק מנשים זו חוויה מעצימה. המגמה החיובית של גיוון מגדרי היא בהחלט סימן חיובי לעתיד התחום".
"ייתכן שתעשיית הפודטק הייתה מלכתחילה פתוחה יותר לקבלת נשים בתפקידים מגוונים מאשר תעשיות אחרות, כך שנוצרה תנועה רחבה יותר של נשים שמגיעות למקומות עבודה שיש בהם יותר נשים מלכתחילה והעסקת נשים בתפקידים זוטרים ובכירים ממשיכה להתרחב", מציע שליו. "כך או כך, הדגש העיקרי בעיניי הוא כיצד ניתן לשכפל מצב זה לשאר הסקטורים בתעשיית ההייטק ובכלל. כמי שנמצא בתחום כבר תקופה ארוכה ורואה את השינוי המגמתי, אני רואה את הגיוון המחשבתי ואת יכולת קבלת ההחלטות שמכילה זוויות ראייה שונות ודיונים מפרים יותר, וחושב שזה קריטי עבור כל תחום, לא רק בהייטק - ובזה עלינו להתרכז".