גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התחלנו להרגיש בעוצר": הפרסומאים שקנו את המשרד שלהם בחזרה מהענקית האמריקאית

אחרי שנים שבהן משרדי הפרסום הגדולים בארץ נמכרו אחד־אחד לתאגידים בינלאומיים, באו זיו קורן וניב חורש ועשו בדיוק את ההפך ● בקיץ האחרון, רכשו המנכ"לים המשותפים של ראובני־פרידן את המשרד שלהם בחזרה מהענקית האמריקאית IPG, שהחזיקה בו שנים ● בראיון הם מספרים איך כמעט הכפילו את המחזור

זיו קורן (מימין) וניב חורש. ראובני־פרידן / צילום: אייל נבו
זיו קורן (מימין) וניב חורש. ראובני־פרידן / צילום: אייל נבו

לרבים ממשרדי הפרסום הבולטים בישראל יש תוספת קטנה ליד השם: ליהושע יש את TBWA, לגיתם יש את BBDO, לגליקמן־שמיר־סמסונוב יש את PUBLICIS. התוספת הזאת מבטאת את המגמה שמלווה את הענף בשנים האחרונות - החברות האלה נרכשו בידי תאגידי פרסום בינלאומיים, שמשמשות להן גב כלכלי חזק ורשת ביטחון.

גם לראובני־פרידן יש כזה, IPG, אלא שהבעלות האמריקאית שהמייסדים המיתולוגיים אודי פרידן ומשה ראובני עמלו להביא - בדרך החוצה. ובניגוד למה שאפשר לחשוב, פיצול הכוחות, שנעשה בקיץ האחרון, הגיע דווקא מתוך החלטה של המשרד הישראלי לחזור לעצמאות. "התחילה להיווצר תחושה של עוצר", מספר ניב חורש, הבעלים הנוכחי (לצד זיו קורן) ומנכ"ל משותף. "לאורך השנים הם נתנו לנו המון יכולות, אבל פתאום הרגשנו מוגבלים. וואלה, אני לא יכול לרכוש חברת דיגיטל קטנה שאני רוצה? אני לא יכול לחפש משרדים כמו שאני רוצה? והדבר הזה התחיל להצטבר".

תופעה חדשה בסין: נערות שוכרות שחקנים שיגלמו גיבורי־על ויצאו איתן לדייט
היבוא נפתח, התמיכה לא הגיעה והחקלאים עוקרים את מטעי הזיתים

למעשה, למשך זמן מה, הקונסטלציה הזאת עבדה, גם אחרי שראובני ופרידן (שגם קנו חלק מהבעלות) כבר יצאו לגמלאות. "בקשר עם IPG היה סוג של עצמאות, יכולנו לנצל את החוזקות והיתרונות של רשת בינלאומית, אבל לשמור על אוטונומיה", ממשיך חורש. עד שזה התחיל לחרוק. "כשכבר היינו מנכ"לים שבע-שמונה שנים, היו לנו מחשבות על פיתוח עסקי. נפגשנו עם הרבה חברות שרצינו לרכוש או למזג, וראינו ש־IPG לא בעניין של להשקיע".

בקורונה, היחסים בין הצדדים התערערו עוד יותר. "היינו לבד. קיבלנו לפעמים החלטות מנוגדות להמלצות של IPG. למשל, הם באו ואמרו לנו: תחתכו כוח־אדם ב־50%. אמרנו להם: אין דבר כזה. אנחנו מתנהלים שבוע־שבוע, לא רבעון־רבעון. אחר כך הם שלחו מיילים לכל המנהלים במשרדים בעולם, בהם נכתב: 'צריך לקצץ 40%'. לא עשינו את זה. נכנסנו לעימותים, אבל זה הוכיח את עצמו כי עבדנו כמו סיירת. בסופו של דבר בא לפה המנכ"ל של אירופה ופרגן לנו מאוד, כי התוצאות היו טובות".

"במובן הזה הקורונה נתנה לנו אוויר לנשימה, וכשהעולם עצר, אנחנו רצנו", אומר קורן. "גייסנו אנשים, טאלנטים, בנינו סוכנות דיגיטל וגם את ההבנות שלנו כמנהלים". אחת מהן הייתה שצריך להחזיר את המשרד לבעלות ישראלית. "הבנו שזה שלנו ושאנחנו מנהלים את העסק בפועל, והקשרים עם הלקוחות הם הקשרים שלנו. הבנו שאנחנו לא רוצים ללכת לשום מקום, ושאם זה הבייבי שלנו, אנחנו רוצים להיות ההורים והבעלים שלו, ובאותו רגע, פעלנו לממש את זה".

"הגשנו הצעה טובה מאוד - היינו מוכנים לשלם הרבה כדי לעשות את המהלך הזה - ואמרנו שאנחנו מצפים שזה יקרה, כי אם לא, אולי לא נהיה פה", אומר חורש. "נתנו את התחושה שלהמשיך בלעדינו זו בעיה. שנינו קיבלנו הצעות מההייטק, וב-IPG ידעו את זה. הם הבינו שאנחנו לא בכיס שלהם".

אתם זוכרים את השיחה שבה התקבלה ההחלטה?
"לא הייתה שיחה אחת גדולה", הוא מסביר. "היו כמה שיחות תסכול קטנות. הכול הצטבר לתחושה שכשזה יהיה שלנו, יהיה לנו חופש".

"עברו תשעה חודשים מרגע שעלה הרעיון והתחיל הדיאלוג ועד שחתמנו", מוסיף קורן. "משא ומתן עם אמריקאים זה דבר מאוד קשוח", ממשיך חורש. "קודם סגרנו עם IPG אירופה, ואז IPG ארה"ב נכנסו ורצו לשנות דברים. זה נפל בדרך עשר פעמים. החתימה הייתה באוגוסט, אבל הבעלות רטרואקטיבית מינואר. בעצם מדובר בעסקת רכישה בתשלומים של חמש שנים".

את השם של המשרד הם לא טרחו לשנות. "לא הרגשנו שאנחנו צריכים את השם שלנו על הדלת", אומר קורן. "אנחנו נמצאים בנימי העסק ובעורקים שלו. בתחושה שלנו זה המותג ויש לו הריטג'. בעולם מותגים חיים מאות שנים. הם עוברים מנכ"לים ובעלים, לפעמים מתחילים כמשהו משפחתי ונהיים תאגיד, אבל תמיד שומרים על השם ועל המקום". "חוץ מזה הדנ"א של המקום נובע מהבעלים המקוריים", אומר חורש. "שניהם חברי דירקטוריון, ואנחנו מתייעצים איתם בהחלטות אסטרטגיות של פיתוח עסקי".

את IPG, הם מחדדים, הם יורידו מהשלט בעוד פחות מחודש, כשיעברו למשרדים החדשים בבני ברק. "יהיה שם לוגו חדש ועיצוב חדש", הם אומרים.

"ניהול האגו טוב לפרסום"

המשרד, שנוסד ב־1986, מונה היום כ־100 עובדים. עם הלקוחות הבולטים שלו נמנים מזרחי טפחות, סמלת, AIG, הוט, אופטיקנה, ויסוצקי, מחלבות גד ויד 2. קורן וחורש מנהלים אותו כבר 12 שנים - יחד.

קמפיינים של ראובני פרידן. ''לא עובדים לפי בריפים, אלא בתוכניות של שלוש-חמש שנים'' / צילום: באדיבות ראובני פרידן

לכל אחד יש קצת אגו. איך זה מסתדר לכם?
"היומיום הוא לא פשוט, אבל כשיש לך שותף שאתה יכול לחלוק, להתלבט ולחשוב איתו ולהיות בצמתים הקשים, זה יתרון אדיר", אומר חורש וקורן מוסיף: "זה משהו ששווה לארגונים ולבעלי בית לאמץ. בעיניי לא להיות לבד זו המתנה הכי גדולה שאדם יכול לקבל בחייו. זוגיות טובה תמיד עדיפה, במיוחד עם כל האתגרים - ומנכ"לות משותפת זה אותו הדבר בדיוק. אם היו אומרים לי 'תכפיל את השכר שלך, את התנאים שלך, קח את השכר של ניב ותנהל את העסק הזה לבד, לא הייתי לוקח. הזוגיות היא פרייסלס".

איך מתחלקת העבודה ביניכם?
"כל אחד מנהל ומוביל לקוחות אחרים", מסביר חורש. "אני ממנכ"ל גם את חברת הדיגיטל שלנו ארלו, ובכל מה שקשור להובלה וניהול של המשרד אנחנו מחלקים בינינו גם פרויקטים וגם סמכויות לפי יתרונות, חוזקות והעדפות אישיות. הרבה מהאנרגיה שלנו מושקעת בסנכרון בנוגע להחלטות לאן אנחנו הולכים ואיך אנחנו רואים את שיטות הניהול.

"עבור הלקוחות זה יתרון גדול, כי בצמתים אסטרטגיים יש שני ראשים בכירים שיכולים לשבת יחד. הם מקבלים גם את מי שמכיר ויודע וחי את הלקוח, וגם ראש רענן שאין לו אינטרס חיצוני לבוא ולקחת לך. זה דאבל אימפקט. ביומיום כל לקוח מקבל טיפול של מנכ"ל, מה שפחות קיים במשרדים אחרים. גם הנושא של ניהול האגו הוא טוב לפרסום. לפעמים האגו מעוור, וכשאתה בשותפות או בזוגיות, האגו לא יכול לנהל אותך".

"רק עם לקוחות משלמים"

בית הגידול של השניים רחוק מעולמות הפרסום. קורן גדל באלפי מנשה, "מקום מקסים ומורכב. הייתי ילד רגיש מאוד, אהבתי לשחק עם מילים כמו שילדים אוהבים לשחק בכדור, אבל כל תחום הפרסום לא היה פתוח בפניי. בצבא הייתי חובש קרבי, וחשבתי להמשיך לרפואה. בינתיים התחלתי קורס אצל תרצה גרנות, ואחריו עבדתי כקופירייטר כעבודה זמנית. למעשה, זו הייתה עבודה עד שאחליט מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. זו גם הייתה התחושה שלי עד שהפכתי למשנה מנכ"ל. לראובני־פרידן הגעתי אחרי שכבר חשבתי לעזוב את התחום. הקמתי סטארט-אפ בעולמות של חדשנות ויצירתיות, ואודי וראובני נכנסו כמשקיעים. אחרי שנה וחצי, ב־2009, נקראתי למשרד, ומאז אני כאן. נתנו לי את חוויית העצמאות הכי גדולה שיכולה להיות, להיות חופשי ליצור. חוויית הסטארט־אפ הייתה מאוד בודדה, וכאן לא הייתי בודד לרגע".

חורש הוא קיבוצניק מהדרום (קיבוץ דביר). במקרה שלו נראה שהאסימון נפל מוקדם יותר. "בגיל 13 התגלגל לידיי הספר של דוד פוגל שמספר על חייו כפרסומאי. נדלקתי, כי אהבתי את השילוב בין פסיכולוגיה, עסקים ויצירתיות, והחלטתי שזה מה שאני רוצה. אחרי הצבא והטיול באוסטרליה התחלתי ללמוד קופירייטינג אצל תרצה גרנות, ובסוף הקורס התקבלתי למשרד גליקמן נטלר־מייזלר. הייתי שם ארבע שנים, ואז עברתי לבאומן כמנהל קריאייטיב. לפני 19 שנה הצטרפתי לראובני־פרידן כסמנכ"ל קריאייטיב".

מה אתם יודעים היום שלא ידעתם כשנכנסתם לתפקיד?
"אחד הדברים שהגדרנו בתחילת הקדנציה שלנו כמנכ"לים היה שהמסרים הפרסומיים יעברו בתוך הקריאייטיב של הפרסומת, ולא בסוף", אומר חורש. "בעבר היה ז'אנר של פרסומות יפות ומהנות, שרק בסוף דיברו על המסר. אני אישית עשיתי את זה הרבה שנים בקמפיינים של אורנג', שבנו את המותג יפה מאוד, אבל אף אחד לא הבין את המסר. אז החלטנו לאתגר את עצמנו. היו מי שאמרו בהתחלה שזה לא קריאייטיב, אבל אנחנו ראינו את האפקטיביות".

"זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל בקמפיינים של ראובני־פרידן לא נדרש דבר מפרסם בסוף", אומר קורן, "הוא עובר בתוך הסרט. זיהינו שמתוך אלה שצופים בפרסומות 82% נוטשים את המסך כשמגיע דבר המפרסם. בפרסומות שלנו ה־82% שיעזבו כבר קיבלו את המסר".

"עם הניסיון וההתבגרות הבנו גם את החשיבות של דרך אסטרטגית", מוסיף חורש. "יש לי לפעמים תחושה שענף הפרסום הפך לתחרות של גימיקים, מי מביא את הפרזנטור הכי מדובר, מי מביא את השיר הכי מגניב, ואז יש הבלחות חד־פעמיות, שהאפקטיביות שלהן מוגבלת מאוד. אנחנו פחות מחפשים טווח קצר, אלא עובדים בתוכניות לשלוש־חמש שנים. הקרב על 'על מה ידברו עוד שבועיים' הוא חשוב, אבל לא מספיק. פורמט העבודה שלנו הוא לא לפי בריפים. החשיבה שלנו היא להתחבר ללקוח, להבין את הסוגיות והמטרות שלו, לעשות חשיבה משותפת על האתגרים. זה הופך אותנו מגוף מגיב לגוף יוזם, וזה מחזק את השותפות עם הלקוחות".

"מבחינתי כוחה של העקביות הוא תגלית", אומר קורן. "כאיש קריאייטיב צעיר רציתי כל הזמן להמציא מחדש, כי העולם זז מהר ואוהב ומעריך חדש. אבל בתוך התזוזה המהירה ובתוך משאב היצירתיות, לעקביות יש כוח אדיר. התחלת שפה, התחלת לעבוד עם פרזנטור, תמשיך ותמצא את הדרך לחדש בתוך הדבר.

"עקביות היא גם בהיבט של ניהול הקריירה. כשהתחלתי לא חשבתי שזו יכולה להיות קריירה כל כך ארוכה, בטח כאיש קריאייטיב. מה התוחלת של זה, ושל פרסומאי בכלל, שהוא בתחום שוחק מאוד? אבל למדתי שאין לזה סוף. פעם אמרו שהחזק שורד, אבל אני מאמין שהגמיש שורד. זה שהוא יצירתי ומשתנה".

בטיפוח היחסים והקשרים עם התעשייה, הם טוענים, הם פחות חזקים. "אנחנו משרד של כישורים, ולא של קשרים. אנחנו לא פוליטיקאים", אומר חורש. "אולי זו נקודת חולשה, אבל זה מי שאנחנו. בסוף סמנכ"ל שיווק קם בבוקר ויש לו את הצרות שלו, הוא מחפש אנשים שיהיו איתו שם ויעזרו לו לחשוב. זה תמיד ממקום של העבודה, ולא ממקום של מינגלינג, ארוחות והזמנות. זו לא אסטרטגיה, זו האישיות שלנו, וזה מוכיח את עצמו: כשנהיינו מנכ"לים המחזור של המשרד היה 140 מיליון שקל, היום הוא 220 מיליון שקל. ממה שאני מכיר, המשרדים שמרוויחים יותר הם אלה שמבוססים על כישורים, ואלה שמרוויחים הכי פחות הם אלה שמבוססים על קשרים. כי כשאתה מביא ערך, ישלמו עליו. אם אתה בזכות קשרים וקומבינות, אז פחות".

"לכל דבר יש מחירים", מוסיף קורן. "ניב אומר 'תראי את המחזור המדהים', כמעט הוכפל. אבל אולי הוא היה משולש אם היינו גם בעולמות של יח"צ וחיבורים. בסוף אתה צריך לדעת מי אתה, מה החוזקות שלך, ולעבוד איתן. אז זו לא אסטרטגיה, אבל זו כן בחירה".

מה לא תעשו כבעלים של משרד?
"לא נעבוד עם לקוחות שאנחנו מפסידים עליהם כסף", אומר קורן. "יש משרדים שכדי לגדול ולעלות בדירוג עדיין מסכימים לזה, אנחנו לא. לא עובדים עם לקוחות שלא משלמים".

מ-20:00 עד 8:00 אין הודעות

בעבר התאפיינה העבודה במשרדי פרסום בשעות ארוכות, יש שיגידו חסרות פרופורציה, לעתים מתוך כניעה לרצון הלקוחות. לאחר סדרת כתבות שהתפרסמה בגלובס לפני כשנה נפגשו שני הצדדים - הפרסומאים והמפרסמים - ונחתמה אמנה משותפת שניסחה מחדש את יחסי העבודה.

אתם הייתם בדור שעבד שעות אינסופיות. בעיניכם הצעירים של היום מפונקים יותר?
"הם מאלצים אותנו להשתנות, וזה טוב", אומר קורן. "אין מה להילחם בזה, לא כי אי אפשר לנצח, אלא כי חבל לפספס את זה. אני לא מצטער לרגע על השעות שהשקעתי, הגעתי לאן שהגעתי גם בגלל זה. אבל הורגלנו לחשוב שזו הדרך היחידה להצליח. זה כמו מישהו שהופך לנכה ולומד לפתח שרירים חדשים וחושים חדשים, אז אני מניח שיהיו דברים שיפצו על זה. הדור הזה בא ללמד אותנו שיעור חשוב".

"גם לקורונה יש תפקיד", אומר חורש. "אם היית אומרת לי לפני כמה שנים שאני אעבוד יום בשבוע מהבית ואיהנה מזה, וזה ישפר אותי כאיש מקצוע, הייתי אומר לך שאין סיכוי. היום אני לא יכול לוותר על זה.

"עוד משהו שהשתנה בתחום כולו הוא שהיום מפרגנים יותר. פעם היית מובן מאליו, ואם יצאת בשש חצי בערב, המנכ"ל היה אומר לך: מה, יום קצר? עכשיו העובדים הרבה יותר נראים".

אמר לי לא מזמן בכיר במשרד פרסום: "אין לי מושג מה הם עושים שם בבית".
"אני חושב שאם אדם עושה חצי יום ספורט אבל העבודה מתבצעת, והוא זמין ללקוחות ולמנהלים ולשותפים שלו, אז אולי זה טוב, יהיה לו חצי יום שבו המצברים מתמלאים", אומר חורש. "זה לא כואב לי שהוא מקבל משכורת על זמן שהוא בחדר כושר. הבעיה באמירה של הבכיר היא שהוא מרגיש שמבזבזים לו את הכסף. אני אוהב את זה שאני לא יודע, שיש לעובדים יום לנשמה. אם ביום מסוים נשארת מאוחר לעשות משימה כי מחר יורד שילוט, אז יום אחרי תלך לאכול ארוחת בוקר עם אמא שלך. בסוף אני לא מפקפק בתפוקה של אף אחד, ומשמח אותי שכבעלים יש לי אפשרות לתת לעובד חופש. אתה מנהל פה 100 עובדים, ואתה רוצה שהם יוכלו להתקדם בחיים".

"אתה לא יכול לצפות מאנשים לחשוב בלילה על הלקוחות ועל הפתרונות, ואז לשאול מה הם עושים בבית ביום בשבוע הזה", מוסיף קורן. "זה לא הוגן".

בקורונה הובלתם מהלך של השתקת קבוצות הווטסאפ של המשרד בין שמונה בערב לשמונה בבוקר. כמה זמן זה שרד?
"עדיין שורד", אומר חורש. "יש לנו מלא אימוג'ים של 'ששש שמונה'. אם מישהו כותב, שמים לו את זה. אם חייבים אז שולחים מייל או בפרטי".

איך אתם באופן אישי מאזנים בין בית לעבודה?
"שאלו את מייקל ג'ורדן, גיבור נעוריי, איך הוא משחק משחקים שלמים בלי לרדת לנוח", אומר קורן. "התשובה שלו הייתה שהוא נח על המגרש. גם אני מוצא את הדרכים לנוח על המגרש. אנחנו בענף שמקדש מאמץ, וצריך לקדש גם מנוחה. זה להגיע נינוחים לתוך הקייס, בלי להישחק, אחרת זה לפרוש ולעזוב".

אצל חורש זה עובד קצת אחרת. "אני לא מצליח לנוח על המגרש. אני אוהב אתגרים. עד עכשיו מכל משבר קרו לי דברים טובים. תשמעי, גדלתי בלינה משותפת, את הטראומה הגדולה של חיי כבר עברתי. להיות בגיל חודש בבית תינוקות זה יותר קשה מהיום שבו קסטרו עוזבים, אז אני רק במגמת שיפור".

"מגיעים עם סכין מנתחים"

נדמה שקסטרו היא בהחלט טראומה ברפרטואר של ראובני־פרידן. הרשת, שהייתה לקוחת דגל של המשרד כמעט 30 שנה, שבהן גם הפכה לקבוצה, החליטה בדצמבר 2018 לצאת לדרך אחרת - ולקחה עמה תקציב שנתי של 15 מיליון שקל. עם הצטרפותה של סמנכ"לית שיווק חדשה עברו התקציבים לשני משרדים אחרים. זה החזיק מעמד פחות מארבע שנים, ובספטמבר האחרון החליטו בקבוצת קסטרו לצאת לדרך עצמאית.

פרסומת של ראובני פרידן לקסטרו. הייתה לקוחת דגל כמעט 30 שנה / צילום: באדיבות ראובני פרידן

"טיפלתי הרבה שנים בקסטרו, והיום שבו הם עזבו היה אחד הימים הקשים בחיי", מספר קורן. "זה היה כמו לאבד אהובה. נשבר הלב. זה לא היה עסקי בכלל. הכול אישי, הכול זולג, הכול מורגש. את נשארת בלילות לעשות פרזנטציות, חוזרת מחו"ל במיוחד, זה לא כי מישהו הכריח אותך. אהבתי מאוד לעבוד בשביל משפחת רוטר, ולאורך השנים יצרנו דברים שהם מאסטרפיס, הם נכנסו לפנתיאון של הפרסום הישראלי.

"אחד הדברים הטובים שיצאו מזה הוא שאנחנו עובדים קשה מאוד כדי שלקוחות לא יעזבו אותנו. זה סוג הכאב שאני עובד קשה כדי להימנע ממנו. הפרידה הזאת היא רגע מכונן בחיים שלי".

"תוגת המפסידים תמיד גדולה יותר משמחת המנצחים", מוסיף חורש. "מבאס מאוד להפסיד לקוח. חלק גדול מהלילות שבהם לא ישנתי הוא בגלל זה. אני אישית עשיתי את חמודי לכללית וזה היה סיפור הצלחה מדהים, וארבע שנים אחרי זה התחלף סמנכ"ל שיווק, היה מכרז והם עברו למשרד אחר. חצי שנה הייתי נסער מהדבר הזה. אבל עם השנים אתה מקבל ביטחון, ומבין שיהיו אנשים שלא ירצו לעבוד איתך".

וכשמפסידים מכרז?
"אני אוהב לעשות מכרזים, המשרד בשיא במכרזים", אומר חורש. "האנרגיה של הביחד, גם אם זה לוקח שעות, היא אנרגיה של אש. זכינו בשנתיים האחרונות ב־12 תקציבים חדשים. אבל להפסיד מכרז זה פחות כואב מלהפסיד לקוחות, כי זה לא משהו שהוא שלך, זו תחרות".

אחד הקמפיינים הכי זכורים בישראל לאורך השנים הוא הפרסומת לתפוזינה, שעשו בראובני־פרידן בשנות התשעים. היא מוצבה כאהובה כל כך עד שב־2011 החליטו במשרד לחדש אותה. אלא שהפעם המהלך לא נחל הצלחה. "כשהייתי צעיר וחיפשתי את הגימיק הבא", מספר חורש, "הבאנו את הג'ינג'ית לקמפיין קאמבק בתפוזינה. הוא היה מוצלח קריאייטיבית, שלושה שבועות ברצף גם בזכורות וגם באהובות, וברמת האגו והברנז'ה כביכול הייתי צריך להיות מבסוט מאוד, אבל הוא לא עזר במכירות בכלל. במחקר אפקטיביות גילו שהוא אפילו עשה קצת נזק למותג, כי הוא גרם לו להיתפס כמיושן. למדתי שם שיעור משמעותי: לא להיכנס לגימיקים. הבנתי גם את השינוי בתפיסת הנשיות - זה ייצג סקסיסטיות של פעם. הפנמנו את זה, ושינוי החשיבה הזה הוביל אותנו לקבל בשנה האחרונה ציון לשבח מהנשיא על קמפיין AIG עם זוג גאים (אסי עזר ואלברט אסקולה - ג"ח).

"אני מצטער על מקרים שבהם מישהו נפגע ברמה האישית", אומר קורן. "ברמה היצירתית עשיתי פרסומות שאנשים נפגעו מהן, ולא הייתי עושה את זה היום".

פעם דיברו על הפרסומאי שמגיע עם סכין בין השיניים.
"יש לנו סכין, אבל אחרת", אומר חורש, "אנחנו מעדיפים להגיע עם סכין מנתחים. יש שם מישהו שאתה צריך להיות איתו ובשבילו, אתה לא רוצה לרצוח, אלא לטפל בו ולעזור לו. אתה גם הרבה יותר מדויק עם סכין מנתחים. זה בא להצמיח, לא להרוג".

מה התוכניות שלכם לעתיד?
"בחמש השנים הקרובות אנחנו רוצים להצמיח את העסק מכמה זוויות", מפרט חורש, "להיכנס לתחומים חדשים בעולמות הדיגיטל ולהקים חברות. אנחנו רוצים להפוך להיות סוכנות הצלחה ולא רק סוכנות פרסום, וכמובן גם לגייס לקוחות ותקציבים ולהצמיח את דור המנהלים הבא. יש לנו שני משנים למנכ"ל, כמו שאנחנו היינו, והשאיפה היא שהחפיפה הזאת תהיה פחות משלוש וחצי שנים. אנחנו חושבים על היום שבו נהיה מנכ"לים של קבוצת חברות ולא של משרד פרסום".

ממש כשאנחנו מסיימים את השיחה נכנס לחדר משה ראובני. "הם ההמשך הכי טבעי של אודי ושלי", הוא אומר. "אנחנו היינו טובים לתקופתנו, והם לוקחים את המשרד לתקופה חדשה".

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"