בצלאל סמוטריץ' בשיחה עם יצחק גולדקנופף / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הצעת תקציב המדינה הגיעה בשעות הבוקר של יום שני לישורת האחרונה, עם תחילת הדיונים במליאת הכנסת לקראת אישור סופי בהצבעות שייערכו בלילה שבין שלישי לרביעי.
רגע לפני העברת התקציב, נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם יו"ר סייעת יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, ועם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כדי להסיר את ההתנגדות של אגודת ישראל לתקציב. על מנת לקנות את האצבעות של הפלג החסידי במפלגה החרדית, הבטיח נתניהו עוד 250 מיליון שקל לתמיכה בישיבות.
● התקציב מגיע לישורת האחרונה: הקשיים הפוליטיים וההערכות באוצר
● "נהפוך למדינה נחשלת": מאות כלכלנים נגד חלוקת הכספים הקואליציוניים
● מצטרפים ל-300 הכלכלנים: בכירי האוצר לשעבר נגד חלוקת הכספים הקואליציוניים
בשלב מתקדם זה של הכנת התקציב, שלושה חודשים לאחר שאושרו המסגרות שלו בממשלה ואחרי שוועדות הכנסת סיימו את העבודה על הצעות החוק והשינויים, לא הייתה אפשרות טכנית לפרוץ את מסגרת ההוצאה ולהוסיף כספים, מבלי לערוך קיצוץ רוחבי כלשהו.
על כן, סוכם מול גולדקנופף שבמהלך שנת התקציב, רבע מיליארד השקלים שדרשו באגודה יגיעו לידיה באמצעות העברות תקציביות בוועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עומד שותפו של גולדקנופף להנהגת יהדות התורה, ח"כ משה גפני.
גפני עשה שרירים, גולדקונפף חסר נסיון
הדינמיקה בין גפני לגולדקנופף מעניינת בהקשר של יחסם לתקציב. כבר לפני כמה חודשים, הזהיר גפני שיתנגד לתקציב אם לא יוקפאו החזרי הריבית על המשכנתאות, באופן שנתפס כהתערבות בוטה בתחום האחריות של בנק ישראל.
בזמן שהפוליטיקאי המשופשף גפני, מנהיג הפלג הליטאי ביהדות התורה, התחיל לעשות שרירים עוד כשהתקציב היה בחיתוליו - הטירון הפוליטי גולדקנופף עדיין ניסה להתאקלם לתפקיד שר השיכון, כשאמר שהוא "לא יודע שיש משבר בענף הדיור".
לבסוף, דווקא גפני, שלא הצליח להקפיא את המשכנתאות, טוען שמדובר בתקציב טוב וקורא לחברי הקואליציה לתמוך בו. למעשה, גפני רמז עוד בשלבים המוקדמים שאינו באמת סבור שיצליח להקפיא את המשכנתאות, שמושפעות ישירות מריבית בנק ישראל, אלא ניסה להשיג מטרות אחרות.
ייתכן כי כספים יעברו בצורה דומה בהמשך
לא מן הנמנע שגפני התרצה רק לאחר שהצליח לרשום לזכותו מיליארדי שקלים לציבור החרדי מתוך חלוקת הכספים הקואליציוניים.
כספים אלה שהשיג גפני ינותבו, בין השאר, לישיבות ולמוסדות חינוך שאינם כוללים לימודי ליבה. אבל עד שגולדקנופף נכנס לעניינים, הוא גילה שחבריו לקואליציה קיבלו יותר ממנו באופן יחסי.
ומה עוזרות לגולדקנופף תוספות של מיליארדים לציבור החרדי אם אינן רשומות על שמו? לכן יצא ודרש מנתניהו וסמוטריץ' עוד כ־600 מיליון שקל בדקה ה־90.
תחילה התרעם סמוטריץ' ואמר שאינו מוכן לתת עוד כספים לחרדים, אחרי שכבר ממילא הנתח הארי מתוך עוגת הכספים הקואליציוניים הולך למפלגות החרדיות, ובפרט שמדובר בעוגת ענק בהיקף חריג של 13.6 מיליארד שקל.
סמוטריץ' התנגד, אחרי שכבר נאלץ לפרוץ באחרונה את מסגרת הכספים הקואליציוניים ולהגדילה ביותר ממיליארד שקל, כדי לרכך את דרישות השותפים לממשלה.
אבל לבסוף נאלץ להיכנע, לפחות חלקית. הדרישה החדשה של גולדקנופף קוצצה אומנם בכמחצית לכדי 250 מיליון שקל, אבל ייתכן שכספים נוספים יעברו בצורה דומה בהמשך. לפי המסתמן, הכסף יועבר לאלקטורט החרדי באמצעות מענק חד פעמי של כ-2,400 שקל לכל אברך בישיבה.
הכלכלנים מזהירים שוב, אך לא זוכים לאוזן קשבת
בשורה התחתונה, בממשלה החליפו עוולה אחת גדולה בעוולה שנייה קטנה יותר; אך המסגרת התקציבית לא תיפרץ, וכנראה שהעברות הכספים לטובת הדרישות של גולדקנופף יהיו מתוך הכספים שכבר אושרו למוסדות התורניים.
ההעברות יתבצעו בכנסת תחת שקיפות מוגבלת ולעידוד מטרות שמנוגדות באופן רשמי למדיניות הכלכלית של משרד האוצר, בנק ישראל וכן כלכלנים בכירים במשק.
ביום שני, הצטרפו 120 בכירי משרד האוצר ואגף התקציבים לשעבר ל־300 הכלכלנים שפרסמו מכתב פומבי אשר מזהיר מפני השלכות הכספים הקואליציוניים.
"להעברות אלו עלולות להיות השלכות משמעותיות וארוכות טווח על כלכלת ישראל ועתידה", כתבו הבכירים במסמך, עליו חתומים בין השאר הכלכלן הראשי באוצר לשעבר יואל נווה, מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב, מנכ"לית האוצר לשעבר קרן טרנר, הממונה על התקציבים לשעבר שאול מרידור ורבים אחרים.
"לדאבוננו, ההתרעות של מאות הכלכלנים לא זכו לאוזניים קשובות והקואליציה ממשיכה ביוזמות החקיקה, תוך התעלמות מופגנת מהאזהרות מהארץ ומהעולם לנזקים הצפויים לכלכלה", כתבו הבכירים במכתב הפתוח.
"אנו מפצירים בקובעי המדיניות ובמקבלי ההחלטות לשקול מחדש את העברות הכספים הללו ולהבטיח שהן יתאימו עם המטרות הרחבות יותר של טיפוח צמיחה כלכלית. הדבר עלול להנציח מעגל של תלות ברווחה במקום לטפח עצמאות".
בנוסף לכך, הזהירו הבכירים כי "עתידה של ישראל כמדינה משגשגת תלוי בכלכלה חזקה וגמישה ותעדוף השקעות בחינוך, מחקר ופיתוח, תשתיות ויצירת מקומות עבודה".
לדבריהם, "כדי לשמור על עתיד זה, הכרחי שהקצאת הכספים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים תתבסס על עקרונות כלכליים תקינים והבנה כוללת של ההשלכות ארוכות הטווח".
המכתב מתריע ספציפית על העברת הכספים למטרות של המפלגות החרדיות: "הפגיעה ביכולתו של הציבור החרדי להשתלב בשוק עבודה מודרני תפגע, בראש ובראשונה, במצבו הכלכלי של הציבור החרדי עצמו, תקטין את הסיכוי של בוגרים חרדים להתפרנס בכבוד, ותגדיל את שיעור העוני בקרב האוכלוסייה החרדית".
אך לשיטת הכלכלנים הבכירים הפגיעה אותה הם חוזים לא תעצר שם, "אלא שלא רק האוכלוסייה החרדית תיפגע: כאשר שיעור ניכר מילדי ישראל אינם רוכשים מיומנויות יסוד, ברור מאליו שמדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהימנות עם הכלכלות המפותחות בעולם".