מליאת הכנסת, הצבעות על התקציב / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
בתום לילה ארוך של הצבעות ומריבות במליאת הכנסת, מדינת ישראל קמה בבוקר יום רביעי לתקציב חדש לשנים 2023־2024. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בחמימות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. נראה שיו"ר הציונות הדתית אכן סיפק לנתניהו את הסחורה: העביר במהירות תקציב דו־שנתי, שיחזק את יציבות הממשלה עד 2025, והעדיף את שלמות הקואליציה על פני עמדת אנשי המקצוע במשרדו, שהזהירו לשווא מפני העברת מיליארדי שקלים למפלגות החרדיות.
● תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024 אושרו סופית בכנסת
● הרפורמות הגדולות נפלו, אבל בתקציב מסתתרים 5 סעיפים קטנים שיקלו על התחרות ועל יוקר המחיה
● העברות תקציביות במקום כספים קואליציוניים: כך מחליפים עוול בעוול | ניתוח
במעמד חגיגי שכזה, אחרי אישורו הסופי של התקציב בכנסת, תוכנו והרכבו כבר אמורים להיות נהירים וברורים. אלא שהתקציב החדש, שלאורך כל תהליך הכנתו התאפיין בחוסר בהירות, עדיין מעלה סימני שאלה גם לאחר שכבר צלח את הישורת האחרונה.
השאלה הראשונה שנותרה עדיין פתוחה היא האם יידרש קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה כדי לממן את תוספות הכספים הקואליציוניים שהובטחו ברגע האחרון על ידי ראש הממשלה לשרים יצחק גולדקנופף ואיתמר בן גביר. שני האחרונים הצליחו לסחוט את הלימון התקציבי בעוד רבע מיליארד שקל כל אחד, אחרי שהתקציב כבר אושר להצבעה הסופית בוועדות הכנסת, בתמורה לאצבעות של סיעותיהם בעד התקציב.
כיוון שכבר לא יכלו לפרוץ את מסגרת ההוצאה בשלב מתקדם זה של אישור התקציב, השטיק שעליו בוסס המקור התקציבי לכספים אלה נקבע מעודפים תקציביים עתידיים שייתכן ויישארו לממשלה בסוף שנת התקציב, כתוצאה מאי־ביצוע תוכניות, או מרזרבות שיוותרו. ומה יקרה אם לא יישאר כסף בקופה למענק האברכים שהובטח לגולדקנופף או לתוספת עבור משרד הנגב והגליל שבידי מפלגתו של בן גביר?
תקציב יש, וגם שאלות שנותרו פתוחות
"החבלן הראשי", אסי מסינג, כפי שכונה אמש היועמ"ש של משרד האוצר על ידי השר דודי אמסלם, הוציא חוות דעת שמעלה קשיים משפטיים במהלך כזה. מעמדתו עולה כי לא ניתן לשלם את המענק המיידי (והרטרואקטיבי) לתלמידי הישיבות, בסך של כ־2,400 שקל לכל אברך, כאשר המקור התקציבי היחידי הוא אופטימיות בלתי מבוססת. לדבריו, לקראת סוף השנה ניתן יהיה לאמוד את היתרות המצטברות ולאשר את המענק. ואם לא יהיה די כסף, יידרש קיצוץ רוחבי בתקציב.
הסיכום מול גולדקנופף היה שהכספים יועברו מתוך הרזרבות של תקציבים עליהם חולשים ביהדות התורה. מול בן גביר, המצב מורכב עוד יותר. במסגרת הסיכום בינו לבין נתניהו, משרד הנגב והגליל יקבל את התוספת מרזרבות של כלל משרדי הממשלה. אם אכן זה מה שיקרה, המשמעות תהיה מעין קיצוץ רוחבי בפועל, גם מבלי לקרוא לו כך באופן רשמי.
שאלה פתוחה נוספת היא מה בדיוק עלה בגורל 9 מיליארד השקל שהובטחו לבן גביר, לצורך הגדלת שכר השוטרים והקמת משמר לאומי. לאחר אישור התקציב, הצהיר: "הרבה בשורות טובות, בראשן - ה־9 מיליארד שקל תוספת למשרד לביטחון לאומי בדיוק כמו שהבטחנו".
בפועל, כשבוחנים את סעיפי התקציב הרשמיים, מתגלה בסך הכול תוספת של כמיליארד שקל בודד לבסיס תקציב המשרד לביטחון לאומי. כזכור, בן גביר איים בתקופה האחרונה שאם לא יקבל את התוספת לבסיס, כלומר תוספת קבועה ולא חד־פעמית, יתנגד לתקציב. לבסוף הצביע בעד ביחד עם סיעתו.