אופי תקציב המדינה שאושר הלילה הצית דיון על כניסה מתחת לאלונקה ונשיאה בנטל. הרבה אש הופנתה נגד התקציבים המיועדים לחברה החרדית, בטענה שהיא נותנת מעט ומקבלת הרבה. ח"כ ישראל אייכלר טען בריאיון לכיכר השבת שלדברים אין ביסוס במציאות. לדבריו, "אנחנו", כלומר החרדים, "מממנים אותם", כלומר את הלא־חרדים. הוא גם סיפק הסבר: "רוב המסים של המדינה זה מסים עקיפים, זה ממה שאני קונה".
והמשיך: "רוב המסים של המדינה זה מ־10% של העשירים וההייטקיסטים וההון הגדול. העובדים השכירים, חרדים וחילונים, לא ממלאים אפילו 10% מהמסים. כך שאם אני אומר שהחרדים מממנים את החילונים אני מתכוון ברמה של תשלומי מסים הקטנים". והוא סיכם: "כל הסיפור של להגיד אני משלם לך, אתה משלם לי - זה שקר". החלטנו לבדוק אם יש דברים בגו.
איך המסים מתפלגים?
נתחיל בשאלה: מאילו סוגי מסים המדינה מכניסה הכי הרבה כסף? דו"ח מינהל הכנסות המדינה, שמפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מפרט את התפלגות הכנסות הממשלה הרחבה ממסים. המונח "ממשלה רחבה" כולל, בנוסף לממשלה המרכזית, גם גופים אחרים העוסקים בגביית מסים, כמו המוסד לביטוח לאומי ורשויות מקומיות.
בשנת 2020 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים), סך הכנסות הממשלה הרחבה ממסים הסתכמו ב־416.6 מיליארד שקלים, שהם 29.7% מהתוצר. סוגי המסים שתרמו הכי הרבה לאוצר המדינה הם מע"מ ׁ(כ־24% מסך ההכנסות ממסים), מס הכנסה על יחידים (כ־22%), המוסד לביטוח לאומי (כ־17%), מס חברות (כ־9%), רשויות מקומיות (כ־8%) ומיסוי דלקים (כ־4%).
על פי אגף הכלכלנית הראשית, תמהיל המס בישראל מאופיין במשקל גבוה יותר של הכנסות ממע"מ לעומת ממוצע ה־OECD המשוקלל (בישראל אלה גדולות ב־12.7 נקודות אחוז) ובמשקל נמוך יותר במס הכנסה על יחידים (בישראל אלה קטנות ב־8.3 נקודות אחוז). אם נסתכל על כלל המסים העקיפים, משקלם בישראל גבוה מזה שב־OECD, עם 40.6% בישראל לעומת 28.4% בהתאמה. כלומר, בניגוד לדבריו של אייכלר לא מדובר ברוב, אבל כן במשקל מכובד.
מי משלם את המסים?
אייכלר גם העלה טענה לגבי העשירונים שמשלמים הכי הרבה מסים. לבקשתנו, משרד האוצר ביצע עיבוד מיוחד והעביר לנו פילוח של מסים ישירים ועקיפים לפי עשירונים של משקי בית, בהתבסס על סקר הוצאות לשנת 2019 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
את רוב המסים הישירים משלמים שני העשירונים העליונים: עשירון 10 משלם 42.9% מהמסים ועשירון 9 19.4%. כלומר, 62.3% מהמסים הישירים משולמים על ידי שני העשירונים העליונים בעוד ש־80% שמשתייכים לעשירונים 1־8 משלמים את השאר, 37.7% מהמסים הישירים. כשזה מגיע למסים העקיפים הפער בין העשירונים מצטמצם: העשירון העליון אחראי ל־16.5% מסך המסים העקיפים, בעוד שהעשירון התחתון אחראי ל־6.5%. אם קודם שני העשירונים העליונים משלמים את רוב המס, כאן הם אחראים ל־30.1% "בלבד".
ומה קורה כשמשקללים את הכל יחד? ניתן לראות בפירוט בגרף, אבל בגדול שני העשירונים העליונים משלמים 50% מהמס, בעוד ששמונת העשירונים התחתונים משלמים את ה־50% האחרים. קצת יותר מ"אפילו לא 10% מהמסים" שאייכלר טען.
מי מממן את מי?
וכעת לטענה של אייכלר שהקפיצה את כולם: האם אלו בכלל החרדים שמממנים את החילונים? נתחיל בכמה מס החרדים משלמים. בשנתון החברה החרדית בישראל לשנת 2022 שפרסמו ד"ר גלעד מלאך, ד"ר לי כהנר ויעל בכר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מופיעים הנתונים הבאים: ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה - מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - עומדת בממוצע על פחות משליש (31%) מההוצאה של משקי הבית היהודיים הלא־חרדיים: בעוד שבמשקי הבית החרדיים ההוצאה על תשלומי החובה מסתכמת ב־1,197 שקל, במשקי הבית הלא־חרדיים היא עומדת על 3,821 שקל בממוצע.
אבל יש גם מסים עקיפים. מדבריו של אייכלר משתמע שהחרדים משלמים יותר מס על צריכה. זה, מן הסתם, נשען על ההנחה שחרדים צורכים יותר. אולם, הנתונים לא תומכים בה: לפי שנתון החברה החרדית, ההוצאה החודשית של משק בית חרדי לתצרוכת, שהיא סך כל התשלומים שמשק בית משלם על קניית מוצרים או שירותים, נמוכה מזו של משק בית יהודי לא־חרדי ב־21% (13,824 שקל לעומת 16,732 שקל). איך זה מסתדר עם העובדה שמשק הבית החרדי גדול יותר? "ההסבר לכך טמון כפי הנראה בהכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, בתרבות הצריכה החרדית המטיפה לצניעות ולחיסכון, וכן במרחב הצריכה הקהילתי המאפשר לקנות חלק ממוצרי הצריכה במחיר זול במיוחד", נכתב בשנתון.
חישוב כוללני יותר פורסם על ידי תום שדה, שהעלה ממצאים מתוך מחקר שערך ביחד עם ד"ר אריאל קרלינסקי, ערן יוגב וד"ר מיכאל שראל בפורום קהלת. על פי המחקר, שעתיד להתפרסם בקרוב, גם אם מחשיבים את הוצאות משקי הבית על תשלומי כלל המסים - כולל מסים עקיפים - עדיין תשלומי המסים של משק בית חרדי ממוצע נמוכים מאשר בקרב משק בית יהודי לא חרדי, אך הפער מצטמצם וכעת עומד על כ־63% (8,193 לעומת 13,096 שקלים בחודש).
וכמה החרדים מקבלים מהמדינה? בנק ישראל חישב כמה מסים ישירים שילמו משקי הבית הצעירים (בגילי 25־44), לעומת התמיכות הישירות שקיבלו. מחישוב זה עולה שמשקי בית יהודים שאינם חרדים שילמו בממוצע בחודש 4,493 שקלים ו"קיבלו" 2,286. כלומר, הם שילמו 2,207 שקלים יותר ממה שקיבלו. בקרב משקי הבית החרדים המצב הפוך: הם שילמו 1,251 שקלים וקיבלו 4,027. פירוש הדבר הוא שהתמיכה בהם הייתה גדולה יותר מהתשלומים שהם העבירו ב־2,776 שקלים בחודש.
בפורום קהלת חישבו גם מסים עקיפים ותמיכות עקיפות (לדוגמה, מימון לחינוך ובריאות). גם לפי חישוב זה, ההעברות נטו (תמיכות פחות מסים) בקרב משקי הבית החרדים גדולות יותר מבקרב משקי הבית היהודים שאינם חרדים בכל עשירון הכנסה. למעשה, בעוד שבקרב משקי הבית החרדים, רק העשירון העליון משלם יותר מסים מהתמיכות שהוא מקבל, בקרב משקי בית יהודים לא־חרדים, תשלום המסים גדול מהתמיכות בכל חמשת העשירונים העליונים.
התבוננו גם בחברה הערבית. בהעברות הישירות, הרי שמשקי הבית הערביים מקבלים בחודש, בממוצע, 296 שקלים יותר ממה שהם משלמים - כלומר, הם מקבלים יותר ממשקי הבית היהודים שאינם חרדים, אך פחות ממשקי הבית החרדים. גם כשמחשבים העברות עקיפות, עולה שבכל עשירון התמיכה נטו במשקי הבית הערבים גדולה מזו של היהודים שאינם חרדים - אך נמוכה מזו שמקבלים משקי הבית החרדים.
עדכון 29.5.23: בגרסה הקודמת נכתב שבקרב משקי בית חרדים, "תשלום המסים גדול מהתמיכות בכל ארבעת העשירונים העליונים", אך למעשה מדובר בכל חמשת העשירונים העליונים.
לקריאה נוספת:
