גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים לא התייאשו מהזהב. האם הוא יכול להחליף את הדולר

כבר יותר מ־50 שנה שהזהב הוא לא נכס מוניטרי. הוא לא משמש כסף עובר לסוחר בשום צורה, ומטבעות העולם נותקו ממנו ● אז למה הבנקים המרכזיים רק ממשיכים לאגור עוד ועוד ממנו? אולי כי אפילו הם, שניתקו את הזהב ממערכת הכסף העולמית, מתקשים להפוך אותו להיסטוריה ● או אולי הסיבה נעוצה בכלל בניסיון של סין ורוסיה ליצור מטבע רזרבה עולמי חדש ● וגם: מה חסר לביטקוין כדי להפוך לכסף של העתיד

מה יחליף את הדולר? / צילום: Unsplash
מה יחליף את הדולר? / צילום: Unsplash

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

במשך אלפי שנים זהב היה אמצעי התשלום המרכזי בעולם. גם כשהעולם המודרני עבר לשטרות נייר, המערכת הפיננסית נשענה על אונקייות זהב שקבעו את ערך הכסף. אבל במאה ה־20 כל זה השתנה. אחת אחרי השנייה החלו מדינות המערב להתנתק מהזהב. זה התחיל באירופה של מלחמת העולם הראשונה, עבר דרך הצמדה של מטבעות העולם לדולר שהוצמד לזהב, ונגמר כשגם המטבע האמריקאי בשנת 1971 נותק מהזהב, כלומר זכות ההמרה משטרות למתכת היקרה בוטלה.

הדולר לא יישאר המטבע העולמי לנצח, אבל היואן לא יהיה זה שיחליף אותו | חנן שטיינהרט, פרשנות
עדיין מדברים דולרית: התלות של כלכלת ישראל במטבע האמריקאי
איך הפרדת הרשויות בארצות הברית מחוללת סכנה של חדלות פירעון תקרת החוב של ארה"ב | יואב קרני, פרשנות

ה"כסף העובר לסוחר" מזה אלפי שנות היסטוריה הפך בתוך עשורים ספורים למה שהכלכלן ג'ון קיינס כינה "שריד (לעידן) ברברי". גם המשקיע האגדי וורן באפט, שנחשב למשקיע הפרטי הגדול בעולם, לא זוקף הרבה לזכותו של הזהב. "אנחנו חופרים אותו מתחת לאדמה באפריקה", אמר. "מתיכים אותו, חופרים חור חדש באדמה, קוברים אותו שם ומשלמים לאנשים לעמוד שם ולשמור עליו… אם מישהו מכוכב מאדים היה מסתכל על כל זה הוא היה מגרד בראשו בתדהמה".

ולמרות כל אלו, מאז שנת 2009, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הפכו לאחד הסקטורים הגדולים ברכישות זהב והם מחזיקים כיום כ־20% מכל הזהב שנכרה אי פעם בעולם. בשנת 2022 בנקים מרכזיים קנו כ־24% מהזהב הנמכר בשווקים בכ־70 מיליארד דולר - סכום שיא. בסוף אותה שנה, מנהלי המדיניות המוניטרית ברחבי העולם החזירו בכ־37 אלף טון של זהב. שאר רכישות הזהב בשנת 2022 כללו משקיעים פרטיים (25.5%), תעשיות התכשיטים (כ־46% ) והטכנולוגיה (6.5%).

רוב עתודות הזהב (כ־22% מסך החזקות הבנקים המרכזיים) מוחזקים על ידי הפדרל ריזרב, והן מהוות מעל 78% מרזרבות הבנק המרכזי האמריקאי. אחריו ברשימה ניצבות (בסדר הזה ובפער משמעותי) גרמניה, איטליה, וצרפת. סין ורוסיה מדורגות נמוך הרבה יותר, ביחד שתיהן מחזיקות 11.4% מסך אחזקות זהב של בנקים מרכזיים - כמחצית ממה שארה"ב מחזיקה לבדה. בנק ישראל, אגב, אינו מחזיק ביתרות זהב כלל.

אומנם בשנים האחרונות סין רוסיה והודו החלו במירוץ רכישות זהב. ב־20 השנים האחרונות, רוסיה למשל תפסה כ־28% מהרכישות באותה תקופה על ידי בנקים מרכזיים, וסין קנתה כ־23% מהרכישות, ובכל זאת הן לא הצליחו להדביק את הפער בטבלת האחזקות.

אך לא רק הבנקים המרכזיים משקיעים מאות מיליארדים בזהב. חינו של "השריד הברברי" לא סר מאצל משקיעים פרטיים מכל העולם, אשר רכשו בכל שנה בעשור האחרון 22%־25% מהרכישות העולמיות. עדות למעמדו של הזהב בעיניי המשקיעים באה לידי ביטוי במשבר הבנקים בארה"ב בחודש מרץ אז זרמו כ־1.9 מיליארד דולר לקרנות ETF המחזיקות בזהב פיזי.

למה כולם אוגרים זהב?

מזה 50 שנה שהזהב אינו נכס מוניטרי, או כסף עובר לסוחר. הוא גם אינו משמש בשום דרך כאמצעי למסחר בינלאומי. אז מדוע הבנקים המרכזיים לא רק מחזיקים כ־2.5 טריליון דולר בו, אלא אף הולכים ומגדילים את אחזקותיהם בקצב של 70 מיליארד דולר בשנה? בן ברננקי יו"ר הפד לשעבר ניסה פעם להשיב לשאלה זו במילה אחת: "מסורת". תשובה קצת פשטנית לתחביב של מאות מיליארדי דולרים. אולי תשובה מספקת יותר נמצאת בדברי אלן גרינספן, לפני שמונה ליו"ר הפד: "זהב הוא הדבר היחידי שממלא את הנדרש מכסף", כלומר אמינות וערך מובטחים בכל העולם. לפיכך, אפילו לאחר שהמערכות הכריזו על מותו, הנוכחות הפסיכולוגית שלו נותרה בעינה עד כדי, שגם הטבח (הבנקים המרכזיים) אינו מאמין עד הסוף בתבשיל שרקח (כסף הפיאט, השטרות) וממשיך לאגור מהחומר שלכאורה עבר זמנו.

אך לאגירה תתכן גם סיבה נוספת, בעיקר מצד סין, רוסיה והשותפות שלהן: הרצון להחליף את הדולר. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הכריז על כך בפומבי ביוני אשתקד, בכינוס מנהיגי מדינות הבריקס (BRICS- ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה): "אנו עובדים על יצירת מטבע רזרבה בינלאומי שיתבסס על סל מטבעות של מדינותינו". במחצית אפריל אף פורסם כי רוסיה ואיראן עובדות על מטבע דיגיטלי אשר יגובה בזהב. הרעיון של מטבע בינלאומי המבוסס על סל מטבעות אינו חדש. הוא הועלה כבר ב־1944 על ידי הכלכלן ג'ון קיינס בוועידת ברטון וודס, אותה ועידה שקבעה כי מטבעות העולם יוצמדו לדולר. המטבע כונה "בנקור" אך נדחה על ידי משתתפי הוועידה. ב־1969 קרן המטבע הבינלאומית יצרה נכס רזרבה המבוסס על סל מטבעות המכונה SDR (קיצור של Special Drawing Rights) אך הנכס בקושי נמצא בשימוש.

כדי להחליש את הדולר ולחזק את רעיון המטבע הבינלאומי החדש, מבקשות מדינות הבריקס לערער את מנגנון הפטרו־דולר, זה שקובע כי המסחר העולמי באנרגיה יינקב בדולרים. מקור השימוש הבלעדי בדולרים בתעשיית הדלקים הבינלאומית, הוא בהסכם מ־1945 בין ארה"ב לערב הסעודית. אותה סעודיה שאך הודיעה כי היא מוכנה לשקול למכור נפט לסין בתמורה ליואנים, במקום לדולר.

מעמד הדולר עוד יציב

הניסיון להדיח את הדולר זכה לתשומת לב תקשורתית רבה, אך עיון מעמיק יותר יגלה כי הסיכוי של יוזמה שכזו אינו גדול במיוחד. הסיבה פשוטה: עם כל חולשות הדולר וכלכלת החוב האמריקאית שמאחוריו, הוא עדיין החולצה הכי פחות מלוכלכת בערימת הכביסה של מטבעות הפיאט הגדולים. גם מנהיגי סין וסעודיה עצמם יודעים זאת ולראיה הם שומרים הצמדה נוקשה בין מטבעותהם לדולר. קשה לראות איזה ערך ושימוש בינ"ל למטבע הברינקס, שעה שהוא אינו אלא חיבור של קבוצת מטבעות שכל אחד מהם בפני עצמו סובל מבעיות קשות: ממחסור במשתמשים בינלאומיים, דרך שער חליפין שאינו נקבע בשוק החופשי והיעדר שוקי הון מפותחים התומכים בו, ועד ניהול ממשלתי צמוד. הרעיון של ריפוי חוליים אלו על ידי מתן גיבוי בזהב למטבע הבריקס הוא לא פחות מחלום באספמיה.

בתום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדולר מגובה הזהב הפך למטבע הרזרבה העולמי, אמריקה החזיקה ב־70% מרזרבות הזהב העולמיות ובכל זאת ההתחייבות להמרת המטבע לזהב - קרסה. כיום, סין רוסיה והודו ביחד מחזיקות בקושי 12% מהרזרבה הזו. המחשבה כי רוסיה, סין, איראן וברזיל יצליחו גם לבצע התאמה בין המטבעות שלהן וכלכלתן לרמות הזהב ברזרבה, ואח"כ גם לקיים התחייבות להמרה שוטפת של "מטבע הבריקס" לזהב נשמעת בדיונית. וזאת עוד לפני השאלה מי יסכים להחזיק מטבע שהיציבות שלו תלויה במילה של פוטין או חמינאי.

הביטקוין ועתיד הכסף

מילטון פרידמן, כלכלן יהודי־אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1976, נחשב לאבי האסכולה הכלכלית המוניטריסטית, זו השמה במרכז ההתפתחויות בכלכלה את היצע הכסף ואת הפיקוח הקפדני על גידולו. הוא המליץ על גידול קבוע ומוגדר מראש בכמות הכסף, מה שכונה "כלל הפרפקט־קיי של פרידמן". על פיו יגדיל הבנק המרכזי את היצע הכסף בכמות מוגבלת, מוגדרת וידועה מראש בכל שנה. (כך גידול בפרודקטיביות ובאוכלוסייה לא בהכרח יתבטא בלחצים דפלציוניים) פרידמן גם סבר כי תוכנת מחשב אשר תטפל באופן שיטתי ומוגדר באספקת הכסף תהיה דרך יעילה יותר מבנקים מרכזיים.

בשנת 1999, עם עלייתו של האינטרנט, פרידמן צפה את הצורך במזומן דיגיטלי אשר יחבר את העולם כולו ויאפשר תשלום ישיר בעסקאות חליפין, ללא סוכנים או מתווכים. הכסף הזה של האינטרנט, הסביר, ייתר את הצורך להסתמך על מטבעות מדינתיים וישחרר את העולם מהתלות בבנקים המרכזיים. הוא תיאר את הרעיון כ"כסף מבוזר", "שיאפשר להעביר כסף מ־A ל־B מבלי ש־A יצטרך אפילו להכיר את B, ממש כמו העברה של שטר של 20 דולר במזומן בין שני צדדים". הוא ראה עתיד כזה כבלתי נמנע, והאמין שהתוצאה שלו תהיה עולם חופשי ויעיל יותר.

פרידמן נפטר ב־2006, שלוש שנים לפני לידת חזונו - הביטקוין, הכסף של האינטרנט הנוצר בכמות מוגדרת על ידי תוכנת מחשב. אך האם בבוא המשבר הגדול של עולם כסף הפיאט יוכל הביטקוין, באמת ובתמים להיות הזהב החדש, שישב בבסיס המערכת החדשה, כולה או חלקה?

התשובה לשאלה זו מורכבת ותלויה בין השאר ובאופן משמעותי בזמן. בתוך 13 שנה מלידתו האנונימית הפך הביטקוין לסופר-מותג בינלאומי עם משתמשים בכל רחבי העולם. כך למשל, 90% מהאמריקאים, ו־88% מהיפנים שמעו עליו, וכ־20% מהתילאנדים, הניגרים והפיליפנים משתמשים בו. אף שישנו גידול מתמשך במספר משתמשי הקריפטו, ומספרם עומד כיום בין 300 מיליון ל־400 מיליון, ישנה שונות עצומה בין הצעירים והמבוגרים. על פי סקר שנערך על ידי פיו־ריסרץ' בעוד רק 3% מהאמריקאים מעל גיל 65 נגעו אי פעם בקריפטו, כשמדובר בבני 18־29 המספר מזנק ל־31% ובבני 30־49 המספר עומד על 21%. רק כאשר הדורות הללו יחליפו את דור הבומרס, החזון של הביטקוין כבסיס הכסף עשוי להפוך למציאות. יעיד על כך סקר של בורסת הקריפטו הניו יורקית, ג'ימני, שדגם כ־30 אלף נשאלים בגירים ב־20 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל. מעל 50% מהנשאלים במדינות דרום אמריקה אפריקה, ובאינדונזיה ובהודו ראו בביטקוין את עתיד הכסף. גם 23% מהנשאלים בארה"ב ו־37% מהנשאלים בישראל צפו לביטקוין עתיד כזה.

המכשול בצד ההיצע

אך למרות חוזקת תכונותיהם האינהרנטיות, הזהב וגם הזהב הדיגיטלי, עדיין סובלים מאתגר מרכזי אחד בדרך להיות הבסיס של עולם מוניטרי חדש: שווי השוק. בעוד סך ה־M1 (אספקת הכסף המזומן) בעולם עומד על כמעט 50 טריליון דולר, שווי השוק של הזהב הפיזי עומד על כ־13 טריליון דולר, ושווי השוק של הביטקוין עומד על כ־500 מיליארד. אם וכאשר עולם הפיאט הבנוי על חוב עולמי של 300 טריליון דולר יבקש לחזור לעולם הכסף האמיתי, כמו זה שהיה כאן באלפי השנים האחרונות, יצטרך הפער הזה בין שווי הכסף החדש לכמותו של הישן להיסגר בדרך כזו או אחרת.

עוד כתבות

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים הכבדים מכרו את מניות אנבידיה ומטא. איזו הם קנו?

את אנבידיה ומטא הם מוכרים, את אמזון קונים ● זה לא רק מימוש רווחים, המיליארדרים הללו צופים פני עתיד: אל התחרות הגוברת, השקעות ההון הדרושות ותזרים המזומנים העתידי

מנכ''ל ביומיקה, ד''ר אלרן חבר / צילום: יח''צ

טיפול בסרטן באמצעות חיידקי המעי הצליח בניסוי קליני ראשון

הניסוי בוצע על־ידי חברת ביומיקה מקבוצת אבוג'ן הבורסאית, ובו השתתפו 11 חולים בסוגי סרטן שונים, שטופלו עד היום באימונותרפיה ללא הצלחה ● בעקבות הפרסום, מניית הקבוצה עלתה ב־6.7%, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 113 מיליון שקל

העבודות על הגשר בנתיבי איילון / צילום: אסף זגריזק

למה לא בשבת? איילון ייחסם בשבוע הבא. כל הפרטים

נתיבי איילון הודיעו על חסימה הרמטית של הכבישים לצפון ולדרום, החל מערב יום חמישי ה-30 במאי ועד הערב שלמחרת, בשל עבודות להנפת גשר בראשון לציון ● גם תנועת הרכבות באזור תופסק ● בדיקת גלובס העלתה כי לא הוגשה בקשה לקיום העבודות במהלך סוף השבוע - על אף שמדובר בכביש העמוס ביותר במדינה

משתתפי כנס ''עולים על מדים'' / צילום: יונית שילר

הצעירים מרחבי העולם שבחרו להתגייס לצה"ל דווקא בעת המלחמה

כ-500 צעירים בגילאי 16-22 לקחו חלק באירוע "עולים על מדים" - יוזמה של "נפש בנפש", הסוכנות היהודית וקרן מיראז' ישראל ● חלקם עלו עם המשפחה, אחרים ישרתו כחיילים בודדים ● ישראל מתגייסת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטריאון וריטיילורס ירדו ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.2% ות"א 90 ירד ב-1% ● בסיכום שבועי עלה מדד ת"א 35 ב-0.45%, מדד ת"א 90 ירד ב-2.9% ● שותפות לוויתן חתמו על הסכם גז גדול עם קבוצת דליה ● בדיסקונט רואים התאוששות בשוק הנדל"ן המקומי ● בהראל צופים צמיחה שלילית לנפש בשנת 2024 ● ביוליוס בר ממשיכים להיות אופטימיים לגבי הביקוש לנחושת

אלביט מדשדשת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט מערכות

התעלומה של חברת הנשק הישראלית: ההזמנות בשיא, אז למה המניה מדשדשת?

מניית החברה הביטחונית ירדה ב־6% השנה למרות מומנטום חיובי מתמיד בעסקיה והזמנות של מיליארדי דולרים מתחילת המלחמה ● מומחים: "משקיעים זרים מוכרים את המניה כי היא ישראלית"

אוהד טל, הציונות הדתית / צילום: שחר כהן

האם איחוד האמירויות מתנגד רשמית לשליטה של הרש"פ בעזה?

מה חושבים באיחוד האמירויות על סוגיית "היום שאחרי"? זה תחום אפור ● המשרוקית של גלובס

האם הזינוק בחשיפה לחו''ל מסוכן? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

אלטשולר שחם הגזים? החשיפה של כספי הישראלים לחו"ל בשיא כל הזמנים

גלובס חשף כי בית ההשקעות הגדול בישראל מתכוון לחתוך בחצי את החשיפה של לקוחותיו למניות בישראל ונתקל בביקורת ● כעת נתוני בנק ישראל מגלים כי חשיפת הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, למט"ח, זינקה תוך עשור ב־76% לסכום של 154 מיליארד דולר ● הסיבה המרכזית: הוצאת כספים להשקעות בחו"ל במטרה להשיג תשואה גבוהה, בין היתר בשל חולשת השוק המקומי ● המומחים מסכימים כי התהליך הוא כורח המציאות אך חלוקים בשאלה האם מדובר במגמה חיובית או מסוכנת

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

מטרות חשודות הופלו בדרך לאילת, שיגורים מעזה הפעילו אזעקות ליד אופקים

צה"ל והשב"כ חיסלו את מפקד גדוד בית חאנון של חמאס בתוך מנהרה בג'באליה • דקות לאחר הודעת הצבא - אזעקות הופעלו סמוך לאופקים • 2 מטרות חשודות יורטו בדרכן לאילת • בית במטולה ספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט • עדכונים מכל החזיתות

המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock

הנשק הבריטי החדש שמבטיח יירוט כטב"מים בעלות של 47 אגורות

בבריטניה עובדים על פיתוח מערכות יירוט בעזרת גלי רדיו ● באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק ● והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עו''ד בת אור כהנוביץ', מנהלת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה / איור: גיל ג'יבלי

מחלקה קטנה במשרד המשפטים תורמת לחגיגת עבירות בנייה ברשויות מקומיות

רשויות מקומיות מעסיקות תובעים חיצוניים על מנת לטפל באכיפת חוקי עזר עירוניים, בהם חריגות בנייה ועבירות חניה ● תחקיר גלובס מעלה כי חלקן מוצאות את עצמן ללא תובע פלילי, בשל טענות למדיניות נוקשה של המחלקה האמונה על מינויים בפרקליטות ● כתוצאה, האכיפה נפגעת, נאשמים מזוכים, ודיונים מתבטלים ● משרד המשפטים: "רוב בקשות ההסמכה בהן חל עיכוב אושרו זה מכבר, וברשויות מכהן תובע"

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

זו הייתה הבוננזה של קיבוץ יזרעאל, ואז השווי שלה התכווץ בכמעט 7 מיליארד שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות פרסמה השבוע דוחות שחשפו צניחה של חצי ברווחיות ובהזמנות ותחזית מאכזבת ● התוצאה הייתה צניחה של כ־30% ביום, שהפכה את הירידה במניה לנפילה של ממש ● מאז השיא, חברי הקיבוץ ששולט בחברה, הפסידו כמעט 4 מיליארד שקל על הנייר

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

רווח של 1.3 מיליארד שקל למזרחי טפחות גם כשהכנסות המימון ירדו והאשראי האט

מזרחי טפחות הציג ברבעון הראשון רווח נקי של 1.27 מיליארד שקל, פחות מהרבעון המקביל אך יותר מאשר ברבעון האחרון של 2023 שהושפע לרעה בעקבות המלחמה • הכנסות המימון ירדו למרות גידול של 6% בתיק האשראי • ההוצאות להפסדי אשראי נותרו גבוהות, על אף שלא הורגשה הרעה משמעותית מצד הלווים ● הבנק יחלק 40% מהרווח כדיבידנד

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

מחיר למשתכן: חברה תקבל מחצית מהאגרות ששילמה

ביהמ"ש המחוזי קבע כי תוכנית מחיר למשתכן נועדה לסיוע לשכבות סוציו־אקונומיות נמוכות ● סכום המחלוקת היה 118,886 שקל בלבד, אך לפסק הדין, שיגיע בקרוב לבית המשפט העליון, עשויות להיות השלכות רוחב

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שכר הדירה טיפס, הוצאות המימון ירדו והרווח הנקי של עזריאלי זינק ב-23% ברבעון

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עזריאלי הציגה דוח רבעוני חזק עם גידול ברווח ובהכנסות ● גם דלתא גליל הציגה זינוק חד בשיעור הרווחיות הגולמית ● חברת הביטוח איילון הציגה גידול מרשים ברווח הנקי הרבעון שיותר מהוכפל לעומת התקופה המקבילה ● פנינסולה: גידול בהפרשות להפסדי אשראי הביא לירידה ברווח ● מדור חדש 

ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, מכריז על בחירות כלליות במדינה, אתמול (ד') / צילום: ap, Kin Cheung

באמצע גשם שוטף, ראש ממשלת בריטניה הכריז על בחירות שבהן הוא כנראה יפסיד

ראש ממשלת בריטניה פתח את המרוץ לקו הסיום בעמדה של אנדר־דוג ● כשברקע פער גדול בסקרים לטובת מפלגת הלייבור, שחזרה למרכז הפוליטי לאחר שנים של שיטוט במחוזות השמאל הקיצוני, ניסה סונאק בעיקר לשחק על הרגשות השליליים של הציבור

מחירי השכירות חזרו לעלות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אחרי שנה של קיפאון: איפה הערים שבהן עלו מחירי השכירות

בתחילת המלחמה נראה היה ששוק השכירות נעצר כמו כל המשק, ושירידות המחירים יצברו תאוצה, אך הנתונים מראים כיום מגמה הפוכה ● מספר הדירות שהמשקיעים מוכרים נמצא בירידה מסוימת, כי עליות המחירים מוסיפות לתשואות שלהם

תחנת דלק של פז. בעיגול: זוהר לוי / צילומים: תמר מצפי, יח''צ

זוהר לוי מנסה להגדיל ל-40% את כוחו בדירקטוריון פז; הערכה: הוא מתואם עם הראל לוקר

לוי מעוניין להחזיק בעד 40% מדירקטוריון חברת הדלקים והנדל"ן, זאת באמצעות הדחה של לפחות שלושה דירקטורים קיימים והוספה של דירקטור מטעמו ● לצורך כך הוא מבקש לשנות את תקנון החברה ולכנס אסיפה מיידית ● בשוק מעריכים שלוי מבצע את המהלך בתיאום עם יו"ר החברה הראל לוקר ודירקטורית נוספת

אחרי ההכרזה על מדינה פלסטינית: המכה החדשה שעשויה להגיע מכיוון נורבגיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: קרן העושר הנורבגית מתמודדת עם לחץ להפסיק להשקיע בישראל, למה כרים חאן החליט להודיע על הצווים בראיון ל-CNN, מפגינים פרו-פלסטינים השתלטו על אוניברסיטה בברלין ובאירלנד מסקרים איך מדווחים בישראל על המדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

מפגינים להחזרת החטופים הערב (ד') בתל אביב / צילום: דפי כהן

אחרי פרסום הסרטון: הפגנה למען שחרור החטופים

הורי חמש החיילות, שעדיין נמצאות בשבי חמאס, אישרו לחשוף את התיעוד הקשה מבסיס נחל עוז ● שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ודרש לנקוט צעדים מיידים נגד הרשות הפלסטינית ●תיעוד: מחבל מחוסל - רגע אחרי שילד שהיה לצידו התרחק ממנו ● דוח של המודיעין האמריקני: 65% מהמנהרות של ארגון הטרור עדיין פעילות ● עדכונים שוטפים