גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים לא התייאשו מהזהב. האם הוא יכול להחליף את הדולר

כבר יותר מ־50 שנה שהזהב הוא לא נכס מוניטרי. הוא לא משמש כסף עובר לסוחר בשום צורה, ומטבעות העולם נותקו ממנו ● אז למה הבנקים המרכזיים רק ממשיכים לאגור עוד ועוד ממנו? אולי כי אפילו הם, שניתקו את הזהב ממערכת הכסף העולמית, מתקשים להפוך אותו להיסטוריה ● או אולי הסיבה נעוצה בכלל בניסיון של סין ורוסיה ליצור מטבע רזרבה עולמי חדש ● וגם: מה חסר לביטקוין כדי להפוך לכסף של העתיד

מה יחליף את הדולר? / צילום: Unsplash
מה יחליף את הדולר? / צילום: Unsplash

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

במשך אלפי שנים זהב היה אמצעי התשלום המרכזי בעולם. גם כשהעולם המודרני עבר לשטרות נייר, המערכת הפיננסית נשענה על אונקייות זהב שקבעו את ערך הכסף. אבל במאה ה־20 כל זה השתנה. אחת אחרי השנייה החלו מדינות המערב להתנתק מהזהב. זה התחיל באירופה של מלחמת העולם הראשונה, עבר דרך הצמדה של מטבעות העולם לדולר שהוצמד לזהב, ונגמר כשגם המטבע האמריקאי בשנת 1971 נותק מהזהב, כלומר זכות ההמרה משטרות למתכת היקרה בוטלה.

הדולר לא יישאר המטבע העולמי לנצח, אבל היואן לא יהיה זה שיחליף אותו | חנן שטיינהרט, פרשנות
עדיין מדברים דולרית: התלות של כלכלת ישראל במטבע האמריקאי
איך הפרדת הרשויות בארצות הברית מחוללת סכנה של חדלות פירעון תקרת החוב של ארה"ב | יואב קרני, פרשנות

ה"כסף העובר לסוחר" מזה אלפי שנות היסטוריה הפך בתוך עשורים ספורים למה שהכלכלן ג'ון קיינס כינה "שריד (לעידן) ברברי". גם המשקיע האגדי וורן באפט, שנחשב למשקיע הפרטי הגדול בעולם, לא זוקף הרבה לזכותו של הזהב. "אנחנו חופרים אותו מתחת לאדמה באפריקה", אמר. "מתיכים אותו, חופרים חור חדש באדמה, קוברים אותו שם ומשלמים לאנשים לעמוד שם ולשמור עליו… אם מישהו מכוכב מאדים היה מסתכל על כל זה הוא היה מגרד בראשו בתדהמה".

ולמרות כל אלו, מאז שנת 2009, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הפכו לאחד הסקטורים הגדולים ברכישות זהב והם מחזיקים כיום כ־20% מכל הזהב שנכרה אי פעם בעולם. בשנת 2022 בנקים מרכזיים קנו כ־24% מהזהב הנמכר בשווקים בכ־70 מיליארד דולר - סכום שיא. בסוף אותה שנה, מנהלי המדיניות המוניטרית ברחבי העולם החזירו בכ־37 אלף טון של זהב. שאר רכישות הזהב בשנת 2022 כללו משקיעים פרטיים (25.5%), תעשיות התכשיטים (כ־46% ) והטכנולוגיה (6.5%).

רוב עתודות הזהב (כ־22% מסך החזקות הבנקים המרכזיים) מוחזקים על ידי הפדרל ריזרב, והן מהוות מעל 78% מרזרבות הבנק המרכזי האמריקאי. אחריו ברשימה ניצבות (בסדר הזה ובפער משמעותי) גרמניה, איטליה, וצרפת. סין ורוסיה מדורגות נמוך הרבה יותר, ביחד שתיהן מחזיקות 11.4% מסך אחזקות זהב של בנקים מרכזיים - כמחצית ממה שארה"ב מחזיקה לבדה. בנק ישראל, אגב, אינו מחזיק ביתרות זהב כלל.

אומנם בשנים האחרונות סין רוסיה והודו החלו במירוץ רכישות זהב. ב־20 השנים האחרונות, רוסיה למשל תפסה כ־28% מהרכישות באותה תקופה על ידי בנקים מרכזיים, וסין קנתה כ־23% מהרכישות, ובכל זאת הן לא הצליחו להדביק את הפער בטבלת האחזקות.

אך לא רק הבנקים המרכזיים משקיעים מאות מיליארדים בזהב. חינו של "השריד הברברי" לא סר מאצל משקיעים פרטיים מכל העולם, אשר רכשו בכל שנה בעשור האחרון 22%־25% מהרכישות העולמיות. עדות למעמדו של הזהב בעיניי המשקיעים באה לידי ביטוי במשבר הבנקים בארה"ב בחודש מרץ אז זרמו כ־1.9 מיליארד דולר לקרנות ETF המחזיקות בזהב פיזי.

למה כולם אוגרים זהב?

מזה 50 שנה שהזהב אינו נכס מוניטרי, או כסף עובר לסוחר. הוא גם אינו משמש בשום דרך כאמצעי למסחר בינלאומי. אז מדוע הבנקים המרכזיים לא רק מחזיקים כ־2.5 טריליון דולר בו, אלא אף הולכים ומגדילים את אחזקותיהם בקצב של 70 מיליארד דולר בשנה? בן ברננקי יו"ר הפד לשעבר ניסה פעם להשיב לשאלה זו במילה אחת: "מסורת". תשובה קצת פשטנית לתחביב של מאות מיליארדי דולרים. אולי תשובה מספקת יותר נמצאת בדברי אלן גרינספן, לפני שמונה ליו"ר הפד: "זהב הוא הדבר היחידי שממלא את הנדרש מכסף", כלומר אמינות וערך מובטחים בכל העולם. לפיכך, אפילו לאחר שהמערכות הכריזו על מותו, הנוכחות הפסיכולוגית שלו נותרה בעינה עד כדי, שגם הטבח (הבנקים המרכזיים) אינו מאמין עד הסוף בתבשיל שרקח (כסף הפיאט, השטרות) וממשיך לאגור מהחומר שלכאורה עבר זמנו.

אך לאגירה תתכן גם סיבה נוספת, בעיקר מצד סין, רוסיה והשותפות שלהן: הרצון להחליף את הדולר. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הכריז על כך בפומבי ביוני אשתקד, בכינוס מנהיגי מדינות הבריקס (BRICS- ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה): "אנו עובדים על יצירת מטבע רזרבה בינלאומי שיתבסס על סל מטבעות של מדינותינו". במחצית אפריל אף פורסם כי רוסיה ואיראן עובדות על מטבע דיגיטלי אשר יגובה בזהב. הרעיון של מטבע בינלאומי המבוסס על סל מטבעות אינו חדש. הוא הועלה כבר ב־1944 על ידי הכלכלן ג'ון קיינס בוועידת ברטון וודס, אותה ועידה שקבעה כי מטבעות העולם יוצמדו לדולר. המטבע כונה "בנקור" אך נדחה על ידי משתתפי הוועידה. ב־1969 קרן המטבע הבינלאומית יצרה נכס רזרבה המבוסס על סל מטבעות המכונה SDR (קיצור של Special Drawing Rights) אך הנכס בקושי נמצא בשימוש.

כדי להחליש את הדולר ולחזק את רעיון המטבע הבינלאומי החדש, מבקשות מדינות הבריקס לערער את מנגנון הפטרו־דולר, זה שקובע כי המסחר העולמי באנרגיה יינקב בדולרים. מקור השימוש הבלעדי בדולרים בתעשיית הדלקים הבינלאומית, הוא בהסכם מ־1945 בין ארה"ב לערב הסעודית. אותה סעודיה שאך הודיעה כי היא מוכנה לשקול למכור נפט לסין בתמורה ליואנים, במקום לדולר.

מעמד הדולר עוד יציב

הניסיון להדיח את הדולר זכה לתשומת לב תקשורתית רבה, אך עיון מעמיק יותר יגלה כי הסיכוי של יוזמה שכזו אינו גדול במיוחד. הסיבה פשוטה: עם כל חולשות הדולר וכלכלת החוב האמריקאית שמאחוריו, הוא עדיין החולצה הכי פחות מלוכלכת בערימת הכביסה של מטבעות הפיאט הגדולים. גם מנהיגי סין וסעודיה עצמם יודעים זאת ולראיה הם שומרים הצמדה נוקשה בין מטבעותהם לדולר. קשה לראות איזה ערך ושימוש בינ"ל למטבע הברינקס, שעה שהוא אינו אלא חיבור של קבוצת מטבעות שכל אחד מהם בפני עצמו סובל מבעיות קשות: ממחסור במשתמשים בינלאומיים, דרך שער חליפין שאינו נקבע בשוק החופשי והיעדר שוקי הון מפותחים התומכים בו, ועד ניהול ממשלתי צמוד. הרעיון של ריפוי חוליים אלו על ידי מתן גיבוי בזהב למטבע הבריקס הוא לא פחות מחלום באספמיה.

בתום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדולר מגובה הזהב הפך למטבע הרזרבה העולמי, אמריקה החזיקה ב־70% מרזרבות הזהב העולמיות ובכל זאת ההתחייבות להמרת המטבע לזהב - קרסה. כיום, סין רוסיה והודו ביחד מחזיקות בקושי 12% מהרזרבה הזו. המחשבה כי רוסיה, סין, איראן וברזיל יצליחו גם לבצע התאמה בין המטבעות שלהן וכלכלתן לרמות הזהב ברזרבה, ואח"כ גם לקיים התחייבות להמרה שוטפת של "מטבע הבריקס" לזהב נשמעת בדיונית. וזאת עוד לפני השאלה מי יסכים להחזיק מטבע שהיציבות שלו תלויה במילה של פוטין או חמינאי.

הביטקוין ועתיד הכסף

מילטון פרידמן, כלכלן יהודי־אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1976, נחשב לאבי האסכולה הכלכלית המוניטריסטית, זו השמה במרכז ההתפתחויות בכלכלה את היצע הכסף ואת הפיקוח הקפדני על גידולו. הוא המליץ על גידול קבוע ומוגדר מראש בכמות הכסף, מה שכונה "כלל הפרפקט־קיי של פרידמן". על פיו יגדיל הבנק המרכזי את היצע הכסף בכמות מוגבלת, מוגדרת וידועה מראש בכל שנה. (כך גידול בפרודקטיביות ובאוכלוסייה לא בהכרח יתבטא בלחצים דפלציוניים) פרידמן גם סבר כי תוכנת מחשב אשר תטפל באופן שיטתי ומוגדר באספקת הכסף תהיה דרך יעילה יותר מבנקים מרכזיים.

בשנת 1999, עם עלייתו של האינטרנט, פרידמן צפה את הצורך במזומן דיגיטלי אשר יחבר את העולם כולו ויאפשר תשלום ישיר בעסקאות חליפין, ללא סוכנים או מתווכים. הכסף הזה של האינטרנט, הסביר, ייתר את הצורך להסתמך על מטבעות מדינתיים וישחרר את העולם מהתלות בבנקים המרכזיים. הוא תיאר את הרעיון כ"כסף מבוזר", "שיאפשר להעביר כסף מ־A ל־B מבלי ש־A יצטרך אפילו להכיר את B, ממש כמו העברה של שטר של 20 דולר במזומן בין שני צדדים". הוא ראה עתיד כזה כבלתי נמנע, והאמין שהתוצאה שלו תהיה עולם חופשי ויעיל יותר.

פרידמן נפטר ב־2006, שלוש שנים לפני לידת חזונו - הביטקוין, הכסף של האינטרנט הנוצר בכמות מוגדרת על ידי תוכנת מחשב. אך האם בבוא המשבר הגדול של עולם כסף הפיאט יוכל הביטקוין, באמת ובתמים להיות הזהב החדש, שישב בבסיס המערכת החדשה, כולה או חלקה?

התשובה לשאלה זו מורכבת ותלויה בין השאר ובאופן משמעותי בזמן. בתוך 13 שנה מלידתו האנונימית הפך הביטקוין לסופר-מותג בינלאומי עם משתמשים בכל רחבי העולם. כך למשל, 90% מהאמריקאים, ו־88% מהיפנים שמעו עליו, וכ־20% מהתילאנדים, הניגרים והפיליפנים משתמשים בו. אף שישנו גידול מתמשך במספר משתמשי הקריפטו, ומספרם עומד כיום בין 300 מיליון ל־400 מיליון, ישנה שונות עצומה בין הצעירים והמבוגרים. על פי סקר שנערך על ידי פיו־ריסרץ' בעוד רק 3% מהאמריקאים מעל גיל 65 נגעו אי פעם בקריפטו, כשמדובר בבני 18־29 המספר מזנק ל־31% ובבני 30־49 המספר עומד על 21%. רק כאשר הדורות הללו יחליפו את דור הבומרס, החזון של הביטקוין כבסיס הכסף עשוי להפוך למציאות. יעיד על כך סקר של בורסת הקריפטו הניו יורקית, ג'ימני, שדגם כ־30 אלף נשאלים בגירים ב־20 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל. מעל 50% מהנשאלים במדינות דרום אמריקה אפריקה, ובאינדונזיה ובהודו ראו בביטקוין את עתיד הכסף. גם 23% מהנשאלים בארה"ב ו־37% מהנשאלים בישראל צפו לביטקוין עתיד כזה.

המכשול בצד ההיצע

אך למרות חוזקת תכונותיהם האינהרנטיות, הזהב וגם הזהב הדיגיטלי, עדיין סובלים מאתגר מרכזי אחד בדרך להיות הבסיס של עולם מוניטרי חדש: שווי השוק. בעוד סך ה־M1 (אספקת הכסף המזומן) בעולם עומד על כמעט 50 טריליון דולר, שווי השוק של הזהב הפיזי עומד על כ־13 טריליון דולר, ושווי השוק של הביטקוין עומד על כ־500 מיליארד. אם וכאשר עולם הפיאט הבנוי על חוב עולמי של 300 טריליון דולר יבקש לחזור לעולם הכסף האמיתי, כמו זה שהיה כאן באלפי השנים האחרונות, יצטרך הפער הזה בין שווי הכסף החדש לכמותו של הישן להיסגר בדרך כזו או אחרת.

עוד כתבות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פתיחת המסחר בבורסת דרום קוריאה בתחילת השנה. מזנקת לשיאים חדשים / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

הקוספי זינק בכ-3% לשיא חדש: "קוריאה היא שוב השוק המוביל באזור"

לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים