מנכל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס / צילום: איל יצהר
פלישת רוסיה לאוקראינה, עליות מחירים ופיצוץ צינור גז: משק האנרגיה בעולם עבר טלטלות רבות בשנה וחצי האחרונות, אולם גם יש סיבות לאופטימיות שמגיעות דווקא מישראל. הטכנולוגיות הישראליות מספקות בשורה אדירה לתעשיית האנרגיה העולמית, בין השאר, בהפקה יעילה יותר ומזהמת פחות.
● עם שירי הלל וקריאות דתיות: כך חגגו תומכי ארדואן את ניצחונו בבחירות
● אחרי שהסעירה את וול סטריט: אנבידיה חושפת את מחשב העל החזק בישראל
ביום שלישי יערך בתל אביב כנס האנרגיה של גלובס, בשיתוף החברות אנרג'יאן והליברטון. הכנס יעמוד בסימן קידומו של התחום, שנתפס לרוב כמיושן, כזירה חדשנית וכקטליזטור לפיתוח כלכלי ואזורי. הוא יעסוק בפיתוח תחום האנרגיה באמצעות קידום החדשנות הישראלית, ויבחן את מנועי הצמיחה הנגזרים מפיתוחים חדשניים בתחום ואת ההזדמנויות הגלומות בשיתופי־פעולה רב־מגזריים.
לקראת האירוע, מנכ"ל אנרג'יאן - זכיינית מאגרי כריש, תנין ואולימפוס - מתיוס ריגאס, מסביר בראיון לגלובס את הבשורה הגדולה שעשויה להביא אומת הסטארט־אפ לתעשיית האנרגיה העולמית, מדבר על הזירה התחרותית בישראל, ומתייחס ליתרונות שהיא מסוגלת להפיק מהמחסור במקורות אנרגיה באירופה.
"הרעיון לשימוש בטכנולוגיה הישראלית נוצר משיחה שלי עם מנכ"ל הליברטון", מספר ריגאס. "הוא סיפר לי במה הם עוסקים בנוגע לפיתוחים בתחום האנרגיה, ואני הצגתי רעיונות לשיפור". חברת הענק הליברטון מפעילה את זרוע החדשנות שלה, הליברטון לאבס, שנועדה לקידום סטארט־אפים שעשויים להוות בשורה לתעשיית האנרגיה העולמית (ראו הרחבה בבוקסה משמאל).
ריגאס, שמכיר את אומת הסטארט־אפ מהעבודה המשותפת במסגרת איתור והפקת הגז הטבעי, סבור כי המקום הטוב ביותר לכך הוא בישראל: "המטרה היא לסייע לסטארט־אפים הישראליים להביא את הרעיונות".
אפס פליטות: "שאלו אותי, 'איך תעשה זאת?'"
ריגאס נולד ביוון ולמד הנדסת אנרגיה באתונה ותואר שני באימפריאל קולג' בלונדון. במהלך שנותיו בבריטניה עבד בעיקר בבנק בינלאומי, עד שבשנת 2000 פתח באתונה קרן השקעות בסטארט־אפים יוונים. אולם, הקרן בסופו של דבר נסגרה ובהמשך הוא עבר לעבוד בחברת הנפט, פרינוס.
בשנת 2007 ריגאס הקים את אנרג'יאן, לאחר שהצליח לגייס 100 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים. בשנת 2019 הוא הודיע כי החברה תאמץ מדיניות "אפס פליטות" עד 2050. "באותה עת", משתף ריגאס, "אנשים שאלו אותי 'כיצד תעשה זאת?'. השבתי להם: 'אני לא יודע, אבל לשם צריך ללכת'". בתוך שנה מאז שקיבלתי את ההחלטה, אנרג'יאן הפחיתה את פליטות הפחמן שלה ב־67%.
ובכל זאת, התדמית החיצונית של תעשיית האנרגיה היא מיושנת.
"כדי להפיק צריכים להגיע לעומק של 3,000 מטר מתחת לפני הים, לקדוח ולהגיע למיקום קטן יחסית. נדרשים גם לבצע ניתוחים גיאולוגיים. התדמית המיושנת היא שגויה, והליברטון מיישרים איתנו קו במחשבה כי כל פתרון שיכול להפוך את העבודה ליעילה, זולה ומהירה יותר - יתרום רבות.
"הטכנולוגיה יכולה לסייע לכל השרשרת: מאיתור, קידוח, הפקה ועד להורדה למינימום של הפליטות. כשאנחנו קודחים, זה מתבצע כשיש סבירות להצלחה של 25%. להשקיע 150 מיליון דולר ב־25% להצלחה. מי שיציע דבר כזה למנהל, יחשבו שהוא 'איבד את זה'. יש 75% להפסיד את הכסף, אבל זה העסק. כל דרך שתשפר את הסבירות להפקה ממאגרים תהווה בשורה אדירה".
"הפוטנציאל במזרח הים התיכון הוא עצום"
אנרג'יאן הודיעה לאחרונה כי היא מעוניינת, בכפוף לאישור משרד האנרגיה, להקדים את פיתוח מאגר אולימפוס על פני מאגר תנין באמצעות חיבורו לאסדת כריש, כדי לנצל באופן מיטבי את סך משאבי הגז שעומדים לרשותה. היתרון המרכזי בהפקה מאולימפוס הוא שאינו כרוך בתשלום תמלוגים למוכרי הזיכיון, כפי שקורה עם כריש ותנין בשל עסקת מכירת שני המאגרים הללו מדלק (כיום, ניו מד).
"אולימפוס הוא אינו מאגר ענק", מדגיש ריגאס, ומוסיף כי לישראל יש את האפשרות לקדוח ולמצוא עוד גז טבעי שיאפשר להגביר את כוחה הגיאופוליטי באזור. "האזרחים צריכים להבין כי ישראל היא המדינה היחידה שבה האינפלציה לא נגרמת מאנרגיה. בזכות ההפקה של אנרג'יאן, מחיר הגז ירד בזמן שבאירופה הוא זינק. זה הזמן הנכון להרחיב את הכוח, לא רק לספק גז זול למדינה, אלא לייצא החוצה, כולל לאירופה".
עד כמה לדעתך פוטנציאל הגז הטבעי גדול במזרח הים התיכון?
"הפוטנציאל במזרח הים התיכון הוא עצום", קובע ריגאס. ואכן, לפי נתוני רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה והתשתיות, צריכת הגז הטבעי בישראל אמנם הגיעה לשיא ב־2022, אולם במקביל - 42% מכלל ההפקה שימש ליצוא.
ברקע זה, משבר האנרגיה באירופה רק הדגיש את הצורך ביציבות משק אנרגיה מקומי. עד פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר אשתקד, האיחוד האירופי צרך כמחצית מהגז הטבעי שלו מרוסיה, ובין ינואר לנובמבר אשתקד, הנתון צנח לכ־26% בלבד. "האיחוד האירופי החליט להפסיק לקנות מרוסיה ומישהו צריך להחליף", אומר רגיאס. "וכאמור - הפוטנציאל עצום כי יש ביקוש אדיר, כאשר האזור היחיד עם גילויים חדשים הוא ישראל".
לדבריו, אמנם בישראל יש מגבלות בירוקרטיות, "אבל למרות הקשיים והעיכובים, יש מספיק מאגרים. שלושה שמפיקים יותר ממה שישראל צריכה, בניגוד למדינות אחרות. זה דבר מעורר גאווה. לשם השוואה, אפשר להסתכל על מצרים, יוון ואיטליה שתלויות ביבוא".
על התחרות האזורית ונוכחות שברון
בשנים האחרונות חווה משק הגז תחרות ערה בין שלושה ספקי גז, ואנרג'יאן הובילה לירידת מחירים מרשימה לטובת צרכני הגז. התחרות צמחה מהוראות מתווה הגז אשר חייב את נובל אנרג'י ודלק קידוחים למכור את מאגרי כריש ותנין למתחרה, צעד אשר הגביל את השפעתן בהחלטות מסחריות של מאגר תמר נוכח האחזקות הצולבות שלהם במאגר לוויתן.
כיצד אתה רואה את הסביבה התחרותית בישראל?
"תחרות היא חשובה כי היא דואגת לשוק, היא צריכה להיות הוגנת ולפי חוקים שהממשלה קבעה. נוכחות חברות גדולות כמו שברון היא טובה משתי סיבות. הראשונה היא שהן מביאות טכנולוגיה וכסף. שנית, כל חברה שנכנסת מביאה עמה תמיכה פוליטית לאזור. כך האזור הופך ליציב יותר. אני בעד תחרות, במיוחד אם זה מול חברות חזקות שיכולות להביא יציבות, כסף וכוח לאזור".
"אם ישראל תאפשר - נצטרף לחיפושים בלבנון"
אנרג'יאן מצאה עצמה בעין הסערה במסגרת המו"מ לקביעת גבול ימי בין ישראל ללבנון, בו עובר מאגר כריש. ההפקה עוכבה בשל התמשכות המו"מ על הסכם הגבול הימי, ובשל איום חיזבאללה כי יתקיף את אסדת הגז אם לבנון לא תקבל את כל דרישותיה.
מאז ההסכם נחתם, והגז הישראלי החל לזרום בצינורות מכריש, בעוד שבצד הלבנוני לא נרשמו התפתחויות משמעותיות. רק בחודש ספטמבר הקרוב, קונסורציום של חברות הענק טוטאל הצרפתית, ENI האיטלקית וקטאר אנרג'י, צפוי להתחיל לקדוח בבלוק 9, שסמוך לגבול הימי עם ישראל.
האם אתם מעוניינים להצטרף לחיפושי הגז הטבעי בלבנון?
"כפי שאמרתי בעבר, אם הממשלה תאפשר לנו, אז נעשה זאת", אומר ריגאס. "יש לנו את הידע, את יכולות הקידוח ואת הכסף. אבל זה דבר שצריך להגיע מהממשלות. אנחנו מכבדים את החלטות הממשלה, ותמיד סמכנו על ממשלת ישראל. גם כשחיזבאללה איימו עלינו, המסרים שלנו היו עקביים שאנחנו סומכים על הממשלה, ולכן התחלנו הפקה בכריש למרות האיומים".
גילוי מלא: ביום שלישי יתקיים בתל אביב כנס ENERGY 2023 של גלובס, בשיתוף החברות אנרג'יאן והליברטון