מנכ''ל אינטל, פט גלסינגר, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילום: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying
אנבידיה , חברת שבבים אמריקאית בת 30 מסנטה קלרה, שהחלה את דרכה כספקית מעבדים גרפיים למשחקי מחשב, הצליחה להדהים את וול סטריט בסוף השבוע האחרון. ביום רביעי פרסמה החברה את הדוחות הכספיים שלה לרבעון הראשון של שנת 2023.
● האזהרה של האנליסטים הבכירים: זו עשויה להיות הבועה הבאה בוול סטריט
● הגיע הזמן שהמשקיעים ישנו את האופן שבו הם חושבים על כסף מזומן
● אחרי שהסעירה את וול סטריט: אנבידיה חושפת את מחשב העל החזק בישראל בהשקעה של מ אות מיליוני דולרים
התיקון שהציגה לתחזית הצמיחה שלה לרבעון הנוכחי, מ־7 מיליארד דולר בהכנסות רבעוניות ל־11 מיליארד דולר (פער של 66%), היה כל כך יוצא דופן, עד שביום למחרת זינק שוויה של ענקית השבבים בקרוב ל־200 מיליארד דולר (עלייה של כ־25% ביום).
מאז, וגם במהלך המסחר המאוחר של יום ראשון, מניית אנבידיה ממשיכה לטפס בבטחה לעבר היעד הנכסף של שווי שוק של טריליון דולר - הרחק מעל מטא (671 מיליארד דולר), וקצת פחות מגוגל (1.6 טריליון דולר).
משנת 2007 אנבידיה מנצלת את היכולות שלה בעיבוד כמות גדולה של פעולות גרפיות בו זמנית כדי לאמן מודלים של בינה מלאכותית. קו המוצרים שבנוי על הפיתוחים מהשנים ההם, נושא באחריות לזינוק בתוצאות שלה היום. בזכות הרעב הגדול בעמק הסיליקון לבינה מלאכותית יוצרת, ובזכות לקוחות ענק בתחום, כמו מיקרוסופט, OpenAI, גוגל ומטא - הצמיחה האדירה במכירות המעבדים הגרפיים של אנבידיה לשוק הבינה המלאכותית, חיפתה על הירידה במכירת רכיבים למשחקי מחשב.
נכון להיום, אנבידיה היא המנוע הרשמי מאחורי המוצרים הצומחים ביותר בתחום: ChatGPT ובארד של גוגל, ועוד אינספור מודלים של שפה המפותחים על ידי חברות נוספות.
אינטל התעוררה למהפכה מאוחר מדי?
תחילה, נהנו מניות שבבים כמו AMD ו־TSMC מ"אפקט אנבידיה" וזינקו בעקבותיה בוול סטריט. למעשה, הסנימנט החיובי של המשקיעים נדבק כמעט בכל שחקן שחזה צמיחה גבוהה בעקבות מהפיכת הבינה המלאכותית. כזו היא מארוול , חברת שבבי התקשורת, שפרסמה דוחות מרשימים ביום חמישי, והציגה תחזית להכפלת ההכנסות מבינה מלאכותית בשנה הבאה.
גם אינטל טיפסה באחוז במסחר המאוחר בערבו של יום רביעי - אך העלייה הזו התחלפה במהרה לתמונת מראה עגומה. מניית אינטל התרסקה יממה לאחר מכן בקרוב ל־10%, אם כי היא הצליחה להתאושש במקצת בימים האחרונים. בחיוך של מנצחים, הסביר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את הסיבה לכך בראיון שהעניק ל־CNBC, מבלי להזכיר את שם המתחרה מפורשות: "הצמיחה במכירות של מעבדי ליבה (CPU) בהאטה, בעוד שהשוק למעבדים שעוסקים בהאצת פעולות מחשוביות נמצא בנקודת זינוק". יצרניות מעבדי הליבה הן כמובן המתחרות - אינטל ו־AMD - בעוד שאנבידיה שולטת בשוק מעבדי ההאצה הגרפיים (GPU).
"חוות השרתים של העבר הכילו מעבדי ליבה רבים שעסקו, למשל, בשליפת קבצים", אמר ג'נסנג. "היום אולי אוספים מידע במידת מה, אבל מייצרים את רובו באמצעות בינה מלאכותית. כך, במקום מיליוני מעבדי ליבה - יהיו הרבה פחות מהם - ואלו יהיו מחוברים למיליוני מחוללים גרפיים". מאחורי ההצהרה של הואנג יש גם קבלות: מחשב העל של גוגל, A3, מכיל שמונה מעבדים גרפיים של אנבידיה, אבל רק אחד של אינטל. גם התמחור שונה. שבב של אנבידיה נמכר במחיר הנמוך ביותר בכ־40 אלף דולר, בעוד ששבב הקסיאון של אינטל נמכר ב־17 אלף דולר - פחות מחצי מחיר. זו אחת הסיבות בגינה המכירות של AMD ואינטל ירדו ברבעון האחרון, בעוד שנתוני אנבידיה דווקא עלו ב־14%.
ההשפעה על המעסיקה הפרטית הגדולה בישראל
אינטל הסתכלה בעבר בבוז על תחום המעבדים הגרפיים, אותו ראתה בתור נישה לגיימרים. רק לאחר ההצלחה של אנבידיה בעולם השרתים חל המפנה באינטל וב־2017 שכרה החברה בכיר מ־AMD כדי לפתח שבב משלה. היא אמנם חווה קשיים לא מעטים בהוצאתם לשוק אך במבחנים מסוימים חלק מהמוצרים של אינטל אף זוהו כיעילים יותר מאלה של אנבידיה.
האם הדשדוש של אינטל בשוק הבינה המלאכותית עלול לסכן את פעילותה בישראל? גם כיום חברת השבבים נחשבת למעסיקה הפרטית הגדולה במדינה עם מרכזי פיתוח בחיפה, פתח תקווה וירושלים וכ־12 אלף עובדים בארץ (לא כולל החברה בת מובילאיי). רבים מהעובדים הללו אמנם עוסקים בפיתוחים המסורתיים של החברה, אך לאינטל יש נוכחות לא מבוטלת בתחום הבינה המלאכותית עם חטיבות שלמות ששוקדות על פיתוחים בענף.
ולמרות זאת, במבחן התוצאות היבש, אנבידיה וחברות שבבים אחרות בנסיקה, בעולם שאינטל מדשדשת. בזמן שאינטל בתהליכי קיצוצים, שצפויים להימשך בשלוש השנים הקרובות, (כמו גם ענקיות טכנולוגיה אחרות ברחבי העולם) אנבידיה לא ביצעה סבבי פיטורים כלל והסתפקה בצמצום שולי של פעילויות ההסעדה והנופש של העובדים. החברה מעסיקה 3,000 עובדים במרכזי פיתוח ברחוב יצחק שדה בתל אביב וביקנעם.
בינה מלאכותית היא עסק יקר
המחיר הגבוה שמרשה לעצמה אנבידיה לגבות על השבבים שלה היא מאפיין בולט של שוק ה־AI הצומח. כמו בכל טכנולוגיה חדשה המיוצרת בשוק מונופוליסטי, בינה מלאכותית יוצרת היא עסק יקר. שאילתה בבארד, צ'אט הבינה המלאכותית החדש של גוגל, עולה לענקית הטכנולוגיה פי 3.5 מאשר שאילתה רגילה במנוע החיפוש שלה. זו הסיבה שבניגוד לשוק מחשוב הענן, שוק ה־AI מוטה לכיוון החברות הגדולות. "אין יתרון תחרותי לסטארט־אפ שמחבר את המוצר שלו למודל של OpenAI על פני חברה גדולה יותר", אומר לגלובס שחר כהן, שותף מייסד בלוסיד קפיטל. "זה משחק של חברות שכבר התמקמו בשוק שלהן כמו למונייד או וויקס והפכו למותג מוכר, כיוון שהן מצטיינות בעיבוד מידע ובהפצה דיגיטלית", אומר מייקל אייזנברג, שותף בקרן אלף. "כמובן שיש מקום לסטארט־אפים חדשים לשבש את השוק, אבל מנועי הבינה המלאכותית מהמדף לא יסייעו להם ליצור יתרון תחרותי".
וכשההתלהבות מהבינה מלאכותית בשיאה, בשבוע הבא ינחת אחד האנשים המרכזיים מאחורי המהפכה. מנכ"ל וממייסדי OpenAI, סם אלטמן, צפוי להגיע לישראל בשבוע הבא בתור אורח של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. אלטמן צפוי להיפגש עם עובדי המרכז בהרצליה וכן להיפגש עם מספר יזמים ישראלים בולטים. זאת במסגרת סבב פגישות עולמיות שעורכת החברה.