תעודת כשרות / צילום: Shutterstock
הכותב הוא מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת ומנהל מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית לשעבר
לאחרונה נפתחו בארץ 50 סניפים של ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור, כניסתה לארץ הוא צעד נוסף בניסיון לפתוח את שוק המזון ליבוא, להגדיל את התחרות ולהביא להורדת המחירים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת השתתפו בטקס השקת הרשת והצהירו "בחודשים האחרונים משרד הכלכלה הוביל מהלכים קריטיים שפירקו רגולציות, חסמים ותקנים מיותרים שמאפשרים את פתיחת 50 סניפי קרפור. המשמעות היא הוזלה של עשרות אחוזים בעגלת הקניות". דברים דומים אומר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לוקח זמן ומשאבים
רבות דובר על סוגיית הכשרות בארץ, מבקר המדינה פרסם דוחות חמורים, בג"ץ דן בעתירות רבות ושינה את המצב במשפטי, השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא הביא רפורמה מקיפה, אבל בסוגיה של מתן כשרות על מוצרי יבוא והשפעתה על מחירי המזון כמעט ולא שמעתם.
הרבנות הראשית היא הגורם הממשלתי שמנהל את תהליך מתן הכשרות למוצרים מיובאים, החל מבקשת היבואן ועד לשלב הגעת המוצר למדפי החנויות. הרבנות עוסקת בצדדים ההלכתיים ובצדדים המינהלתיים. מערך הכשרות על יבוא מתבצע באמצעות מתן סמכות לגופי כשרות פרטיים ולרבנים מקומיים בחו"ל להעניק כשרות בהתאם לכללים ונהלים שקובעת מועצת הרבנות הראשית, כיום פועלים ברחבי העולם כ־35 גופי כשרות וכ־90 רבנים. הסמכות הניתנת לכל גוף כשרות או רב מקומי מתייחסת לאזור גאוגרפי מוגדר, כך שישנם מקומות שמספר מצומצם מאוד של רבנים מוסמכים לתת בהם כשרות.
האמצעים העומדים לרשות הרבנות הם מצומצמים. כיום אין למחלקת היבוא ברבנות מנהל, עובד בה פקיד אחד ועוד שני סטודנטים, ועבודת המחלקה נעשית ללא מערכות מחשוב ייעודיות. המחלקה לא מפקחת בפועל על עבודת גופי הכשרות הפרטיים והרבנים, ולרבנות אין באמת מושג מה קורה בגופי כשרות אלה, מה שיטות הפעולה שלהם, ומה האמצעים המינהליים וניהוליים כמו כוח-אדם, תקציב ומערכות מחשוב העומדים לצורך מתן הכשרות.
אין מידע בזמן אמת
למרות שגופי הכשרות הפרטיים משמשים כידה הארוכה של הרבנות, אין חוזה וכללים המחייבים אותם להמציא לרבנות מידע או לפעול לפי הוראות הרבנות, גופי הכשרות לא מחויבים לסדרי עבודה, וכך יכול להיות מצב שסכסוך כספי בין יבואן לגוף כשרות יגרום לכך שהיבואן לא יקבל מגוף הכשרות את האישורים הנדרשים וממילא לא יוכל להמציא אותם לרבנות.
במקרה כזה, במקום שהרבנות תפעיל את סמכותה על גוף הכשרות ותדרוש את המסמכים, היא תורה למשגיחי הכשרות בשטח להוריד מוצרים מהמדפים (למרות שאין ספק בכשרותם). כשמדובר במוצרי חלב הנזק הוא בלתי הפיך, וזאת בנוסף לפגיעה חמורה במוניטין של היבואן. שיטות העבודה של הליך הכשרות יוצרות מצב שבו לרוב, כשמתגלה בעיית כשרות אמיתית, זה קורה אחרי שהמוצר כבר נמכר לצרכנים.
העובדה שלרבנות אין מידע בזמן אמת לגבי כשרות המוצרים המיוצרים בחו"ל, מונעת אפשרות לנהל מערך יעיל של יבוא מקביל. כך גם קשרים והסכמים בין יבואנים לגופי כשרות היוצרים "קרטל" במסגרתו נמנעים גופי הכשרות לשתף פעולה עם יבואנים מתחרים. מאז פורסם נוהל היבוא המקביל של הרבנות לפני כ־4 שנים, יובאו לארץ עשרות בודדות של מוצרים, כאשר רוב מוחלט של הבקשות ליבוא מקביל לא אושרו.
הכשרות מהווה חסם מרכזי של יבוא מוצרי מזון לישראל. כיום מיובאים לארץ רק כ־40 אלף מוצרים כולל חומרי גלם. ללא טיפול שורש בסוגיית הכשרות. כל הניסיונות של הממשלה לפתוח את שוק המזון ליבוא נידונו מראש לכישלון.