גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא ניסח את אחת התיאוריות הכלכליות החשובות במאה ה־20. עכשיו חייו נפרשים בספר חדש

בספר זיכרונותיו אדמונד פלפס, חתן פרס נובל לכלכלה, מגלה מדוע אביו דחק בו ללמוד את התחום, חוזר לימי עבודתו עם נשיא ארה"ב ניקסון ומסביר מדוע בקפיטליזם טמון הסיכוי לשגשוג אמיתי

אדמונד פלפס. לא מקבל את הכבוד לו זוכים כלכלנים אמריקאים גדולים אחרים / צילום: Reuters
אדמונד פלפס. לא מקבל את הכבוד לו זוכים כלכלנים אמריקאים גדולים אחרים / צילום: Reuters

טונקו ווראדראג'ן הוא עיתונאי וסופר בריטי. הוא משמש כעמית במכון היוזמה האמריקאי ובמרכז לקפיטליזם וחברה באוניברסיטת קולומביה 

אדמונד פלפס הוא אניגמה בעיני אנשים שאוהבים הגדרות. כיום, כשאינטלקטואלים מסווגים לשמאל או ימין, יהיו מי שיסווגו את פלפס כפרוגרסיבי רק בשל ידידותו הממושכת עם ג'ון רולס, הפילוסוף האמריקאי המנוח, שהטיף לחלוקה מחדש של ההכנסות בארצות הברית.

ואף על פי כן, פלפס, זוכה פרס נובל לכלכלה ב־2006 ופרופסור אמריטוס לכלכלה פוליטית באוניברסיטת קולומביה, הוא אחד ממגיני הקפיטליזם הכי נהירים, מלאי תשוקה ומקוריים (הוא גם המנהל המייסד של המרכז לקפיטליזם וחברה באוניברסיטת קולומביה). פלפס מתנגד לכלכלות תאגידיות בסגנון האירופי ורואה אותן כבלתי דינמיות או חדשניות. פרוגרסיבים שרוצים לנכס אותו צריכים לזכור שגישתו עוינת את רעיון ההכנסה האוניברסלית הבסיסית.

 

בקפיטליזם טמון הסיכוי לשגשוג וגילוי עצמי

בספרו "מסעותיי בתיאוריה כלכלית", מכריז פלפס שהוא "מאוכזב מכך שהרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית", שאומץ על ידי פוליטיקאים אמריקאים כמו אנדרו יאנג ואלכסנדריה אוקסיו קורטז, "לא נתקל בהתנגדות נרחבת". הרעיון, אם יושם, "יעודד את בני האדם להתרחק מעבודה רצינית, וכך הם לא יחושו שהם מעורבים בכלכלה - וזה הפרויקט המרכזי של כל חברה אנושית".

ההומניות הגלומה בהבחנה הזו היא מה שמבדיל בין פלפס לשאר הכלכלנים, והיא משקפת את אמונתו: בקפיטליזם טמון הסיכוי לשגשוג וגילוי עצמי בקנה מידה לאומי. הוא מכנה את התופעה הזו "שגשוג המוני", ביטוי שגם היה הכותרת של הספר שפרסם בגיל 80, ב־2013.

ביולי ימלאו לפלפס 90, ואת הממואר החדש שלו - חסכוני במילים ולעיתים כמעט ביישני - היו צריכים חבריו הקרובים ודורשי שלומו ממש לסחוט ממנו. הספר לא חושפני כמו הממואר שפרסם לאחרונה אמרטיה סן, עוד כלכלן זוכה פרס נובל. הוא משקף את ההבדל בין הודי ווכחן (התיאור של סן את עצמו) ואמריקאי שתקן.

הגרסה הראשונה שכתב פלפס - כך אמרו לי אנשים שמכירים אותו - הייתה מלאה משוואות ובקושי הזכירה את אשתו, עניין שלא תואם את המקום המרכזי שיש לרעייתו בחייו.

בספר, כפי שיצא לאור, אין משוואות. פלפס מספר לנו כיצד פגש ב־1972 את ויויאנה מונטדור, ארגנטינאית נמרצת שעבדה במחלקה ללימודי כלכלה באוניברסיטת קולומביה. הם נתקלו לראשונה ליד מכונת הצילום ובמשך שלושה ימים פלפס ביקש ממנה סיגריות. ביום הרביעי הוא הציע לה ללכת לקונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין. שנתיים אחר כך הם נישאו.

פלפס לא מקבל את הכבוד לו זוכים כלכלנים אמריקאים גדולים אחרים, וזה לא הוגן. לצד מילטון פרידמן, הוא צריך לקבל קרדיט על דחיית התיאוריה "עקומת פיליפס", שהגה הכלכלן הניו זילנדי ויליאם פיליפס ב־1958, ולפיה האינפלציה והאבטלה קשורות ביחס הפוך. במילים אחרות, ככל שהאינפלציה יותר גבוהה, האבטלה נמוכה יותר ולהיפך.

ב־1967, גם פרידמן וגם פלפס, כל אחד בנפרד, הגיעו למסקנה שאיזון כזה לא מתקיים כשבודקים את הנתונים במשך תקופה ממושכת. עמדתם זכתה לאישור בגלל ה"סטגפלציה" (מושג המשלב בין המילים סטגנציה ואינפלציה) בשנות ה־70.

המפגש עם ניקסון בתחילת דרכו כנשיא

ב"מסעותיי בתיאוריה כלכלית", נזכר פלפס במפגש שלו עם ריצ'רד ניקסון בשלהי שנות השישים. ניקסון היה אז בראשית דרכו כנשיא, ופלפס עבד עבור הממשל החדש כחלק מכוח משימה שהוקם במטרה להיאבק באינפלציה.

לאחר שלחץ את ידו של פלפס באירוע מתוקשר, הכריז ניקסון: "אני רוצה להקטין את האינפלציה בלי לגרום לעלייה באבטלה, אבל ארתור ברנס [מי שעתיד להתמנות ליו"ר הפדרל ריזרב] אמר לי שזה בלתי אפשרי".

ניקסון ביטא מחשבה שתאמה לגמרי את התיאוריה שמאחורי עקומת פיליפס. פלפס כותב בספרו שחש כי "החדר הצפוף הזה, עם כל האנשים שעמדו בתור כדי ללחוץ את ידו של ניקסון, אינו המקום לנסח את מחשבותיי בנוגע לנושא הזה".

האב המובטל שדחף ללימודי כלכלה

פלפס ניסח מחשבות רבות במגוון תחומים, וזו עובדה שהוזכרה בדברים שנאמרו עליו כשזכה בפרס נובל ב־2006. בין יתר המחקרים פורצי הדרך שפלפס חתום עליהם ציינה ועדת הפרס את המאמר הראשון שלו, "חוק הזהב של הצבירה", שהתפרסם ב-American Economic Review ב‏־1961.

הוא גם זכה לשבחים על התחקותו אחר היסודות המיקרו־כלכליים של תיאוריה מקרו־כלכלית, עבודה עליה שקד כבר בתחילת לימודיו ב"אמהרסט קולג'" ב־1955. הוא רצה ללמוד פילוסופיה, אבל בעידוד אביו, שהפך למובטל בתקופת השפל הגדול, נרשם לקורס בכלכלה. הוא חשב שספרי הלימוד של הכלכלן האמריקאי פול סמואלסון, שפורסמו לראשונה ב־1948, היו "מבריקים". אבל דבר מה שנתקל בו בקורס מבוא לכלכלה טרד את מנוחתו: "לא היה לי ברור איך מקרו־כלכלה קשורה למיקרו־כלכלה. היה נראה שיש נתק בין שני התחומים האלה". פלפס הבין "שגישור על הפער עשוי לשנות את המדיניות הכלכלית".

פלפס הוא איש נעים הליכות, וספר הזכרונות שלו מלא שבחים לאחרים, כולל למורה שלימדה אותו לקרוא בכיתה ב'. מדי פעם - ובאופן משעשע - הוא מתרגז ממשהו. יש מידה של מרמור בתיאור שלו את ג'יימס טובין, זוכה פרס נובל לכלכלה ב־1981, שהיה המורה שלו לסטטיסטיקה בזמן שלמד באוניברסיטת "ייל". חוויית הלימודים הזו, על פי פלפס, "לא הייתה כוס התה שלי".

טובין ופלפס היו אחר כך קולגות בייל, אבל היה ביניהם ניכור מאז שפלפס פרסם את ספרו הראשון, "ניטרליות פיסקלית לטובת צמיחה כלכלית" (1965). טובין, שתמך בהתערבות הממשלה בכלכלה, מעולם לא דיבר על הספר הזה עם מחברו. הספר סתר רעיונות שטובין קידש. פלפס כותב שטובין היה "המורה שהכי פחות העריך אותי. הוא סבל כשמישהו קרוב אליו חשב אחרת ממנו. היה לו קשה להתמודד עם זה".

הקשר בין צמיחה כלכלית ושביעות רצון מהעבודה

ניכר כי פלפס רוצה להיזכר בעיקר בזכות התיאוריות שלו משני העשורים האחרונים, המתמקדות במקום העבודה וביצירתיות. הוא חושב שהנחת היסוד של כלכלנים רבים, לפיה הגמול על עבודה הוא שכר, שגויה. כפי שכתב בספרו "דינמיזם" מ־2020: "באמריקה מאוד ברור שעבודה היא בסיס לחיים בעלי משמעות".

פלפס מדגיש את הקשר בין צמיחה כלכלית ושביעות רצון מהעבודה. הוא מעודד כלכלנים "לא לעצור בתיאוריה הסטנדרטית" אלא לחקור "ממלכה לא ממופה" של רצונות ותשוקות של אנשים. יש בחיים יותר מהון, תעסוקה ותמ"ג. ובכלכלה בהחלט יש יותר מהדברים האלה.

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות