גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא ניסח את אחת התיאוריות הכלכליות החשובות במאה ה־20. עכשיו חייו נפרשים בספר חדש

בספר זיכרונותיו אדמונד פלפס, חתן פרס נובל לכלכלה, מגלה מדוע אביו דחק בו ללמוד את התחום, חוזר לימי עבודתו עם נשיא ארה"ב ניקסון ומסביר מדוע בקפיטליזם טמון הסיכוי לשגשוג אמיתי

אדמונד פלפס. לא מקבל את הכבוד לו זוכים כלכלנים אמריקאים גדולים אחרים / צילום: Reuters
אדמונד פלפס. לא מקבל את הכבוד לו זוכים כלכלנים אמריקאים גדולים אחרים / צילום: Reuters

טונקו ווראדראג'ן הוא עיתונאי וסופר בריטי. הוא משמש כעמית במכון היוזמה האמריקאי ובמרכז לקפיטליזם וחברה באוניברסיטת קולומביה 

אדמונד פלפס הוא אניגמה בעיני אנשים שאוהבים הגדרות. כיום, כשאינטלקטואלים מסווגים לשמאל או ימין, יהיו מי שיסווגו את פלפס כפרוגרסיבי רק בשל ידידותו הממושכת עם ג'ון רולס, הפילוסוף האמריקאי המנוח, שהטיף לחלוקה מחדש של ההכנסות בארצות הברית.

ואף על פי כן, פלפס, זוכה פרס נובל לכלכלה ב־2006 ופרופסור אמריטוס לכלכלה פוליטית באוניברסיטת קולומביה, הוא אחד ממגיני הקפיטליזם הכי נהירים, מלאי תשוקה ומקוריים (הוא גם המנהל המייסד של המרכז לקפיטליזם וחברה באוניברסיטת קולומביה). פלפס מתנגד לכלכלות תאגידיות בסגנון האירופי ורואה אותן כבלתי דינמיות או חדשניות. פרוגרסיבים שרוצים לנכס אותו צריכים לזכור שגישתו עוינת את רעיון ההכנסה האוניברסלית הבסיסית.

 

בקפיטליזם טמון הסיכוי לשגשוג וגילוי עצמי

בספרו "מסעותיי בתיאוריה כלכלית", מכריז פלפס שהוא "מאוכזב מכך שהרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית", שאומץ על ידי פוליטיקאים אמריקאים כמו אנדרו יאנג ואלכסנדריה אוקסיו קורטז, "לא נתקל בהתנגדות נרחבת". הרעיון, אם יושם, "יעודד את בני האדם להתרחק מעבודה רצינית, וכך הם לא יחושו שהם מעורבים בכלכלה - וזה הפרויקט המרכזי של כל חברה אנושית".

ההומניות הגלומה בהבחנה הזו היא מה שמבדיל בין פלפס לשאר הכלכלנים, והיא משקפת את אמונתו: בקפיטליזם טמון הסיכוי לשגשוג וגילוי עצמי בקנה מידה לאומי. הוא מכנה את התופעה הזו "שגשוג המוני", ביטוי שגם היה הכותרת של הספר שפרסם בגיל 80, ב־2013.

ביולי ימלאו לפלפס 90, ואת הממואר החדש שלו - חסכוני במילים ולעיתים כמעט ביישני - היו צריכים חבריו הקרובים ודורשי שלומו ממש לסחוט ממנו. הספר לא חושפני כמו הממואר שפרסם לאחרונה אמרטיה סן, עוד כלכלן זוכה פרס נובל. הוא משקף את ההבדל בין הודי ווכחן (התיאור של סן את עצמו) ואמריקאי שתקן.

הגרסה הראשונה שכתב פלפס - כך אמרו לי אנשים שמכירים אותו - הייתה מלאה משוואות ובקושי הזכירה את אשתו, עניין שלא תואם את המקום המרכזי שיש לרעייתו בחייו.

בספר, כפי שיצא לאור, אין משוואות. פלפס מספר לנו כיצד פגש ב־1972 את ויויאנה מונטדור, ארגנטינאית נמרצת שעבדה במחלקה ללימודי כלכלה באוניברסיטת קולומביה. הם נתקלו לראשונה ליד מכונת הצילום ובמשך שלושה ימים פלפס ביקש ממנה סיגריות. ביום הרביעי הוא הציע לה ללכת לקונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין. שנתיים אחר כך הם נישאו.

פלפס לא מקבל את הכבוד לו זוכים כלכלנים אמריקאים גדולים אחרים, וזה לא הוגן. לצד מילטון פרידמן, הוא צריך לקבל קרדיט על דחיית התיאוריה "עקומת פיליפס", שהגה הכלכלן הניו זילנדי ויליאם פיליפס ב־1958, ולפיה האינפלציה והאבטלה קשורות ביחס הפוך. במילים אחרות, ככל שהאינפלציה יותר גבוהה, האבטלה נמוכה יותר ולהיפך.

ב־1967, גם פרידמן וגם פלפס, כל אחד בנפרד, הגיעו למסקנה שאיזון כזה לא מתקיים כשבודקים את הנתונים במשך תקופה ממושכת. עמדתם זכתה לאישור בגלל ה"סטגפלציה" (מושג המשלב בין המילים סטגנציה ואינפלציה) בשנות ה־70.

המפגש עם ניקסון בתחילת דרכו כנשיא

ב"מסעותיי בתיאוריה כלכלית", נזכר פלפס במפגש שלו עם ריצ'רד ניקסון בשלהי שנות השישים. ניקסון היה אז בראשית דרכו כנשיא, ופלפס עבד עבור הממשל החדש כחלק מכוח משימה שהוקם במטרה להיאבק באינפלציה.

לאחר שלחץ את ידו של פלפס באירוע מתוקשר, הכריז ניקסון: "אני רוצה להקטין את האינפלציה בלי לגרום לעלייה באבטלה, אבל ארתור ברנס [מי שעתיד להתמנות ליו"ר הפדרל ריזרב] אמר לי שזה בלתי אפשרי".

ניקסון ביטא מחשבה שתאמה לגמרי את התיאוריה שמאחורי עקומת פיליפס. פלפס כותב בספרו שחש כי "החדר הצפוף הזה, עם כל האנשים שעמדו בתור כדי ללחוץ את ידו של ניקסון, אינו המקום לנסח את מחשבותיי בנוגע לנושא הזה".

האב המובטל שדחף ללימודי כלכלה

פלפס ניסח מחשבות רבות במגוון תחומים, וזו עובדה שהוזכרה בדברים שנאמרו עליו כשזכה בפרס נובל ב־2006. בין יתר המחקרים פורצי הדרך שפלפס חתום עליהם ציינה ועדת הפרס את המאמר הראשון שלו, "חוק הזהב של הצבירה", שהתפרסם ב-American Economic Review ב‏־1961.

הוא גם זכה לשבחים על התחקותו אחר היסודות המיקרו־כלכליים של תיאוריה מקרו־כלכלית, עבודה עליה שקד כבר בתחילת לימודיו ב"אמהרסט קולג'" ב־1955. הוא רצה ללמוד פילוסופיה, אבל בעידוד אביו, שהפך למובטל בתקופת השפל הגדול, נרשם לקורס בכלכלה. הוא חשב שספרי הלימוד של הכלכלן האמריקאי פול סמואלסון, שפורסמו לראשונה ב־1948, היו "מבריקים". אבל דבר מה שנתקל בו בקורס מבוא לכלכלה טרד את מנוחתו: "לא היה לי ברור איך מקרו־כלכלה קשורה למיקרו־כלכלה. היה נראה שיש נתק בין שני התחומים האלה". פלפס הבין "שגישור על הפער עשוי לשנות את המדיניות הכלכלית".

פלפס הוא איש נעים הליכות, וספר הזכרונות שלו מלא שבחים לאחרים, כולל למורה שלימדה אותו לקרוא בכיתה ב'. מדי פעם - ובאופן משעשע - הוא מתרגז ממשהו. יש מידה של מרמור בתיאור שלו את ג'יימס טובין, זוכה פרס נובל לכלכלה ב־1981, שהיה המורה שלו לסטטיסטיקה בזמן שלמד באוניברסיטת "ייל". חוויית הלימודים הזו, על פי פלפס, "לא הייתה כוס התה שלי".

טובין ופלפס היו אחר כך קולגות בייל, אבל היה ביניהם ניכור מאז שפלפס פרסם את ספרו הראשון, "ניטרליות פיסקלית לטובת צמיחה כלכלית" (1965). טובין, שתמך בהתערבות הממשלה בכלכלה, מעולם לא דיבר על הספר הזה עם מחברו. הספר סתר רעיונות שטובין קידש. פלפס כותב שטובין היה "המורה שהכי פחות העריך אותי. הוא סבל כשמישהו קרוב אליו חשב אחרת ממנו. היה לו קשה להתמודד עם זה".

הקשר בין צמיחה כלכלית ושביעות רצון מהעבודה

ניכר כי פלפס רוצה להיזכר בעיקר בזכות התיאוריות שלו משני העשורים האחרונים, המתמקדות במקום העבודה וביצירתיות. הוא חושב שהנחת היסוד של כלכלנים רבים, לפיה הגמול על עבודה הוא שכר, שגויה. כפי שכתב בספרו "דינמיזם" מ־2020: "באמריקה מאוד ברור שעבודה היא בסיס לחיים בעלי משמעות".

פלפס מדגיש את הקשר בין צמיחה כלכלית ושביעות רצון מהעבודה. הוא מעודד כלכלנים "לא לעצור בתיאוריה הסטנדרטית" אלא לחקור "ממלכה לא ממופה" של רצונות ותשוקות של אנשים. יש בחיים יותר מהון, תעסוקה ותמ"ג. ובכלכלה בהחלט יש יותר מהדברים האלה.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; נמשכות הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עולה ב-0.3% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס