ח"כ מיקי זוהר, הליכוד (סדר יום, כאן ב', 24.5.23) / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
האם התקציב שאושר לאחרונה מיטיב עם החברה החרדית או שהוא כזה שדווקא יפגע בה בטווח הארוך? בראיון בכאן ב' התבקש השר מיקי זוהר להתייחס לטענה כי התקציב, שלא מתמרץ יציאה לעבודה, יזיק לחרדים, והשיב כך: "כשאומרים שאנחנו פועלים נגד החברה החרדית, זה נוגד את העובדה… שמדי שנה יותר ויותר חרדים מצטרפים למעגל העבודה, וכמעט כל אישה חרדית היום כבר נמצאת במעגל העבודה". האם זה נכון?
כדי לבחון את דבריו של זוהר צריך קודם כל להבין למה הוא התכוון כשדיבר על החרדים שמצטרפים למעגל העבודה. האם חרדים בהקשר זה הם גברים חרדים - או גברים חרדים ונשים חרדיות? לאור העבודה שעיקר הדיון הציבורי בסוגיה נוגע לשיעור התעסוקה של גברים חרדים, וגם לאור העובדה שבהמשך המשפט מתייחס זוהר בנפרד לנשים החרדיות, נראה שהפרשנות הסבירה ביותר לדבריו היא כי הם מתייחסים לשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים (זוהר לא הגיב לפנייתנו). מהו המצב בשדה זה?
הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם בוחנים את הנושא בעקביות, מצביעים על עובדה שרבים כבר מודעים לה: אחרי שבין השנים 2009 ל-2015 שיעור תעסוקת הגברים החרדים עלה ב-12 נקודות אחוז, מ-40% ל-52%, החל מ-2015 ועד היום שורר פחות או יותר קיפאון בתחום, כשב-2021 הגיע הנתון הזה ל-51% בלבד (כל נתוני התעסוקה שיובאו בבדיקה זו הם בקרב גילי 25-64). לפי ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון, ואחד ממחברי "שנתון החברה החרדית", ב-2022 כן חלה עלייה קלה בתעסוקה הגברים ל-53%, אך "צריך עוד זמן כדי לראות אם היא עקבית" (ובכל מקרה מדובר בעלייה קטנה).
בשנתון גם מוסבר ממה נובעת אותה דריכה מתמשכת במקום: "תופעה זו עשויה להיות מוסברת ביישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלות משנת 2015, שבה שבו המפלגות החרדיות להיות חלק מהקואליציה". כלומר, כשבוחנים את דברי זוהר דרך הפרשנות הסבירה ביותר לטעמנו, מגלים שהם אינם נכונים.
יחד עם זאת, זוהר יכול גם לטעון שכוונתו הייתה למצב בקרב בחברה החרדית כולה, גברים ונשים. במקרה כזה, השנתון אכן מצביע על עלייה כמעט רציפה בשיעור התעסוקה: מ-43% ב-2003 ל-66.5% ב-2022 (נתוני 2022 נמסרו לנו בעל פה). כלומר, מבחינה טכנית ייתכן שבמקרה כזה הטיעון יהיה נכון, אלא שכפי שכבר אפשר להבין מהנתונים שציינו, התמשכות העלייה בנתון הזה החל מ-2015 נובעת כמעט כולה מהעלייה הנמשכת בשיעור תעסוקת נשים חרדיות. כך שציון העובדה הזאת לא יכול להוות מענה לביקורת שהושמעה על התקציב, שבהקשר הזה נגעה בעיקר לנושא תעסוקת גברים חרדים (העלאת קצבאות האברכים, לימודי ליבה לבנים ועוד).
זה מוביל אותנו להמשך המשפט של זוהר ולטענה שמופיעה בו לפיה "כמעט כל אישה חרדית היום כבר נמצאת במעגל העבודה". בבדיקה קודמת של המשרוקית כבר הראנו כי שיעורי תעסוקת החרדיות גבוהים יותר משיעורי תעסוקת הנשים ברוב מדינות ה-OECD. אלה עמדו ב-2021 על 78%, לא רחוק מהנתון של נשים יהודיות לא-חרדיות שעמד אז על 82% (לפי ד"ר מלאך, ב-2022 נתון תעסוקת החרדיות כבר עלה ל-80%)
יחד עם זאת, גם כאן יש סייג שחשוב להזכיר: נשים חרדיות אומנם עובדות בשיעורים גבוהים יחסית, אך בהיקפי משרה נמוכים יחסית. בשנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב כי "בשנת 2019 עבדה אישה חרדית 30 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 37 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות" - נתון שלפי השנתון מסביר גם את השכר הנמוך יחסית של הנשים הללו.
בשורה התחתונה: דבריו של זוהר מטעים. אכן ישנה מגמת עלייה בהשתתפות של החרדים בשוק העבודה, אלא שמאז 2015 כמעט כל העלייה הזאת נובעת מהגידול בשיעור תעסוקת הנשים החרדיות. בקרב הגברים החרדים, בהם עוסק הדיון שנוגע לתקציב שעבר כעת, הנתון עומד כבר מספר שנים על מעט יותר מ-50%, ללא שינוי משמעותי.
תחקיר: אוריה בר-מאיר