הפקולטה לניהול. לעודד חדשנות אצל העובדים / צילום: Shutterstock
ג'יי.קיי רולינג תיארה את התחושה הראשונה שהייתה לה כשסיפורו של הארי פוטר צץ במוחה לראשונה במילים "מעולם לא היה לי רעיון שגרם לי לתגובה כזו. זו הייתה הרגשה מרוממת כמו זו שמרגישים ברגע שפוגשים מישהו שעלולים להתאהב בו בסופו של דבר".
והיא לא היחידה. יזמים, יוצרים ומובילי חדשנות רבים מתארים את הרגע שבו מכה בהם רעיון חדש בהתלהבות שמורגשת בכל הגוף. הסיבה היא שהרעיונות אלה לרוב סוטים מהפרקטיקה הנוכחית ושוברים מוסכמות או נורמות קיימות בשוק או בארגון. עם זאת, לרובם מתלווה הספק - המחשבה על הקשיים שבדרך, איך אחרים יגיבו לרעיון ואם זה בכלל יכול לצאת לפועל.
ובאמת, בפועל ברוב המקרים אנשים דוחים רעיונות מקוריים ומחפשים פתרון בטוח יותר. מחקרים קודמים מעידים שאנשים נוטים לדחות רעיונות חדשים, שמגלמים סיכון, ולהעדיף כאלה קונקרטיים וישימים, שמספקים ודאות. מיותר לציין שאם כולם ילכו על בטוח, העולם יחמיץ את החדשנות והיצירתיות, המבטיחות את יצירת המופת הייחודית הבאה.
התפיסה העצמית יכולה להשתנות
אבל כיצד אנשים יכולים להתגבר על הנטייה הזאת ובאילו תנאים הם מאמצים רעיונות מקוריים בשלב מוקדם של תהליך היצירה? במחקר שערכתי עם פרופ' אלה מירון־ספקטור מבית הספר למנהל עסקים INSEAD ופרופ' ג'ניפר מולר מאוניברסיטת סן דייגו בחנו אם ומתי אנשים מרגישים מחוברים לרעיונות החדשים שלהם. תוצאותיו העלו כי מה שיכול להסביר זאת הוא הדרך שבה אנו מגדירים ותופסים את עצמנו.
אנשים יוצרים קשרים רגשיים חזקים עם מגוון אובייקטים, כמו מקומות (בית, עבודה), מוצרים ומותגים. אלה מאשרים ומייצגים אלמנטים מרכזיים בעצמם. בדיוק כפי שאנחנו יכולים להיקשר לחפצים מוחשיים, אנחנו יכולים להרגיש מחוברים לרעיונות שמייצגים את מי שאנחנו ומאשרים את האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו.
אלא שלא כל האנשים תופסים את עצמם באותו האופן. סדרת מחקרים מעידה שיש כאלה שמגדירים את עצמם כישות עצמאית, ויש שבמונחים של קשרים עם אחרים. אלה הרואים את עצמם כנפרדים מאחרים מייחסים חשיבות רבה לבידול, אוטונומיה וייחודיות. מי שהיחסים הסביבתיים שלהם מגדירים אותם שמים את הדגש על היותם חלק מקולקטיב, קבוצה.
במחקר שערכנו אספנו נתונים על משתתפי שלושה האקתונים טכנולוגיים וערכנו שלושה ניסויים הכוללים סימולציה לתהליך העלאת רעיונות. ההאקתונים עסקו בתחומי טכנולוגיה ואדריכלות (למשל ערים חכמות), טכנולוגיה ורפואה (למשל הליכי אבחון אוטומטי) וטכנולוגיות סייבר (למשל אבטחת ענן), ובמסגרתם יזמים ויזמות הציעו רעיונות למיזמים חדשים. מצאנו כי הדרך שבה אנשים תופסים את עצמם מעצבת את האופן שבו הם מתאהבים בסוגים שונים של רעיונות. אלה שמגדירים את עצמם באופן אינדיבידואלי עשויים להיקשר לרעיונות חדשניים יותר המבטאים בידול. לעומת זאת, מי שתופסים את עצמם בכחלק מקולקטיב נוטים להתחבר פחות לרעיונות החורגים מהנורמה.
כמו כן, התפיסה של אנשים יכולה להשתנות כתלות בסיטואציה שבה הם נמצאים. כדי לבחון זאת ערכנו סדרה של סימולציות שבמסגרתן מיקדנו אנשים באופן שבו הם ייחודיים או דומים לאחרים.
בשלב זה ערכנו סימולציות להעלאת רעיונות עבור תעשיות הכושר, הנסיעות והמזון. התוצאות העלו שכשהתפיסה האינדיבידואליסטית בולטת יותר, אנשים מרגישים מחוברים יותר לרעיונות חדשניים ובוחרים לפתח ולקדם אותם.
להתמקד בחיבור לרעיון, ולא בסיכוי שלו להצליח
מנהלים ומנטורים יכולים לאמץ את אותה הטכניקה כדי לגרום ליזמים, יוצרים ועובדים לאמץ רעיונות חדשניים ולקדם אותם לאורך זמן. הם יעשו זאת באמצעות יצירת סביבה שתגרום לאותם אנשים להרגיש מוערכים וגאים במאפיינים הייחודיים שלהם.
מחקרים קודמים אולי מעידים שתרבויות קולקטיביסטיות מסוגלות פחות לייצר יוזמות מקוריות, הממצאים שלנו מראים כי הבעיה היא לא בהעלאת הרעיונות, אלא בבחירה בהם. הסיבה לכך היא שאנשים בסביבות כאלה ידחו אותם לטובת רעיונות סטנדרטיים יותר, מקובלים חברתית. מנהל שמעודד עובדים לנצל את האינדיבידואליות שלהם ולהתמקד במה שמייחד אותם עשוי להוביל ליצירת חדשנות.
אנשים יכולים גם להתגבר על הנטייה לשלול רעיונות חדשניים שלהם באמצעות התמקדות בחיבור הקונספטואלי והרגשי, ולא רק בסיכוי שיצליחו על הנייר. רולינג המשיכה ברעיון יוצא הדופן שלה למרות שדחו אותו 12 הוצאות לאור. אם היא לא הייתה מרגישה חיבור עז לרעיון, הארי פוטר מעולם לא היה הופך להצלחה מסחררת.
לינקים לקריאה נוספת:
https://knowledge.insead.edu/leadership-organisations/special-bond-behind-every-brilliant-idea
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0749597822000528