מאיה הורביץ סמנכ''לית מחקר צ'ק פוינט, ירון אפל מובידאו ועומרי קוהל פירמיד אנליטיקס פאנל בשיחה עם נבו טרבלסי / צילום: יוסי כהן
תעשיית האנרגיה נתפסת כתעשייה מסורתית עד כדי מיושנת, שפחות מזוהה עם חדשנות טכנולוגית. ובכל זאת, יש כמה חברות שעושות בדיוק את זה. כינסנו שלושה בכירים בחברות טכנולוגיה שמספקות שירותים לתעשיית האנרגיה ולוקחות אותה קדימה, לשיחה עם כתב הטכנולוגיה של גלובס, נבו טרבלסי.
חדשות לא עבור כולם
ירון אפל, מובידאו: "אנחנו עוסקים במימוש של פרויקטים מורכבים. פיתחנו מערכת שמנהלת שיפוצים בחברות אנרגיה ומפעלים פטרוכימיים. בתחום הזה יש מורכבות וחוסר ודאות גבוהה, וכל יום עולה 2 מיליון דולר. יש 2,000 עובדי קבלן, כל אחד ממדינה אחרת. האתגר שאנחנו פותרים הוא ייצור תכנית פעולה, שפה משותפת ותמונת מצב בין כל כך הרבה חברות וקבלנים.
"השבתת מפעל זיקוק זה משהו שמתכננים שנתיים מראש. חלק מהסיפור המרתק שבגללו נכנסנו הוא שכ־95% מהפרויקטים לא עומדים בזמנים ובתקציב. הסטיה הממוצעת היא של 40%, וחברות מפסידות הון עתק כי הן לא מצליחות להוציא לפועל את התכנית.
לדברי אפל, "אנו רואים את זה כשמנהלים רוצים חדשנות, אבל מנהלי הביניים והעובדים בקצה מפחדים משינויים. קשה להכניס טכנולוגיות חדשות".
שלושה אתגרים
עומרי קוהל מפירמיד אנליטיקיס מספר כי "לקחנו את העולם של חיבור בין דאטה ואנליטיקות לקבלת החלטות. היום יש דשבורד צבעוני ויפה, אבל האתגר הוא לקחת את זה לשלב הבא של קבלת החלטות באמצעות המידע. אנחנו יושבים בתוך התווך בין אוטומציה ו־AI לדאטה ואנליטיקס. חברות בתעשיית האנרגיה אוספות מידע ממגוון אדיר של מקורות.
"האתגר הראשון הוא לקבל מפה של כל המידע שזורם אלי. באמת לייצר שדה שליטה שיושב מעל כל מקורות המידע. דבר שני, לנתח, לשלוף את המידע ולעשות בו שימוש. השלב השלישי: להניע לפעולה. איך אפשר לקבל החלטה כמה אני רוצה לייצר ביחס לצריכה הפוטנציאלית שאני אמור להפיק בזמן הקרוב".
עוד מציין קוהל: "המון מערכות מסתכלות דרך המראה האחורית מה קרה, ואנחנו נותנים מרשם מה צריך לקרות. נגיד יש עיר שיש בה 50 אלף תושבים וצורכת ככה וככה מגהוואט בחודש. אנחנו עושים אופטימיזציה של המקורות המתחדשים והמסורתיים. בתוך מערכת אחת, ניתן לייצר תובנות ברורות ולתת מרשמים איך וכמה לייצר כל אנרגיה".
לגבי ה־Pushback, עומרי אומר שהוא תמיד קיים. "אנחנו לא מתמקדים בתעשיית האנרגיה, אבל משרתים כמה חברות אנרגיה גדולות. תעשיית האנרגיה לא שונה במהות שלה מתעשיות אחרות כמו קמעונאות ויצרנים. באופן שבו היא רוצה לאמץ טכנולוגיה, רוב חברות האנרגיה נמצאות בשלב שהמידע יושב אצלם, ועכשיו צריך לעשות בו שימוש כדי להיטיב עם הארגון. אנחנו רואים תהליך של אימוץ טכנולוגיה שמאפיין חברות גדולות".
כשמכניסים טכנולוגיה הסכנות מגיעות. איך אתם מתמודדים עם זה?
מאיה הורביץ, סמנכ"לית מחקר בצ'קפוינט: "ענף האנרגיה מאוד מותקף, הוא בטופ 10. יש 1,200 התקפות סייבר בשבוע על כל ארגון בתחום. הסיבה ברורה: גופים ותשתיות בתחום האנרגיה הם יעד לכל סוגי ההאקרים. הרוב רוצים כסף, יש ריגול תעשייתי על הדאטה, וכמובן זה יעד רלוונטי לממשלות ולמניעים אידיאולוגיים. זה תחום שיש לו מה להפסיד משיבוש בתשתיות אנרגיה, התשתית תרצה לשלם הרבה כדי למנוע את זה.
אחת ההתקפות המשמעותיות והתקדימיות הייתה ב־2015 באוקראינה, שהפילה את תשתית החשמל בחלק מהמדינה, והותירו אנשים ללא חימום באמצע החורף. בתחום הזה רואים הרבה יותר התקפות נזק, שעוברות מהמרחב הקיברנטי למרחב הקינטי הפיזי, לשיבוש הייצור. כמו באוקראינה, אבל גם בארמקו הסעודית ב־2012, ואח"כ שוב בבחריין ב־2019, ואלה התקפות שהן מאוד נדירות, אבל 80% הן על תעשיית האנרגיה. זו אופנה, וכשזה מצליח עוד תוקפים מחקים את זה.
מה החזון שלכם? מה השלב הבא?
ירון אפל: אנחנו משקיעים בשנים האחרונות ב־AI שעוזר בפרויקטים מורכבים, שעין אנושית לא יכולה לעשות - ולתמוך בקבלת החלטות ולחזות תאריכי סיום.
עומרי קוהל: כולנו מפחדים מבינה מלאכותית. אני חושב שבחזון שלנו הרעיון הוא לנסות ולאפשר לארגונים להיות טובים יותר - יותר יעילים, מהירים, אפקטיביים. בסופו של דבר, AI יכול לפנות אותנו מהעבודה הבסיסית והפשוטה, ובמקום 3 שעות לכתוב מסמך להנהלה - אני אחשוב מה אני באמת יכול לעשות כדי לתרום לארגון.
*** גילוי מלא: כנס ENERGY 2023 של גלובס נערך בשיתוף החברות אנרג'יאן והליברטון