גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שחקן חיזוק" לננו דיימנשן: יו"ר רשות ני"ע לשעבר נגד גלולת הרעל של סטרטסיס

על רקע מאבק שליטה משולש המתפתח בחברת מדפסות התלת־ממד מישראל, גייסה ננו חוות־דעת של זוהר גושן, לשעבר יו"ר הרשות, לפיה דירקטוריון סטרטסיס אינו יכול לאמץ מנגנון נגד השתלטות ללא אישור בעלי המניות ● לדבריו - האופן שבו עשה זאת "חסר כל משמעות"

מדפסת של חברת סטרטסיס / צילום: יח''צ
מדפסת של חברת סטרטסיס / צילום: יח''צ

חברת מדפסות התלת־ממד הישראלית סטרטסיס הפכה לסחורה חמה: לאחר שדחתה שלוש פעמים הצעות לרכישתה מצד ננו דיימנשן, היא קיבלה בסוף השבוע הצעת רכישה נוספת, הפעם מ־3D Systems האמריקאית, וזאת בזמן שננו דיימנשן פנתה למהלך עוין והגישה הצעת רכש ישירות לבעלי מניות סטרטסיס. במקביל, הנהלת סטרטסיס מקדמת מיזוג עם דסקטופ מטאל האמריקאית, בתקווה כי הדבר ירחיק ממנה את איום ההשתלטות.

ננו דיימנשן מנס ציונה גייסה בתקופת השיא של הטכנולוגיה ב־2020-2021 סכומים גבוהים, כך שכיום יש לה בקופה מעל מיליארד דולר, שנועדו לרכישות. היעד נמצא מעבר לכביש - סטרטסיס מרחובות, שמתמקדת בהדפסות תלת־ממד של פולימרים.

ננו, שכבר בקיץ שעבר הפכה לבעלת עניין בסטרטסיס, מחזיקה ב־14.5% מהמניות, אך לכאורה אינה יכולה להגדיל את ההחזקה משום שסטרטסיס אימצה גלולת רעל - מנגנון להגנה מפני השתלטות. התוכנית קובעת שבמקרה שבעל מניות יגיע להחזקה של 15%, כל שאר בעלי המניות יקבלו זכות לרכוש מניה נוספת עבור כל מניה שבידיהם, במחיר של סנט אחד. התוכנית בתוקף עד סוף יולי.

במסגרת ניסיון ההשתלטות, ננו (באמצעות עוה"ד שלה, נועה הבדלה ועודד הר־אבן ממשרד Sullivan) מנסה לאתגר משפטית את תקפות גלולת הרעל. לצורך זה היא גייסה "שחקן חיזוק" שהגיש לבית המשפט חוות־דעת בנושא - פרופ' זוהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, וכיום פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

גושן זוהר / צילום: יונתן בלום

גושן כתב בחוות־דעתו שהדין החל במקרה זה הוא הדין הישראלי (בניגוד לדין בדלאוור, שנחשב לחוק החברות המתקדם ביותר בארה"ב), ולפיו דירקטוריון אינו יכול לאמץ גלולת רעל ללא אישור בעלי המניות. לדבריו, האופן שבו "אימץ" דירקטוריון סטרטסיס את גלולת הרעל שלה, "הוא חסר כל משמעות מבחינת זכויותיהם של בעלי המניות".

גושן מסביר כי "בתמצית, גלולת הרעל היא תוכנית להנפקת זכויות מפלה, שתוצאתה דילול מסיבי של המשתלט אם יעבור את סף הרכישות האסור ללא קבלת אישור הדירקטוריון". הוא מוסיף כי כדי שבעל מניות יהיה כפוף לגלולת הרעל, הוא חייב להסכים לכך, "כיוון שההפליה בהקצאת הזכויות הגלומה בגלולת הרעל מהווה שינוי מהותי בזכויות בעל המניות, הזכאי מכוח החוק ליחס שווה לכלל בעלי המניות האחרים (סעיף 183 לחוק החברות)".

הסכמה יכולה להתקבל על דרך של הסכמה לתנאי תקנון החברה. בחוקי דלאוור, הדירקטוריון יכול לתקן עצמאית את התקנון, וכשהוא מאמץ גלולת רעל הוא יכול "לאמץ אותה לתוך התקנון", אולם בישראל הדירקטוריון לא מוסמך לשנות את התקנון לבדו. מסקנתו של גושן היא כי בשל כך, הוא אינו יכול לאמץ גלולת רעל.

"אף אם נניח שדירקטוריון של חברה ישראלית היה רשאי לשנות את התקנון באופן חד־צדדי, עדיין הוא לא היה יכול לאמץ גלולת רעל בישראל", סבור גושן, "שכן, אפילו בעלי המניות עצמם, המוסמכים לשנות את התקנון, אינם רשאים לקבוע הוראה המפלה בין בעלי מניות לעניין חלוקת דיבידנד". דיבידנד הוא נכס הניתן על־ידי החברה לבעל מניה, ולדבריו גם הקצאות זכויות הן כאלה.

גושן מפרט טיעונים נוספים ובסופם מגיע למסקנה כי "לאור העובדה שקיימים הסדרים בחוק החברות, הן לעניין הגנה על בעלי מניות מפני פגיעה בזכותם לשוויון והן לעניין הצעת רכש המוצעת לבעלי המניות, לא ניתן, ואף אין זה רצוי, לאמץ את הדין של דלאוור בכל הקשור לגלולת הרעל, בשל השוני במערכות הדינים ובתשתית הפסיקתית".

טיעון בעייתי עבור חברות ישראליות בוול סטריט

גושן הוא לא היו"ר לשעבר של רשות ני"ע הראשון שמספק חוות־דעת משפטית בהליך שנוגע לחברות ישראליות שנסחרות בארה"ב. אשתקד עשה זאת פרופ' שמואל האוזר, שסיפק לחברת האב סקיוריטי חוות־דעת התומכת בבקשתה למחוק את מניותיה ממסחר בת"א, מיד עם השלמת מיזוגה ל־SPAC בנאסד"ק. בית המשפט אכן אישר זאת והאב נמחקה ממסחר, אך בלי קשר היא מציגה תשואה מאכזבת למשקיעים בנאסד"ק.

מן הסתם, לסטרטסיס חוות־דעת משפטיות שונות משל ננו דיימנשן, ויש להניח שאחד הטיעונים שיעלה מהצד שלה הוא כי קביעה שלפיה חברה ישראלית הנסחרת בוול סטריט אינה יכולה לאמץ גלולת רעל, תעמיד את החברות הישראליות בנחיתות לעומת חברות אחרות שנסחרות בארה"ב. עניין אחר הוא התמיכה שקיבלו חברי הדירקטוריון של סטרטסיס בבחירתם מחדש לכהונה נוספת לאחר אימוץ גלולת הרעל - מה שעשוי, אולי, להתפרש כאינדיקציה לתמיכה בתוכנית והבנה של נחיצותה.

נזכיר, שגם ננו דיימנשן עצמה אימצה תוכנית דומה במקרה שבעל מניות או קבוצת מניות תגיע להחזקה של 10% מננו (זאת על רקע ניסיונות מצד בעלי מניות אקטיביסטיים להביא לשינוי בהרכב הדירקטוריון שלה).

קרדיט סוויס: לדחות הצעת הרכש וגם המיזוג

הצעת הרכש שהגישה ננו דיימנשן לבעלי המניות של סטרטסיס נוקבת במחיר של 18 דולר במזומן למניית סטרטסיס, ובסך הכול כ־1.2 מיליארד דולר. ננו מבקשת להגיע להחזקה של 53%-55% ממניות סטרטסיס, כלומר עליה לרכוש עוד 38.5%-40.5% מהמניות. 3D Systems מציעה עסקה מעורבת של מזומן ומניות - 7.5 דולר במזומן ועוד 1.2507 מניות 3D Systems עבור כל מניית סטרטסיס.

בעת ההצעה המחיר למניית סטרטסיס היה 17.92 דולר, כלומר נמוך מעט מזה שהציעה ננו דיימנשן, אך מניית 3D Systems קפצה לאחר ההודעה וכעת המחיר בעסקה למניית סטרטסיס הוא כ־19.11 דולר, כלומר כ־1.3 מיליארד דולר בסך הכול (אם כי המחיר יוסיף להשתנות בהתאם למחיר מניית 3D Systems).

מניית סטרטסיס עלתה בעקבות ההצעה מ־3D Systems ושווי החברה בנאסד"ק הוא 1.09 מיליארד דולר - עלייה של 37% מתחילת השנה. אך ביחס למחיר השיא שלה ב־2021 מדובר בירידה של 70%.

בקרדיט סוויס מעריכים שכפי שהדירקטוריון כבר דחה הצעה ב־20.05 דולר מננו דיימנשן במזומן באפריל, סביר שידחה גם את הצעת 3D Systems בטענה שהיא מעריכה בחסר את סטרטסיס. האנליסטים בקרדיט סוויס סבורים שבעלי המניות של סטרטסיס צריכים לדחות את הצעת הרכש מננו דיימנשן, אך מציינים שגם המיזוג שעליו דיווחה לאחרונה סטרטסיס עם דסקטופ מטאל (עסקת מניות שתיצור חברה בשווי של כ־1.8 מיליארד דולר) לא התקבל היטב בשוק, ומוסיף עוד סיכון.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב