גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שחקן חיזוק" לננו דיימנשן: יו"ר רשות ני"ע לשעבר נגד גלולת הרעל של סטרטסיס

על רקע מאבק שליטה משולש המתפתח בחברת מדפסות התלת־ממד מישראל, גייסה ננו חוות־דעת של זוהר גושן, לשעבר יו"ר הרשות, לפיה דירקטוריון סטרטסיס אינו יכול לאמץ מנגנון נגד השתלטות ללא אישור בעלי המניות ● לדבריו - האופן שבו עשה זאת "חסר כל משמעות"

מדפסת של חברת סטרטסיס / צילום: יח''צ
מדפסת של חברת סטרטסיס / צילום: יח''צ

חברת מדפסות התלת־ממד הישראלית סטרטסיס הפכה לסחורה חמה: לאחר שדחתה שלוש פעמים הצעות לרכישתה מצד ננו דיימנשן, היא קיבלה בסוף השבוע הצעת רכישה נוספת, הפעם מ־3D Systems האמריקאית, וזאת בזמן שננו דיימנשן פנתה למהלך עוין והגישה הצעת רכש ישירות לבעלי מניות סטרטסיס. במקביל, הנהלת סטרטסיס מקדמת מיזוג עם דסקטופ מטאל האמריקאית, בתקווה כי הדבר ירחיק ממנה את איום ההשתלטות.

ננו דיימנשן מנס ציונה גייסה בתקופת השיא של הטכנולוגיה ב־2020-2021 סכומים גבוהים, כך שכיום יש לה בקופה מעל מיליארד דולר, שנועדו לרכישות. היעד נמצא מעבר לכביש - סטרטסיס מרחובות, שמתמקדת בהדפסות תלת־ממד של פולימרים.

ננו, שכבר בקיץ שעבר הפכה לבעלת עניין בסטרטסיס, מחזיקה ב־14.5% מהמניות, אך לכאורה אינה יכולה להגדיל את ההחזקה משום שסטרטסיס אימצה גלולת רעל - מנגנון להגנה מפני השתלטות. התוכנית קובעת שבמקרה שבעל מניות יגיע להחזקה של 15%, כל שאר בעלי המניות יקבלו זכות לרכוש מניה נוספת עבור כל מניה שבידיהם, במחיר של סנט אחד. התוכנית בתוקף עד סוף יולי.

במסגרת ניסיון ההשתלטות, ננו (באמצעות עוה"ד שלה, נועה הבדלה ועודד הר־אבן ממשרד Sullivan) מנסה לאתגר משפטית את תקפות גלולת הרעל. לצורך זה היא גייסה "שחקן חיזוק" שהגיש לבית המשפט חוות־דעת בנושא - פרופ' זוהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, וכיום פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

גושן זוהר / צילום: יונתן בלום

גושן כתב בחוות־דעתו שהדין החל במקרה זה הוא הדין הישראלי (בניגוד לדין בדלאוור, שנחשב לחוק החברות המתקדם ביותר בארה"ב), ולפיו דירקטוריון אינו יכול לאמץ גלולת רעל ללא אישור בעלי המניות. לדבריו, האופן שבו "אימץ" דירקטוריון סטרטסיס את גלולת הרעל שלה, "הוא חסר כל משמעות מבחינת זכויותיהם של בעלי המניות".

גושן מסביר כי "בתמצית, גלולת הרעל היא תוכנית להנפקת זכויות מפלה, שתוצאתה דילול מסיבי של המשתלט אם יעבור את סף הרכישות האסור ללא קבלת אישור הדירקטוריון". הוא מוסיף כי כדי שבעל מניות יהיה כפוף לגלולת הרעל, הוא חייב להסכים לכך, "כיוון שההפליה בהקצאת הזכויות הגלומה בגלולת הרעל מהווה שינוי מהותי בזכויות בעל המניות, הזכאי מכוח החוק ליחס שווה לכלל בעלי המניות האחרים (סעיף 183 לחוק החברות)".

הסכמה יכולה להתקבל על דרך של הסכמה לתנאי תקנון החברה. בחוקי דלאוור, הדירקטוריון יכול לתקן עצמאית את התקנון, וכשהוא מאמץ גלולת רעל הוא יכול "לאמץ אותה לתוך התקנון", אולם בישראל הדירקטוריון לא מוסמך לשנות את התקנון לבדו. מסקנתו של גושן היא כי בשל כך, הוא אינו יכול לאמץ גלולת רעל.

"אף אם נניח שדירקטוריון של חברה ישראלית היה רשאי לשנות את התקנון באופן חד־צדדי, עדיין הוא לא היה יכול לאמץ גלולת רעל בישראל", סבור גושן, "שכן, אפילו בעלי המניות עצמם, המוסמכים לשנות את התקנון, אינם רשאים לקבוע הוראה המפלה בין בעלי מניות לעניין חלוקת דיבידנד". דיבידנד הוא נכס הניתן על־ידי החברה לבעל מניה, ולדבריו גם הקצאות זכויות הן כאלה.

גושן מפרט טיעונים נוספים ובסופם מגיע למסקנה כי "לאור העובדה שקיימים הסדרים בחוק החברות, הן לעניין הגנה על בעלי מניות מפני פגיעה בזכותם לשוויון והן לעניין הצעת רכש המוצעת לבעלי המניות, לא ניתן, ואף אין זה רצוי, לאמץ את הדין של דלאוור בכל הקשור לגלולת הרעל, בשל השוני במערכות הדינים ובתשתית הפסיקתית".

טיעון בעייתי עבור חברות ישראליות בוול סטריט

גושן הוא לא היו"ר לשעבר של רשות ני"ע הראשון שמספק חוות־דעת משפטית בהליך שנוגע לחברות ישראליות שנסחרות בארה"ב. אשתקד עשה זאת פרופ' שמואל האוזר, שסיפק לחברת האב סקיוריטי חוות־דעת התומכת בבקשתה למחוק את מניותיה ממסחר בת"א, מיד עם השלמת מיזוגה ל־SPAC בנאסד"ק. בית המשפט אכן אישר זאת והאב נמחקה ממסחר, אך בלי קשר היא מציגה תשואה מאכזבת למשקיעים בנאסד"ק.

מן הסתם, לסטרטסיס חוות־דעת משפטיות שונות משל ננו דיימנשן, ויש להניח שאחד הטיעונים שיעלה מהצד שלה הוא כי קביעה שלפיה חברה ישראלית הנסחרת בוול סטריט אינה יכולה לאמץ גלולת רעל, תעמיד את החברות הישראליות בנחיתות לעומת חברות אחרות שנסחרות בארה"ב. עניין אחר הוא התמיכה שקיבלו חברי הדירקטוריון של סטרטסיס בבחירתם מחדש לכהונה נוספת לאחר אימוץ גלולת הרעל - מה שעשוי, אולי, להתפרש כאינדיקציה לתמיכה בתוכנית והבנה של נחיצותה.

נזכיר, שגם ננו דיימנשן עצמה אימצה תוכנית דומה במקרה שבעל מניות או קבוצת מניות תגיע להחזקה של 10% מננו (זאת על רקע ניסיונות מצד בעלי מניות אקטיביסטיים להביא לשינוי בהרכב הדירקטוריון שלה).

קרדיט סוויס: לדחות הצעת הרכש וגם המיזוג

הצעת הרכש שהגישה ננו דיימנשן לבעלי המניות של סטרטסיס נוקבת במחיר של 18 דולר במזומן למניית סטרטסיס, ובסך הכול כ־1.2 מיליארד דולר. ננו מבקשת להגיע להחזקה של 53%-55% ממניות סטרטסיס, כלומר עליה לרכוש עוד 38.5%-40.5% מהמניות. 3D Systems מציעה עסקה מעורבת של מזומן ומניות - 7.5 דולר במזומן ועוד 1.2507 מניות 3D Systems עבור כל מניית סטרטסיס.

בעת ההצעה המחיר למניית סטרטסיס היה 17.92 דולר, כלומר נמוך מעט מזה שהציעה ננו דיימנשן, אך מניית 3D Systems קפצה לאחר ההודעה וכעת המחיר בעסקה למניית סטרטסיס הוא כ־19.11 דולר, כלומר כ־1.3 מיליארד דולר בסך הכול (אם כי המחיר יוסיף להשתנות בהתאם למחיר מניית 3D Systems).

מניית סטרטסיס עלתה בעקבות ההצעה מ־3D Systems ושווי החברה בנאסד"ק הוא 1.09 מיליארד דולר - עלייה של 37% מתחילת השנה. אך ביחס למחיר השיא שלה ב־2021 מדובר בירידה של 70%.

בקרדיט סוויס מעריכים שכפי שהדירקטוריון כבר דחה הצעה ב־20.05 דולר מננו דיימנשן במזומן באפריל, סביר שידחה גם את הצעת 3D Systems בטענה שהיא מעריכה בחסר את סטרטסיס. האנליסטים בקרדיט סוויס סבורים שבעלי המניות של סטרטסיס צריכים לדחות את הצעת הרכש מננו דיימנשן, אך מציינים שגם המיזוג שעליו דיווחה לאחרונה סטרטסיס עם דסקטופ מטאל (עסקת מניות שתיצור חברה בשווי של כ־1.8 מיליארד דולר) לא התקבל היטב בשוק, ומוסיף עוד סיכון.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה