גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוטשים את תל אביב, בורחים מירושלים: למה הישראלים מהגרים מהערים הגדולות?

בעוד שבכל העולם מדברים על הגירה לערים הגדולות, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בישראל יש מגמה מעניינת של הגירה שלילית מהערים הגדולות לטובת ערים קטנות ● מי הן השיאניות ולאן עוברים המהגרים?

כביש 6. מגמת הגירה שלילית מהערים הגדולות לטובת ערים קטנות / צילום: תמר מצפי
כביש 6. מגמת הגירה שלילית מהערים הגדולות לטובת ערים קטנות / צילום: תמר מצפי

בשנת 2021, יצאו מהעיר תל אביב 2,896 יותר ישראלים מאשר נכנסו אליה, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). למעשה, רק אם נחשיב את העולים החדשים - מאזן ההגירה של תל אביב מתאזן ל־221 נכנסים חדשים בנטו. לאורך חמש השנים האחרונות תל אביב חווה הגירה שלילית של כ־4,500 איש. אולי האנשים האלה עוברים לטבעת השנייה, כמו גבעתיים, רמת גן וחולון? ייתכן, אך גם אם נסתכל על מחוז תל אביב כולו, נגלה הגירה שלילית של 7,440 נפש.

ומה לגבי ערים אחרות? ההגירה נטו לחיפה גם היא שלילית - ב־2021 יצאו מחיפה 3,532 איש יותר מאשר נכנסו אליה, ובירושלים המצב הכי קיצוני: 10,790 איש עזבו אותה ב־2021 יותר מאשר נכנסו אליה. בכל הערים הללו הגירה של תושבים מחו"ל מוסיפות תושבים, אך גם היא אינה הופכות את המאזן לחיובי. בשורה התחתונה ישראלים, כך נראה, מעדיפים לצאת מהערים הגדולות.

מי כן זוכה להגירה חיובית? נתיבות, למשל, שבמסגרת הסכם גג אישרה בנייה של אלפי יחידות דיור ונתוני ההגירה בהתאם: העיר זכתה להגירה חיובית נטו של 1,332 איש ב־2021. כך גם גני תקווה (909), טירת כרמל (2,128) וקריית ביאליק (1,025). מה משותף להם? שאלו ישובים קטנים יחסית, עם כמה עשרות אלפי אנשים בלבד.

אז מה קורה כשבוחנים את מאזן ההגירה לפי סוג הישוב? כאן מתגלה הדרמה האמיתית: בעוד שבשנת 2021, כ־16 אלף איש הצטרפו ליישובים שהם מועצות מקומיות או מועצות אזוריות, מספר דומה עזבו את הערים המוכרזות. למרות כוח המשיכה הכלכלי של הערים, ישראל חווה דה־אורבניזציה.

בעיה מרכזית: אין מספיק דירות קטנות

"בראייה היסטורית, יש מטוטלת בין נהירה לעיר ואחריה נהירה לכפר", אומרת פרופ' טלי חתוקה, ראש המעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, בית הספר לסביבה מדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב. "בכל שלושה עשורים המגמה מתהפכת. בשנות ה־60 וה־70 הייתה מדיניות פיזור אוכלוסייה ותוכנית 'בנה ביתך'. החל משנות ה־80 התחיל תהליך של אורבניזציה מחודשת במערב, שהגיעה אלינו בשנות ה־90. עכשיו אנחנו נמצאים בתהליך יציאה לכפר - זה לא יוצא דופן לישראל, ויש פרדיגמות תכנוניות דומות גם במקומות אחרים בעולם.

"ספציפית בשנים האחרונות, הקורונה יצרה מודלים חדשים של עבודה, ואפשרה לגיטימציה גדולה יותר לעבודה מהבית ולעבודה היברידית. במצב כזה, פחות כדאי לגור בערים הגדולות. גם הקושי הכלכלי בעקבות מחירי הדיור מוסיף לכך, ומרכזי הערים גם פגיעים יותר להתקפות טילים. לעומת זאת, הספר מציע אורח חיים יותר רגוע ושקט, נגישות למשאבי טבע - במרכז רואים את הבניין ממול, בפריפריה רואים את הנוף. וכמובן, באזורי עדיפות לאומית יש הטבות מס.

"יש מדיניות ממשלתית מכוונת של קידום הערים הקטנות בפריפריה הגיאוגרפית. אנשים לא מרגישים שהם נזרקים לאיזה שום מקום כמו בשנות ה־60, אלא עוברים לאותו סוג של 'מגדלים בפארק', רק במקום אחר, או לחילופין יכולים לגור בבית פרטי, מה שלא מתאפשר להם במרכז, הם בעצם מקבלים יותר בהרבה פחות".

יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד אסטרטגיה, סבור שהיציאה לפריפריה קשורה גם להיצע הדירות: "שורש הבעיה הוא בחוסר התאמה בין הדירות לבין משקי הבית", הוא סבור . "דמיינו זוג צעיר או רווק מאשדוד שמחפש דירה - הוא יחפש דירה קטנה בשכירות, אבל יגלה שבאשדוד בקושי יש דירות חדשות כאלה, והדירות הגדולות הן מעל המחיר שהם מסוגלים לשלם. אז באותו מחיר של דירת שני חדרים באשדוד, אפשר לגור בדירת 3 ו־4 חדרים באשקלון הסמוכה".

אכן, ניתן לראות שהערים הגדולות סובלות מהיצע מועט מאוד של דירות קטנות: בישובים יהודיים עירוניים, לפי הגדרת הלמ"ס, דירות בנות חדר אחד או שניים מהוות 4.7% בלבד ממלאי הדירות שנבנו במהלך שנת 2021. לעומת זאת, דירות ענק בנות 6 חדרים ומעלה הן 11.4% מהבנייה באותה שנה. נראה שמי שמחפש דירות קטנות בלב אזורי התעסוקה מתקשה מאוד למצוא כאלה.

"אפשר לראות תופעה דומה גם בין חיפה והקריות. אם אין דירה מתאימה בעיר, עוברים לישוב הפרברי הסמוך", אומר שרביט. "זה גם מקור הכשל בבנייה המסיבית בפריפריה: המחשבה הייתה למשוך את תושבי המרכז ליישובים החדשים, אבל מה שבפועל קורה זה שהמרכזים של ערי הפריפריה מתרוקנים מצעירים שלא יכולים לקנות או לשכור דירה מתאימה בעיר שלהם". דבר זה דווקא מחליש את הערים הגדולות, ובכך הופך אותן למושכות פחות עבור תושבי המרכז".

ההגירה למחוז יהודה ושומרון - אפסית

מבחינת החלוקה למחוזות, ניתן לראות שמחוז חיפה הוא המוביל בהגירה החיובית נטו ב־2021. זאת למרות התרוקנות של העיר חיפה עצמה. הסיבה העיקרית לכך היא העיר החדשה חריש, שהבנייה המאסיבית בה משכה לא פחות מ־6,518 ישראלים בנטו בשנה זו. אך גם יישובי הקריות כמו מוצקין וביאליק מושכים הגירה חיובית בנטו.

מחוז המרכז גם הוא מושך הגירה בנטו, ובמידה פחותה גם הדרום והצפון. ההגירה למחוז יהודה ושומרון היא אפסית, וב־2021 היגרו ליהודה ושומרון בנטו 74 ישראלים בלבד. זה משקף כישלון במטרה של תנועת ההתנחלות למשוך ישראלים לגור באזור. צמיחת האוכלוסייה, כך נראה, מקורה כמעט בלעדית מגידול טבעי.

עם זאת, יש להתייחס לנתונים אלו בזהירות. שרביט מסייג ש"נתוני הלמ"ס שימושיים, אבל בעייתיים. אין מטריצת הגירה מלאה, אלא רק סיכום. כלומר, אנחנו לא יודעים מאיפה לאיפה אנשים מהגרים, וכמה עוברים בתוך המחוז לעומת כמה מגיעים מבחוץ ועוזבים. אם אדם יוצא ממחוז מסוים ואדם אחר נכנס, זה ייראה לנו בדיוק אותו דבר כמו מצב שבו אין הגירה כלל. לכן, קשה לגזור מכך מסקנות חותכות, וצריך לשפר את הנתונים כך שיאפשרו לנו להבין את תנועות ההגירה העיקריות בישראל. רק כך נוכל להבדיל בין משפרי דיור בתוך אותו האזור, לבין משני דיור שעוברים לאקוסיסטם עירוני אחר לגמרי".

ממינהל התכנון נמסר כי "מדובר בתהליכים חברתיים וכלכליים השלובים יחד, כמו גם שוק העבודה שהשתנה, ההחלטה על ציפוף בערים ועוד גורמים נוספים שהפכו את המרחב הכפרי למבוקש".

עוד כתבות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

ארוחה טובה בפחות ממאה: היפנית הכשרה שמצאה דרך למשוך קהל רעב

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש