גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוטשים את תל אביב, בורחים מירושלים: למה הישראלים מהגרים מהערים הגדולות?

בעוד שבכל העולם מדברים על הגירה לערים הגדולות, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בישראל יש מגמה מעניינת של הגירה שלילית מהערים הגדולות לטובת ערים קטנות ● מי הן השיאניות ולאן עוברים המהגרים?

כביש 6. מגמת הגירה שלילית מהערים הגדולות לטובת ערים קטנות / צילום: תמר מצפי
כביש 6. מגמת הגירה שלילית מהערים הגדולות לטובת ערים קטנות / צילום: תמר מצפי

בשנת 2021, יצאו מהעיר תל אביב 2,896 יותר ישראלים מאשר נכנסו אליה, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). למעשה, רק אם נחשיב את העולים החדשים - מאזן ההגירה של תל אביב מתאזן ל־221 נכנסים חדשים בנטו. לאורך חמש השנים האחרונות תל אביב חווה הגירה שלילית של כ־4,500 איש. אולי האנשים האלה עוברים לטבעת השנייה, כמו גבעתיים, רמת גן וחולון? ייתכן, אך גם אם נסתכל על מחוז תל אביב כולו, נגלה הגירה שלילית של 7,440 נפש.

ומה לגבי ערים אחרות? ההגירה נטו לחיפה גם היא שלילית - ב־2021 יצאו מחיפה 3,532 איש יותר מאשר נכנסו אליה, ובירושלים המצב הכי קיצוני: 10,790 איש עזבו אותה ב־2021 יותר מאשר נכנסו אליה. בכל הערים הללו הגירה של תושבים מחו"ל מוסיפות תושבים, אך גם היא אינה הופכות את המאזן לחיובי. בשורה התחתונה ישראלים, כך נראה, מעדיפים לצאת מהערים הגדולות.

מי כן זוכה להגירה חיובית? נתיבות, למשל, שבמסגרת הסכם גג אישרה בנייה של אלפי יחידות דיור ונתוני ההגירה בהתאם: העיר זכתה להגירה חיובית נטו של 1,332 איש ב־2021. כך גם גני תקווה (909), טירת כרמל (2,128) וקריית ביאליק (1,025). מה משותף להם? שאלו ישובים קטנים יחסית, עם כמה עשרות אלפי אנשים בלבד.

אז מה קורה כשבוחנים את מאזן ההגירה לפי סוג הישוב? כאן מתגלה הדרמה האמיתית: בעוד שבשנת 2021, כ־16 אלף איש הצטרפו ליישובים שהם מועצות מקומיות או מועצות אזוריות, מספר דומה עזבו את הערים המוכרזות. למרות כוח המשיכה הכלכלי של הערים, ישראל חווה דה־אורבניזציה.

בעיה מרכזית: אין מספיק דירות קטנות

"בראייה היסטורית, יש מטוטלת בין נהירה לעיר ואחריה נהירה לכפר", אומרת פרופ' טלי חתוקה, ראש המעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, בית הספר לסביבה מדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב. "בכל שלושה עשורים המגמה מתהפכת. בשנות ה־60 וה־70 הייתה מדיניות פיזור אוכלוסייה ותוכנית 'בנה ביתך'. החל משנות ה־80 התחיל תהליך של אורבניזציה מחודשת במערב, שהגיעה אלינו בשנות ה־90. עכשיו אנחנו נמצאים בתהליך יציאה לכפר - זה לא יוצא דופן לישראל, ויש פרדיגמות תכנוניות דומות גם במקומות אחרים בעולם.

"ספציפית בשנים האחרונות, הקורונה יצרה מודלים חדשים של עבודה, ואפשרה לגיטימציה גדולה יותר לעבודה מהבית ולעבודה היברידית. במצב כזה, פחות כדאי לגור בערים הגדולות. גם הקושי הכלכלי בעקבות מחירי הדיור מוסיף לכך, ומרכזי הערים גם פגיעים יותר להתקפות טילים. לעומת זאת, הספר מציע אורח חיים יותר רגוע ושקט, נגישות למשאבי טבע - במרכז רואים את הבניין ממול, בפריפריה רואים את הנוף. וכמובן, באזורי עדיפות לאומית יש הטבות מס.

"יש מדיניות ממשלתית מכוונת של קידום הערים הקטנות בפריפריה הגיאוגרפית. אנשים לא מרגישים שהם נזרקים לאיזה שום מקום כמו בשנות ה־60, אלא עוברים לאותו סוג של 'מגדלים בפארק', רק במקום אחר, או לחילופין יכולים לגור בבית פרטי, מה שלא מתאפשר להם במרכז, הם בעצם מקבלים יותר בהרבה פחות".

יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד אסטרטגיה, סבור שהיציאה לפריפריה קשורה גם להיצע הדירות: "שורש הבעיה הוא בחוסר התאמה בין הדירות לבין משקי הבית", הוא סבור . "דמיינו זוג צעיר או רווק מאשדוד שמחפש דירה - הוא יחפש דירה קטנה בשכירות, אבל יגלה שבאשדוד בקושי יש דירות חדשות כאלה, והדירות הגדולות הן מעל המחיר שהם מסוגלים לשלם. אז באותו מחיר של דירת שני חדרים באשדוד, אפשר לגור בדירת 3 ו־4 חדרים באשקלון הסמוכה".

אכן, ניתן לראות שהערים הגדולות סובלות מהיצע מועט מאוד של דירות קטנות: בישובים יהודיים עירוניים, לפי הגדרת הלמ"ס, דירות בנות חדר אחד או שניים מהוות 4.7% בלבד ממלאי הדירות שנבנו במהלך שנת 2021. לעומת זאת, דירות ענק בנות 6 חדרים ומעלה הן 11.4% מהבנייה באותה שנה. נראה שמי שמחפש דירות קטנות בלב אזורי התעסוקה מתקשה מאוד למצוא כאלה.

"אפשר לראות תופעה דומה גם בין חיפה והקריות. אם אין דירה מתאימה בעיר, עוברים לישוב הפרברי הסמוך", אומר שרביט. "זה גם מקור הכשל בבנייה המסיבית בפריפריה: המחשבה הייתה למשוך את תושבי המרכז ליישובים החדשים, אבל מה שבפועל קורה זה שהמרכזים של ערי הפריפריה מתרוקנים מצעירים שלא יכולים לקנות או לשכור דירה מתאימה בעיר שלהם". דבר זה דווקא מחליש את הערים הגדולות, ובכך הופך אותן למושכות פחות עבור תושבי המרכז".

ההגירה למחוז יהודה ושומרון - אפסית

מבחינת החלוקה למחוזות, ניתן לראות שמחוז חיפה הוא המוביל בהגירה החיובית נטו ב־2021. זאת למרות התרוקנות של העיר חיפה עצמה. הסיבה העיקרית לכך היא העיר החדשה חריש, שהבנייה המאסיבית בה משכה לא פחות מ־6,518 ישראלים בנטו בשנה זו. אך גם יישובי הקריות כמו מוצקין וביאליק מושכים הגירה חיובית בנטו.

מחוז המרכז גם הוא מושך הגירה בנטו, ובמידה פחותה גם הדרום והצפון. ההגירה למחוז יהודה ושומרון היא אפסית, וב־2021 היגרו ליהודה ושומרון בנטו 74 ישראלים בלבד. זה משקף כישלון במטרה של תנועת ההתנחלות למשוך ישראלים לגור באזור. צמיחת האוכלוסייה, כך נראה, מקורה כמעט בלעדית מגידול טבעי.

עם זאת, יש להתייחס לנתונים אלו בזהירות. שרביט מסייג ש"נתוני הלמ"ס שימושיים, אבל בעייתיים. אין מטריצת הגירה מלאה, אלא רק סיכום. כלומר, אנחנו לא יודעים מאיפה לאיפה אנשים מהגרים, וכמה עוברים בתוך המחוז לעומת כמה מגיעים מבחוץ ועוזבים. אם אדם יוצא ממחוז מסוים ואדם אחר נכנס, זה ייראה לנו בדיוק אותו דבר כמו מצב שבו אין הגירה כלל. לכן, קשה לגזור מכך מסקנות חותכות, וצריך לשפר את הנתונים כך שיאפשרו לנו להבין את תנועות ההגירה העיקריות בישראל. רק כך נוכל להבדיל בין משפרי דיור בתוך אותו האזור, לבין משני דיור שעוברים לאקוסיסטם עירוני אחר לגמרי".

ממינהל התכנון נמסר כי "מדובר בתהליכים חברתיים וכלכליים השלובים יחד, כמו גם שוק העבודה שהשתנה, ההחלטה על ציפוף בערים ועוד גורמים נוספים שהפכו את המרחב הכפרי למבוקש".

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל