גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המספרים מאחורי מבול התביעות הנגזרות: כמה הן מעמיסות על בתי המשפט

מחקר חדש בתחום דיני החברות קבע כי הבכורה שניתנת לעותר הראשון בתביעות נגזרות מתמרצת הגשת תביעות לא בשלות ומסרבלת הליכים ● "המרוץ לתחתית" מציף את בתי המשפט ובסופו של דבר גורם נזק לחברות ולבעלי המניות ● איך הסדירו את הנושא בארה"ב?

''המרוץ לתחתית'' מציף את בתי המשפט / צילום: איל יצהר
''המרוץ לתחתית'' מציף את בתי המשפט / צילום: איל יצהר

מחקר חדש שבחן את הכלל בתביעות ייצוגיות ונגזרות לפיו ניתנת עדיפות לגורם הראשון שיזם את ההליך, טוען כי הכלל מסרבל הליכים, מדכא הגשת תביעות איכותיות ומביא להגשת תביעות לא בשלות, באופן המנוגד לאינטרסים של בעלי המניות, החברה ושל המערכת השיפוטית.

עסקת הנדל"ן שסיבכה את עורך הדין בגדול | 3 פסקי דין בשבוע
התרגיל שהקפיץ את רשות המסים: בנו בניין ושילמו מס על דירה
אפי נוה לבג"ץ: יש לאפשר לציבור לבחור גם את מי שמידותיו אינן כליל השלמות

המחקר נערך על־ידי ד"ר אסף אקשטיין, מרצה בכיר לדיני חברות וניירות ערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ועורכי הדין נועם זמיר וגל קלנר, שותף ועורך דין ממשרד ש. הורוביץ, המייצגים חברות בתביעות ייצוגיות ונגזרות נגדן. זאת על רקע הצפת בתי המשפט בתביעות מסוג זה ומרוץ עורכי הדין להיות הראשונים להגיש, כאשר הגופים המוסדיים בולטים בהיעדרם בהובלת תביעות.

החוקרים בדקו ודגמו את עילת התביעה בתביעות נגזרות בתחום דיני החברות בחמש השנים האחרונות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בכותליו נשמעות עיקר התביעות הנגזרות בארץ.

עו''ד נועם זמיר, שותף במשרד ש. הורוביץ ושות' / צילום: מושיק ברין

מה הרציונל מאחורי כלל הראשון בזמן?

לפי הכלל שעוצב בפסיקה, בתי המשפט נותנים עדיפות לתובע שפנה ראשון לבית המשפט בבקשה לאשר לו את התובענה הייצוגית או את התביעה הנגזרת. יחד עם זאת, גם איכות התביעה נבחנת, ובמקרים חריגים בהם תביעה מאוחרת מגובה בחוות־דעת, בעוד תביעה מוקדמת אינה מגובה בראיות, בית המשפט יכול לקבוע כי התביעה שתוביל היא המאוחרת, אך הדרך כרוכה במאבק ובשכנוע בית המשפט.

העדפת הראשון בזמן נועדה להבטיח הגינות כלפי הגורם שחשף את הפרשה, להבטיח יעילות, לחסוך את המחלוקת בין התובעים השונים ולייצר ודאות.

לאחרונה הציעה ועדה בין־משרדית לבחינת חוק תובענות ייצוגיות כי בית המשפט יוכל להכריע בתחרות בין תובעים בהתאם לשיקול־דעת רחב שיוענק לו. במסגרת זו, בית המשפט יוכל לשקול מיהו התובע בעל האינטרס הכלכלי הממשי ביותר בפיצוי, לצד שורה של שיקולים אחרים כגון איכות הבקשה, ניסיון בא־כוח התובע המייצג ותרומת התובע המייצג עצמו לגילוי עילת התביעה.

באופן פרדוקסלי, טובת החברה עלולה להיפגע

במחקר נאספו נתונים על הליכי תביעות נגזרות שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל מראשית שנת 2018 ועד לחודש אפריל 2023. 305 תיקים נפתחו בכל הארץ, מהם 189 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולכן המחקר התמקד בתל אביב.

הניתוח האמפירי שבוצע העלה כי מתוך אותן 189 תביעות, ב־48 תיקים (המהווים 25.4% מסך התיקים) התקיימה תחרות בין תובעים על הובלת התביעה. מתוך 48 התיקים, 35 תיקים (המהווים 72.9%) הסתיימו באיחוד תיקים.

עוד נמצא כי 34 תיקים מתוך 48 התיקים שבהם התקיימה תחרות, נפתחו בעקבות פרסום פומבי, חלקו בדבר חקירה, בירור של רשות אכיפה נגד החברה. כלומר, רוב התיקים שבהם התקיימה תחרות בין תובעים נפתח בעקבות פרסום פומבי, ולא בזכות איתור עצמאי של עילת תביעה על־ידי גורם שביקש לשמש כתובע מייצג.

ניתוח התיקים העלה כי התחרות בין בקשות אישור מתקיימת דווקא במקרים קלים, שפורסמו בכלי התקשורת או בדיווח ציבורי, ולא היה קושי ממשי בחשיפת עילות התביעה הפוטנציאליות הצומחות מהן. כלומר, לא מדובר בהליכים בהם יש הצדקה לכלל כי מגיש התביעה הראשונה זוכה לעדיפות. עוד עלה כי בחלק גדול מהתיקים אוחדו ההליכים, זאת באופן המגדיל עלויות הגמול ושכר־הטרחה.

על־פי המחקר, הכלל מחריף את המתח הקיים בין הגורמים המתחרים על הובלת ההליכים, והוא עלול לפגוע בבעלי המניות או בחברה. זאת בשל התמריץ למהר ולהגיש לבית המשפט בקשה לתבוע, גם כאשר היא לא מבוססת. בכך מדוכא התמריץ להגשת תביעות איכותיות על־ידי תובעים, בהם גופים מוסדיים המסוגלים להוביל את ההליכים בצורה שתועיל לבעלי המניות בתובענה ייצוגית או לחברה בתביעה נגזרת. לפי נתוני רשות ניירות ערך משנת 2022, בעשור שלפני כן הוגשו 565 תביעות ייצוגיות ונגזרות בתחום ניירות ערך. רק 6 תביעות, המהוות 1% בלבד, הוגשו על־ידי הגופים המוסדיים.

המחקר מפרט את המצב בארה"ב, שם היה המצב דומה לישראל, עד לשנת 1995, אז נחקק הסדר בנוגע לתביעות ייצוגיות בתחום דיני ניירות ערך. ההסדר מגביל את שיקול־הדעת של בית המשפט ויוצר חזקה לפיה התובע הייצוגי המוביל צריך להיות בעל האינטרס הפיננסי הגדול ביותר בליטיגציה. ההסדר נועד לתמרץ את הגופים המוסדיים להגיש תביעות. התובע מחויב בתוך 20 ימים ממועד פתיחת ההליך להפיץ הודעה לתובעים פוטנציאליים, ובתוך 60 ימים יגיש בקשה להובלת התביעה.

ד''ר אסף אקשטיין, מרצה בכיר לדיני חברות וניירות ערך בפקולטה למשפטים באונ' העברית / צילום: באדיבות האונ' העברית

לעמדת אקשטיין, זמיר וקלנר, הכלל הקיים כיום בישראל מייצר "מרוץ לתחתית", כי הוא מעודד הגשת תביעות לא בשלות ו"פוגע בתמריץ של תובעים להגיש תביעות איכותיות המבוססות על מידע איכותי שנאסף ונותח". בנוסף, הכלל פוגע בטובתה של החברה במובן הרחב, כי הוא מוביל למצב של תביעות המוגשות על בסיס מסכת עובדתית זהה המצויה במתח עם מסכת עובדתית המופנית נגד החברה בהליכים אחרים. המצב גם מגדיל את הסיכוי להכרעות שיפוטיות סותרות בין הליכים דומים.

המחקר בחן את הסיבות להחלת כלל הראשון בזמן בתביעות בתחום דיני החברות וניירות הערך. כך מצאו המחברים כי נימוק ההגינות למי שחשף את הפרשה אינו מתאים לתחום, שכן עילות התביעה מתגלות לרוב בדיווחי החברה או בעיתונות החושפים אירועים, חקירות והגשת הליכים משפטיים נגד החברה.

ההצעה: סילוק תביעות לא בשלות

על בסיס הממצאים שהתקבלו ובניסיון להקטין את מספר ההליכים המוגשים בטרם עת, המחקר מציע להחיל מודל חדש להכרעה בין התובענות הנגזרות והייצוגיות, זאת ללא צורך בשינוי חקיקתי.

לפי ההצעה, באותם מקרים שבהם בעל מניות אכן היה זה שגילה את עילת התביעה הנטענת, תוקנה לו, ככלל, הזכות להוביל את התביעה. ביתר המקרים מוצע לאמץ את המודל האמריקאי.

עוד מוצע כי ניתן יהיה לסלק על הסף תביעות ייצוגיות ונגזרות המוגשות בטרם עת בהיותן "בלתי בשלים"; לקבוע כי בעת קביעת הגמול ושכר־הטרחה יילקח בחשבון גם המועד להגשת הבקשה ובשלות עילת התביעה; תוגבל האפשרות לערער על זהות התובע או בא־כוחו (כדי לייעל את ההליכים); ותוגבל גם הפרקטיקה של איחוד תובעים למקרים חריגים בהיקפם ומורכבותם.

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק וחצה את רף 3.14 שקלים

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"