השופט חאלד כבוב / צילום: תמר מצפי
חברה או עסק, ששילמו מע"מ לרשות המסים בגין חשבונית על עסקה שלבסוף לא התקבלה התמורה בגינה, זכאים להחזר המס ששילמו בעבור החוב האבוד רק בפרק הזמן של בין שישה חודשים לאחר הוצאת החשבונית עבור העסקה, וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מהוצאתה - כך קבע בית המשפט העליון, ברוב דעות, בפסק דין חדש שמבהיר את גבולות הזמן לקבל החזר מרשות המסים על מע"מ ששולם ביתר. עם זאת, נקבע כי מנהל אגף המכס והמע"מ מוסמך להאריך את התקופה להגשת בקשות ההחזר.
השאלה נדונה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה את בקשת חברת צנציפר חברה ליבוא תבואות ומספוא בע"מ לחייב את מנהל אגף המכס ומע"מ להכיר בחובות אבודים שצברה ולקבל החזר מס עסקאות בגינם. זאת לאחר שנקבע כי בקשת החברה להחזר המס הוגשה למעלה משלוש שנים אחרי מועד הוצאתה של החשבונית הרלוונטית.
● התרגיל שהקפיץ את רשות המסים: בנו בניין ושילמו מס על דירה
● 14 שנה אחרי האקזיט: החברה שתשלם 900 מיליון שקל לרשות המסים
● בית המשפט המחוזי מזכיר: רכב חברה מהווה הטבה החייבת במס
● השתתפתם באירוע חברה? יכול להיות שתיאלצו לשלם על כך מס הכנסה
על-פי סעיף 22 לחוק מע"מ, ככלל, מועד החיוב במס במכר טובין הוא מועד מסירת הטובין לקונה. זאת, אף אם במועד זה הקונה טרם שילם את תמורת העסקה. במקרים בהם לאחר מועד הוצאת החשבונית בגין העסקה חל שינוי בתנאי העסקה, במקרים בהם העסקה או מקצתה לא יצאה לפועל, או במקרים בהם לאחר מועד הוצאת החשבונית העסקה בוטלה - עשוי למצוא עצמו העוסק כמי ששילם מס על תמורה שלא התקבלה על-ידו בפועל. סעיף 49 לחוק נועד להתמודד עם הבעיה האמורה ומאפשר את ביטולה או תיקונה של חשבונית, בין היתר כאשר "העסקה או מקצתה לא יצאה לפועל".
הערעור סבב סביב מהותה ולתוקפה של תקנה 24א(ג) לתקנות מס ערך מוסף, הקובעת כי ניתן להוציא הודעת זיכוי לרשות המסים, בגין חוב אבוד, אך ורק לאחר "שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב, וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור".
עליית החמאס ברצועה פגעה בעסק
חברת צנציפר, העוסקת ביבוא תבואות ומספוא לענף ייצור המזון, מכרה את סחורותיה בין היתר למגדלים מרצועת עזה, כאשר הגדול שבהם היה חברת NAFCO - (National Feed Company), מהספקיות הגדולות של בשר וביצים ברצועה.
המסחר בין המערערת לבין נפקו, אשר בשיאו התנהל בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לשנה, החל לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. במשך שנים המסחר בין הצדדים התנהל באין מפריע, ואולם בשנת 2007, עת השתלטה תנועת החמאס על רצועת עזה, נפגעו יחסי המסחר בין הצדדים. זאת שכן מר אבו-עג'ואה, בעליה של נפקו ומנהלה, זוהה עם שלטונות הרשות הפלסטינית, כך שעליית החמאס פגעה במעמדו. בתוך כך, בין השנים 2016-2012 הלך והצטמצם היקף המסחר בין הצדדים, ונוצרה יתרת חוב ניכרת של נפקו למערערת.
בשנת 2016 ניתק הקשר בין צנציפר לבין מר אבו-עג'ואה באופן סופי, והמסחר בינה לבין נפקו הופסק כליל, כאשר חברת נפקו עדיין חייבת לצנציפר מעל 16 מיליון שקל. ביולי 2017 הגישה צנציפר למנהל המכס והמע"מ הודעת זיכוי בקשר לחובות שצברה כלפיה נפקו משנת 2008 ומשנת 2012. בהודעתה ציינה כי נפקו נותרה חייבת כלפיה סכום של 16,410,943 שקל, וביקשה זיכוי על המע"מ ששולם ביחס לסך של 14,177,88 שקל מתוך החוב, המסתכם לסך של 2,230,055 שקל.
עוד ציינה המערערת בהודעתה כי "במס הכנסה נתבע סכום של כ-11 מיליון שקל כחוב אבוד, ושלטונות המס הכירו בחוב האבוד הנ"ל.
בנוסף היא ביקשה זיכוי בגין חובות אבודים שנוצרו במסגרת מסחר שנערך בינה לבין שניים מלקוחותיה מאיו"ש. סכום המע"מ השנוי במחלוקת ביחס לשלושת הלקוחות עמד על כ-2.4 מיליון שקל.
מנהל המכס ומע"מ סירב להכיר בחובות האבודים הנטענים, בין היתר כיוון שהודעות הזיכוי ששלחה החברה אינן עומדות במועדים הקבועים בתקנה 24א(ג) לתקנות - הן לא נשלחו בתקופה שבין שישה חודשים מהמועד שבו הוצאו חשבוניות המס שבשלן נוצרו החובות הנטענים ולפני שחלפו שלוש שנים מן המועד האמור.
ערעורה של צנציפר לבית המשפט המחוזי על החלטה זו נדחה, וכך הגיעה המחלוקת לבית המשפט העליון.
החוב אבוד, אבל הדרך עדיין פתוחה
ברוב של שני שופטים, יוסף אלרון וחאלד כבוב, כנגד עמדתו החולקת של השופט יחיאל כשר, נקבע כי יש לדחות את הערעור, אך השופטים הותירו פתח לחברת צנציפר לקבל החזר מס בגין חובותיה האבודים, לאחר שקבעו כי מנהל אגף המכס והמע"מ מוסמך להאריך את פרק הזמן להגשת בקשת ההחזר.
השופט כבוב ציין כי תקנה 24א(ג) לתקנות לא שוללת את זכותו של העוסק לקבל החזר בגין מע"מ ששולם בעסקה שהפכה ל"חוב אבוד" מחוץ לתקופה הקובעת, אלא מאפשרת לו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת "הודעת הזיכוי" בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 116(א) לחוק מע"מ. "המענה למצבים שבהם החוב הפך לאבוד בחלוף המועד הקובע - מצוי בסמכות המנהל להארכת מועדים, בהתאם לסעיף 116(א) לחוק", ציין כבוב.
השופט הוסיף כי במקרה הנדון, מנהל אגף המכס והמע"מ לא נדרש לסמכותו להאריך את המועד להגשת הודעת זיכוי, הן מאחר שצנציפר לא ביקשה ממנו להאריך את המועד האמור, והן מאחר שהוא סבר כי תקנה 24א(ג) לתקנות קובעת הסדר של "התיישנות" בחלוף המועד הקובע.
"בשים לב למסקנתי כי מנהל אגף המכס והמע"מ מוסמך להאריך את המועד האמור, פתוחה בפני צנציפר האפשרות לפנות אל המנהל בבקשה להארכת מועדים להגשת 'הודעת זיכוי' בגין החובות האבודים הנטענים על-ידה", קבע כבוב.
*** גילוי מלא: בשל טעות אנוש הציטוטים מפסק הדין יוחסו בגרסה קודמת לשופט אלרון במקום לשופט כבוב. הכתבה תוקנה.