גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם לא נפעל כדי להחזיר מדענים ישראלים מחו"ל, המשק יקרטע

פוטנציאל התמ"ג האבוד הכולל ממדענים שעזבו את ישראל הוא כשל שוק המוערך במיליארדים בשנה ● החזרתם ארצה תועיל לכולנו

מעבדה. ההפסד לכלכלת ישראל הוא עצום / צילום: Shutterstock
מעבדה. ההפסד לכלכלת ישראל הוא עצום / צילום: Shutterstock

הכותבת היא נשיאת אוניברסיטת בן גוריון לשעבר. מכהנת כיו"ר הוועד המנהל של ארגון Science Abroad, הפועל להשבת מדענים לישראל

ישראל ידועה בחדשנות ובמחקר מתקדם בעיקר בזכות קהילה מדעית יצירתית ותמיכה ממשלתית משמעותית ומכוונת במו"פ. ועדיין המדינה לא מצליחה להתמודד באופן אפקטיבי עם התופעה שחלק לא מבוטל מהמדענים היוצאים לפוסט דוקטורט בחו"ל, בוחר שלא לחזור לארץ. המציאות הנוכחית המציגה ירידה בהשקעות, פיטורים בהייטק ותחושה של חוסר יציבות מהווה "גורם מעודד" נוסף להחלטה להישאר ולהמשיך לשגשג שם.

אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שהאפשרויות לפיתוח וקידום קריירה בישראל מוגבלות. מספר המשרות באקדמיה מוגבל והזמינות שלהן היא פועל יוצא של פרישות חברי סגל ותיקים או, במקרים מעטים, פתיחה או הרחבת תחומי מחקר והוראה חדשים. משכך, הסיכוי של מדען חוזר להשתלב במחקר במערכת ההשכלה הגבוהה קטן ביותר. מנגד, לא מעט מדענים ישראלים מקבלים הצעות מפתות, מקצועית וכלכלית, ממוסדות מחקר וגופי מו'פ בחו"ל.

חיפוש טאלנטים

למרות שלכאורה אפשרויות התעסוקה בתעשייה גדולות יותר מאילו באקדמיה, עדיין המצאי מוגבל למי שחוזר ארצה אחרי תקופת פוסט דוק מחקרי, מאחר שחברות מחפשות בעיקר "טאלנטים" בעלי ניסיון ניהולי, היכרות עם השוק הגלובלי ויכולת מוכחת לקידום תחרותיות בינלאומית.

חשוב להדגיש שרב המדענים מעוניינים לחזור לאחר תקופת ההכשרה בחו"ל, גם אם אחרי שנים. הם נמשכים לאווירה החדשנית, היזמית, הדינמית של האקוסיסטם המדעי בישראל המכיל חוקרים מהשורה הראשונה, כמו גם לתחושת הקהילה ולחיבור האינהרנטי למולדת. ובכל זאת - זה לא מספיק.

יש שישאלו: למה זה אמור להדאיג? הרי יש כאן מספיק מדענים, יזמים, תעשייה חזקה שאפשרה לישראל לשגשג ולהיות סטארט אפ ניישן במלוא הדרה. ובכן, זה לא מדויק. המצב הקיים לא מספק ובעיקר לא מובן מאליו שהוא בר קיימא. איבוד המוחות הישראלים חייב להטריד את כולנו, את מנהיגי האקדמיה והמשק ובעיקר את המדינה שהשקיעה משך שנים בהכשרה האיכותית של ההון האנושי וחייבת לראות בהשבתו ארצה אינטרס לאומי מדרגה עליונה ולא חלילה ענף יצוא משגשג.

מדוע אינטרס לאומי? כיוון שההפסד לכלכלת ישראל הוא עצום. ממחקר שנערך על ידי נובה ב 2018 והתבסס על נתוני ScienceAbroad (בכל הנוגע למספר ממוצע של מדענים חוזרים מדי שנה ונתוני השתלבותם בשוק התעסוקה בישראל) עולה כי בכל שנה מאבדת ישראל פוטנציאל תמ"ג עתידי של 2.4 מיליארד שקלים בשל מדענים שלא חוזרים. זהו כשל שוק שחייבים לטפל בו באופן מעמיק וכוללני תוך הקדשת תקציב ייעודי.

תקציב כזה אמור לתת מענים לצרכים ולחסמים העומדים בפני המדענים החוזרים. על ממשלת ישראל לקדם תוכנית תמריצים שתכלול צעדים לעידוד השקעות בקליטת חוקרים בתחומי המדע והטכנולוגיה, תמיכה בפיתוח תעשיות חדשות שיצרו מקומות עבודה, סיוע למעסיקים בקליטת מדענים בשלל דרכים מסל קליטה עשיר הכולל תשלום משכורת מלאה וגבוהה ישירות למדען למשך שנתיים־שלוש, דרך הכשרה לניהול מתקדם ועד הקלות מס, סובסידיות ותמריצים כספיים לחברות שמוכנות להשקיע בקידום טכנולוגיות ושירותים חדשים בישראל שיפותחו או ינוהלו על ידי מדענים חוזרים. מדובר בסכום קטן יחסית לתמורה הגדולה שמדינת ישראל תקבל מכל מדען חוזר אישית, ומהנעת גלגלי הכלכלה באופן כללי.

משאב חשוב

גם אם ינקטו כל הצעדים הנכונים, לא כולם יחזרו ארצה ולכן חייבים להתייחס למדענים הישראלים בחו"ל כאל משאב חשוב. שימור הקשר שלהם עם הארץ תוך יצירת רשת פעילה שתביא ערך מקצועי ועיסקי לחבריה ותשמש חיבור לאקוסיסטם ול"סצינה" הישראלית זו מטרה בפני עצמה. מדענים ישראליים השוהים בחו"ל יכולים להביא תועלת רבה לישראל על ידי קידום וחיבורים בינלאומיים, בנית שותפויות עם ארגונים גלובליים לקידום אינטרסים משותפים, יוזמות מחקר ופיתוח משותפות כולל הקמת מרכזי מו"פ בארץ, שיתוף טכנולוגיות, ידע ומומחיות. המדענים הישראלים שבחרו להישאר בחו'ל יהוו את הבסיס לכל אלה, לא רק מתוך מחויבות למדינה ורצון להמשיך לתמוך בה גם מרחוק, אלא מתוך הבנה שקשר מתמשך עם קהילית המדענים והחוקרים באקדמיה ובתעשייה בישראל ישרת גם את האינטרסים המקצועיים והאישיים שלהם ויתרום לא מעט למוסדות, לחברות ולארגונים להם הם משתייכים.

מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להניח לשוק האמריקאי או האירופאי לקטוף את פירות ההשקעה בהכשרת מדעני העתיד שלה. כל מדען שנשאר בחו"ל מהווה נזק מצטבר כלכלי וחברתי. ללא צעדים פרואקטיביים משמעותיים שיאפשרו למדענים הישראלים לחזור, יהיה קשה להחזיר את הגלגל, המתגלגל היום מהר מבעבר, אחורה.

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה