כריסטין לגארד, יו''ר הבנק המרכזי של האיחוד האירופי / צילום: Reuters, IMAGO/Christoph Hardt
לפעמים, הגדרות פורמליות עושות את ההבדל כולו. הנה, עד לחודש שעבר האומדן היה כי כלכלת גרמניה צלחה את משבר האנרגיה ואת העלאות הריבית האגרסיביות של הבנק המרכזי האירופי טוב מכפי שציפו. כתבות חגגו את החורף החם שסייע להפחית את הביקוש לגז ולאנרגיה, וניתוחים כלכליים מקצועיים מיהרו לקבוע כי "השד לא היה נורא כל כך". לפיהם, הכלכלה הגדולה באירופה איתנה וחזקה, ואף הפריכה את הנבואות השחורות שנשמעו בסתיו, בו מחירי האנרגיה זינקו לשיאים ושום פתרון לא נראה באופק. "בגרמניה אפילו לא היה מיתון", היתה כותרת מאמר אקדמי שהתפרסם במאי האחרון בכתב עת אירופי לענייני כלכלה.
● הגירעון של ישראל הוכפל בחודש מאי ליותר מ-10 מיליארד שקל
● המהפכה הדיגיטלית במפנה, וחברות חייבות לאמץ "חלופה רדיקלית"
והנה, נתוני האמת שהתפרסמו בשבועות האחרונים משנים את הדרך שבה נתפסה אותה המציאות. מסתבר כי בניגוד לתחזיות, המשק הגרמני התכווץ ברבעון הראשון של 2023, בנוסף להתכווצות שנרשמה ברבעון האחרון של 2022. במקום צמיחה של 0.2%, נרשמה ירידה של 0.3% - והנה גרמניה מוגדרת רשמית כמדינה במיתון אחרי שני רבעונים שליליים. כך גם ציירו אותה הכותרות באתרים הכלכליים בימים האחרונים, שדיברו על הצרות של הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת ואתגרי התעשייה הגרמנית. כמה שברי אחוזים, והתמונה השתנתה מהפתעה לחיוב לחזרה על נבואות האימים.
העלאות הריבית של ה-ECB הפכו הרגע לקשות יותר
כך גם לגבי נתוני גוש האירו כולו שהתפרסמו היום (ה'). מסתבר שהכלכלה הגרמנית, האחראית ליותר מ-25% מהתמ"ג בגוש, משכה את נתוני הצמיחה מטה. במקום צמיחה של 0.1% ברבעון הראשון של השנה, נרשמה למעשה ירידה של 0.1% בתמ"ג המשותף של 20 המדינות החברות בגוש. התוצאה: גוש האירו כולו נכנס למיתון (שני רבעונים עוקבים של צמיחה שלילית). והכותרות בהתאם מדברות על המצב הכלכלי העגום של הגוש בעקבות האינפלציה הגבוהה, ריביות השיא והשלכות המלחמה באוקראינה.
לכאורה, לא מדובר בחדשות דרמטיות. אבל כאמור, לעתים ההגדרות הפורמליות הן אלו שאחראיות להבדל כולו. כעת כאשר גוש האירו נמצא במיתון, משימת העלאת הריבית של הבנק המרכזי האירופי תהיה קשה הרבה יותר מבחינה פוליטית וחברתית. להעלות ריבית לתוך מיתון מתגלגל הוא צעד שנוי במחלוקת, לעומת העלאת ריבית בזמנים שבהם הצמיחה היא מינימלית, אבל קיימת. בקרוב מדינות רבות ימצאו את עצמן במצב דומה, בריטניה וגרמניה הן שתי הגדולות שבהן, אבל ההגדרה הרשמית של מיתון עושה את חייהם של נגידי הבנק המרכזי האירופי לקשים יותר.
נראה כי נתוני התמ"ג החדשים משקפים בצורה חדה יותר את המציאות. התעשייה באירופה הפחיתה פעילות על רקע מחירי אנרגיה אסטרונומיים והאטה גלובלית שנושבת מסין. הציבור העומד בפני מחירי מזון שקפצו בשיעור הרב ביותר מזה עשורים מצמצם את הקניות בסופרמרקט ובכלל. החסכונות מתקופת הקורונה הולכים ונשחקים, ואיתם הביקושים העזים שנרשמו אחריה. והריביות הגבוהות שנקבעות על ידי ה-ECB, שמבצע את מחזור העלאות הריבית החריף ביותר שלו בשני העשורים שבהם גוש האירו קיים, מדכאות פעילות עסקית. כתבנו בהרחבה בעבר ב"גלובס" על האיומים הנשקפים לכלכלה האירופית בעקבות שורת הגורמים הללו, וכעת נראה כי השפעתם גדולה מכפי שציפו.
בימים האחרונים הטון מפרנקפורט, המקום בו ממוקם ה-ECB, היה חריף. "אין סימנים להיחלשות לחץ המחירים", אמרו שם. "צריך להמשיך בהעלאות ריבית", אמרו נגידים מהגוש הצפוני. זה היה לפני שהתבררה משוואה די ברורה לפי העלאות הריבית ומשבר החורף האחרון שהיתרגמו למיתון כלכלי. השאלה כמה נחישות יפגינו, כעת עדיין פתוחה. הנתונים היום הם סמליים בלבד, אבל בנוסף לעובדה כי הם משקפים בעיות באומדן הנתונים, הם עשויים לשרטט את הנחיתה הקשה, או אפילו את ההתרסקות של כלכלות גוש האירו אחרי עידן הכסף הזול. כבר בשבוע הבא ייפגשו נגידי הבנק המרכזי האירופי כדי לדון בהעלאת ריבית נוספת.