הקיצוצים בתקציב רשות החדשנות מאיימים על עולם היזמות / צילום: Shutterstock, Avon Dissanayake
הכותב הוא מנכ"ל מרכז החדשנות ROAD2 שהוקם בשיתוף רשות החדשנות
בשבועות האחרונים, סביב הדיונים הסוערים אודות תקציב המדינה, נשמעה לא פעם הטענה כי ההייטק פורח ולא עליו צריך לשמור. חברי כנסת ושרים התגאו בתשואות הנהדרות של ההייטק הישראלי ולא בחלו בהדגשת הרווחיות והחגיגות. אך כפי שאמרה נעמי שמר "לפעמים החגיגה נגמרת". בתקציב השנוי במחלוקת שעבר לאחרונה בחרה המדינה לגדוע זרוע חשובה בהכנסות המדינה ולקצץ כ־100 מיליון שקל מתקציב הרשות לחדשנות. מודאגים? גם אנחנו.
יש שיגידו שהפחתה של "רק" 100מליון שקל מתקציב רשות לחדשנות, כך שהתקציב יעמוד על השנה על 1.4 מיליארד שקל, איננה דרמטי, אך מי שצולל לעובי המספרים יגלה כי הקיצוץ הוא מכה קשה, פוליטית וצרה שמעידה כמו צעדים רבים של הממשלה הנוכחית על ראייה קצרת־טווח.
לא סתם קטר
הכלכלה הישראלית תלויה באופן מוחלט בסקטור ההייטק, שמייצר יותר מ־50% מסך הייצוא של המדינה, ועל כך אין עוררין. העובדים בהיי־טק, מעגל ראשון של רק כ־250 אלף אנשים במספר, אחראים לכ־25% מהמסים שמממנים את הפעילות של הממשלה. מתוך המעגל הראשון הזה, נולדים (או, לפחות עד לאחרונה, נולדו) עוד חברות, שמצעידות את המשק קדימה, ומכניסות עוד עובדים למעגל שמייצר הכנסות.
מעבר להפסד במסים, נתונים אמפיריים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שכל השקעה ממשלתית של שקל במו"פ מוליד תוך זמן ריאלי, יותר מ־4 שקלים בתוצר, ויש הטוענים שזה מגיע עד ל־6 שקלים. מכאן שהממשלה לא קיצצה ב־100 מיליון שקל, אלא שהיא למעשה ויתרה על הכנסות עתידיות של עד 600 מיליון שקל.
אך עם כל ההוכחות עד כה לא הספיקו, ההייטק הישראלי (והעולמי בכלל) נמצא כעת ברגע שפל ויש מי שמגדירים אותו כמשבר של ממש. מבט חטוף במדורי הטק של העיתונים הכלכליים מעלה אין ספור ידיעות על פיטורים, עצירה בהשקעות, ירידה בגיוסי עובדים וקיצוץ בשווי החברות הישראליות. כל אלו ברקע של אינפלציה עולמית גואה ומדינה שמסתובבת כבר מספר חודשים סביב "רפורמה משפטית" שמערערת את הסדר הציבורי ומרחיקה משקיעים זרים זאת עוד לפני שנתניהו, לוין וחבריהם עוד בכלל הבינו לאן פני הרפורמה הולכת. מכאן שלא רק שאין מימון אלטרנטיבי זמין מחו"ל, גם המימון הבסיסי בארץ שעל בסיסו מושתת המשק, הולך ומצטמצם. ואולי בעצם הקיצוץ מגיע דווקא לאחר המחאות שהובילו בכירי ההייטק הישראלי וחוסר האמון הגובר בין מגזרים שונים בישראל?
פיטורים קרבים
חברות הסטארט־אפ, בעיקר אלה בתחילת דרכן, שהסתמכו על הכספים מהרשות החדשנות, יאלצו לפטר גם את כוח האדם הקריטי שלהן, העוסק בפיתוח, וכל זאת כדי לשרוד ולשמר את הקיים. אילו היינו רואים שגריעה של 100 מיליון שקל מושקעים במקום זאת במקומות המניבים למשק הכנסות עתידיות גבוהות יותר מפי 4־6 אולי היה אפשר להצדיק זאת, אלא שספר התקציב החדש מעיד שאין זה המצב, להפך. לזה קוראים פופוליזם כלכלי. ראינו לאחרונה מה קורה עם ממשלות הדוגלות בפופוליזם כלכלי, כאשר בהונגריה הממשלה דורשת "תוספת מסים" מהחברות שעוד נותרו בה כדי לממן את פעילותה. הדרך משם לתהום, מאוד קרובה.