קרנות כספיות. ביקוש מתמשך / אילוסטרציה: Shutterstock
הקרנות הכספיות הן ללא ספק המוצר הצומח ביותר בשוק ההון הישראלי. בתוך שנה וקצת היקף הנכסים במוצר, שדומה יותר לפיקדון בנקאי מאשר לקרן נאמנות, זינק מ-16.5 מיליארד שקל לכמעט 80 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן קפץ מ-4.2% במרץ אשתקד לכמעט 20% מתעשיית הקרנות המקומית כיום. הביקוש היה כל כך גדול עד שחלק ניכר מהקרנות ניצל את ההזדמנות להעלות את דמי הניהול בינואר (הקרנות רשאיות לעשות זאת פעם בשנה בלבד), חלקן בעשרות אחוזים.
● כיצד בינה מלאכותית משנה את עולם ההשקעות? כנס ההשקעות של גלובס והפניקס יוצא לדרך
● מה מסתתר בתיק ההשקעות של הישראלי הממוצע?
● תעלה או תישאר במקום: מה צפוי בהודעת הריבית של הפד הערב?
הביקוש המתמשך ללהיט התורן, הנהנה מיתרונות של נזילות ומיסוי לעומת הפיקדון הבנקאי, אף הביא לכך ששתי חברות מנהלות - מיטב ואיילון, החליטו להגביל את כמות היחידות שהן מציעות לרכישה באחת מהקרנות שלהן. המשמעות היא שאם תרצו להצטרף אליהן ולרכוש את אותה קרן כספית, תיאלצו לחכות שמישהו מהמשקיעים הקיימים ימכור חלק מהחזקותיו ויפנה לכם מקום. במקרה כזה, סך היחידות שיוצאו ביום מסוים למכירה יתחלק בין כל המבקשים להצטרף באותו היום, ללא קשר לכמות היחידות שהוא מבקש לרכוש וללא הבחנה בין שעות הצעת הרכישה.
נציין כי הלקוחות שמבקשים לקנות את הקרן לא יכולים לראות בזמן אמת כמה הם הצליחו לרכוש. זאת מאחר שהמערכת של הבנק שמתפעל עבור הקרנות את הרכישה והקנייה, מבצעת את הפעולה רק בסוף היום, כך שגם אם הלקוח רואה בעת הרכישה ביצוע מלא של הפקודה שהוא נתן, רק למחרת הוא יוכל לראות כמה מתוך הפקודה אומנם בוצע בפועל.
בחברות ניהול הקרנות של שני בתי ההשקעות הסבירו כי הסיבה לכך היא קשיים תפעוליים הנובעים מהביקוש הרב. אולם נראה שזוהי אינה הסיבה היחידה - אלא גם היעדר כדאיות כלכלית לחברה מנהלת הקרנות (שמשתמשת בקרנות הכספיות כמעין מוצר שיווקי).
שתי הקרנות המדוברות מציעות דמי ניהול נמוכים מאוד: באיילון הם עומדים על 0.04% ובמיטב על 0.05%, כאשר בחלק מהקרנות הכספיות (מור, אנליסט) דמי הניהול כבר נושקים ל-0.2%, גבוה בהרבה מאצל שתי הקרנות הללו (שסביר להניח כי ייקרו את דמי הניהול בעתיד). בכל מקרה דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים מאשר בקרנות האקטיביות, שבהן ניהול ההשקעות משמעותי יותר ולכן גם יקר יותר.
"הגודל הוא לא יתרון בעולם הזה"
"ההחלטה להגביל את מספר היחידות התקבלה משתי סיבות", אומר ליאור כגן, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של מיטב. "ראשית, אנחנו רוצים לנהל את הקרנות שלנו באחריות מבחינת סדר הגודל של הנכסים. ככל שהקרן גדולה יותר, כך קשה לנהל אותה, והגודל אינו מהווה יתרון בעולם הזה. מאחר שאנחנו יכולים להשקיע רק בסוג מסוים של מוצרים כמו פיקדון בנקאי, מק"מ, נע"ם או אג"ח קונצרנית, והשוק הישראלי הוא לא מאוד גדול, השיעור של הנע"מים או הקונצרניות שאפשר לקנות הוא יותר קטן מסך התיק, ואז הוא משפיע פחות על התשואה. כך שההחלטה היא גם משיקול מקצועי - כדי להשיא תשואה טובה יותר.
"השיקול השני הוא זה שהביא את הקרן להיות כה גדולה - דמי הניהול הזולים. אנחנו כגוף גדול החלטנו לסבסד את הקרן הזו עם דמי ניהול של 0.05%, כשדמי ההפצה שאנחנו משלמים עומדים על 0.1%, כך שהסבסוד הזה מוגבל".
על מנת להתמודד עם עודף הביקושים, במיטב ובאיילון השיקו קרנות כספיות זהות, אך עם דמי ניהול גבוהים יותר, שנעים סביב 0.14%-0.19%, עדיין נמוך מחלק מהמתחרים. נכון להיום, לחברות המנהלות מותר לפתוח רק שתי קרנות זהות בשל מהלך רגולטורי שנועד לצמצם את מספר הקרנות ולאפשר לציבור להשוות ביניהן. על מנת להקים קרן נוספת, הן חייבות לייצר בידול, למשל באמצעות יצירת תקרת הפקדה.
נציין כי כפי שפורסם בגלובס, כבר כחודש לאחר ייקור דמי הניהול, גופים שהציגו התייקרות משמעותית שילמו על כך - כשהלקוחות פדו את כספם ועברו לגופים עם דמי ניהול זולים יותר.
"גם הקרן הכספית היקרה ביותר שגובה דמי ניהול של 0.2%, היא עדיין המכשיר הטוב ביותר כיום", אומר אייל חיים, סמנכ"ל שיווק ומכירות באיילון בית השקעות. "אין בה דמי משמרת, היא ללא עמלות קנייה ומכירה, עם תשואות פנימיות שמתקרבות ל-5%". על הצמיחה של איילון בתחום, שגייסה מתחילת השנה כ-5 מיליארד שקל (שלישית בסקטור אחרי הראל ומיטב), הוא אומר כי עד לפני שנה איילון לא הייתה שחקן משמעותי בתחום, אך בבית ההשקעות הבינו את הפוטנציאל ואף הביאו יועץ מיוחד לקרנות הללו, שעבד שנים במיטב.
רשות ניירות ערך יוזמת קרנות כספיות חדשות
לאור הצמיחה באפיק הכספיות, רשות ניירות ערך החלה לקדם קרנות כספיות חדשות, אשר יאפשרו למשקיעים לדעת מראש מה תהיה התשואה שהם יקבלו למשך שנה שלמה. בהצעה לתיקוני חקיקה שפורסמה להתייחסות הציבור אף הורחבו ערוצי ההפצה של הקרנות על מנת להנגיש אותן לכלל הציבור, ללא הבחנה באשר לגובה ההשקעה. השינוי שמקדמת הרשות יאפשר לצרכנים לקצוב את ההשקעה לתקופה מוגדרת מראש, והחברות המנהלות של הקרנות יחויבו בהצגת תשואה צפויה לתקופת ההשקעה המוגדרת.
ההצעה החדשה תאפשר להכניס שחקנים חדשים להפצת המוצרים, שכיום נעשית ברובה המכריע באמצעות הבנקים. ברשות ניירות ערך מכוונים להסרת חובת ייעוץ השקעות ברישיון לגורמים נוספים הנמצאים בפיקוח הרשות, דוגמת חברות פינטק ופקידים בבנקים (שלא מחזיקים ברישיון ייעוץ), בצעד שנועד להנגיש אותם לציבור הרחב, כיוון שכיום על מנת לקבל ייעוץ השקעות הלקוח צריך להיות בעל הון של עשרות אלפי שקלים, ואף יותר אצל חלק מהבנקים.
"זו יוזמה מצוינת כי היא מדלגת על מערך הייעוץ", אומר חיים מאיילון, ומציין כי למרות שמרבית הייעוץ נעשה דרך הבנקים, כבר היום רבים מהמשקיעים מדלגים על היועצים ורוכשים קרנות כספיות באופן ישיר, לדוגמה באמצעות אפליקציות.
כגן מצדו מציין כי הרשות ראתה מה שכולם רואים - שמדובר במוצר טוב שמשלם ריבית מאוד יפה אבל נמצא בצל הפיקדונות הבנקאיים. "למרות הצמיחה, העובדה שהן מהוות סך נכסים כל כך נמוך בהשוואה לפיקדונות הבנקים זהו כשל שוק צרכני, מאחר שבפיקדון בבנקים על אותו פרק זמן מקבלים גם 1% פחות בריבית. אחת הסיבות לכך היא שמול פיקדונות בבנקים בקרנות הכספיות אי אפשר להבטיח תשואה, כי הן מחויבות לרמה של ריבית בנק ישראל, ויש מגבלות על פרסום התשואה הפנימית שלהן.
"השינוי הנוסף המשמעותי הוא בערוצי ההפצה, כך שאפשר יהיה להתגבר על המצב הקיים שבו המערכת שמפיצה אותנו, הבנקים, היא גם זו שמתחרה בנו באמצעות הפיקדונות", מציין כגן.
לצד היתרונות הללו, למוצר החדש יהיו גם חסרונות מול הקרנות הכספיות הקיימות. "המוצר החדש אומנם מבטיח הרבה יותר ודאות ללקוח הפשוט שרוצה לדעת כמה יעשה הכסף שלו, אבל הוא לא יהיה יותר טוב מהקיים", אומר חיים. "המשקיע יישאר עם סדרת השקעות מסוימת, בעוד שקרן כספית רגילה שמנוהלת בצורה חיה, מגיבה לאירועים פתאומיים ויכולה לדוגמה לקצר או להאריך את המח"מ (משך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן לא יכול לעלות בהגדרה על 90 יום לפדיון, ר"ו). בנוסף מנהל הקרן הקיימת יכול להחליט אם לקנות או לא נע"מים על מנת לשפר עוד קצת את התשואה".