לארי אליסון, מייסד-שותף, תאגיד ''אורקל'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילומים: shutterstock
אורקל נחשבה לאחת הנפגעות המדוברות ביותר במשבר ההייטק בארה״ב - הצמצום בהוצאות של ארגונים וחברות הביא אותה, כמו גם את מתחרותיה בתחום כמו סיילספורס - לפטר מאות עובדים שעבדו על מוצרים שפנו למנהלי שיווק וגיוס עובדים. לאחרונה אף החליטה לפטר 3,000 מתוך 28,000 עובדים מחטיבת סרנר, שמספקת שירותי תוכנה למערכת הבריאות האמריקאית, לאחר שרכשה אותה בשנה שעברה ב- 28 מיליארד דולר.
● חברת החשמל: התשתית למחשב העל של אנבידיה תהיה מוכנה בזמן
● אג"ח או מניות? בכירי שוק ההון ממליצים איפה לשים את הכסף
כעת, הצבע חוזר ללחיי המשקיעים בענקית התוכנה של לארי אליסון, לאחר שבתוך שלושה ימים, זינק מחיר המנייה של אורקל ב-15% - תוספת של 45 מיליארד דולר לשווי החברה, שעומד כיום על 330 מיליארד דולר.
הזינוק במניה הפך את מנכ״ל החברה, לארי אליסון, לאיש הרביעי בעושרו בעולם, כשהוא עוקף את ביל גייטס. הונו של אליסון מוערך בכ- 130 מיליארד דולר, בעוד גייטס שווה ״רק״ 129 מיליארד.
נראה שבדומה לענקיות טכנולוגיה אחרות - גם עבור אורקל הפכה הבינה המלאכותית היוצרת לחבל ההצלה שטרף את כל הקלפים. שורה של הכרזות מהשבוע החולף העמידו אותה בשורה אחת אל מול ענקיות גדולות ממנה כמו מיקרוסופט וגוגל, ביכולת להניע את גלגלי מהפכת הבינה המלאכותית בקרב ארגונים וחברות.
לפני שבוע, השתתפה אורקל בסבב בן 270 מיליון דולר בחברה המפתחת מודלים של בינה מלאכותית יוצרת בשם קוהיר (Cohere), לצד משקיעים כמו אנבידיה, גוגל, סיילספורס ואפילו סנטינל וואן הישראלית. הסבב מוביל את החברה הקנדית בת ארבע השנים לשווי של 2 מיליארד דולר, לאחר שזו גייסה את הונה הראשון בין השאר מג'פרי הינטון, הידוע בכינוי ״סנדק הבינה המלאכותית״, שפרש לאחרונה מגוגל לאחר ביקורת רבה על החידושים בתחום.
אמנם אורקל לא הייתה היחידה בסיבוב ההשקעות האחרון בקוהיר, אך בפועל, הפכה להיות פטרוניתה כשהכריזה שתטמיע את המודלים החכמים שלה בפלטפורמת הענן שלה - בדיוק כפי שמיקרוסופט הכריזה שתעשה עם הטכנולוגיה של OpenAI, בפלטפורמת הענן אז'ור ובתוכנות אופיס. אתר החדשות ״דה אינפורמיישן״ חשף לאחרונה כי בכירים באורקל מעוניינים לפתח כלי פיתוח תוכנה משולב בינה מלאכותית לשימוש מהנדסי אורקל ולקוחותיה - מוצר שצפוי להתחרות בגיטהאב קופיילוט של המתחרה, OpenAI.
בתמורה, קוהיר תעשה שימוש בענן של אורקל על מנת לאמן ולפרוס מודלים של בינה מלאכותית. ייתכן כי דווקא יכולות הענן של אורקל - שמשרתת לקוחות כמו אנבידיה או חברת הבינה המלאכותית אדפט AI, הביאו את הסטארט-אפ הקנדי להסכים לעסקה, מכיוון שעלויות עיבוד ענן ומחשוב כבדות במיוחד עבור חברות כמו OpenAI וקוהיר.
לקוהיר יש יתרון על פני OpenAI
עבור אורקל, מדובר בעסקה מצוינת, ואף ביתרון מסוים שהיא צוברת על פני השותפות המתוקשרת בין מיקרוסופט ל-OpenAI. בניגוד לאחרונה, קוהיר מאפשרת פרטיות רבה יותר באימון המודלים שלה, ומגלמת סכנה פחותה יותר לאבטחת מידע כשזה נוגע לשימוש ארגוני בטכנולוגיה שלה. בפועל, הטכנולוגיה של קוהיר נועדה לארגונים, בעוד שזו של OpenAI החלה מעולמות צרכניים ויישומים בידוריים - כמו ChatGPT ודאלי.
כך, תוכל אורקל להציע ללקוחותיה הארגוניים דרך חדשה לבנות את יישומי הבינה המלאכותית שלהם, מבלי שאלה ייאלצו לשתף את הנתונים שלהם. עבור חטיבת סרנר, למשל, מדובר בבשורה. בשיחת המשקיעים שערך לארי אליסון מוקדם יותר השבוע, הוא ציין כי סרנר כבר אימנה את הדאטה שלה בעזרת המודלים של קוהיר ליישומים רפואיים.
OpenAI, עם זאת, ידועה לשמצה ביכולת לספוג מידע מכל מקור שמתחבר אליה - זאת כדי שתוכל לבצע אימון טוב יותר למודל השפה שלה. למעשה, כל שאילתה שמקבל ChatGPT נספגת באופן מיידי במאגר הדאטה שלו, במטרה לספק תשובה טובה יותר בפעם הבאה. זו אחת הסיבות בגללן ארגונים נמנעים מלהכניס את ChatGPT אל המשרדים - והמוצר נותר בגדר שירות לצרכן הפרטי.
יש לציין כי קוהיר עדיין איננה צבועה בצבעים של אורקל באופן בלעדי - גם המתחרה סיילספורס שותפה להשקעה בה וגם היא הטמיעה חלק מיכולות הצ'אט של קוהיר במנוע שלה. ובעוד שמיקרוסופט היא בעלת זכויות המסחור הבלעדיות על OpenAI, אין הדבר דומה ליחסים הפתוחים בין אורקל לקוהיר.
יחד עם זאת, אורקל היא ספקית מערכות ענן בצמיחה משמעותית המתחרה בגוגל ומיקרוסופט, מה שלא ניתן להגיד כרגע על סיילספורס. בנוסף לכך, אורקל נמצאת כיום בעיצומה של בניית מחשב־על בשיתוף אנבידיה על מנת לחקור שימושים חדשים בתחום. כמו כן, אורקל בנתה כבר מודלים של בינה מלאכותית משלה, והיא מאפשרת ללקוחותיה - ארגוני ענק בדרך כלל - לבחור מתוך תפריט שימושים הכולל פתרונות פנימיים שלה וחיצוניים לה, די בדומה לאופן בו פועלת אמזון בתחום הבינה המלאכותית כיום.
כפי שבמיקרוסופט לוקח חלק מרכז הפיתוח הישראלי תפקיד משמעותי במסחור ובבניית שכבות אבטחת מידע ל-OpenAI, גם לקשר בין אורקל לקוהיר זווית ישראלית בולטת: אלעד ציקליק, סגן נשיא לשירותי AI באורקל, שמוביל את הטמעת הטכנולוגיה של קוהיר במוצרים של אורקל.
ציקליק שיחק תפקיד מפתח בקידום השותפות של אורקל עם החברה ובסופו של דבר, בעסקת ההשקעה בה. ציקליק עבד במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל עד 2014 ואז עבר לסיאטל, על מנת לקחת חלק בניהול מערכות הבינה המלאכותית של מערכת הענן שלה, אז'ור. לפני כשלוש שנים, עבר לאורקל.
אורקל ניפצה את תחזיות האנליסטים
למרות ה״ברית״ עם אורקל, שורשיה של קוהיר מגיעים בכלל מגוגל. המייסד, איידן גומז, החל את חייו המקצועיים ב-2017, כמתמחה מחקר ב״גוגל בריין״, מרכז המחקר של גוגל לבינה מלאכותית. גומז התפרסם בזכות מחקר פורץ דרך שפרסם על אימון מודלים של שפה טבעית, ובכך לאפשר לבינה המלאכותית להבין טוב יותר שפה.
החקר הפך לאבן דרך מדעית בפיתוח הבינה המלאכותית היוצרת, והשפיע כמעט על כל חברה בתעשייה - כולל על OpenAI, שעומדת מאחורי ChatGPT הפופולרי. את קוהיר הקים גומז בטורונטו ב-2019, יחד עם מומחים כגון ניק פרוסט ואיוון ג'אנג, במטרה להביא ״בינה מלאכותית באיכויות של גוגל להמונים״, כפי שתוארה החברה בימיה הראשונים.
עסקת הבינה המלאכותית החדשה לא הייתה הסיבה היחידה לזינוק במניית אורקל - החברה ניפצה את התחזיות והודיעה על זינוק במכירות ובתזרים המזומנים, בין השאר הודות לרכישת סרנר.
החברה הודיעה על הכנסות של כ-50 מיליארד דולר לשנת הכספים שהסתיימה ברבעון הקודם, עם עלייה של 22% ברווח ה-EBITDA (רווח ללא פחת ומסים - א״ג), ועלייה של 4% ברווח הנקי. התוצאות המפתיעות הביאו את בכיר האנליסטים של גולדמן זאקס המכסה את החברה, קאש רנגאן, להודות כי טעה לגבי הציפיות ממנה. ההכנסות לרבעון עלו ב-17% ביחס לרבעון המקביל והגיעו ל-13.8 מיליארד דולר.
ההכנסות מתשתיות ענן הגיעו ל-1.4 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 76% ביחס לשנה שעברה, וקצב צמיחה גבוה יותר מהשיעור של 55% שהציגה אורקל ברבעון קודם לכן. מדובר בשיעור צמיחה גבוה יותר מזה של גוגל ומיקרוסופט בתחום, אך יש לציין כי אורקל עדיין נחשבת ספקית ענן קטנה יותר, עם 3% מהשוק העולמי בלבד. אורקל צופה צמיחה גבוהה בסקטור הביטחוני בארה״ב (וכן בישראל), וכן במגזר הבריאות, עקב רכישת סרנר. מאז תחילת השנה, זינקה מניית אורקל ב-46% והגיעה לשיא של כל הזמנים, עם מחיר של 122 דולר למניה.