גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמרון חוקים, שחיקה באמון ואף פגיעה בסביבה: הסכנות בערבוב בין פירמות לפוליטיקה

בהגדרתו לאחריות פוליטית, הכלכלן מילטון פרידמן כתב שחברות צריכות "להישאר בתוך כללי המשחק" ● אך מי קובע אותם? לעיתים, חברות שמעורבות בתהליכים מדיניים, כלכליים וחברתיים - עלולות לפגוע בדמוקרטיה ● אז איך ומתי הן צריכות לקחת חלק בפוליטיקה?

תמרון חוקים, שחיקה באמון מוסדות ואף פגיעה בסביבה: הסכנות בערוב חברות בפוליטיקה / צילום: Shutterstock
תמרון חוקים, שחיקה באמון מוסדות ואף פגיעה בסביבה: הסכנות בערוב חברות בפוליטיקה / צילום: Shutterstock

 

 

מה גבול האחריות הפוליטית של חברות? צריך לשים לב לא לבלבל זאת עם אחריות חברתית. הכלכלן היהודי־אמריקאי מילטון פרידמן התייחס להגדרה השנייה במאמר מפורסם שכתב לפני כחצי מאה: "בחברה חופשית יש לחברות אחריות חברתית אחת ואחת בלבד - להשתמש במשאביהן ולהיות מעורבות בפעילויות שנועדו להגדיל את הרווחים שלהן כל עוד הן לא חורגות מחוקי המשחק. כלומר, עוסקות בתחרות חופשית ופתוחה ללא מרמה או הטעיה".

אבל מה לגבי אחריות פוליטית? איזה מחויבות יש לחברות בכל הנוגע למעורבות בתהליכים פוליטיים? אותו חיבור מספק כמה רמזים לחשיבה של פרידמן. ראשית, הוא מבהיר שמנהלים צריכים לנהוג כ"מחוקקים, רשות מבצעת ושופטים" באמצעות שימוש במשאבי החברה "כדי לרסן אינפלציה, לשפר את איכות הסביבה, להילחם בעוני" וכן הלאה. הוא מציין שיש להם "מרכיבים משוכללים חוקתיים, פרלמנטריים ומשפטיים" כדי לשלוט בפונקציות האלה.

שנית, פרידמן הבהיר שחברות, בחיפוש שלהן אחרי רווחים, צריכות "להישאר בתוך כללי המשחק". ההנחה היא שפרידמן חשב לא רק על הכללים הנוגעים ל"מרמה והטעיה" אלא באופן נרחב יותר - הכללים הנוגעים לכיבוד זכויות קניין, כיבוד חוזים והימנעות מהתנהגות מזלזלת כלפי העובדים והלקוחות.

עד כאן, יפה. אבל כל זה מותיר שאלה אחת קריטית ללא מענה: מי קובע את הכללים? או באופן יותר ספציפי, מי מחליט עד כמה כללים רחבים כמו זכויות קניין ותחרות חופשית נוגעים למקרים ספציפיים, כמו הגנה על הסביבה או בטיחות מסילות הברזל? למרות שפרידמן לא ממש אומר זאת באופן מפורש, הוא מרמז על חלוקת עבודה שבה תפקידה של הממשלה הוא לקבוע את הכללים בעוד שחברות עוסקות בהגדלת רווחיהן במסגרת הכללים הקיימים.

כשחברות כותבות את הכללים

אבל לא כך עובדים הדברים, לא היום ואולי לא אי־פעם. במקום זה, אנו מוצאים חברות שקועות עמוק בתהליך קביעת הכללים בכל הרמות. הן תורמות לקמפיינים של נבחרי ציבור, מחזיקות בלוביסטים ועושות מה שביכולתן כדי להשפיע על בחירת שופטים. התוצאה היא מערכת שבה החברות עצמן הן לעיתים קרובות אלו שקובעות את הכללים מלכתחילה. כשחברות כותבות את הכללים, קורים דברים רעים - הן יכולות לתמרן את החוקים כדי לפגוע במתחרותיהן, או להעניק לעצמן הטבות מס או להגדיל את רווחיהן על חשבון בטיחות הציבור ואיכות הסביבה. כך, חברות פרטיות עלולות לשחוק את האמון בממשלה ובתהליך הדמוקרטי.

יהיה זה פשטני לקרוא לחזרה לחלוקת עבודה מחמירה שבה חברות עוסקות בשלהן ומותירות את קביעת הכללים לממשלה. ראשית, מעולם לא היה סידור כזה שאפשר לחזור אליו. שנית, הזכות לעתור כדי לתקן עוולות קיימת בעולם המערבי, והיא ניתנת לאזרחים בתפקידיהם כיזמים ומנהיגי חברות. מה שאנו צריכים הוא משהו יותר עדין מחלוקת עבודה - אנחנו צריכים מערכת עקרונות כדי להוביל ולהעריך את ההשתתפות של חברות בפוליטיקה.

המרכיבים שמגדירים מהי אחריות פוליטית

לאחרונה, מכון ארב מאוניברסיטת מישיגן פרסם סט של עקרונות לאחריות פוליטית של חברות. זה לא הניסיון הראשון לעשות זאת, אבל ניתן לטעון שזה ניסיון יותר מקיף מכל מה שנעשה עד כה. למרות שלא מדובר בתרופת פלא, יש לעקרונות פוטנציאל לתרום באופן משמעותי - גם כדי להבהיר את המשמעות של אחריות פוליטית וגם על ידי קביעת רף לקביעה התנהגות אחראית.

 

ישנה הגדרה רחבה לפעילויות פוליטיות. היא חורגת מעבר ל"הוצאה פוליטית" מהכיס של חברות, השתתפות בניסוח חוקים ותקנות, תמיכה בעמותות והשתתפות בשיח הציבורי. העקרונות מגדירים ארבעה סטנדרטים להגדרת פעילויות פוליטיות: הסטנדרט בליבן הוא אחריות, המוגדרת כפעילות התואמת כללי משחק לשוק בריא.

זה אומר שיש לחברות אחריות להתחרות על בסיס המחיר והאיכות של מוצריהן, ולא על ידי שינוי חוקים באופן שימנע יתרון ממתחרותיהן. כך, ההשתתפות הפוליטית שלהן לא יכולה לפגוע באחריות שלהן לתחרות בריאה. כמו כן, מצופה מהן לכבד את המדע, חובה שהיא חשובה במיוחד בכל הנוגע לנושאים כמו שינוי האקלים והגבלת החשיפה לכימיקלים מסוכנים.

שלושה סטנדרטים ספציפיים מחייבים

כחלק מהמחויבות הכללית שלהן לאחריות פוליטית, מצופה מהחברות שמסכימות לציית לעקרונות שגיבש מכון ארב, להתחייב לשלושה סטנדרטים ספציפיים נוספים:

לגיטימיות משמעותה שהפעילויות הפוליטיות משקפות את ערכי החברה, ולא את הדעות של מנהל מסוים. זאת, במטרה שיציית לכללים ושלא ילחץ על עובדים, בעלי מניות או בעלי עניין אחרים לנקוט עמדות שאלה לא היו תומכים בהם מרצונם החופשי.

אחר כך מגיעה אחריות, שמשמעותה תיאום הפעילויות הפוליטיות, כולל אלה שנעשו במסגרת איגודי מסחר וצדדים שלישיים נוספים, למחויבות המוצהרת של החברה, למטרותיה ולערכיה. חברה לא צריכה לומר דבר אחר ולתמוך בשקט בדבר אחר.

הסטנדרט האחרון הוא שקיפות, שמשמעותה תקשורת פתוחה לגבי פעילויות פוליטיות בחברות, כולל אספקת מידע לממשלה לפי הצורך על מנת לתמוך בקביעת מדיניות יעילה.

כמובן שאין לעקרונות שגיבשו במכון ארב סמכות כמו של חוקים. אבל הם נועדו לוודא שמתייחסים אליהם כיותר מהכרזה ריקה שניתן לחתום עליה ולשכוח ממנה.

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● באסיה - מגמה מעורבת

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם