גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מסבירה אגד חלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל, שירוקן את קופתה

חברת התחבורה הציבורית מבקשת לאשר חלוקת כ–70% מההון העצמי שלה, שלא מיתרת הרווח, עיקרה לבעלת השליטה, קרן קיסטון של רוני בירם וגיל דויטש ● טוענת כי גם לאחר הדיבידנד היא תסיים את שנת 2023 עם הון משמעותי, לאחר שתרשום רווח נקי של 200 מיליון שקל

אגד / צילום: Shutterstock, defotoberg
אגד / צילום: Shutterstock, defotoberg

תוכנית של חברת התחבורה הציבורית אגד לחלק דיבידנד של חצי מיליארד שקל, המהווה כ-70% מההון העצמי שלה, מאלצת את החברה לפנות לביהמ"ש, ולהציג בפניו חוות דעת כלכלית התומכת במהלך. מדובר בדיבידנד הגבוה מיתרת הרווח לחלוקה של אגד. לפי חוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש חלוקת הרווחים המתוכננת תבוצע כמהלך של הפחתת הון, קרי חלוקת הון ש"לא עבר דרך רווח והפסד ולאור כך הוא לא עומד במבחן הרווח לפי חוק החברות".

1.3 מיליארד שקל רווח: נחשפים הפרטים על עסקת הענק של עזריאלי 
הבנקים קיבלו שבוע כדי לתת ריבית על העו"ש. למה המניות לא הגיבו? 

את מהלך החלוקה האגרסיבי יזמה בעלת השליטה באגד בשנה האחרונה, קרן התשתיות קיסטון , שהקימו אנשי שוק ההון רוני בירם וגיל דויטש לצד מנכ"ל הקרן נבות בר. באפריל אשתקד רכשה קיסטון 60% ממניות אגד (לצד שותפים) וכעת היא מבקשת להחזיר לעצמה חלק מההשקעה באמצעות חלוקת הדיבידנד.

מחוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש עולה כי מאזן אגד עומד נכון לסוף 2022 על 4.5 מיליארד שקל (סולו) והוא צפוי להמשיך ולצמוח עם עסקי החברה בעתיד. מתוך המאזן מהווה ההון העצמי 15.5%, קרי סכום של 703 מיליון שקל במסגרת העודפים. בחוות הדעת, שכתב פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, מתוארת פעילותה של החברה, וגם ניתנות תחזיות שמסבירות את ההיגיון שבחלוקת הרווחים המבוקשת.

לפי מודל הבסיס שמציג פרופ' וינר בנוגע לשירות החוב העתידי של אגד, גם לאחר חלוקת הדיבידנד המבוקשת תסיים אגד את שנת 2023 עם הון עצמי חיובי של 400 מיליון שקל, תוך שהיא צפויה לרשום רווח נקי של 200 מיליון שקל.

רווחיות מובטחת בזכות ההסכם עם המדינה

המסמך מלמד עד כמה הפך תחום התחבורה הציבורית בארץ לרווחי ויציב. אגד צופה כי את השנה הנוכחית תסיים עם רווח לפני פחת, מסים והפחתות (EBITDA) של 800 מיליון שקל, כאשר בשנה הבאה הוא אמור לזנק ב-35% לכ-1.1 מיליארד שקל. בשנים הקרובות צפויה רווחיות החברה לטפס לשיא של 1.4 מיליארד שקל ב-2027, ולאחר מכן לרדת ל-1.3 מיליארד שקל מדי שנה.

הרווחיות של אגד מובטחת, משום שבצד השני למרבית הכנסותיה (73%) נמצאת המדינה. פרופ' וינר מציין כי "התשלום לאגד מהמדינה הוא על כל קילומטר של נסועה. התשלום במסגרת ההסכם מבטיח לאגד רווחיות תפעולית על קילומטרים אלו". לאגד פעילויות נוספות התורמות כ-27% מההכנסות שלה (במאוחד), וגם פעילויות אלו רווחיות.

המסמך גם חושף את התוכניות העתידיות של אגד להפוך לפרת דיבידנדים שמנה לקרן שהשתלטה עליה. בכוונת אגד לחלק כאמור חצי מיליארד שקל השנה, ובהמשך להמשיך ולחלק את כל הרווח הראוי לחלוקה בשנה הבאה (2024) ו-80% מהרווח הראוי לחלוקה בשנים הבאות. אם תחול הרעה בעסקיה, מצוין במסמך, אגד צפויה להימנע מהמשך יישום החלוקות הנדיבות.

הדיבידנדים שתחלק אגד בשנים הקרובות, לפי התוכנית שנחשפת במסמך, נאמדים בכ-379 מיליון שקל ב-2024 וב-381 מיליון שקל שנה לאחר מכן, והם צפויים לטפס עד ל-598 מיליון שקל ב-2027.

פרופ' וינר מוסיף כי לאגד יש מספר כריות ביטחון משמעותיות, שיאפשרו לחברה גמישות תפעולית למרות תוכנית החלוקה המסיבית של הרווחים. הן כוללות את ההסכם ארוך-הטווח עם המדינה, יכולתה לגייס נהגים חדשים וגמישות מרבית במצבת תפעול הנהגים שלה. עוד עולה מהמסמך, כי אגד שוקדת בימים אלה על קבלת דירוג אשראי מחברת מידרוג, שיאפשר לה לגייס חוב, ולפי הערכתה היא צפויה להיות מדורגת בין A ל-AA.

הערכת שווי של עד 5.7 מיליארד שקל

באפריל בשנה שעברה הפתיעה קרן התשתיות הציבורית קיסטון את שוק ההון, כשגברה על מתחרים גדולים ממנה בהרבה ורכשה את השליטה באגד (60%) לפי שווי חברה של 4.8 מיליארד שקל. מספר חודשים לאחר מכן פרסמה הקרן הערכת שווי שביצעה עבורה פירמת BDO, אשר העריכה את אגד בשווי גבוה יותר, הנע בין 5.4 ל-5.7 מיליארד שקל.

אגד מפעילה שירותי תחבורה ציבורית בארץ ובחו"ל, בעיקר באמצעות אוטובוסים. לחברה גם החזקות ברכבת הקלה (הקו האדום), הסעות פרטיות ו-21 נכסים שונים שכוללים בעיקר מוסכים. היא מעסיקה כ-7,000 עובדים, כ-70% מהם הם נהגים.

מהדוחות שפרסמה לאחרונה קיסטון לרבעון הראשון, ושבהם נחשפו גם תוצאותיה של אגד, עלה כי הכנסותיה של החברה הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, עלייה של 13.6% שנבעה מגידול בהכנסות מתחבורה ציבורית בארץ על רקע עליית מדד המחירים לצרכן, וכן מצמיחה בהכנסות מפעילותה בהולנד ובפולין. קצב הכנסות זה מגלם עלייה שנתית של 5% ביחס להכנסות החברה בשנת 2022 כולה, שעמדו על 4.6 מיליארד שקל.

הרווח התפעולי הרבעוני של אגד קפץ ב-13.4% ל-143 מיליון שקל, ובשורה התחתונה החברה הציגה עלייה של 20% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-80 מיליון שקל. השיפור ברווח הושג בין היתר הודות לשיפור בפעילות אגד בפולין, ותזוזות בשערי מטבע שפעלו לטובתה. את השנה שעברה כולה סיכמה אגד עם רווח נקי של 5.9 מיליון שקל בלבד, שהושפע לשלילה מהפרשה של 618 מיליון שקל בגין פשרה בתביעה שהגישה נגדה קרן גמלאי החברה.


מצבת הרכבים של אגד עמדה נכון לסוף הרבעון הראשון על 2,978 אוטובוסים, למול 3,006 אוטובוסים אשתקד. מצבת האוטובוסים החשמליים של החברה זינקה מ-35 ברבעון הראשון 2022 ל-234 כיום.

לפי ניתוח הדוחות הכספיים לשנת 2022, שצורף לבקשה לביהמ"ש, הכנסות אגד צמחו בשנה החולפת ב-9% ל-4.6 מיליארד שקל. רוב ההכנסות (3.9 מיליארד שקל) נבעו משירותי התחבורה הציבורית בארץ.

לחברה נוצר רווח תפעולי של 200 מיליון שקל, לאחר הפרשה של 294 מיליון שקל בגין הפשרה מול קרן הגמלאים. סך החוב הפיננסי של החברה הסתכם בסוף 2022 ב-1.8 מיליארד שקל, מתוכו חוב של כמיליארד שקל במאזן הסולו של אגד. יתרת המזומנים עמדה על 616 מיליון שקל בדוח המאוחד (420 מיליון שקל בדוח סולו).

עוד כתבות

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

רשות המסים מגבירה את האכיפה על משכירי דירות שהקפיצו את המחירים למפונים במאות אחוזים

השכירויות שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן, אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

פלסטינים עוזבים את מזרח רפיח לאחר קריאות צה''ל להתפנות מהאזור, הבוקר / צילום: Reuters, Hatem Khaled

דיווחים בעזה: כוחות קרקעיים של צה"ל מתקדמים לצד הפלסטיני של מעבר רפיח

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מיטב, הראל, מור, כלל ומנורה מבטחים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, רמי זרנגר, סיון פרג', יעל צור, ענבל מרמרי, טל שחר

אלטשולר שחם מביע אי אמון בשוק המניות הישראלי. מה האסטרטגיה של המתחרים?

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● עוד עולה מהנתונים כי כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית