פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Reuters, AMIR COHEN
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העביר מסר חד למנכ"לי הבנקים בפגישה עימם, ובכך כפה עליהם להתחיל להעניק ריבית על העו"ש. אלא שלא בטוח שהוא יסתפק ב־1%, מה שנראה כיעד אליו ישאפו הבנקים כדי לצנן את הביקורת שמופנית נגדם.
● הפגישה הדחופה עם הבנקים: הנגיד אמיר ירון מתחיל לדאוג למורשת שלו | דרור מרמור, פרשנות
מיד לאחר הפגישה פרסם הנגיד דברים שהיו נשמעים רגועים באופן יחסי, אך גם הכילו את המסר הברור: "בעת האחרונה רשמה המערכת רווחיות גבוהה מאוד ועלייה חדה של התשואה על ההון, בין היתר, כתוצאה משילוב של מספר גורמים: יתרות עו"ש שנותרו גבוהות המהוות מקור בעלות אפסית להעמדת אשראי; תמסורת לא מספקת של הריבית לפיקדונות במגזר משקי הבית וריכוז גבוה של אשראי בריבית משתנה שההכנסות ממנו עולות עם עליית הריבית במשק. חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון המשקף את ערך ההוגנות, בין מדיניות הריבית על ההלוואות לבין מדיניות הריבית על הפיקדונות וניהול העו"ש - ובדגש על משקי הבית והעסקים הקטנים".
אולם לגלובס נודע כי הפגישה עצמה, בה נכחו בכירי הבנקים יחד עם צמרת בנק ישראל, הייתה סוערת הרבה יותר ובמהלכה למעשה הציב הנגיד עובדה מוגמרת בפני הבנקים - ריבית על העו"ש או חקיקה. נזכיר, כי בתקופה האחרונה כבר עלו לא מעט יוזמות חקיקה הנוגעת למודלים העסקיים של הבנקים, לאור הרווחיות הגבוהה שלהם ברבעונים האחרונים, כאשר בין היתר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציע להטיל מס על רווחי היתר של הבנקים.
מספר ימים "לעשות שיעורי בית"
בפגישה הנגיד לא נקב בשיעור ריבית אותו הוא מצפה מהבנקים להציע, אך הקציב להם ימים ספורים "לעשות שיעורי בית" ולהגיש לפיקוח על הבנקים מתווה למתן ריבית על החשבונות שאינם נושאי ריבית, בהם מוחזקים כיום יותר מ־400 מיליארד שקל מכספי הציבור.
נראה כי חלק מהבנקים מבקש להתיישר עם המתווה של בנק לאומי, שהחל ב־1 ביולי יעניק ריבית של 1% ללקוחותיו להם יתרת זכות של עד 10,000 שקל. זאת, בכפוף לתנאים מגבילים נוספים כמו משכנתה בבנק או כרטיס אשראי בנקאי עם הוצאות שוטפות מעל רף מסוים, אך לא בטוח כי מתווה כזה יספק את הנגיד, כך שייתכן שגם לאומי יצטרך לשפר את הצעת הערך שלו.
ייתכן כי הסיבה בגינה לא נקב הנגיד בשיעור ריבית מדויק, היא שהוא לא רוצה לכבול את ידי הבנקים ולתת לתחרות לעשות את שלה, תוך הימנעות מיצירת תיאום מחירים באמצעות רגולציה. מה שוודאי הוא שלא נראה את הבנקים מעניקים את תנאי הריבית החדשה לכל הלקוחות באופן גורף, והם יבקשו להטיל תנאים מגבילים לקבלת הריבית החדשה. לכן, צפוי להתנהל מעין 'פינג־פונג' בין הבנקים לפיקוח על הבנקים, שיהיה אחראי על הגעה למתווה סופי מספק.
מלבד נושא הריבית על העו"ש, בפגישה, בה נכחו גם המפקח על הבנקים היוצא יאיר אבידן ומחליפו דני חחיאשווילי, קרא הנגיד לבנקים לעודד את הציבור להעביר כסף מהחשבונות שאינם נושאים ריבית לפיקדונות, בהם הם יכולים לקבל גם יותר מ־4% אם יסגרו את הכסף לשנה. עוד אמר הנגיד למנכ"לי הבנקים כי הוא מצפה מהם להקל היכן שניתן בריבית על האשראי, אליה גולגלה כמעט במלואה עליית הריבית של בנק ישראל.
מיד לאחר הפגישה אמר הנגיד כי הוא מצפה להוגנות מצד הבנקים, במיוחד כלפי משקי הבית והעסקים הקטנים, שאל הפיקדונות שלהם גולגלה פחות ריבית בנק ישראל, ומצד שני הריביות שהם משלמים על ההלוואות גבוהות יותר.
"חלוקה לרעים ולטובים? התמונה יותר מורכבת"
בבנקים שומרים בדרך כלל על שתיקה, אך אמירה חריגה יחסית של בכירה בבנק הפועלים, משקפת את הלך הרוח שם בתגובה לביקורת שמגיעה מכל כיוון אפשרי. "השיח הציבורי מחולק לרעים טובים והבנקים הגדולים הם ציר הרשע", אמרה עו"ד יעל אלמוג, היועצת המשפטית והמשנה למנכ"ל של בנק הפועלים בכנס שערכה מחלקת הרגולציה של משרד עורכי הדין פירון בהובלתו של עו"ד רז נזרי, שותף בכיר במשרד שכיהן עד לאחרונה כמשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה.
"הדבר משפיע, כי התוכן של הרגולציה הרבה פעמים מכוון לצמצום של הפעילות שלנו ולהדיר אותנו מכל מיני פעילויות. אני חושבת שהתמונה הרבה יותר מורכבת, כשמצד אחד רואים שלמדינה נוח וחשוב להסתמך על היציבות של הבנקים הגדולים ועל היכולת שלנו לספוג סיכונים בעיקר בתקופות רגישות, ומן הצד שני בשוטף אנחנו נחשדים תמיד כאינטרסנטים. אנחנו מתקשים להניע לפעולה ביוזמות חקיקה שנתפסות כמיטיבות עם הבנקים אפילו אם הן טובות לצרכנים. ולהיפך, עם יוזמות חקיקה שמזיקות לבנקים, הולכים במלוא הכוח גם אם נטען שהן מזיקות לצרכנים".
היא הוסיפה דוגמה מהעת האחרונה, "במסגרת חקיקת שטרום, חברות כרטיסי אשראי הופרדו מהבנקים וכדי לתת להם להתחרות, אחד הכלים שנתנו להגביל את מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי בנקאיים ב־50%. הייתה זעקה גדולה. מאות אלפי לקוחות התלוננו ונאלצנו לקצץ את המסגרות אפילו שהריביות בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים היו יותר גבוהות. בסוף הטענות הללו הגיעו גם למקבלי ההחלטות ובכנסת הבאה ביטלו את המגבלה. זו דוגמא טובה בגלל שהטיעון הענייני עלה במהלך הדיונים בחקיקה".
בינתיים, נראה כי השוק לא מתמחר פגיעה משמעותית ברווחיות של הבנקים בעקבות ההבהרה של הנגיד, אלא אפילו יצא מעודד מהפגישה. כאשר החלו לצאת בשעות הצהריים הידיעות על כך שבנק ישראל אמנם יטיל חובת מתן ריבית על הבנקים, אך יעשה זאת במו"מ וללא רגולציה כובלת, זינק מדד ת"א בנקים־5 בכ־2.5% (ומאז הספיק לרדת בכ־1%). אם וכאשר הריביות הסופיות יהיו גבוהות בסופו של דבר, ייתכן כי השוק יאמר את דברו באשר למניות הבנקים, אך לפי שעה נראה כי הנושא לא מעורר חששות כבדים מדי בקרב המשקיעים.