גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היציאה מהיישוב היא קטסטרופה": המדינה רוצה לצופף את המושבים, והפקקים רק יתארכו

תוכנית הממשלה לצופף את המגזר הכפרי אינה כוללת בינתיים שום פתרונות תחבורתיים ליישובים הקטנים שיגדלו, ושכבר היום סובלים מפקקים ● ארגון אדם טבע ודין: "פיתוח היישובים הקטנים רק יגביר את התלות ברכב הפרטי, זה אסון תחבורתי"

פקק בכביש 4 / צילום: איל יצהר
פקק בכביש 4 / צילום: איל יצהר

מושב רם און נמצא בחבל התענכים, לא הרחק מעפולה, ושייך למועצה האזורית גלבוע. אבל כמו יישובים כפריים אחרים הוא אינו פטור מעומס התחבורה.

מה יקרה כשהיעדים של קבינט הדיור יפגשו שוק בהאטה?
"הצפון הישן" של תל אביב מוביל בהיצע הדירות החדשות למכירה
מכה לעיריית ת"א: לא זכאית להיטלי השבחה מתוכנית העיר הלבנה

"חלק משמעותי מהחיים כאן בגוש התענכים סובב סביב הפקקים שכבר מזמן לא נוצרים רק במרכז הארץ", מספר זיו, תושב המקום. הוא ואשתו מהנדסים ועובדים בחברות הייטק במגדל העמק. "כשהכביש פתוח הנסיעה אורכת 30 דקות אבל זה קורה רק לפני שבע בבוקר ואחרי שש בערב. אם אני יוצא בפקקים הנסיעה אורכת כשעה".

לדבריו, מקום עבודתו מאפשר גמישות והוא מצליח לצאת בשעות הצהריים אבל למרות הגמישות והניסיון לג'נגל בין המטלות, תמיד אחד מבני הזוג נדרש לעמוד בפקקים למקום העבודה והתחבורה הציבורית אינה מספקת מענה. "נסיעה ברכב לתחנת הרכבת בעפולה, נסיעה למגדל העמק ואז אוטובוס למקום העבודה - זה מסע שיכול לקחת יותר זמן מנסיעה בפקקים וגם הזמינות לא מספיק גבוהה", הוא אומר.

"הגיעו אנשים חדשים והעומס בכבישים מורגש"

"יש לנו שני כלי רכב ואין משפחה במושב בלי לפחות שני רכבים כי החיים לא אפשריים אחרת. אפילו אם אחד מבני הזוג עובד במושב צריך רכב כי צריך לקפוץ רגע לעיר, להקפיץ את הילדים לחוגים. בחמש השנים האחרונות היו כאן הרחבות והגיעו אנשים חדשים והעומס בכבישים מורגש, היציאה מהמושב שלנו לכביש יכולה לקחת רבע שעה וככל שיגדילו את מספר האנשים בלי לשים לב לתשתיות, אנשים פשוט יחיו חלק לא מבוטל מחייהם בפקקים".

סיפור דומה מספר לביא זמיר מהמושב יעף במועצה האזורית לב השרון, מנהל עמותה ומתמודד לראשות המועצה: "אני עובד בכל הארץ ולאן שאני לא יוצא אני עומד בפקקים. אשתי עובדת בתל אביב וצריכה להתחיל את היום בחמש בבוקר. באזור השרון אנשים רבים מתפרנסים בהרצליה, ברעננה ובתל אביב מה שמיצר לחץ גדול על כביש 4 וכביש 2 ונסיעה לעבודה לוקחת שעה".

זמיר אינו מתנגד לתיקון המתוכנן שיוסיף צפיפות, אולם לדבריו צריך לחשוב גם על התחבורה, "היציאה מכאן קטסטרופלית ואנחנו צריכים להחזיק שתי מכוניות. אנחנו לפני תקופת בנייה משמעותית ואם מוסיפים יחידות ללב השרון בלי תשתיות תחבורה זה אסון. במקומות חקלאיים באירופה מוצאים פתרונות וגם כאן נדרשים כאלו. כנראה שלא נהיה תל אביב ואני מתקנא בחבריי התל אביבים שלא מחזיקים רכב, אבל עדיין אנחנו צריכים להיות יותר סביבתיים. אני נגד הרחבת כבישים. צריך לבסס שבילי אופניים, לייצר מתחמים לעבודה משותפת ולבנות מרכזים תחבורתיים עם חנה וסע".

לביא זמיר, מתמודד לראשות מועצת לב השרון / צילום: ליה נהיר

המלכוד של התחבורה הציבורית במרחב הכפרי

אלא שיש סיכוי שהקטסטרופה התחבורתית עוד תגדל. במינהל התכנון מקדמים כיום את תיקון 5 לתמ"א 35, תוכנית המתאר הארצית, שמשמעותו ציפוף המרחב הכפרי. החשש הוא שהפקקים הארוכים שמשתרכים מהיציאה מהמושבים ועד למוקדי התעסוקה המטרופוליניים רק יחריפו כשיתווספו עשרות יחידות דיור לכל מושב.

לפי התוכנית, במחוזות המרכז, ירושלים ותל אביב וכן במחוז חיפה ובנפת אשקלון ביישוב קטן (עד 2,000 תושבים) הצפיפות תעמוד על 6־8 יחידות לדונם, וגדילה ליישוב בינוני שחיים בו 2,000־3,000 תושבים תתאפשר בסמכות ועדה מחוזית ובאישור המועצה הארצית אז מספר יחידות הדיור לדונם יעמוד על 8־10. רק במקרים חריגים המועצה הארצית תאפשר מעבר ליישוב גדול המוגדר ב־3,000־5,000 תושבים ושם הצפיפות תשמר על אותם ערכים.

כך למשל במושב אודים שבמרכז הארץ קיבולת האוכלוסייה ביישוב היא 1,480 תושבים ולפי התיקון הקיבולת תגדל עד 2,000 תושבים. כלומר תוספת של 520 תושבים.

במצגת שהכינו במינהל התכנון נכתב שמטרת השינוי היא "מתן מענה לגידול ולצמיחה של הישובים הכפריים תוך שמירה על מגוון ישובים, אופי הישובים החקלאיים והקהילתיים, תפקוד חקלאי, אופי המרחב וערכיו" - אך לא נאמר דבר על הפתרונות התחבורתיים ליישובים שיגדלו.

במינהל התכנון אומרים שמדובר בעקרונות כלליים בלבד ומהם ייגזרו תוכניות מקומיות, אולם התחבורה ביישובים הכפריים נמצאת במלכוד כבר היום. בדוח שנכתב במרכז המידע והמחקר של הכנסת כבר לפני עשור הוא הוסבר: שירותי תחבורה ציבורית באזורים כפריים לוקים בדרך כלל בחוסר זמינות, מחסור בתשתיות מתאימות, תדירות נמוכה, נגישות נמוכה והיעדר קישור לאמצעים אחרים של תחבורה ציבורית וכתוצאה מכך נוצר פער תרבותי משום שאנשים אינם רגילים עוד להשתמש בתחבורה הציבורית.

הקשיים נובעים מהתכנון: המגורים פרוסים על פני שטחי קרקע נרחבים וצפיפות האוכלוסייה נמוכה ולכן מספר הנוסעים הפוטנציאלי הוא מוגבל. כתוצאה מכך, התחבורה הציבורית במרחב הכפרי מתאפיינת בביקוש נמוך ומספר הנוסעים הקטן לא מצדיק מבחינה כלכלית את ההפעלה של השירות בתדירות גבוה ובכיסוי נרחב ועל כן התדירות נמוכה והכיסוי מוגבל. בפועל הכדאיות הכלכלית בהשקעה בתשתיות תחבורה פוחתת כשהן מיועדות ל־8% מהאוכלוסייה, שמפוזרת בכל הארץ.

התיקון נובע מפנייה של המועצות האזוריות, החטיבה להתיישבות ושרת הפנים לשעבר איילת שקד שביקשו למצוא פתרונות לסוגיית הדיור ביישובים הכפריים ולצורך למנוע את גוויעתם בשל אוכלוסייתם המתבגרת. במינהל התכנון מדגישים כי חלק מתמהיל יחידות הדיור יכלול דירות של עד 105 מ"ר כדי לתת, כך הטענה, מקום לצעירים.

הכוונה היא לשמור על המגזר הכפרי בשיעורו הנוכחי (כ־8% מאוכלוסיית ישראל) גם בעתיד, אלא שבעתיד האוכלוסייה במדינה תכפיל את עצמה והיישובים שמבוססים כבר היום על תחבורה בכלי רכב פרטיים יוסיפו עוד רבים, והמצוקה התחבורתית שמורגשת בקרב רבים מהם כבר היום תלך ותחריף עם השנים.

"לעודד בן אדם שיגור בקיבוץ רבדים במקום לגור בקריית גת זה גרוע לא רק במדיניות תחבורתית אלא גם בצדק חלוקתי", אומר ד"ר יואב לרמן מחברת PLANET לתכנון עירוני. "התוצאה היא שערים חלשות ימשיכו להיחלש כי מושכים מהן אוכלוסייה חזקה ובפועל המדינה מוזילה את עלות הפרבור כשעלות התחדשות עירונית נשארת לא פשוטה במקומות האלו. זו פעולה מובהקת נגד הערים בצפון ובדרום".

לרמן מעלה נקודה נוספת שקשורה לצדק החלוקתי: "במקומות אלו אנשים נסמכים על רכב פרטי ולכן מראש מי שייהנה זה מי שיכול להחזיק לפחות שתי מכוניות. מורידים שכבה נמוכה מבחינה כלכלית עוד יותר, ובכל אופן מי שיגור שם לא ייהנה מנגישות תחבורתית. רואים כבר היום עד כמה זה מצמצם את אפשרויות התעסוקה במיוחד לבן הזוג השני ובעיקר לנשים, שבדרך כלל אחראיות על פיזורים ואיסופים למוסדות החינוך. מאחר שמקומות תעסוקה מתמקמים היכן שיש הרבה אנשים ולא יזוזו לקצה המטרופולין, אנשים חיים יותר זמן בכלי הרכב שלהם ולכן יש להם פחות משרות לבחירה ויכולת ההשתכרות יורדת".

"מרחב שהנסיעה בו לא יעילה גם באוטובוסים"

גם מתכננת הערים גלי פרוינד סבורה שההשלכות של בנייה כפרית בישראל כמו גם בעולם, היא היעדר של אמצעי תחבורה ציבוריים יעילים. לדבריה, "זה מרחב שהנסיעה בו היא לא יעילה גם באוטובוסים: הנסיעה תיקח יותר זמן כי אין רשת רחובות ששומרת על מינימום מרחק ומקסימום שימושים. אנו עלולים לגדל עוד דורות של אנשים שמסתמכים על רכב פרטי והפקקים ימשיכו לשבור שיאים. מה שאנשים צריכים זה עבודה, בית קפה להיפגש, לעבוד בו, קופת חולים, סניף דואר, משרדים, גני ילדים. האם התוכניות האלה עומדות לטפל בצרכים האלה?

"וגם אם נחליט שעל כל כביש ראשי שמחוץ ליישוב יעבור אוטובוס תדיר - שזה האידאל במקומות כפריים - צריך לוודא שהיציאה מהיישוב תפסיק להיות ברכב פרטי אלא באופניים או ברגל. כי אם עד עכשיו 2,000 איש היו צריכים לצאת ברכב פרטי מהמושב לכביש הראשי וכעת 2,500 איש צריכים זה בעייתי. מצד שני, זו גם יכולה להיות הזדמנות לפריצת דרכים ביישובים הכפריים בין החלקות ולייצר תכנון שתי וערב עירוני".

"טעות בלתי הפיכה על חשבון כולנו"

יעל דורי, ראש תחום התכנון באדם טבע ודין טוענת שמדובר באסון תחבורתי, סביבתי, וכלכלי. "בכל העולם עירוניות היא צו השעה וכל שכונה חדשה מלווה בתחנות של הסעת המונים. אצלנו רוצים כעת לפעול הפוך, בניגוד לעקרונות התכנון המתקדמים, ולפתח את היישובים הקטנים הללו, מה שרק יגביר את התלות ברכב הפרטי". התוצאה הצפויה והעגומה לדבריה היא עומס בלתי נסבל ביציאות ובכניסות ליישובים כמו גם עומס בכבישים הבינעירוניים. "התעלמות מהאסון התחבורתי הצפוי, הוא טעות בלתי הפיכה על חשבון כולנו ועל חשבון הבאים אחרינו", היא מתריעה.

אושרת גני גונן, ראש מועצת דרום השרון / צילום: שלומי יוסף

אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות של המרכז לשלטון אזורי, דוחה את הטענות. "רצינו התפתחות דמוגרפית של המועצות האזוריות בהתאם לגידול הדמוגרפי של ישראל ולהצעיר את האוכלוסייה. אנחנו רוצים שהמרחב הכפרי יישאר כפרי ומתכנסים פנימה בקו הכחול של המחנה. יציאה ממנו תהיה מתואמת ומבוקרת כדי לשמור על שטחים חקלאיים וערכים אקולוגיים. לא תהיה כאן בנייה רוויה אלא בניה מעט צפופה יותר ומודולרית שתעשה בצמיחה דמוגרפית, מדורגת ומותאמת".

לדבריה, "התחבורה הציבורית במרחב הכפרי לא טובה ואם יישוב יצמח בעוד 50 משפחות, זה מה שיעשה את ההבדל בבעיות התחבורה של ישראל? צריך לעשות תיקון לבעיה הקשה של התחבורה במרחב הכפרי ולהציע תחבורה חכמה על פי ביקוש ושבילי אופניים. הכנסנו גם רכבים שיתופיים שמפוזרים במועצה. אנחנו גם עובדים יותר ויותר על אזורי תעסוקה אזוריים ומעוניינים ביחידות דיור קטנות יותר".

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית