ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד (ציוץ בטוויטר, 8.6.23) / צילום: יח''צ
התוספת התקציבית המשמעותית שאמור לקבל המשרד לביטחון לאומי בראשותו של השר איתמר בן גביר מוצגת על ידו לא פעם כאחד ההישגים הגדולים שלו עד כה. לפי הפרסומים, המשרד יקבל תוספת מצרפית של 9 מיליארד שקל, בתקציבים שאושרו לשנים 2023 ו-2024. אבל עד כמה זה מדויק?
ח"כ ולדימיר בליאק טען בציוץ בטוויטר כי "בן גביר לא הביא שקל אחד ריאלי של תוספת למשרד. פשוט כלום". לפי החישוב שהוא הציג לעוקביו, בן גביר בסך-הכול "לקח 2.24 מיליארד תוספת בשנתיים שהיא אינפלציונית, הוסיף 6.2 מיליארד בשנתיים 'הרשאה להתחייב' שקיימת כל שנה, הגיע ל-8.44 מיליארד ועיגל את זה ל-'9 מיליארד'". על סמך זה קבע כי מדובר ב"פייק מארץ הפייקים".
אז איך נערך החישוב שלפיו המשרד לביטחון לאומי זכה לתוספת של 9 מיליארד שקל? ראשית נאמר לזכותו של בליאק שלא מדובר בחישוב טריוויאלי שניתן לערוך על בסיס השוואה פשוטה בין התקציב הקודם לנוכחי. בתוכנית "מהצד השני עם גיא זהר" עסקו בכך לאחרונה, והראו, באמצעות תגובה שקיבלו ממשרד האוצר, ממה מורכבים הסכומים. לפי האוצר והמשרד לביטחון לאומי, התוספת לבסיס התקציב של המשרד ב-2023 עומדת על 2.9 מיליארד שקל (נקודת הפתיחה לחישוב מושפעת מהקיצוצים הרוחביים שנעשו ב-2022), והתוספות החד פעמיות מסתכמות ב-2 מיליארד שקל. כלומר, 4.9 מיליארד ב-2023.
ב-2024 התוספת לבסיס התקציב תעמוד על 2.14 מיליארד שקל, ואילו התוספות החד פעמיות על 1.95 מיליארד שקל (חלק מהתוספות החד פעמיות אושרו בצורה מסודרת בהחלטת הממשלה 436, וחלקן לא). כלומר, עוד כ-4 מיליארד שקל. והנה, הגענו לתוספת דו שנתית של כ-9 מיליארד.
האם מובטח שכל הסכום הזה אכן יגיע למשרד? לא, למעלה ממיליארד שקל מתוכו הם תוספות שמותנות בביצוע. כלומר, הכסף יגיע למשרד רק אם יצליח לעמוד ביעדים מסוימים, כמו למשל ביעד גיוס שוטרים חדשים, ויש סייגים נוספים שאפשר להזכיר. אם בליאק היה מצביע על הבעיות הללו, ייתכן שהוא היה צודק. אלא שהוא ניגש לחישוב בגישה שונה.
בליאק מעלה שתי טענות. הראשונה היא שהתוספות לבסיס התקציב הן "תוספות אינפלציוניות". כלומר, בגלל שחיקת ערך הכסף התוספות שהזכרנו למעשה רק משמרות את המצב הקיים. זאת טענה שאפשר לטעון לגבי כל תוספת תקציבית מכיוון שתקציב המדינה נקוב תמיד במונחים נומינליים שאינם משקללים את שיעורי האינפלציה. למעשה, לפי ההיגיון הזה אפשר לטעון שמשרדים אחרים, שבסיס תקציבים גדל בסכום נמוך יותר, חוו קיצוץ בגלל אינפלציה עתידית משוערת (בליאק מניח שהאינפלציה ב-2023/24 תהיה זהה לנתון בשנתיים האחרונות). ככל הידוע לנו, זאת אינה דרך מקובלת לבחון את התקציב.
הטענה השנייה היא ש-6.2 מיליארד שקל מתוך הסכום הם בגדר "הרשאה להתחייב" שממילא קיימת כל שנה. בליאק צודק שאכן ישנו סכום כזה, כ-3.1 מיליארד שקל מדי שנה, ושאכן אין בכך חידוש. אך כפי שהראינו, החישוב שעורכים באוצר כדי להגיע לתוספת של 9 מיליארד שקל אינו עושה שימוש בסכום הזה.
מח"כ בליאק נמסר כך: "ראשית, ברור שהתקציב נקוב במונחים נומינליים. ואם מדובר בתוספת של 11% במונחים נומינליים, כאשר האינפלציה בשנתיים האחרונות היא קרובה ל-11% (2022-2023), אזי במהות מדובר בתוספת שהיא בקושי מכסה את האינפלציה. ולכן במהות היא אינפלציונית. שנית, (לגבי) הטענה של בן גביר שהוא קיבל 9 מיליארד שקל בתקציב המדינה: אני לא יודע מה מופיע מחוץ לתקצוב - בתקציב היא לא מופיעה. אם ישנם הסכמים מחוץ לתקציב, מוטב שהם ייחשפו לציבור. אני בספק גדול שההבטחות האלה, ככל שהן קיימות ימומשו. בכל אופן, אין בתקציב '9 מיליארד שקל תוספת'".
בשורה התחתונה: דבריו של בליאק אינם נכונים. אכן, בהשוואה פשוטה בין התקציב הקודם לנוכחי לא ניתן לאתר תוספת של 9 מיליארד שקל לתקציב המשרד, אך ההסבר שניתן על ידי האוצר לכך שתוספת כזאת אכן קיימת, אינו מבוסס על האלמנטים שאותם הזכיר בליאק.
תחקיר: יובל אינהורן