לוין, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, פרידמן/ צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנכ"לי הבנקים יכלו לצאת אתמול מעודדים מהפגישה עם נגיד בנק ישראל. הנגיד אומנם היה תקיף בהעברת המסרים שלו על הגדלת התמסורת (גלגול עליית הריבית אל הציבור) אל הפיקדונות, ובכללה מתן ריביות על חשבונות העו"ש שאינם נושאי ריבית, שבהם מוחזקים מאות מיליארדי שקלים.
בניגוד להערכות לפני הפגישה, הנגיד לא נקב בריבית שהוא מצפה מהבנקים להעניק על החשבונות, אלא הקציב להם כמה ימים להגיע עם פתרון.
● ההשקעה של קרן פימי שמלמדת שוב כמה קשה להצליח בסבב שני | ניתוח
● מניית טסלה זינקה ביותר מ-40% בחודש האחרון. האם המשקיעים אופטימיים מדי? | WSJ
ואולם, גם אם יתר הבנקים יתיישרו עם ההצעה של לאומי, הראשון להציע ריבית של 1% על העו"ש, וגם זאת למספר מצומצם יחסית של לקוחות, העומדים בתנאי סף קשיחים כמו יתרת עו"ש של 10,000 בלבד או כרטיס אשראי של הבנק, מדובר בהוצאה קטנה יחסית עבור הבנקים, שתניב ללקוחות הרלוונטיים כ-100 שקל בשנה.
גם אם הבנקים יתיישרו עם ההצעה של פייבוקס, שהיא למעשה הצעה של בנק דיסקונט המחזיק ב-50.1% מאפליקציית התשלומים, שתעניק על יתרה של 20,000 שקל 3% ריבית, עדיין מדובר בהטבה של 600 שקל בלבד לשנה לכל לקוח.
נכון, אלו כבר מספרים משמעותיים יותר עבור הבנקים, אך כשבוחנים אל מי הם מייעדים את ההטבה הזו, הקהל הפוטנציאלי מתכווץ במהרה.
קיטון של 2־6 מיליארד שקל בהכנסות הריבית
נתוני בנק ישראל מגלים כי בחשבונות העו"ש מוחזקים כ-430 מיליארד שקל נכון לסוף חודש מרץ, 55 מיליארד שקל פחות מאשר בסוף שנת 2022.
בהנחה שקצב המעבר לפיקדונות נושאי ריבית נמשך במהלך הרבעון השני, כבר מדובר בפחות מ-400 מיליארד שקל, ובשוק מעריכים שפחות ממחצית הסכום שייך למשקי הבית - כלומר פחות מ-200 מיליארד שקל, והיתרה שייכת למגזר העסקי.
במקרה של החלת 1%-3% עליהם מדובר בקיטון של 2 עד 6 מיליארד שקל בהכנסות הריבית השנתיות של הבנקים, על פניו סכום מכובד, אך כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו של חמשת הבנקים הגדולים, שעמדו אשתקד על 45 מיליארד שקל, הסכום הזה נראה סביר, מה גם שבפועל, לאחר התנאים המגבילים, הסכום שיוענק לזכאים להטבות יהיה נמוך הרבה יותר.
ובינתיים, בעוד שמרבית תשומת הלב עם תום הפגישה הדחופה בין הנגיד למנכ"לי הבנקים הופנתה לנושא הריביות על העו"ש, כ-50% ממשקי הבית ימשיכו לשלם אלפי שקלים בשנה בגין משיכת יתר (אוברדרפט). לפי הנתונים לא מדובר במשיכת יתר שולית, אלא בממוצע של יותר מ-15 אלף שקל.
שלוש מדרגות אשראי - ובהמשך אחת חריגה
הריבית על המינוס מחושבת על בסיס הפריים - ריבית בנק ישראל ועוד 1.5% - כלומר 6.25%, ועליה מוסיף כל בנק תוספת סיכון שהוא קובע בעצמו.
הבנקים מחלקים את הריבית על האובדראפט לשלוש מדרגות (כל בנק מגדיר את המדרגות בעצמו), שכל אחת משקפת מסגרת אשראי גבוהה יותר, ובחריגה מעבר למסגרת גובים הבנקים ריבית נוספת.
על פי העדכונים האחרונים של הבנקים, שנכנסו לתוקפם ביום ראשון הקרוב, בנק הפועלים יגבה בגין המדרגה הראשונה ריבית מקסימלית של 12.75% (במסלול "משכורת"), לאומי 15.8% (לכל הלקוחות במדרגה אחת), מזרחי טפחות 13.25%, 13.9% בדיסקונט (שהודיע כי יספוג את העלאות הריבית עד תום השנה, ועל מינוס של עד 2,000 שקל אינו גובה ריבית) ובבינלאומי 12.25%.
נציין כי מדובר בריבית מרבית, כאשר מרוב הלקוחות הריבית שנגבית נמוכה יותר, בעיקר בחשבונות המשויכים לסקטורים ספציפיים, כמו חיילים או סטודנטים, אך מובן שככל שהמדרגה של המסגרת גבוהה יותר, כך מתייקרות גם הריביות, וכשמדברים על חריגה מהמסגרת, הן מזנקות בשיעור ניכר הרבה יותר.
ריבית של בין 1,900 שקל ל־2,300 שקל לשנה
המשמעות היא שעל אותם 15 אלף שקלים שנמצאים במינוס ישלם משק הבית ריבית שיכולה להגיע ל-1,900 שקל במקרה של בנק הפועלים, ויותר מ-2,300 שקל בלאומי. מי שיחרוג מהמדרגה הראשונה כבר ישלם הרבה יותר.
כך שאם בבנק ישראל רוצים למקד את תשומת הלב והכיס בלקוחות שכורעים תחת הנטל, כובד המשקל צריך להתמקד במיתון הריביות על המינוס.
לקוחות שמחזיקים בעו"ש עשרות, ואולי אף מאות אלפי שקלים, ואשר טרם ניצלו את הריביות שהם יכולים להשיג בפיקדונות, או בחרו שלא להשקיע אותם במוצרים סולידיים יחסית כמו קרנות הנאמנות הכספיות או מק"מים של הממשלה, לא צריכים להיות היעד המיידי שאליו מכוון הבנק המרכזי.