חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי בעיגול: ד''ר רן גושן צילום: מתוך יוטיוב
קרן הביומד החדשה שמוקמת דווקא עכשיו
איך מקימים דווקא בימים אלה קרן הון סיכון חדשה לתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי? אפשר לעשות זאת אם מתחברים מצד אחד למימון שאינו תלוי בתנאי השוק, ומצד שני, לשיתוף פעולה שמבטיח דיל פלואו (ההשקעות הזמינות לקרן). קרן Shoni Ventures Health הנחשפת כאן לראשונה, ניחנה בשני החיבורים הללו.
● דוח חדש: המשבר בסקטור הביומד החמיר ב־2023
● מכפר קטן בהרי סין לפסגת המדע: החוקר ששינה כל מה שידענו על הגנום שלנו
● איך מחזירים לב מת לחיים: הפיתוחים שישנו את הטיפול בחולי לב
הקרן הוקמה על ידי שניים: הגניקולוג והאונקולוג ד"ר רן גושן, שייסד את חברת האונקולוגיה המותאמת אישית N1X10 והוביל את השקעות מדעי החיים בקרן Israel Seed Partners, יחד עם היזמת והפעילה החברתית שרה גרינברג, אשר הייתה היועצת לקשרי תפוצות וכותבת הנאומים באנגלית של רוה"מ בנימין נתניהו. לפני ואחרי שעזבה גרינברג את משרדו של נתניהו, היא עסקה ביזמות מגוונת והיום בין היתר מכהנת כיו"ר זרוע ההשקעות של קרן Seed the Dream, בה היא מקדמת מוביליות חברתית ושוויון לנשים.
קרן שוני תנוהל על ידי ערן לרר, עד לאחרונה כמנהל השקעות בקרן aMoon ובעבר בעל תפקידים מגוונים בתאגיד המכשור הרפואי הבינלאומי אבוט.
מדובר בקרן של משקיע יחיד, אמריקאי שאינו מעוניין לחשוף את זהותו ולדברי לרר, אינו מוכר לשוק הישראלי. עד היום עסק המשקיע האנונימי בפילנתרופיה בתחום החינוך והיהדות. בשלב הראשון הוא הקצה לקרן סכום המספיק לכ-20 השקעות פרה-סיד וסיד (כלומר כמה עשרות מיליוני דולרים), אך לדברי לרר: "אותו מקור יכול להשתתף גם בהשקעות המשך ובכך דה-פקטו להגדיל את היקף הקרן".
מצד הדיל פלואו, שוני התחברה למרכז הרפואי שיבא, כחלק מפעילות קבוצת ARC. כך היא תקבל גישה לסטארט-אפים שמוקמים במסגרת ARC, ולאלה שמשתפים פעולה עם המרכז. בנוסף, סטארט-אפים של שוני, בין אם הגיעו מלכתחילה מ-ARC ובין אם לא, יקבלו גישה למידע הרפואי של שיבא ולהתייעצות עם הרופאים של בית החולים. כמו כן, החברות תוכלנה ליהנות מהקשרים הבינלאומיים של קבוצת ARC, וביניהם מהקשר עם חברת הייעוץ דלויט, המקימה יחד עם שיבא מרכזים במודל ARC ברחבי העולם, וכן מהקשר עם אותם המרכזים לכשיקומו.
בימים אלו, רוב קרנות ההון סיכון שומרות את הכסף שלהן להשקעות המשך בחברות שבהן כבר השקיעו, שכן אלה מתקשות להשיג מימון ממשקיעים חדשים בשוויים שאפיינו את הסבבים שנערכו ב-2020-2021. שוק ההנפקות עבור חברות מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית הוא כעת יבש יחסית, וזו סיבה נוספת שבגינה קשה לגייס הון סיכון או להקים קרנות חדשות. לעומת זאת, תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל עדיין מאפשרת הקמה של חברות, וגם תוכניות החדשנות של האקדמיה הישראלית ומערכות הבריאות הישראליות, כמו ARC, פועלות להביא רעיונות לשלב המתאים להשקעה ראשונית. לדברי לרר, בשל מיעוט המשקיעים בשלב הפרה-סיד והסיד בו מתמחה הקרן, החברות הללו לא ישרדו.
אך גם אם תתקבל השקעה בשלב הסיד, מה יקרה כאשר החברות הללו יגיעו לשלב הבא וידרשו לכמות הון גדולה יותר? זו בדרך כלל השאלה שנשאלת כאשר מוקמות קרנות של כמה עשרות מיליוני דולרים המיועדות לשלבים המוקדמים. "ההבדל, אומר לרר, הוא במשקיע אליו מקושרת הקרן. מדובר בכיס עמוק, שיכול לתמוך בחברות גם הלאה. אנחנו רואים לאורך העשורים האחרונים שהחברות הטובות ביותר, וההשקעות המשתלמות ביותר, הן אלה שקיבלו את השקעת הסיד שלהן דווקא בתקופות הקשות, למשל חברות כמו סלאק או Airbnb. סטארט-אפים שמצליחים לגייס הון בתקופה כזו, נכנסים לעולם הרבה פחות תחרותי, עם חותמת איכות מעצם העובדה שהצליחו לגייס למרות הקושי".
עד כה הקרן השקיעה בחמישה סטארטאפים בתחום ההלת'טק: Quant Health, AISAP, CoPilotMD, FeelBeeter, ו- Append Medical . שתיים מן החברות הגיעו משיבא, ולרר בעצמו יושב בקמפוס של ARC.
לרר מפרט לגבי כמה מן החברות: "Quant היא חברה שלוקחת ביג דאטה ממקורות מידע רבים וממנפת אותו כדי לשפר מחקרים קליניים. המידע משמש לבצע סימולציות כדי לנבא אם המחקר הקליני יצליח וכיצד אפשר לחדד אותו כדי שיצליח".
AISAP תומכת בביצוע ופענוח בדיקות אולטרסאונד בשטח ובקליניקות מרוחקות. FeelBetter מזהה מטופלים בקהילה שעומדים להתדרדר וניתן לשפר את בריאותם בשינוי תרופתי בלבד. Append היא חברת מכשור רפואי שמטפלת במקרים של קריש דם באוזנית הלב. חברת CoPilotMD עדיין לא נחשפה, אך לרר מגלה כי היא הוקמה על ידי אחד המייסדים של חברת AIDOC.
כבר יש קרן הון סיכון אחת שמשתפת פעולה עם שיבא, זוהי Triventures, שעוסקת גם היא בתחום הבריאות הדיגיטלית והמיכשור הרפואי. מה מערכת היחסים שלכם איתם?
לרר: "Triventures משקיעים שלב אחד אחרינו. אנחנו אלה שמרימים את היהלומים שאף אחד לא זיהה".
הדירקטור בביוג'ן פרש ומינה את זוגתו
כאשר אלכס דנר, דירקטור ותיק בחברת ביוג'ן , החליט לפרוש מן התפקיד, דובר בשוק על רוח חדשה הנושבת בדירקטוריון החברה. רק לאחרונה יחסית מינתה ביוג'ן את המנכ"ל החדש כריס ויבכר, והחליפה את התרופה השנויה במחלוקת שלה לאלצהיימר, אדוהלם, בתרופה חדשה ומבטיחה, לקמבי. בחודשים האחרונים מניית החברה בעלייה, ודירקטור חדש נחשב לעוד צעד של התרעננות בחברה.
כאשר הוכרזה זהות המחליפה, ייתכן וחלק מן המשקיעים והאנליסטים התפלאו לגלות שמדובר בדירקטורית בת 32 בלבד. אולם, סוזן לנגר היא גורם ותיק ומוכר בביוג'ן. היא עבדה בחברה בין השנים 2013-2019, ושימשה בתפקידים אסטרטגיים, במסגרתם תרמה תרומה משמעותית לפיתוח האסטרטגיה של החברה, והובילה גם תהליכי רכישה והסכמי שת"פ. מאז פרישתה מביוג'ן היא ייסדה כמה חברות סטארט-אפ ושימשה כדירקטורית באחרות. כך שגם בגילה הצעיר, היא הגיעה להישגים שמתאימים לתפקיד כזה, גם אם ייתכן שהיה ניתן להביא גורמים עם יותר ותק וניסיון לדירקטוריון של אחת מחברות הביוטק המובילות בעולם.
אלא שביוג'ן לא גילתה פרט אחד לגבי לנגר, דבר אשר נחשף במהרה באתרי חדשות הביומד המובילים: Endpoints News ו-STAT. מסתבר שלנגר היא זוגתו ואם בנו של דנר, הדירקטור הפורש.
כיצד החליט דנר למנות את זוגתו במקומו? מה המשמעות של מינוי כזה לרוח ההתחדשות של החברה? מה המשמעות של הסכמת הדירקטורים האחרים בחברה למינוי? ויותר מכל - מדוע לא חשפה ביוג'ן את הקשר הזה כשהודיעה על המינוי? השאלות הללו לא ממש נענו.
אגב, לנגר היא גם בתו של גורם מוכר לשוק הישראלי - פרופ' בוב לנגר מ-MIT, הידוע בכינוי "בוב הקוסם", שהכשיר במעבדת הענק שלו גם חוקרים ויזמים ישראלים מוכרים. לנגר ייסד חברות רבות בתחום הביומד והיה בין היתר אחד ממייסדי מודרנה. אבל הייחוס בין סוזן לנגר לבוב לנגר, הוא רק אנקדוטה. הסיפור עם דנר הוא זה שמעלה את השאלות הגדולות, כמובן.
ביוג'ן טענה בתגובה לכתבות כי הקשר היה מוכר לחברי הדירקטוריון האחרים כאשר בחרו בסוזן לנגר כמחליפה של דנר. "יכולותיה המוכרות לנו וניסיונה בתחום הביומד הופכים אותה לדירקטורית מתאימה ביותר, שתביא ערך רב לחברה", נמסר מביוג'ן.
לפני שבוע המליצה חברת ISS, היועצת לבעלי מניות במצבים שכאלה, דווקא להצביע בעד לנגר, ולא התייחסה ליחסים בין לנגר לדנר או להיעדר החשיפה שלהם בהודעת החברה הראשונה. הצבעת המשקיעים, שהייתה אמורה להיערך ב-5 ביוני, נדחתה ל-26 ביוני (כלומר מחר).
הקץ לנאש
חברת Intercept Pharmaceuticals (אינטרספט פרמסוטיקלס) הודיעה בשבוע שעבר כי אחרי סירוב שני של ה- FDA לאשר את התרופה שלה לטיפול בדלקת הנגרמת מכבד שומני לא אלכוהולי (NASH), היא יוצאת מן התחום בו הייתה חלוצה. במקום זאת תתרכז החברה במחלות כבד נדירות ומסכנות חיים.
כבד שומני הוא תסמין שהינו חלק מן הסינדרום המטבולי, שבמסגרת המחלה, שומן מצטבר בכבד, באופן שיכול לפגוע בכבד וליצור שחמת כבד, ואולי אפילו סרטן כבד, בדומה להשפעות השליליות של אלכוהול.
למרות שכנראה שהתופעה הזו מאוד רווחת, קשה מאוד לאבחן אותה בלי ביופסיה, וכאשר מאבחנים אותה, אין כיום איך לטפל בה למעט התערבות בסגנון החיים שממילא מומלצות לרוב האוכלוסיה - יחד עם זאת לא כל הסובלים מכבד שומני יפתחו את תופעות הלוואי השליליות הללו. חלקם יפתחו דלקת כבד ורק חלק מאלה יפתחו שחמת כבד. על פי ה- NIH, המכון הלאומי לרפואה בארה"ב, 24% מהציבור האמריקאי סובל מכבד שומני ובין-1.5% ל-6%, תלוי במחקר, סובלים מדלקת הנגרמת מכבד שומני לא אלכוהולי (NASH). המחלה נפוצה הרבה יותר אצל אנשים עם סוכרת ו/או השמנה.
ברגע שאין טיפול לסוג מחלה שכזו, היא לא תופסת את תשומת הלב הציבורית, יחד עם זאת, במידה והיה טיפול, סביר להניח שרבים היו שמחים לקחת אותו על מנת לשמור על הכבד שלהם. בשנת 2014 לערך, כאשר חברת אינטרספט הודיעה לראשונה על תוצאות חיוביות מניסוי קליני משמעותי, נראה היה כי השוק הזה עשוי להיות גדול עד מאוד. באותה תקופה מניית אינטרספט נסקה, אך מאז השיא היא איבדה כ-8%.
החברה ידעה עליות ומורדות עם הצלחה וכישלון בניסויים קליניים ועם שינויים במידע שדרש ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, כדי לאשר את המוצר. ביום חמישי הודיעה החברה כי המוצר נדחה על ידי הרשות בפעם השנייה.
הסיבה לדחייה הייתה שהמוצר אמנם שיפר את רמת השחמת של החולים - היעד העיקרי של הניסוי, אבל לא מנע את הדלקת, מדד שסומן כיותר משמעותי על ידי המומחים. אלה טענו כי השיפור נראה קטן יחסית, למוצר שיש לו תופעות לוואי. הם טענו כי על החברה להציג מידע המראה שיפור אמיתי במצב החולים, ולא רק במצב הכבד. אבל ניסוי כזה יכול לקחת זמן רב. אינטרספט הציעה ל-FDA לאשר את המוצר ואז תוכל להתחיל בניסוי שאחרי האישור, אבל המנהל סירב לכך והחברה התייאשה.
כרגע אין תרופות מאושרות ל-NASH בשוק, אך למרות הכישלונות, השוק הזה עדיין תוסס. חברת גיליאד נכשלה בניסוי במוצר בתחום בשנת 2019, אך המשיכה לפתח אותו יחד עם חברת נובו-נורדיסק, והאחרונה ביצעה גם כמה רכישות בתחום. כמו כן, תרופות ההרזיה שלה Wegovy ו-Ozempik נבחנות לטיפול ב-NASH. נראה הגיוני כי התרופות הפועלות בהצלחה על סוכרת והשמנה, ישפיעו גם על NASH, ונרשמו תוצאות ראשונות מבטיחות בתחום זה, אך במרץ השנה התפרסם ב-Lancet ניסוי שבו לא נמצאו התוצאות המקוות לתרופת הפלא. לעומת זאת חברה בשם Madrigal דיווחה לאחרונה על תוצאות מרשימות בשלב 3 של הניסויים, כולל שיפור בדלקת. ישנן עוד מספר חברות שנמצאות בניסויים מתקדמים.
הנציגה הישראלית בתחום היא Galmed, שפרסמה תוצאות טובות מניסויים קליניים בתחילת השנה. גם אצלה המדד בניסוי היה רמת שחמת הכבד. לאחרונה גלמד ביצעה שיפור בפורמולציה של התרופה שלה, והיא פונה לשוק ה-NASH וגם למחלת כבד נדירה בשם PBC, אותה מתכננת לתקוף כעת גם אינטרספט. שווי השוק של החברה הוא 5 מיליון דולר.
שווי השוק של אינטרספט הוא 490 מיליון דולר, ומנייתה לא ירדה משמעותית בעקבות החלטת ה-FDA, שהשפעותיה השליליות כנראה כבר היו מגולמות במחיר המניה לאחר ההצבעה של הוועדה המייעצת של ה-FDA בה היה רוב נגד אישור התרופה. כעת אינטרספט נערכת לרה-ארגון כולל הפסקת ניסוי קליני נוסף בתרופת ה-NASH, ביטול כל המו"פ סביב המחלה ופיטורי שליש מן העובדים (שהם כ-100 עובדים).