גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן נעלם המיתון שכלכלנים דיברו עליו והאם האיום חלף?

הכלכלה ושוק התעסוקה בארה"ב התגלו כהרבה פחות רגישים לריביות מכפי שחשבו כלכלנים ● אז האם המיתון רק מתעכב, או שהחליט בסוף לא להגיע? - הכל תלוי בפרשנות להתהפכות עקום התשואה ● דבר אחד בטוח: לא כדאי להתעלם ולזלזל בעקום

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Seth Wenig
סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Seth Wenig

לאחר שבסוף השנה שעברה, כלכלנים רבים היו משוכנעים יותר מאי פעם שהמיתון בדרכו לארה"ב - המיתון של 2023 בושש לבוא. כעת משקיעים, קובעי מדיניות והפדרל ריזרב בעצמו, מוותרים על הרעיון הזה, ומצפים שהכלכלה תתאושש ותתחזק מעט, כשגם מחירי מניות לצד תשואות איגרות חוב יעלו.

אז מדוע אנחנו לא במיתון? האם הוא בדרכו? והאם ייתכן שדווקא התחזיות ממיתון עזרו לנו להימנע ממנו?

ה"פטנט" של הבנקים שהופך את העלאות הריבית לכואבות יותר בישראל
תביעת הענק שמעלה את השאלה: על אילו סעיפי ביטוח מיותרים אנחנו משלמים
שיא של שנה: המהלך של בלקרוק שעומד מאחורי קפיצת הביטקוין

בניגוד לתחזיות, ובאופן מפתיע

המיתון לא הגיע הודות לשתי חדשות וטובות ומפתיעות: ראשית, מחירי האנרגיה לא רק שלא האמירו, הם ירדו. מה שסייע לספק את הביקוש, אחרי שאירופה הבטיחה לעצמה מקורות להחלפת הגז הרוסי, מהר מכפי שניתן היה לצפות.

שנית, הכלכלה בכלל ושוק העבודה האמריקאי בפרט התגלו כמשמעותית פחות רגישים לעליות הריבית, בטח ביחס למה שחשבו האנליסטים, לפחות עד כה. חברות וצרכנים נעלו הלוואות לטווחים ארוכים בריבית נמוכה בזמן הקורונה, להרי החסכונות של משקי הבית לקח זמן לרדת, ועובדים קיבלו העלאות גדולות, יותר מהאינפלציה. כל הגורמים הללו תמכו בצריכה ובעסקים.

שוקי מניות וחוב במגמת עלייה לצד יציבות יחסית בתשואות האג"ח לטווח רחוק, הביאו לכך שבאופן כללי התנאים הפיננסיים בארה"ב הוקלו מאז אוקטובר, אפילו כשהבנק המרכזי, הפדרל רזרב, ניסה להחמיר אותם.

רבים מהגורמים הללו יכולים גם להתהפך, אך סימן האזהרה הברור ביותר לכך שהמיתון מתעכב יותר מאשר הובס הוא שהריבית לטווח קצר נותרה גבוהה מהתשואות על האג"ח לעשר שנים, מה שמכונה עקום תשואה הפוך.

ייתכן שאנחנו במיתון ולא שמנו לב?

עקום תשואה הפוך אומר לנו דבר אחד בוודאות גבוהה: משקיעים לא חושבים שרמת הריבית הקיימת יכולה להחזיק מעמד זמן רב. בשלב מסוים הריביות מכבידות, הכלכלה מאטה, האינפלציה יורדת והפד ייאלץ לקצץ שוב ריביות.

יש מורכבות מבחינה זו שההחזקה באג"ח לטווח ארוך על ידי הפד אולי פוגעת בתשואות שלהן, אבל הנקודה הבסיסית היא שהשווקים ורוב הכלכלנים מסכימים שמתישהו הריבית תחזור לרדת.

ההיסטוריה אומרת לנו יותר מזה: בארה"ב ריביות יורדות שוב בגלל שיש מיתון, אבל לא תמיד. ב־1966 עקום התשואה התהפך מבלי שזה הצביע על מיתון.

הרקורד של עקום התשואה במדינות אחרות הרבה פחות אמין - בבריטניה העקום התהפך שש פעמים ורק שלושה מהמקרים הפכו למיתונים מאז שנות ה־80 (כיום עקום התשואה שם שוב הפוך).

קשה להאמין כי היפוך עקום התשואה ב־2019 חזה את המשבר שהגיע בעקבות מגפת הקורונה, או שההיפוך ב־1973 חזה את אמברגו הנפט הערבי. המכנה המשותף בשני המקרים הוא שמי שהיו צמודים לאיתות של עקום התשואה, היו צריכים לטעון שאפילו בלי ההפתעות והזעזועים, היה מתרחש המיתון.

באופן דומה, המיתון האמריקאי ב־2001 לא כלל שני רבעונים רצופים של ירידה בתמ"ג, פקטור שמשמש כהגדרה למיתון ברוב המדינות. הסיבה היא שארה"ב מסתכלת בצורה נרחבת יותר על מצב השווקים, וההחלטה להכריז על מיתון מתקבלת בוועדה הכוללת שמונה כלכלנים אנשי אקדמיה.

ההגדרות חשובות, בין היתר בגלל שאף אחד לא באמת יודע אם הכלכלה צומחת או מתכווצת, ושינויים גדולים ותכופים יכולים להשפיע על השוק עוד שנים רבות אחרי כן. אם מסתכלים על נתון ההכנסה לנפש או על היקף התוצר גולמי - והם אמורים להיות אותו דבר כיום - ככלי הערכה, מגלים שהכלכלה האמריקאית התכווצה בשני הרבעונים האחרונים. אז אולי עקום התשואה צדק ואנחנו כבר נמצאים במיתון, ופשוט לא שמנו לב?

הדרכים בהן ההיפוך יכול לרמז על מיתון

ייתכן שעקום התשואה הפך לגורם סיבתי יותר מאשר כלי מסייע לביצוע תחזיות. קמפבל הארווי, מרצה באוניברסיטת דיוק, מצביע על כך שמשקיעים וכלכלנים למדו לקחים קשים במשבר של 2008-2009, כשרבים זלזלו באזהרה שגולמה בעקום התשואה.

ההיפוך יכול לגרום למיתון בשתי דרכים. ראשית, הוא עלול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה. מהלך כזה מתרחש כשמשקיעים ומנכ"לים רואים את עקום התשואה ההפוך כאות לצמצם סיכונים לקראת מיתון, מה שיוצר את החולשה הכלכלית שממנה חששו מלכתחילה.

שנית, עקום הפוך פוגע במודל העסקי הבסיסי ביותר של הבנקים - לקיחת הלוואות לטווח קצר מחד, ומתן הלוואות לטווח ארוך מאידך, באופן שמביא לפגיעה ברווחים ולהקטנת מספר ההלוואות. שוב חדשות רעות מבחינת הצמיחה.

העקום ההפוך יכול גם לעזור להסביר מדוע המיתון לא הגיע, עדיין. השילוב של עקום הפוך וירידה במחירי מניות, הביא לבלימת הפריחה בהשקעות מצד תאגידים ואנשים פרטיים לאחר הקורונה.

כשהעקום התהפך לפני המיתונים של 1990 ושל 2008-09, השקעה תאגידית הייתה בעלייה, כשהכלכלה האמריקאית נכנסה לשלב הצמיחה האחרון שלה.

במקרה הנוכחי, ייתכן שמנכ"לים וסמנכ"לי כספים שבוחנים ומסתכלים על העקום ונוהגים במידה של זהירות. על ידי זה הם עוזרים למתן את הפריחה וכך מאריכים את תקופת הצמיחה.

אז ייתכן שבמקום "לברבר את עצמנו", להעצים את החשש ולהתקרב אל עבר מיתון, רק ברברנו את עצמנו למצב של סיום הפריחה בהשקעות.

הלקח העיקרי מעקום התשואה הוא שאולי כשהוא מתהפך זו לא ערובה לכך שיהיה מיתון, אבל צריך להיות אדיוט מושלם כדי להתעלם מכך.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עידן עופר יצא מהחזקותיו בצים בשנים קודמות: האם הוא פספס את עסקת חייו?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה