גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטול עילת הסבירות לא ימנע ביקורת שיפוטית על הדרג הנבחר

היוזמה לביטול הסבירות לא תצלח ותגרום לאותה תוצאה משפטית - רק שכעת השופטים ייאלצו לעשות שימוש בעילות קיימות אחרות

בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam
בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam

הכותבת היא סגנית נשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל־אביב יפו, מרצה באוניברסיטת בר־אילן

​בנוסח החדש של התיקון לחוק יסוד: השפיטה שהוצג לוועדת חוקה חוק ומשפט, מוצע כי "מי שבידו סמכות שפיטה על־פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר, כפי שייקבע בחוק בעניין סבירות החלטתם".

הנוסח יוצר שני סוגי התייחסות לסבירות. הראשון - "סבירות מוכרת" בתחום האזרחי כמו בחוק המכר, בחוק השכירות והשאילה, בחוק חוזה ביטוח ועוד, שמאפשרת לשופט לעשות בה שימוש כדי להגיע להכרעה צודקת. השני - "הסבירות המינהלית", שהתיקון המוצע מבטל אותה לגמרי. הסבירות המינהלית משמעה בחינה של החלטות ופעולות הממשל כדי למנוע החלטות שרירותיות, שיקולים לא רלוונטיים ומינויים לא הולמים.

המקור לעילת הסבירות המינהלית הוא הדין האנגלי. החידוש המוצע הוא "ביצור" הממשלה, שריה וכל פקיד נבחר שייקבע, מפני אפשרות של ביקורת שיפוטית על מעשיהם והחלטותיהם, בניגוד למצב כיום.

מתחם הסבירות

אין מדובר בטעות של פקיד או נבחר ציבור או בהחלטה בלתי חוקית. הבדיקה של בג"ץ ובתי המשפט המינהליים היא האם במסגרת מתחם הסבירות של הרשות, החלטתה לא הייתה שרירותית; האם נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, או שמא נשקלו שיקולים זרים; וכן האם הרשות נתנה משקל יחסי ראוי להגיע לנקודת איזון במסגרת סמכויותיה.

בעבר הופעלה הביקורת השיפוטית לגבי פיטורי השר אריה דרעי מתפקידו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הסיבה הייתה ש"העבירות המיוחסות לשר דרעי הן מפליגות בחומרתן, ואי־הפעלת הסמכות להעבירו מתפקידו עולה כדי אי סבירות קיצוני בשל הפגיעה באמון הציבור במוסדות השלטון". כך נקבע גם בפרשת ס/השר פנחסי, שם חויב ראש הממשלה לפטרו בשל הפגיעה באמון הצבור.

בית המשפט ער להפרדת הרשויות, אבל בד־בבד ער לצדק וגם לפגיעה אפשרית בזכויות הפרט על־ידי המינהל. בלא בדיקה כזו חשופים הפרט והציבור לפגיעה קשה - מהחלטה לא רציונלית ולא נבונה כמו מינוי חבר לשר בכיר, מינוי אשת החבר ליו"ר מוסד לאומי וכיו"ב.

עלינו לזכור: כמו ששבועת הרופא היא לרפא את כל החולים שבאים לפניו בלי הבדל דת גזע ומין - כך שבועת השופט היא להפעיל את הדין ולחפש את הצדק, כשאת דעותיו הפרטיות הוא משאיר בבית.

מחייבי השינוי גורסים כי הוא בא לפי מתווה שופט העליון נעם סולברג. עמדתו היא שבית המשפט יכול להתערב בעניינים מקצועיים של הרשות ולא בקביעת מדיניות, מאחר שאין לו הכישורים יותר מאדם אחר, לקבוע מה המדיניות הראויה.

ייתכן, אבל בית המשפט לא יכול להיות משקיף גרידא, כשהוא רואה שמונף דגל שחור על־ידי הרשות המינהלית, שמאיים לפגוע בדמוקרטיה. מימים ימימה, בנוסף למציאת פתרון למתדיינים, בתי המשפט הנחילו גם נורמות התנהגות שצריכות להיות בחברה דמוקרטית מתוקנת.

דוגמה היפותטית: האם מיגון עוטף עזה בתקופה של מלחמות חשובה באותה מידה כמו הקמת ספריות למורשת ישראל? אם הרשות המינהלית לא הפנימה שיש להגן על תושבי ישראל, ולדאוג למורשת כשירווח - תבוא הביקורת השיפוטית ותצביע בפניה על הדרך הנכונה. שופט סביר, תהיה "השקפתו הביתית" אשר תהיה, בסיטואציה כזו, ייקבע שסביר שתושבי העוטף ימוגנו.

הרטוריקה שעושים מבקשי התיקון כי מדובר ב"תיקון ברוח מתווה סולברג", הוא עלה תאנה וניסיון למתג את התיקון בהסכמת שופט, שאם זו עמדתו, ודאי שאין פגיעה בדמוקרטיה. יש לזכור שהוא רק אחד מני 15 שופטים, שדעות אלה נשמעו בעבר על־ידי שופטים, ודעתם הייתה במיעוט.

ב־2011 ניסה ח"כ יריב לוין לתקן את סעיף הפרשנות לחוק החוזים, כדי "להתחמק" מהפרשנות של בתי המשפט לגבי אומד דעתם של הצדדים. הוא לא הצליח. גם ביטול עילת הסבירות הוא לא סוף הדרך ויגרום לאותה תוצאה: מעבר לעילת הסבירות קיימת עילת המידתיות, עילת המוסר, עילת תקנת הציבור, סעיף 15 (ג) לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בג"ץ ידון בעניינים שהוא רואה צורך לדון בהם למען הצדק, וקיים סעיף הזהב, שכל פעולה משפטית צריכה להיות בתום־לב ובדרך מקובלת. כל אחת מאלה, בשימוש מושכל, יכולה להיות מכשיר לביקורת שיפוטית, בתחום המינהלי.

אי־אפשר לבטל הכול

אם המחוקק יבטל גם עילות אלה, למצער תישארנה עילת הצדק ותום־הלב. שלא ניתן לבטלן, כמו שלא ניתן לבטל את הכרזת העצמאות.

הדגל השחור שמונף בתיקון זה על ערכי הדמוקרטיה כבר הונף. תקוותי היא שהוא ייתקל בשורת שופטים שעושים שימוש בכלים המשפטיים שניתנו להם על־ידי המחוקק, כדי להגן על המבצר המט ליפול, על בסיס עקרונות יסוד, ששום רוח לא תוכל להם. 

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה