לא התקבלו החלטות מהותיות בנוגע לתחולת הרפורמה ותקציבה הסופי / צילום: שלומי יוסף
ההתיקרות בשיעור של 12% במחירי התחבורה הציבורית שאמורה הייתה להיכנס לתוקף בתחילת יולי נדחתה ל-1 באוגוסט בתום ישיבה בין משרדי התחבורה והאוצר. עד למועד זה, במשרדי התחבורה והאוצר ינסו להגיע להסכמות בדבר המקור התקציבי לסבסוד ההתיקרות. לאחר ההתייקרות, אם תצא לפועל, כרטיס נסיעה בודד יעלה 6 שקלים במקום 5.5 שקלים, אך העלייה תחול באותו שיעור גם על סכומים גדולים יותר כתוצאה מהסדר נסיעות חודשי או בנסיעות ברכבת.
● 20 שנה של עיכובים, טעויות ותקלות: המחדלים בקו האדום של הרכבת הקלה
● מה באמת עומד מאחורי התקלה המסתורית שמונעת את פתיחת הקו האדום?
גורמי המקצוע במשרדי הממשלה סבורים כי אין טעם לסבסד את העלייה שנובעת מהתייקרות סל התשומות (שכולל דלק, שכר נהגים והוצאות נוספות) לנוכח העובדה שעלות סבסוד ההתייקרות עומד על 300 מיליון שקל, ושמחיר התחבורה הציבורית הוא לא פקטור מכריע בשיקול של אדם אם להשתמש בה או לא, אלא זמינות, אמינות ומהירות, שבהם יש לטפל בכלי מדיניות ותקציב אחרים; וכן לנוכח העובדה שהתחבורה הציבורית בישראל נחשבת לזולה ביחס ל-OECD ומסובסדת בכבדות כבר היום. ואולם ההתייקרות בכל אופן תהיה מורגשת לציבור גדול בישראל והשרים לוחצים על הגעה לפתרונות על רקע שיח יוקר המחייה שאליו נדחקה הממשלה.
החלת רפורמה חלקית בלבד
תחילה, הציעו באוצר לרגב לממן את סבסוד ההתייקרות בתקציב שנשמר לרפורמה שהיא ביקשה לקדם בתעריפי התחבורה הציבורית בעלות של 300 מיליון שקל. לאחר סירובה של רגב, כפי שפורסם בגלובס, באוצר הציעו לצמצם את הרפורמה, כך שלא תחול על נסיעות ברכבת או על נסיעות בודדות וכך לפנות מתקציבה כ-150 מיליון שקל בנוסף לתוספת תקציבית של 140 מיליון שקל שתגיע ממקורות משרדי התחבורה והאוצר במשותף. כך יוקדשו כ-440 מיליון שקל, מדי שנה להחלת רפורמה חלקית ולסבסוד העלייה בתעריפים.
הסבסוד של העלייה נדרשת כדי שלא ייווצר מצב שהרפורמה מורידה את העלות בפריפריה ומעלה את העלות במרכז, שכולל גם ערים כמו בני ברק וירושלים שרגישים מבחינת שרי התחבורה והאוצר, ולכן המטרה היא לספוג את העלייה גם באזורים אלו: כך לפי הצעה זו בנסיעות אוטובוס בפריפריה המחיר יצומצם ב-50% ויעמוד על 3 שקלים לנסיעה בודדת, והמחיר במרכז לא יעלה ולא יירד ויעמוד על 5.5 שקלים.
במקור, רגב דרשה רפורמה מלאה ב-760 מיליון שקל שכוללת העמקת הסבסוד לרוב האוכלוסיות שנוסעות היום בתחבורה הציבורית וזאת כחצי שנה בלבד לאחר החלתה של הרפורמה הקודמת "דרך שווה" שהתקבלה בממשלה הקודמת ו"בלעה" אף היא התייקרות שחלה בשנה שעברה. הרפורמה הוצגה ללא עבודת מטה מקצועית ומבלי להבין מה הלקחים מהרפורמה שחלה רק חצי שנה קודם לכן. בכל אופן במסגרת דיוני התקציב, ולאחר התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסכום נחתך ביותר מחצי לכ-360 מיליון שקל שיבואו על חשבון תקציב לתוספות שירות באוטובוסים, שגם כך תדירותם וזמינותם - במחסור משווע.
מעבר לדחיית ההחלטה, לא התקבלו החלטות מהותיות בנוגע לתחולת הרפורמה ותקציבה הסופי, והמקור התקציבי שיממן את סבסוד ההתייקרות בתחבורה הציבורית.