גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדלת האחורית לנאסד"ק: כך חברות הביומד יכולות להיערך לשוק הנפקות בררני

מדד הביומד בוול סטריט מתאושש אבל עדיין לא חזר לעצמו, ושוק ההנפקות המצומצם מחייב את החברות הישראליות ששואפות להגיע אליו בעתיד לחשב את צעדיהן כבר היום ● מבחירת המשקיעים ועד פנייה לאירופה - מה הן צריכות להביא בחשבון

כך חברות הביומד יכולות להיערך לשוק הנפקות בררני / צילום: כפיר זיו
כך חברות הביומד יכולות להיערך לשוק הנפקות בררני / צילום: כפיר זיו

שנת 2023 הייתה גרועה להנפקות ולגיוסים בשוק הטכנולוגיות הרפואיות. לפי הדוח השבועי של קבוצת ההשקעות LifeSci Partners, עד כה בוצעו השנה שלוש הנפקות משמעותיות בלבד של חברות ביוטק, ובמשמעותיות הכוונה ל־50 מיליון דולר ויותר. מדובר בצניחה דרמטית בהשוואה לשנים קודמות. ב־2021, לדוגמה, היו 79 הנפקות בסדר גודל כזה.

הקרן שמוקמת דווקא עכשיו והפרט החשוב שבביוג'ן שכחו לספר על הדירקטורית החדשה
דוח חדש: המשבר בסקטור הביומד החמיר ב־2023
איך מחזירים לב מת לחיים: הפיתוחים שישנו את הטיפול בחולי לב

הנתונים האלה אולי לא צריכים להפתיע, לאור הביצועים של החברות שהנפיקו ב־2020 וב־2021. התשואה הממוצעת שלהן עמדה על -48% ו־36%- בהתאמה. בתחומי המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, המצב לא יותר טוב. כמעט לא מתקיימות בהם הנפקות.

היקף הגיוסים הפרטיים ירד בהתאם, אבל מתחילת השנה מסתמנת איזושהי התעוררות, ומעט הגיוסים שבוצעו השנה כבר מציגים תוצאות חיוביות.

ביקשנו משני בכירים, המכירים את שוק ההון ואת שוק הגיוסים הפרטיים בתחום הרפואי בארה"ב באופן אינטימי, לספר כיצד נראה השוק מנקודת מבטם. האני עוואדלה, ראש תחום בנקאות ההשקעות ב־LifeSci Capital, מקבוצת המחקר והייעוץ LifeSci Partners המתמחה בתחום מדעי החיים, וד"ר לילנד גרשל, מנהל מחקר של תחום מניות הביופארמה בבנק ההשקעות אופנהיימר, מנתחים את השוק ומשרטטים את האפשרויות שעומדות בפני חברות ישראליות שרוצות לגייס כסף ושוקלות הנפקה בעתיד.

האני עוואדלה, LifeSci / צילום: ארז עוזיר

התחזית: עוצר ההנפקות יימשך

"חשבנו שהמחצית השנייה של 2023 תהיה טובה יותר מהראשונה", אומר גרשל. "בינתיים, השינוי לא משמעותי. אולי זה קשור גם לתקנות ה־IRA, שצפויות להוביל לירידה במחירים של חלק מהתרופות בשוק האמריקאי ומשפיעות לרעה על כל התחום".

עוואדלה מעריך שעוצר ההנפקות יימשך בחודשים הקרובים. "יהיו מעט הנפקות, וייכנסו בעיקר חברות עם מידע מצוין מניסויי יעילות. זאת לעומת 2020־2021, שבהן חברות הונפקו על בסיס טכנולוגיה מבטיחה, גם בשלב הפרה־קליני".

עם זאת, עוואדלה כן רואה התאוששות מסוימת. "מאמצע 2022, אז שוק ההנפקות נראה כמת, הפסיקו משקיעי הון הסיכון להשקיע בסבבי גיוס מאוחרים, הנחשבים סבבי גישור לקראת הנפקה, והעדיפו להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים יותר, במחשבה שעד שהחברה תבשיל אולי יהיה כבר שוק. והנה לאחרונה, פתאום ראינו כמה השקעות בסדרות B ו־C, והפרשנות שלי היא שהמשקיעים מעריכים בזהירות שהשוק יחזור בעוד שנה עד שנה וחצי".

מה מוביל אותם למחשבה הזאת?
עוואדלה: "השווקים עולים, וגם מדד הביומד במגמה חיובית, גם אם הוא לא מרשים כמו המדדים האחרים. עדיין נמוך מתחילת 2022, אבל גבוה מסוף פברואר 2022, אז חווינו את הצניחה הגדולה. יש חברות ביומד שעלו כבר 100%-50% לעומת תקופת השפל. אז בסך-הכול, אנשים עשו השנה כסף בביומד. אולי זה נותן להם תיאבון לקחת קצת יותר סיכונים".

קיצור דרך לבורסה: החלופות החדשות

האם יש דרך אחרת מלבד הנפקה להגיע לשוק היום?
עוואדלה: "שוק המיזוגים ההפוכים די אקטיבי. יש חברות שגייסו המון כסף ואז קרסו בעקבות תוצאות לא טובות בניסויים, והן יכולות לקלוט חברות מהפורטפוליו של קרנות הון הסיכון, בדרך כלל חברות אחרי שלב I של הניסויים הקליניים, שמצפה להן עוד אבן דרך קלינית משמעותית, נניח בעוד חצי שנה עד שנה.

"כיוון שממילא אין הנפקות, אין גם סטיגמה נגד שיטות חלופיות. כמה חברות שבחרו בגישה הזאת נסחרות היום במיליארדי דולרים, למשל רוקט פארמה, ששווה 1.6 מיליארד דולר, או Iveric, מתחום רפואת העיניים, שהגיעה לבורסה באמצעות מיזוג הפוך ב־2019, צפויה להירכש על ידי תאגיד אסטלס ב־5.9 מיליארד דולר. פחות חשוב איך מגיעים לבורסה, ויותר מה עושים מרגע שמגיעים לשם".

גרשל: "זו צריכה להיות חברה שעברה ולידציה קלינית, עם קניין רוחני חזק וארוך טווח, ורצוי עם טביעת רגל אמריקאית, אפילו קטנה".

אופציית המיזוג ההפוך פתוחה גם בפני חברות ישראליות?
גרשל: "לכאורה. אבל כרגע נהוג שחברות שממזגות פעילות לתוך חברות ציבוריות קיימות, מבצעות במקביל גם גיוס פרטי מסינדיקט המשקיעים שכבר יש להם. להציע במיזוג כזה רק מניות, זה כבר לא מספיק. חברות ישראליות לא תמיד מגיעות לרגע הזה מצוידות בסינדיקט משקיעים מוערך או כזה שיש לו כסף".

עוואדלה: "רוב הקרנות שומרות כרגע את הכסף עבור הפורטפוליו הקיים, אבל אם הן כבר רוצות להשקיע במשהו חדש, יש להן המון הזדמנויות טובות בשוק הציבורי, במחירים נמוכים. כך הן מדלגות על תהליך 'גילוי המחיר'. הן כבר יודעות מה המחיר שהשוק מוכן לשלם עבור החברות הללו".

לילנד גרשל, אופנהיימר / צילום: חברת אופנהיימר

אז מה חברה ישראלית שאין לה סינדיקט משקיעים יכולה בכל זאת לעשות?
עוואדלה: "אם לא קיבלתם השקעה מקרן אמריקאית מובילה בשלב מוקדם, אבל יש לכם דאטה טוב, יימצא מי שישקיע בכם. אם אין דאטה, ואין כסף, אז אני מצטער לבשר שאתם כרגע די תקועים, גם אם הבסיס הוא טוב".

לאחר מעט שידול, מצליח עוואדלה לחשוב על כמה אופציות נוספות. "משקיעים ישראלים יכולים להביא אתכם לשלב שבו יש לך דאטה. אולי משקיעים אירופאים יכולים להתעניין. יש לכם גם קשרים טובים באמירויות, אלה המשקיעים שאולי לא נמצאים במודעות של החברות האמריקאיות. זה נכון גם לקרנות סינגפוריות, וגם למשקיעים סיניים, שהשקעה מהן לא סותרת השקעה מאוחרת יותר ממשקיעים אמריקאים, למרות המתח הפוליטי בין המדינות".

לאחר מחשבה נוספת, מוסיף עוואדלה: "ממש בזמן האחרון הייתה תנועה של משקיעים מקרנות קיימות לקרנות אחרות או אפילו לקרנות חדשות. אלה האנשים שבכל זאת מחפשים השקעות חדשות. אתם צריכים להיות מודעים לכל הדברים האלה ממש מקרוב ולבנות את הקשרים עם הקרנות החדשות. חייבים ממש לעקוב אחרי הפעילויות של המשקיעים במאגרים כמו פיצ'בוק או Bigdough. להבין אילו קרנות יש, מה הן מחזיקות, מי האנשים ומה השתנה".

גרשל: "יש כמה קרנות שמשקיעות גם מחוץ לקופה ולא בהכרח בפרופיל הקיים, כמו Deerfield, RA Capital, או BVF. בסופו של דבר, הכול זה קשרים, אבל לא קשרים של 'שמור לי ואשמור לך', אלא קשרים של אמון, שאני באמת יכול לסמוך על האנשים האלה".

דרך נוספת להגיע היום לבורסה היא SPAC, אומר עוואדלה. אלה חברות שהוקמו וגייסו הון כדי להשקיע בחברות פרטיות אטרקטיביות. המשקיעים הזרימו את ההון בלי לדעת מי תהיה החברה. "ספאקים רבים מגיעים היום לדדליין שלהם. ספרנו כ־17 ספאקים שיש להם עד 5 חודשים נוספים להשלים עסקה. רוב משקיעי ה־SPAC לא מעוניינים להישאר בהשקעה עתירת הסיכון הזאת, והם עוזבים ומוציאים איתם את הכסף, עם 10% ריבית שמגיעים להם. אבל מה שנשאר מאחור הוא חברה נסחרת.

"החברות שמתמזגות היום לספאק הן אלה שיכולות להביא כסף מהבית. אין ציפייה שהכסף יגיע מהספאק עצמו. אז שוב אנחנו רואים שמי שמתמזגים לספאק הם מי שמגיעים עם משקיעים חזקים. המודל הזה הוא מוצלח מספיק, עד כדי כך שמוקמים גם היום ספאקים חדשים".

השווקים המתים: בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי

בתוך שוק הביומד עצמו, יש תחומים שספגו פגיעה קשה יותר מאחרים. "בריאות דיגיטלית היא תחום מת", נותן עוואדלה דוגמה אבל מסייג: "אולי לא כל הסוגים. מה שנקרא 'תרופה דיגיטלית' די מת. חברת הדגל של התחום, Pear Therapeutics, קיבלה אישור FDA לאפליקציה לטיפול בהתמכרויות, והתמזגה ל־SPAC לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר לאחר שגייסה 400 מיליון דולר. לאחרונה היא פשטה רגל ומכרה את נכסיה ב־6 מיליון דולר".

איך זה קרה?
"בגלל היעדר שיפוי ביטוחי. כאשר תרופה אמיתית, לא דיגיטלית, יוצאת לשוק, היא כמעט תמיד תקבל שיפוי ביטוחי, אלא אם כן יש בעיה דרמטית ביעילות של המוצר או במחירו. בתרופות דיגיטליות, רף האישור מה־FDA היה נמוך יותר ולא שכנע את חברות הביטוח ביעילות המוצר. חלק מהחברות שיווקו את המוצרים ישירות לצרכן, אבל זה מודל עסקי חלש בעולם הרפואה. עלויות השיווק גבוהות, וההכנסות לא מגיעות מהר מספיק, ואז החברה נתקעת עם הצורך לגייס בלי שהוכיחה שהיא יכולה להביא הכנסות.

"זה לא קרה רק ל־Pear. דוגמאות פחות קיצוניות הן Better Therapeutics, שפיתחה אפליקציה לניהול מחלות לב, והמניה שלה ירדה 90% מסוף 2021. גם Akili Interactive, שפיתחה משחקי מחשב לאימון קוגניטיבי לילדים עם הפרעות קשב, שמוזגה לספאק לפי שווי של מיליארד דולר, נסחרת היום בפחות מ־100 מיליון דולר. החברות בתחום הזה מתקשות לבצע גיוסי המשך".

תחום הטלה־רפואה, שהלהיב בימי הקורונה, הפך גם הוא לבלתי רצוי היום בבורסה, אף שבפועל נעשה שימוש רב יותר בטכנולוגיות הללו.

בשוק המכשור הרפואי, "השנים 2018־2020 היו חזקות, 2021 הייתה בסדר וב־2022 זה נגמר. ב־2022־2023, ממש לא היו הנפקות בתחום", אומר עוואדלה. "למעט בתתי־תחומים מאוד ספציפיים, הקורונה סגרה את השוק בפני מאמצי המכירה של חברות מכשור רפואי. פרוצדורות אלקטיביות נדחו, וטכנולוגיות חדשות לא הוטמעו. זה יצר 'חור' בהכנסות של חברות מכשור רפואי שניסו לצמוח.

"קשה להנפיק חברות מדטק. היום מדברים על יותר מ־25 מיליון דולר הכנסות כרף כניסה לשוק, גם כשחלון ההנפקות פתוח. זה לא בהכרח דורש השקעה גדולה יותר מאשר בחברת פארמה, שזוללת מיליוני דולרים על הניסויים הקליניים, אבל זה כן דורש זמן רב יותר בין השקעה למימוש. אני חושב שנראה יותר הנפקות בשוק הזה בשנה הבאה, בעקבות ההתאוששות במספר הפרוצדורות שנעשות".

אל תבטלו את אירופה: הלקח שכדאי ללמוד

לדברי עוואדלה, ייתכן שחברות המכשור הרפואי הישראליות צריכות ללמוד מהמקרה של חברת אינספייר MD ולהבין שהן לא חייבות להיבנות דרך השוק האמריקאי דווקא.

אינספייר MD, שדשדשה בבורסה לאורך שנים, גייסה לפתע הון מכמה קרנות משמעותיות. "איזו הזדמנות יש להון סיכון להשקיע בחברה עם לקוחות אמיתיים באירופה שמשתמשים במוצר לאורך זמן ויכולים להעיד שהם מרוצים, חברה שעומדת לפני קבלת אישור FDA בשוק מעניין, אבל שווה 10 מיליון דולר? חברות פרטיות לא מוכנות לקבל שווי כזה", מתלהב עוואדלה. משקיעים אמריקאים, הוא אומר, לרוב לא ממש מתייחסים להכנסות באירופה ולאישורי CE, אך במקרה הזה החברה כבר הגיעה באמצעות מפיצים לנתחי שוק מעניינים ואף הצליחה לכתוב בעקבות זאת מאמרים מדעיים התומכים ביעילות והכלכליות של המוצר. אולי, הוא אומר, זה הלקח של חברות ישראליות, שכן ניתן להיבנות דרך אירופה.

3 תובנות לחברות ישראליות 1 כדי להיכנס לבורסה במיזוג הפוך, נדרש מחברה להגיע עם הרכב משקיעים מוערך 2 כדאי לנצל קשרים עם משקיעים באמירויות ובאסיה, שנמצאים פחות במודעות של חברות אמריקאיות 3 לחפש ולהכיר משקיעים שמקימים דווקא עכשיו קרנות חדשות.

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?