גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדלת האחורית לנאסד"ק: כך חברות הביומד יכולות להיערך לשוק הנפקות בררני

מדד הביומד בוול סטריט מתאושש אבל עדיין לא חזר לעצמו, ושוק ההנפקות המצומצם מחייב את החברות הישראליות ששואפות להגיע אליו בעתיד לחשב את צעדיהן כבר היום ● מבחירת המשקיעים ועד פנייה לאירופה - מה הן צריכות להביא בחשבון

כך חברות הביומד יכולות להיערך לשוק הנפקות בררני / צילום: כפיר זיו
כך חברות הביומד יכולות להיערך לשוק הנפקות בררני / צילום: כפיר זיו

שנת 2023 הייתה גרועה להנפקות ולגיוסים בשוק הטכנולוגיות הרפואיות. לפי הדוח השבועי של קבוצת ההשקעות LifeSci Partners, עד כה בוצעו השנה שלוש הנפקות משמעותיות בלבד של חברות ביוטק, ובמשמעותיות הכוונה ל־50 מיליון דולר ויותר. מדובר בצניחה דרמטית בהשוואה לשנים קודמות. ב־2021, לדוגמה, היו 79 הנפקות בסדר גודל כזה.

הקרן שמוקמת דווקא עכשיו והפרט החשוב שבביוג'ן שכחו לספר על הדירקטורית החדשה
 ● דוח חדש: המשבר בסקטור הביומד החמיר ב־2023
איך מחזירים לב מת לחיים: הפיתוחים שישנו את הטיפול בחולי לב 

הנתונים האלה אולי לא צריכים להפתיע, לאור הביצועים של החברות שהנפיקו ב־2020 וב־2021. התשואה הממוצעת שלהן עמדה על -48% ו־36%- בהתאמה. בתחומי המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, המצב לא יותר טוב. כמעט לא מתקיימות בהם הנפקות.

היקף הגיוסים הפרטיים ירד בהתאם, אבל מתחילת השנה מסתמנת איזושהי התעוררות, ומעט הגיוסים שבוצעו השנה כבר מציגים תוצאות חיוביות.

ביקשנו משני בכירים, המכירים את שוק ההון ואת שוק הגיוסים הפרטיים בתחום הרפואי בארה"ב באופן אינטימי, לספר כיצד נראה השוק מנקודת מבטם. האני עוואדלה, ראש תחום בנקאות ההשקעות ב־LifeSci Capital, מקבוצת המחקר והייעוץ LifeSci Partners המתמחה בתחום מדעי החיים, וד"ר לילנד גרשל, מנהל מחקר של תחום מניות הביופארמה בבנק ההשקעות אופנהיימר, מנתחים את השוק ומשרטטים את האפשרויות שעומדות בפני חברות ישראליות שרוצות לגייס כסף ושוקלות הנפקה בעתיד.

האני עוואדלה, LifeSci / צילום: ארז עוזיר

התחזית: עוצר ההנפקות יימשך

"חשבנו שהמחצית השנייה של 2023 תהיה טובה יותר מהראשונה", אומר גרשל. "בינתיים, השינוי לא משמעותי. אולי זה קשור גם לתקנות ה־IRA, שצפויות להוביל לירידה במחירים של חלק מהתרופות בשוק האמריקאי ומשפיעות לרעה על כל התחום".

עוואדלה מעריך שעוצר ההנפקות יימשך בחודשים הקרובים. "יהיו מעט הנפקות, וייכנסו בעיקר חברות עם מידע מצוין מניסויי יעילות. זאת לעומת 2020־2021, שבהן חברות הונפקו על בסיס טכנולוגיה מבטיחה, גם בשלב הפרה־קליני".

עם זאת, עוואדלה כן רואה התאוששות מסוימת. "מאמצע 2022, אז שוק ההנפקות נראה כמת, הפסיקו משקיעי הון הסיכון להשקיע בסבבי גיוס מאוחרים, הנחשבים סבבי גישור לקראת הנפקה, והעדיפו להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים יותר, במחשבה שעד שהחברה תבשיל אולי יהיה כבר שוק. והנה לאחרונה, פתאום ראינו כמה השקעות בסדרות B ו־C, והפרשנות שלי היא שהמשקיעים מעריכים בזהירות שהשוק יחזור בעוד שנה עד שנה וחצי".

מה מוביל אותם למחשבה הזאת?
עוואדלה: "השווקים עולים, וגם מדד הביומד במגמה חיובית, גם אם הוא לא מרשים כמו המדדים האחרים. עדיין נמוך מתחילת 2022, אבל גבוה מסוף פברואר 2022, אז חווינו את הצניחה הגדולה. יש חברות ביומד שעלו כבר 100%-50% לעומת תקופת השפל. אז בסך-הכול, אנשים עשו השנה כסף בביומד. אולי זה נותן להם תיאבון לקחת קצת יותר סיכונים".

קיצור דרך לבורסה: החלופות החדשות

האם יש דרך אחרת מלבד הנפקה להגיע לשוק היום?
עוואדלה: "שוק המיזוגים ההפוכים די אקטיבי. יש חברות שגייסו המון כסף ואז קרסו בעקבות תוצאות לא טובות בניסויים, והן יכולות לקלוט חברות מהפורטפוליו של קרנות הון הסיכון, בדרך כלל חברות אחרי שלב I של הניסויים הקליניים, שמצפה להן עוד אבן דרך קלינית משמעותית, נניח בעוד חצי שנה עד שנה.

"כיוון שממילא אין הנפקות, אין גם סטיגמה נגד שיטות חלופיות. כמה חברות שבחרו בגישה הזאת נסחרות היום במיליארדי דולרים, למשל רוקט פארמה, ששווה 1.6 מיליארד דולר, או Iveric, מתחום רפואת העיניים, שהגיעה לבורסה באמצעות מיזוג הפוך ב־2019, צפויה להירכש על ידי תאגיד אסטלס ב־5.9 מיליארד דולר. פחות חשוב איך מגיעים לבורסה, ויותר מה עושים מרגע שמגיעים לשם".

גרשל: "זו צריכה להיות חברה שעברה ולידציה קלינית, עם קניין רוחני חזק וארוך טווח, ורצוי עם טביעת רגל אמריקאית, אפילו קטנה".

אופציית המיזוג ההפוך פתוחה גם בפני חברות ישראליות?
גרשל: "לכאורה. אבל כרגע נהוג שחברות שממזגות פעילות לתוך חברות ציבוריות קיימות, מבצעות במקביל גם גיוס פרטי מסינדיקט המשקיעים שכבר יש להם. להציע במיזוג כזה רק מניות, זה כבר לא מספיק. חברות ישראליות לא תמיד מגיעות לרגע הזה מצוידות בסינדיקט משקיעים מוערך או כזה שיש לו כסף".

עוואדלה: "רוב הקרנות שומרות כרגע את הכסף עבור הפורטפוליו הקיים, אבל אם הן כבר רוצות להשקיע במשהו חדש, יש להן המון הזדמנויות טובות בשוק הציבורי, במחירים נמוכים. כך הן מדלגות על תהליך 'גילוי המחיר'. הן כבר יודעות מה המחיר שהשוק מוכן לשלם עבור החברות הללו".

לילנד גרשל, אופנהיימר / צילום: חברת אופנהיימר

אז מה חברה ישראלית שאין לה סינדיקט משקיעים יכולה בכל זאת לעשות?
עוואדלה: "אם לא קיבלתם השקעה מקרן אמריקאית מובילה בשלב מוקדם, אבל יש לכם דאטה טוב, יימצא מי שישקיע בכם. אם אין דאטה, ואין כסף, אז אני מצטער לבשר שאתם כרגע די תקועים, גם אם הבסיס הוא טוב".

לאחר מעט שידול, מצליח עוואדלה לחשוב על כמה אופציות נוספות. "משקיעים ישראלים יכולים להביא אתכם לשלב שבו יש לך דאטה. אולי משקיעים אירופאים יכולים להתעניין. יש לכם גם קשרים טובים באמירויות, אלה המשקיעים שאולי לא נמצאים במודעות של החברות האמריקאיות. זה נכון גם לקרנות סינגפוריות, וגם למשקיעים סיניים, שהשקעה מהן לא סותרת השקעה מאוחרת יותר ממשקיעים אמריקאים, למרות המתח הפוליטי בין המדינות".  

לאחר מחשבה נוספת, מוסיף עוואדלה: "ממש בזמן האחרון הייתה תנועה של משקיעים מקרנות קיימות לקרנות אחרות או אפילו לקרנות חדשות. אלה האנשים שבכל זאת מחפשים השקעות חדשות. אתם צריכים להיות מודעים לכל הדברים האלה ממש מקרוב ולבנות את הקשרים עם הקרנות החדשות. חייבים ממש לעקוב אחרי הפעילויות של המשקיעים במאגרים כמו פיצ'בוק או Bigdough. להבין אילו קרנות יש, מה הן מחזיקות, מי האנשים ומה השתנה". 

גרשל: "יש כמה קרנות שמשקיעות גם מחוץ לקופה ולא בהכרח בפרופיל הקיים, כמו Deerfield, RA Capital, או BVF. בסופו של דבר, הכול זה קשרים, אבל לא קשרים של 'שמור לי ואשמור לך', אלא קשרים של אמון, שאני באמת יכול לסמוך על האנשים האלה".

דרך נוספת להגיע היום לבורסה היא SPAC, אומר עוואדלה. אלה חברות שהוקמו וגייסו הון כדי להשקיע בחברות פרטיות אטרקטיביות. המשקיעים הזרימו את ההון בלי לדעת מי תהיה החברה. "ספאקים רבים מגיעים היום לדדליין שלהם. ספרנו כ־17 ספאקים שיש להם עד 5 חודשים נוספים להשלים עסקה. רוב משקיעי ה־SPAC לא מעוניינים להישאר בהשקעה עתירת הסיכון הזאת, והם עוזבים ומוציאים איתם את הכסף, עם 10% ריבית שמגיעים להם. אבל מה שנשאר מאחור הוא חברה נסחרת.

"החברות שמתמזגות היום לספאק הן אלה שיכולות להביא כסף מהבית. אין ציפייה שהכסף יגיע מהספאק עצמו. אז שוב אנחנו רואים שמי שמתמזגים לספאק הם מי שמגיעים עם משקיעים חזקים. המודל הזה הוא מוצלח מספיק, עד כדי כך שמוקמים גם היום ספאקים חדשים".

השווקים המתים: בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי

בתוך שוק הביומד עצמו, יש תחומים שספגו פגיעה קשה יותר מאחרים. "בריאות דיגיטלית היא תחום מת", נותן עוואדלה דוגמה אבל מסייג: "אולי לא כל הסוגים. מה שנקרא 'תרופה דיגיטלית' די מת. חברת הדגל של התחום, Pear Therapeutics, קיבלה אישור FDA לאפליקציה לטיפול בהתמכרויות, והתמזגה ל־SPAC לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר לאחר שגייסה 400 מיליון דולר. לאחרונה היא פשטה רגל ומכרה את נכסיה ב־6 מיליון דולר".

איך זה קרה?
"בגלל היעדר שיפוי ביטוחי. כאשר תרופה אמיתית, לא דיגיטלית, יוצאת לשוק, היא כמעט תמיד תקבל שיפוי ביטוחי, אלא אם כן יש בעיה דרמטית ביעילות של המוצר או במחירו. בתרופות דיגיטליות, רף האישור מה־FDA היה נמוך יותר ולא שכנע את חברות הביטוח ביעילות המוצר. חלק מהחברות שיווקו את המוצרים ישירות לצרכן, אבל זה מודל עסקי חלש בעולם הרפואה. עלויות השיווק גבוהות, וההכנסות לא מגיעות מהר מספיק, ואז החברה נתקעת עם הצורך לגייס בלי שהוכיחה שהיא יכולה להביא הכנסות.

"זה לא קרה רק ל־Pear. דוגמאות פחות קיצוניות הן Better Therapeutics, שפיתחה אפליקציה לניהול מחלות לב, והמניה שלה ירדה 90% מסוף 2021. גם Akili Interactive, שפיתחה משחקי מחשב לאימון קוגניטיבי לילדים עם הפרעות קשב, שמוזגה לספאק לפי שווי של מיליארד דולר, נסחרת היום בפחות מ־100 מיליון דולר. החברות בתחום הזה מתקשות לבצע גיוסי המשך".

תחום הטלה־רפואה, שהלהיב בימי הקורונה, הפך גם הוא לבלתי רצוי היום בבורסה, אף שבפועל נעשה שימוש רב יותר בטכנולוגיות הללו.

בשוק המכשור הרפואי, "השנים 2018־2020 היו חזקות, 2021 הייתה בסדר וב־2022 זה נגמר. ב־2022־2023, ממש לא היו הנפקות בתחום", אומר עוואדלה. "למעט בתתי־תחומים מאוד ספציפיים, הקורונה סגרה את השוק בפני מאמצי המכירה של חברות מכשור רפואי. פרוצדורות אלקטיביות נדחו, וטכנולוגיות חדשות לא הוטמעו. זה יצר 'חור' בהכנסות של חברות מכשור רפואי שניסו לצמוח.

"קשה להנפיק חברות מדטק. היום מדברים על יותר מ־25 מיליון דולר הכנסות כרף כניסה לשוק, גם כשחלון ההנפקות פתוח. זה לא בהכרח דורש השקעה גדולה יותר מאשר בחברת פארמה, שזוללת מיליוני דולרים על הניסויים הקליניים, אבל זה כן דורש זמן רב יותר בין השקעה למימוש. אני חושב שנראה יותר הנפקות בשוק הזה בשנה הבאה, בעקבות ההתאוששות במספר הפרוצדורות שנעשות".

אל תבטלו את אירופה: הלקח שכדאי ללמוד

לדברי עוואדלה, ייתכן שחברות המכשור הרפואי הישראליות צריכות ללמוד מהמקרה של חברת אינספייר MD ולהבין שהן לא חייבות להיבנות דרך השוק האמריקאי דווקא.

אינספייר MD, שדשדשה בבורסה לאורך שנים, גייסה לפתע הון מכמה קרנות משמעותיות. "איזו הזדמנות יש להון סיכון להשקיע בחברה עם לקוחות אמיתיים באירופה שמשתמשים במוצר לאורך זמן ויכולים להעיד שהם מרוצים, חברה שעומדת לפני קבלת אישור FDA בשוק מעניין, אבל שווה 10 מיליון דולר? חברות פרטיות לא מוכנות לקבל שווי כזה", מתלהב עוואדלה. משקיעים אמריקאים, הוא אומר, לרוב לא ממש מתייחסים להכנסות באירופה ולאישורי CE, אך במקרה הזה החברה כבר הגיעה באמצעות מפיצים לנתחי שוק מעניינים ואף הצליחה לכתוב בעקבות זאת מאמרים מדעיים התומכים ביעילות והכלכליות של המוצר. אולי, הוא אומר, זה הלקח של חברות ישראליות, שכן ניתן להיבנות דרך אירופה.

3 תובנות לחברות ישראליות 1 כדי להיכנס לבורסה במיזוג הפוך, נדרש מחברה להגיע עם הרכב משקיעים מוערך 2 כדאי לנצל קשרים עם משקיעים באמירויות ובאסיה, שנמצאים פחות במודעות של חברות אמריקאיות 3 לחפש ולהכיר משקיעים שמקימים דווקא עכשיו קרנות חדשות. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד