נורבגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם. קרן העושר שלה מחזיקה 1.4% מכל החברות הנסחרות בעולם, ושוויה עומד כעת על 1.4 טריליון דולר. החוב הלאומי של נורבגיה נע סביב 30% בלבד.
● לירה בשפל, אינפלציה גואה וחוב תופח, אלו רק חלק מהצרות של כלכלת מצרים
● הטלטלה בשוק המט"ח: השקל נחלש מול האירו והדולר
כמעט כל האנרגיה שלה מיוצרת בזול ובאופן ירוק מסכרים הידרו־אלקטריים והיא היצואנית הגדולה ביותר של נפט וגז באירופה, עם עתודות שמציבות אותה בצמרת העולמית. רמת האבטלה נמוכה, רווחי החברות יציבים והיא דמוקרטיה ליברלית מתקדמת ונקייה משחיתות לפי דירוגים עולמיים.
אז מדוע, תוהים בחודשים האחרונים תושבי נורבגיה וכלכלנים, הפכה הקרונה הנורבגית בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים ביותר בעולם?
מה חוץ מנפט וגז?
ראשית הנתונים. בהשוואה לדולר האמריקאי, איבדה הקרונה הנורבגית יותר מ־20% מערכה במהלך השנתיים האחרונות. בהשוואה לאירו, היא איבדה 13%. מבין עשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם, הוגדרה הקרונה הנורבגית השבוע כ"מטבע החלש ביותר" לשנת 2023 על ידי מדד של סוכנות הידיעות "בלומברג".
תיירים נורבגים היוצאים מגבולות ארצם בקיץ הנוכחי נדהמים לראות כי המטבע שלהם אינו שווה כמו בעבר, והקרונה הנמוכה גם תורמת לאינפלציה של 6.7%, בשל הגדלת עלויות היבוא. כמדינה המסתמכת על יבוא, בעלת כלכלת חזקה ומפותחת, היה ניתן לצפות שהמטבע הנורבגי יהיה חזק יותר.
סוגיית הפיחות בערך הקרונה הפכה בחודשים האחרונים לנושא לדיון בתקשורת הנורבגית ובתקשורת הכלכלית האירופית. פרשנים הזכירו כי הקרונה הנורבגית היא מטבע שבאופן היסטורי הוא "אחד המטבעות הקשים ביותר לסחור בו", כפי שקבעה חוות דעת של "סיטי־בנק" מ־2019, שגם היא ניסתה לבדוק את הקשר בין מדדים כלכליים מקובלים לערך המטבע, ולא מצאה קשר מובהק כמו במדינות אחרות.
הסברים מיידים, כמו השפעה של מחיר הנפט הגלובלי (שעלה בחדות וירד חזרה לרמות עבר) על המטבע המקומי, לא הראו קשר ישיר. כך גם לגבי ההשפעה האפשרית של מדד המניות הנורבגיות המובילות, שלא רשם תשואה או ירידה חדה בשנה האחרונה.
לאור הנתונים העגומים, יש מי שסבורים כי הם משקפים בעיות עומק בכלכלה הנורבגית. באופן ספציפי - העובדה כי המדינה לא הצליחה לייצר מנועי צמיחה אחרים וחדשים מלבד תעשיית הנפט והגז המשגשגת שלה. התפיסה לפיה ימיהם של דלקי המאובנים ספורים, וכי מקור הכנסה זה ייגמר בעוד כמה עשרות שנים, אומרים מומחים, קשורה לפיחות שחל בערך הקרונה.
"(הפיחות) משקף את העובדה שאין לנו יותר מדי מה למכור חוץ מנפט ומגז, שאנחנו תלויים ביבוא ושאנחנו לא מדינה אטרקטיבית יותר להשקעה", כתבה הכלכלנית הראשית של קבוצת הבנקאות הנורבגית "Sparebank".
לדבריה, הקרונה נסחרה עד כה בערך גבוה מהראוי. "משקיעים נמשכו לביטחון של הקרונה הנורבגית", אמרה (בשל כספי הנפט הרבים הקרונה הנורבגית היא אחד מעשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם). זה קרה אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אבל כעת הולך ומסתיים. "כעת הם רואים בנורבגיה פחות מקלט בטוח, ויותר יעד בעייתי להשקעות", אמרה.
בין היתר, אמרה, הדבר נובע ממדיניות מיסוי כבדה של הממשלה ש"חונקת" השקעות זרות. הממשלה הגדילה את מס העושר שהיא מטילה על מיליונרים ומיליארדרים, וכן את המסים על חברות.
אבל לא כולם קונים את ההסבר הזה. לדברי כלכלנים מבנק "נורדאה", שנדרשו לחקור את הבעיה, התשובה לתעלומת הקרונה הנורבגית הנמוכה אינה העתיד של נורבגיה, אלא ההווה. באופן מדויק יותר - התנועות החדות המתרחשות בשנה האחרונה בתחום הריביות של הבנקים המרכזיים באירופה ובמערב, ביחד עם הזעזועים במחירי הנפט והגז ומדיניות מקומית לגבי הכנסות העתק שזורמות מהם.
בסקירה שפורסמה לפני כשבועיים הם מציינים כי הסיבה הראשונה במעלה לקריסה בערך הקרונה, היא למעשה "העלאות הריבית התכופות והמשמעותיות" של שותפי הסחר הגדולים של נורבגיה - ארה"ב והאיחוד האירופי - לעומת העלאות צנועות יותר של הבנק הנורבגי.
לדבריהם, בנק נורבגיה שמר תמיד על דיפרנציאל של כ־2% בריבית מול המטבעות הללו, מה שסייע למטבע להיות אטרקטיבי. כעת, אחרי שהפד העלה את ריבית הבסיס ל־5.25%, וגוש האירו העלה אותה ל־3.75%, ההפרש מול הקרונה הנורבגית הצטמצם לאפס או אפילו גלש לתחום השלילי. "הקרונה הנורבגית הפכה ממטבע עם תשואה־גבוהה למטבע עם תשואה נמוכה… ההפרש מול האירו, למשל, נשחק לגמרי", כתבו.
זו אחת הסיבות, לפי אנליסטים, שנגידת הבנק המרכזי הנורבגי "הקפיצה" בשבוע החולף את ריבית הבסיס ב־0.5% שלמים, ל־3.75%, במקום לעצור או לנקוט בהעלאות מתונות יותר, כמו שעשו האמריקאים והאירופאים. הצעד הנורבגי הקפיץ את ערך הקרונה ב־1.5% ביום אחד.
הבנק המרכזי אופטימי
אבל יש עוד סיבה מרכזית לפיחות שחל בערך הקרונה, פרוזאית יותר ואולי זמנית, מציינים הכלכלנים. מדובר בדינמיקה של שערי החליפין בין הקרונה לדולר ולאירו כתוצאה מעסקי הנפט והגז המשגשגים של המדינה הסקנדינבית. הייצוא נעשה במטבע זר, אבל חברות האנרגיה הפועלות בנורבגיה ומבצעות אותו צריכות לשלם את המסים שלהן בקרונה - כלומר הן רוכשות את המטבע הנורבגי. הבנק המרכזי עצמו מוכר קרונות בהתאם, אבל רק כאשר המס שולם - חצי שנה אחרי המכירה.
בגלל שמחירי הגז והנפט היו בשיא של עשורים בשנה שעברה, אבל מאז ירדו, חברות הגז רוכשות כעת פחות קרונות, בעוד הבנק מוכר כעת הרבה מהן - מה שגורם לפיחות בערך המטבע. "החל מהקיץ", כתבו כלכלני הבנק הנורדי, "מכירות קרונה נמוכות יותר של הבנק המרכזי יגרמו לאיזון מחדש של שוק המט"ח, מה שעשוי לעצור את ההיחלשות של הקרונה". הם גם נוקבים בחודש שבו הקרונה אמורה לשוב ולהתחזק - אוגוסט הקרוב.
למעשה, סוגיות של ערך מטבע הן קריטיות למדינה מייצאת אנרגיה כמו נורבגיה. לכאורה, עליה להימנע בעיקר מייסוף של המטבע שנובע מהיצוא המוצלח של אנרגיה לשווקים זרים במחירים גבוהים (המחלה ההולנדית). זו היתה אחת הסיבות להקמתה של קרן העושר.
כעת, נראה כי התנודתיות בשוק האנרגיה, ביחד עם המדיניות המוניטרית הזהירה של הבנק המרכזי, היתרגמו להגנה עודפת על המטבע.
