גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית החולים על שם פרס, הדמיה. חוץ מהשם לא מסכימים על כלום / הדמיה: איתי יאיש

הדרום והנגב משוועים לחיזוק הרפואה במהרה, אי השוויון הגיאוגרפי הוא מזעזע. על פי דוח שפורסם ב-2022 על ידי מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, מספר רופאי הרפואה הראשונית (משפחה, ילדים וגניקולוגיה) נמוך ב־25% בדרום לעומת מחוז תל אביב. ברפואה שניונית (אורתופדיה, עור ומין, אא"ג ועיניים), מדובר ב־40% פחות. מספר האחיות לנפש ומספר מיטות האשפוז לנפש בדרום נמוכים ב־35%. שיעורי תמותת התינוקות בדרום גבוהים פי 2.7 מאשר בתל אביב ותושבי באר שבע חיים בממוצע כמעט שנתיים פחות מתושבי תל אביב, 3.5 שנים פחות מתושבי כפר סבא. ואכן כבר ב־2014 הממשלה החלטה להקים בית חולים ציבורי חדש בנגב, נוסף לסורוקה של קופת חולים כללית בבאר שבע. אלא שתאריך היעד לפתיחה הולך ונדחה, עדיין לא נבחר הגורם שיפעיל את בית החולים - ואין אפילו הסכמה מיהם הגורמים שיוכלו להשתתף במכרז על הקמתו.

● יותר רחוק, יותר גבוה: תיירות האקסטרים של האולטרה-עשירים
● החוקרת שרוצה שנפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את הבינה המלאכותית | ראיון

השאלות הללו מעוררות בימים אלה דיונים סוערים בין הגורמים השונים במערכת הבריאות, כולל בתי חולים, קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר וספציפית אגף תקציבים, ובתווך תקועים עיריית באר שבע ואיגוד ארגוני הבריאות של הדרום. מאחורי הקלעים נשמעות טענות שמגיעות עד הרמה הפרסונלית, אבל הסוגיות לדיון הן גם סוגיות עקרוניות. הנושא כה טעון, שרוב הגורמים הרלוונטיים הסכימו לדבר רק שלא לציטוט, אולם הסיפורים מכל הצדדים, משרטטים תמונה אחידה למדי של האינטרסים של הגורמים השונים, ושל היתרונות והחסרונות של כל בחירה.

המחלוקת העיקרית כרגע היא בשאלה אם בתי חולים ממשלתיים יוכלו להשתתף במכרז על הפעלת בית החולים החדש. בשנה שעברה הוסכם כי הם לא, אך משרד הבריאות דרש לפתוח את ההסכמות ולפני כמה שבועות פרסמו משרדי הבריאות והאוצר קול קורא כדי לשמוע את חוות דעת הציבור, בסוגיה הספציפית הזו. עד שיתקבלו חוות הדעת ותוכרע הסוגיה, לא ניתן יהיה להתקדם במכרז.

בינתיים, עצם פתיחת המכרז מחדש, והדיון הנוסף בנושא, דוחים את הקמת בית החולים ופתיחתו. "נכנסנו לשלב המסמוס-טינוף", אומר גורם שליווה את התהליך מההתחלה. "המכרז הוא מסמוס, ועוד מעט הגורמים יתחילו לטנף אחד על השני. ואין גורם אחד מבין כולם שהיה איתי בתחילת התהליך, שלא אומר 'אלוהים, למה אנחנו לא מצליחים כבר לסיים את זה'".

פתיחה מחדש של המכרז גם יכולה אולי להחזיר לשולחן שאלה שלכאורה כבר הוכרעה: מדוע להקים עוד בית חולים בבאר שבע, במקום לקרב שירותים רפואיים נוספים לדרום הרחוק יותר. בעבר דובר על הקמת בית חולים בדימונה, ואחר כך בלהבים וגם הערים שדרות ונתיבות ביקשו להקים את בית החולים באזורן. ההסברים לבחירה בבאר שבע הם דרכי הגישה הנוחות לעיר והמחשבה שקל יותר יהיה לגייס רופאים לגור ולעבוד בה.

בין משרדי האוצר והבריאות

בהחלטה המקורית מאמצע העשור הקודם תאריך היעד שננקב לפתיחה היה 2025. כעת תאריך הפתיחה הרשמי ההוא 2028, ובפועל מדברים על עוד 8-10 שנים מהיום. למרות העיכובים, לא מעט כבר ידוע על בית החולים על שם פרס. על פי התוכניות הוא צפוי להשתרע על שטח של כ־1,000 דונם בסמוך למחלף שרה ממזרח לעיר, שמחבר את כביש 25 וכביש 40. יהיו בו 1,900 מיטות, כלומר גדול מכל בית חולים קיים בארץ כרגע (באיכילוב ובשיבא יש למשל כ-1,500 מיטות), אבל ההגעה למספר זה תתבצע בשלבים, כאשר השלב הסופי יגיע על פי התוכנית המקורית, רק ב-2032, כלומר בפועל מאוחר יותר.

קמפוס בית החולים אמור לכלול גם 250-400 יחידות דיור לסגל רפואי וסטודנטים, וכן דיור מוגן. בנוסף יוקם בו קמפוס ביוטק. ב־2022 הקצה משרד הבריאות 40 מיליון שקל לתכנון בית החולים. תקציב ההקמה הוא בין 2.5 ל-3 מיליארד שקל וכולל בינוי ורכש חד פעמי. מטבע הדברים פעילות כזו מעניינת מאוד גם את גורמי הנדל"ן המקומיים, שעבורם מדובר בפרויקט משמעותי.

הקמת בית חולים חדש בישראל היא אירוע דרמטי. האחרון היה בית החולים אסותא באשדוד, במודל פרטי-ציבורי, ב־2017. לפני כן עברו שנים רבות בלי הקמה של בית חולים ציבורי. מעייני הישועה הוקם ב־1990, ולפניו וולפסון ב־1980. כלומר, מבחינת גוף שמעוניין להפעיל בית חולים, מדובר בהזדמנות של פעם בעשור במקרה הטוב. לכן הרוחות לוהטות.

אולם מעבר להקמה, התקציב השנתי להפעלה של בית החולים מוערך בין 1.5 מיליארד שקל (על ידי משרד הבריאות) וכ-3 מיליארד שקל (על ידי משרד האוצר). כל בית חולים חדש שמוקם משמעותו התחייבות של המדינה לדאוג לכח אדם לבית החולים וכן למימון הפעילות הרפואית שתבוצע בו. שירותים נגישים יותר משמעותם בדרך כלל שימוש רב יותר באותם שירותים, והקמה של בית חולים משמעותה בהכרח הגדלה של תקציב הבריאות. השאלות הבוערות הן מהיכן בדיוק תבוא ההוצאה הזו, מי ירשום את ההכנסה ומהיכן יגיע כוח האדם.

והן מתכנסות לשאלה: מי יהיה הבעלים של בית החולים. מי שיזכה בכבוד, יוכל ליצור סינרגיות בין הפעילויות השונות ולשמור על כוח האדם שנמצא במחסור. קופת חולים שתזכה תוכל לחבר בית חולים לפעילותה וכך לחזק את שני הצדדים. אם אחד מבתי החולים הממשלתיים הגדולים והמנוסים כמו איכילוב או שיבא יזכה, זו תהיה אולי התחלה של התבססותן כרשתות של בתי חולים וקליניקות רפואיות, הפרוסות ברחבי הארץ.

רק על דבר אחד מסכימים כל הגורמים: בית החולים החדש יופעל על ידי גורם קיים במערכת הבריאות הישראלית. כאמור, בהחלטת הממשלה מהשנה שעברה הוסכם בין משרד הבריאות לאוצר כי בתי חולים ממשלתיים לא יוכלו להשתתף במכרז. אך משרד הבריאות של הממשלה הנוכחית, תחת המנכ"ל משה בר סימן טוב, ביקש כי גם בתי חולים ממשלתיים יוכלו להתחרות במכרז. יש לו גם ככל הנראה גורם מועדף לזכיה: בית החולים שיבא.

ומי מתנגד? האוצר, וספציפית אגף תקציבים, שרוצה לשים מרחק בין הגורם המפעיל את בית החולים החדש לבין הקופה הציבורית. "אגף התקציבים חושש מכך שבית חולים ממשלתי, יושב 'קרוב לצלחת'", אומר לנו גורם בשוק. "הם לא רוצים להגדיל את מצבת עובדי המדינה. הם לא רוצים שגירעון אפשרי ירשם על שמם, והם מוטרדים גם מכך שמשרד הבריאות מצד אחד מפקח על בתי החולים הממשלתיים, ומצד שני הוא בעצם הבעלים שלהם. זה כפל תפקידים שיכול ליצור ניגוד אינטרסים. השב"ן (שירותי הביראות הנוספים בתשלום, ג"ו) ותאגידי בתי החולים, זה בכלל דגל אדם מבחינתם, שעטנז לא רצוי בין הממשלתי לפרטי. לכן אגף התקציבים מעדיף, בעיקרון, כמה שפחות בתי חולים ממשלתיים".

מבחינת האוצר, ההנחה היא כי קופות חולים משתדלות לחסוך באשפוזים וטיפולים יקרים בבתי החולים המנוהלים על ידן, כי החשבון מוגש בסופו של דבר בחזרה אליהן, וזאת אולי בניגוד לבית חולים ממשלתי. גורמים אחרים, בעיקר כאלה התומכים בבית החולים הממשלתי, ממהרים לסייג כי שירותי אשפוז והטיפול בבתי חולים של הקופות או של גורמים אחרים, ממילא ממומנים בסופו של דבר גם הם מהכיס של המדינה, ולכן אין לעניין משמעות. גם גרעונות של בתי חולים לא ממשלתיים או של קופות, מגיעים בסופו של דבר לפתחה של המדינה. אך האוצר רואה זאת אחרת. גורם נוסף בשוק מציין כי: "האוצר אמר בעבר שבית החולים יוקם אם יהיה מאוזן כלכלית, וזה הרי לא יקרה. יש נורמה בישראל של תמיכה בבתי החולים".

היתרונות בבית חולים ממשלתי

משרד הבריאות לא אומר זאת במפורש, אך גורמים בשוק מציינים כי מסתמנת שם העדפה רבה לשיבא. "כבר כמה זמן שבשיבא רוצים להקים רשת של בתי חולים", אומר גורם בשוק. "גם באיכילוב חושבים בכיוון הזה, ופותחים מן 'סניפים' בערים שונות מסביב לתל אביב. שיבא ישמחו שיהיו בתי חולים נוספים בבעלותם, כדי ליצור עוד יתרונות לגודל וסינרגיות, ולהגיע לציבור רחב יותר. גם בעולם, הסיפור של רשתות בתי חולים הוא מקובל, וזה המודל שהם כנראה רואים לנגד עיניהם".

מבחינת היתרונות האפשריים של הבחירה בשיבא, מדובר בבית חולים גדול ומנוסה, מתוקצב על ידי המדינה אך גם בעל משאבים משלו. התקווה היא שאם בית החולים יופעל על ידי שיבא, יהיו סינרגיות בין שני האתרים. רופאים משיבא יוכלו להגיע לבית החולים החדש כמה פעמים בשבוע, כפי שכבר היום, רופאי בית החולים שיבא מעניקים שירותי רפואת לב לבית החולים פוריה, על ידי שליחת מנתחי לב משיבא צפונה. מודל כזה משמעותו שהרופאים המומחים יהיו פחות זמינים פיזית בחירום לבית החולים, אבל לפחות יהיה מאגר רופאים התחלתי. עם הזמן הכוונה היא להכשיר יותר רופאים ייעודיים לבית החולים. ייתכן שכמה מרופאי בית החולים המובילים, יסכימו לעבוד במשרה מלאה בבית החולים החדש, אם יוצע להם קידום למנהלי מחלקה. היום חלקם יכולים רק לחלום על כך, בשל מיעוט התפקידים הללו ואורך הקדנציות הנהוג.

כמו כן, אפשר יהיה לתת חלק מן השירותים בצורת רפואה מרחוק, למשל פענוח הדמיות רדיולוגיה, או שינוע של בדיקות למעבדה מרכזית. עם המחסור באחיות כנראה יהיה קשה יותר להתמודד.

בזכות היתרונות שהוזכרו לעיל שיבא מסתמן כמועדף על משרד הבריאות. עלתה אף האפשרות כי אם יותר לבתי חולים ממשלתיים להתחרות על הבעלות על בית החולים החדש, משרד הבריאות יבחר בשיבא, ללא מכרז. מהלך של בחירת מפעיל בית החולים ללא מכרז עלול לגרום להרמות גבה בשוק, אבל נראה שזה תקין. אם יוחלט כי יש להפעיל את בית החולים החדש באמצעות בית חולים ממשלתי קיים, הרי שכולם מנוהלים על ידי משרד הבריאות והוא יכול לבחור ביניהם, כפי שהוא בוחר בספקים פנימיים. "כל הדיון חלק ממאבק גדול בין אגף תקציבים למשרד הבריאות, מאבק שלא התחיל מהאירוע הזה, אבל משפיע עליו", אומר גורם בשוק.

כל היתרונות התפעוליים שציינו לגבי שיבא, נכונים גם לאיכילוב, שרוצה גם הוא להשתתף במכרז, ומתנגד לבחירה של שיבא ללא מכרז, כך נמסר מבית החולים לגלובס. איכילוב הוא בית חולים עירוני, אך למרות שהוא בבעלות עיריית תל אביב, הוא כבר התחיל בתהליך ההתרחבות, הרבה מעבר לעיר. כרגע, נראה כי העיריה לא מתנגדת.

לפני כמה חודשים, הכריזה עיריית ראשל"צ על איכילוב כשותף להקמת "חדר מיון קדמי" כלומר שלוחה שאינה בית חולים מלא אך יכולה להפנות חולים אל בית החולים. בכוונת איכילוב להקים חדרי מיון קדמיים כאלה במקומות נוספים, אבל הכל תלוי באישור משרדי הבריאות והאוצר, ואלה לא נותנים בקלות אישור לפעילויות רפואיות חדשות.

בתי החולים הדסה, שבבעלות עמותת נשות הדסה, ושערי צדק שהוא בבעלות פרטית, גם הם מתחרים גדולים, מנוסים ולא ממשלתיים. בהדסה בחרו לא להתייחס לנושא כרגע, ולא הביעו בעבר עניין יוצא דופן בפרוייקט. בשערי צדק אמרו: "אנחנו בוחנים כמה אפשרויות והצעות כרגע לקחת חלק בבתי החולים החדשים שמוקמים בארץ". ייתכן שלשערי צדק תקסום יותר הזדמנות אפשרית להקמת בית חולים חדש בבית שמש, קרוב יותר לשערי צדק ועם אוכלוסייה דומה לזו שמגיעה אל בית החולים, אם כי כרגע לא ברור האם ומתי עשוי פרויקט כזה לצאת לפועל (ראו מסגרת).

בית חולים לקופה שאין לה?

אם לא בית חולים, האפשרות הסבירה היא שתיבחר אחת מקופות החולים, ואף ישנה אפשרות כי שתי קופות שאין להן היום בית חולים, לאומית ומאוחדת, יחברו יחד כדי להקימו. חיים פרננדס, מנכ"ל לאומית, והגורם היחיד אליו פנינו שהסכים להתראיין בשמו, אומר כי: "ברור שמבוטח בדרום הארץ, מקבל היום פחות שירותי רפואה ממבוטח במרכז, וזה בלתי נסבל אבל ידוע לכולם. אוכלוסייה שנקודת הפתיחה שלה מלכתחילה חלשה יותר, ומועדת יותר לחלות, מקבלת פחות רפואה ראשונית, יועצת ואשפוזית.

"מעבר לכך, יש בדרום אפליה דה־פקטו של מבוטחים שאינם של הכללית, משום שהכללית יכולה ליצור סינרגיות בין בית החולים לקופה, ואנחנו לא. רופאי הקהילה עוברים התמחויות בבית החולים, ובזמן הזה הם כבר יכולים לעבוד בקהילה. כך מתחזקת מצבת כוח האדם של הכללית. זו רק דוגמה אחת שבה בית חולים של הקופה יכול לעזור לקופה לתת שירותים כשחסר".

את זה פרננדס מקווה להשיג כאשר גם ללאומית יהיה בית חולים, או לפחות כשיקום בדרום בית חולים מתחרה לזה של הכללית. "לכן לבחור בנו בתור מפעילי בית החולים, זו בחירה עם ערך תחרותי למטופלים באזור הדרום, לא רק באשפוז אלא גם בקהילה".

אבל הקופות לא רוצות לעשות את זה לבד. אם בסופו של דבר יוחלט לא לפתוח את המכרז לבתי חולים ממשלתיים, ואם איחוד של לאומית ומאוחדת יהיה הגורם הזוכה, הרי שהן עדיין עשויות לרצות לקבל שירותי הקמה ותפעול של בית חולים מכל גורם אחר, כולל בית חולים ממשלתי ובכלל זה שיבא. "אנחנו רוצים בית חולים איתנו. תועלת מרכזית בחיבור לבית חולים גדול, היא הגישה לכח אדם מטפל שזה אתגר רציני מאוד. יש לנו שיח עם בית החלים שיבא", אומר פרננדס, שנותן דוגמה שבה שיבא יכול לשלוח רופאים מומחים ליום עבודה בדרום, או לתת פענוח מרחוק לבדיקות דימות, וכן הכשרה של הרופאים וכח האדם הסיעודי. בתרחיש זה, שיבא לא יהיה מוגדר כבעלים של בית החולים. לעומת זאת, אם שיבא יזכה, עם או בלי מכרז, הוא לא בהכרח ירוץ יחד עם לאומית ומאוחדת, אלא יכול ואולי יעדיף לעשות את זה לבד.

שיתוף פעולה כזה בין לאומית ומאוחדת בדרום, שנראה מהצד כל כך מתבקש, מעורר סקפטיות בקרב חלק מן הגורמים. "ממתי אפשר לגרום ללאומי ומאוחדת לדבר זו עם זו?", אומר אחד הגורמים. "הם הרי בתחרות עזה. אני לא אתפלא אם היה זה משרד האוצר שדחף אותם להתחרות ביחד, או בכלל, וזו בכלל לא יוזמה או שאיפה גדולה שלהן".

פרננדס מוסיף כי הרצון של הקופות להשתתף במכרז יהיה תלוי באופן הגדרת המכרז. "אם הנקודות ניתנות לפי כמה מעט כסף אנחנו מציעים לקחת מהמדינה, אז אני לא במשחק. אני לא מתכוון להעמיק את הגירעון של הקופה, בשביל בית חולים שיוקם עוד שמונה שנים".

ואם לא לאומית ומאוחדת? קופת חולים מכבי היא המתחרה הגדולה ביותר של הכללית בדרום, ובעלת אינטרס לחזק את המעמד התחרותי שלה מולה. היא גם הגורם היחיד שהקים בישראל בית חולים ציבורי במאה הנוכחית, אסותא אשדוד, וקבוצת אסותא שבבעלותה מנוסה בהקמה של בתי חולים פרטיים. קבוצת אסותא כבר נמצאת בתהליכי הקמה של בית חולים פרטי חדש בבאר שבע, וזה לכאורה מפחית את העניין שלה בבית חולים ציבורי. אבל אם היא תזכה במכרז, ישנה היתכנות של איחוד בין בתי החולים הללו, ואז העניין אולי רב יותר.

ממכבי נמסר כי: "אזור הדרום מאופיין במחסור משמעותי של שירותי רפואה וכח אדם ביחס לשאר חלקי הארץ, והטיפול בנושא לא סובל דיחוי. מכבי סבורה שהסוגיה המרכזית בהקמת בית החולים אינה מי יקים אותו אלא כיצד המהלך יגביר את התחרות בין קופות החולים באזור במטרה לשפר את השירות. בימים אלה רשת אסותא מקבוצת מכבי מקימה בית חולים חדש בבאר שבע שיפתח לקראת סוף 2024. מדובר בבשורה משמעותית לדרום, עם הקמת בית חולים אלקטיבי עם טכנולוגיות מתקדמות ועם השירותים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר". מכאן לא ניתן להבין האם מכבי מעוניינת בבית החולים הנוסף, אבל די ברור שהיא פחות הייתה רוצה שכללית תזכה בו.

אף שרבים מדברים על הקמת בית החולים החדש כהזדמנות לפתוח את הדרום לתחרות, לא נשללת האפשרות כי בית חולים נוסף יוקם על ידי קופת חולים כללית. אם שואלים את הכללית, הם בוודאי היו רוצים פשוט להגדיל את בית החולים סורוקה. אפשר לעשות זאת במהירות רבה יותר, תוך התבססות על התשתית הפיזית ותשתית כוח האדם הקיימת. כבר היום סורוקה מוכן לפתוח עוד 200 מיטות במהירות, ונוספות בהמשך, ולכללית ניסיון רב בהקמה של בתי חולים. גם מבחינת האוצר זה היה יכול להיות פתרון מוצלח, שמשמעותו בעצם הרחבה של בית חולים קיים לשני קמפוסים.

"סורוקה יכול לשרת את כל החולים בדרום גם עשרות שנים קדימה, אם יקבל תקציב לכך", אומר גורם ממשלתי העוסק בסוגיה. "אבל האם השליטה המוחלטת של הכללית על האזור היא טובה? גם לא. האנשים הללו זכאים לקבל שירות לא רק מבית חולים אחד".

ובכלל, מאיפה יגיע כוח האדם?

החשש באוצר מפתיחה של עוד בתי חולים בבאר שבע, הוא בין היתר מכפל שירותים מיותר, וסביר להניח שבאמת בתחילת הדרך לא יאפשרו לבית החולים החדש לפתוח את כל המחלקות, אלא רק את אלה שיש בהן מחסור. עוד חשש הוא שברגע שתחל התחרות, סורוקה עלול גם להישאר בחסר של צוות שיעבור בחלקו לבית החולים החדש, או לכל הפחות ידרש להעלאה משמעותית במשכורות, ואז לבית החולים החדש יהיו חסרים רופאים.

מספר הרופאים והאחיות בישראל הוא סופי, ונמוך מאוד ביחס לממוצע ב-OECD. ב-2019 היו בישראל 3.29 רופאים לאלף איש, לעומת 3.49 בממוצע ה-OECD. אם לא יתערבו משרד הבריאות והאוצר במגמות הללו, יקטן המספר ל-2.9 רופאים לאלף נפש ב-2035. ועדה בראשות מנכ"ל איכילוב רוני גמזו הגדירה כי יש להגדיל את מספר הרישיונות מכ-1,700 לכ-2,000 בשנה, ולכוון אותם לפריפריה. ישנן המלצות רבות כיצד לעשות זאת, והסכמה כי הדבר נחוץ, ורעיונות כיצד להתמודד עם צווארי הבקבוק להכשרת רופאים. משרד הבריאות אף החל לתכנן כיצד לעשות זאת, והוקמה לאחרונה ועדה בנושא, שאמורה לחזור עם מסקנות שאכן צפויות להיות מיושמות. אבל התוצאה לא תגיע בזמן הקרוב.

אם כך בית החולים החדש מגיע עם תקנים לרופאים ואחיות חדשים, שהאוצר כבר הסכים לשלם עליהם, אבל הרופאים והאחיות כאמור אינם. אם תחל מחר בבוקר תוכנית הכשרה מסיבית של רופאים ואחיות, הרי שהם יהיו מוכנים בקושי ביום פתיחת בית החולים המשוער.

הסוגיה של קניבליזציה של כח אדם היא משמעותית, אומר גורם בשוק. "כולם יודעים שאסותא אשדוד הרגו את מכבי. הם שתו אחיות גם מהקופה וגם מבתי החולים הגדולים בכל הארץ, כולל בתי החולים במרכז, וכולל מקופות החולים באזור. אולי האוצר פותח בכלל את המכרז הזה כדי לדחות את כל האירוע בכמה שנים טובות, כי הוא רואה כל בית חולים חדש שיקום בתור משאבת כסף וכוח אדם שאין לו יכולת לספק, ובתכלס לא משנה מי ינהל אותו". מן הסתם, באוצר יכחישו כל טענה כזו.

אם בית החולים החדש יופעל על ידי גורם שאינו הכללית, האם הקופה השולטת ב-70% מהנגב תשלח מספיק חולים אליו ולא לסורוקה? ומה לגבי מכבי ואסותא באר שבע הפרטי? פרננדס: "יכול להיות שכמו באסותא אשדוד בתחילת דרכו, משרד הבריאות יחייב את הקופות במשך כמה שנים כמות מסויימת של מטופלים לבית החולים החדש, עד שיעמוד על רגליו".

"האירוע כולו הוא רעידת אדמה למערכת הבריאות", מסכם גורם בשוק. "ולא רק בגלל בית החולים עצמו. נוצרות כאן בריתות חדשות במערכת הבריאות ויריבויות חדשות, וגם אולי התחלה של רשתות בתי חולים, וכל זה עשוי לשנות את התמונה של שירותי הרפואה שכולנו נקבל בשנים הבאות, לא רק תושבי הדרום".

9 בתי חולים חדשים עד 2050? השוק סקפטי

השבוע פרסמה עיריית בית שמש כי החלה בתהליכים להקמת בית חולים חדש במחוזותיה, והיא פועלת כעת לשיוך קרקעות לצרכי פעילות בריאות. ההודעה הזו מצטרפת להודעה על השקתה של תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית של משרד הבריאות ומנהל התכנון למוסדות בריאות, להקמה של תשעה בתי חולים חדשים עד 2020: בכרמיאל וקריית גת, בהוד השרון וקריית אתא, בבית שמש, נתניה ומודיעין, בחריש, והרחבה של בית החולים איכילוב.

וזה לא הכל. במסגרת התוכנית אמורים להיות מוקדמים 20 מוסדות חדשים לאשפוז גריאטרי, 5 בתי חולים שיקומיין, 11 מוקדי חירום רפואי באזורים כמו קצרין, קריית שמונה ומצפה רמון. האם באמת נוצף בשנים הקרובות בכל כך הרבה אפשרויות רפואיות? ואם כן, מהיכן יגיעו התקציבים וכח האדם לבתי החולים הללו. ובכן, בשוק סקפטיים מאוד לגבי האפשרות שתוכנית כזו תממש.

"אין סיכוי שמשרד האוצר ומשרד הבריאות באמת יאשרו כל כך הרבה בתי חולים, או אפילו מחצית מהכמות הזו, עד 2050, ולא הרבה זמן אחר כך", אומר גורם המכיר היטב גם את משרדי הממשלה וגם את מערכת הבריאות. "התוכנית הזו בכלל הולכת נגד המגמה של העברת אשפוז לבית ועידוד פרוצדורות באשפוז יום, שבגינה אולי לא יצטרכו בעתיד בכלל כל כך הרבה בתי חולים, למרות שהאוכלוסיה גדלה ומזדקנת".

אז מהיכן נובעת ההכרזה? "בין הכרזה לבין אישור תקציב וביצוע, הדרך מאוד מאוד ארוכה. שטחים ששוייכו לפעילות בריאות, יכולים לשמש להקים כל מיני סוגים של מיזמים. אם ראש עיר מסויים רוצה עכשיו לקראת בחירות להראות שהוא מתעדף בריאות, הצהרה על קידום בית חולים חדש ושיוך של קרקע הם דרך מצויינת לעשות זאת. וזה בסדר גמור, זה מה שאדם בתפקיד הזה יכול לעשות כדי לקדם את האינטרס שלו ושל העיר שלו, אבל זה ממש לא אומר שבתי החולים האלה באמת יוקמו.

"יש רק שני פרוייקטים שבאמת נראה שיוצאים כעת לפועל. באר שבע הוא אחד מהם, והשני הוא בית חולים בקריית אתא שיקלוט את הפעילות של אחד מבתי החולים הבינוניים שכבר פועלים בחיפה. כל השאר? מגדלים באוויר".