גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל ההייטק המוכר שיעזור לממשלה לפרוץ בתחום הבינה המלאכותית

בהתאם להחלטת הממשלה במסגרת תקציב המדינה, אושר מינוי ועדה מדעית לאומית לבינה מלאכותית שתייעץ לתוכנית הלאומית המתוקצבת במיליארד שקל ● בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל ומייסד משותף בחברת AI21 Labs, פרופ' יואב שוהם

יואב שוהם / צילום: איל יצהר
יואב שוהם / צילום: איל יצהר

מדינת ישראל לא משאירה את תחום הבינה המלאכותית רק לחברות מסחריות. בשנה שעברה הוכרזה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, וכעת, התוכנית מתרחבת משמעותית: הפרופ' יואב שוהם, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת AI21 Labs ופרופ' למדעי המחשב מסטנפורד, יעמוד בראש וועדה מדעית שתייעץ לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, המתוקצבת במיליארד שקל.

רוצים משילות גם בהייטק: פיקוח הדוק יותר על בכירים ומעורבות של משרד רה״מ | ניתוח
״יש בועה, חד-משמעית": הישראלי שעומד מאחורי עסקת ה-AI החמה בסיליקון ואלי | ראיון

מדובר במינוי חיוני לפעילות התוכנית, שמטרתו לייעץ ולהכווין את פעילות התוכנית הלאומית. והסיבה להגעתו שנה לאחר הזנקת התוכנית הלאומית היא מציאת מומחה בכיר בתחום ובתעשייה שיוביל את המהלך וייעץ ללא תשלום.

המינוי אושר בפורום תל"ם - פורום התשתיות הלאומיות למחקר ופיתוח, המורכב ממספר גורמים: הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מפא"ת (משרד הבטחון), רשות החדשנות, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר. המינוי והקמת הוועדה המדעית המייעצת הן חלק מהחלטת הממשלה לחיזוק המובילות הטכנולוגית בישראל, שהתקבלה בהתאם לתקציב המדינה לשנים 2023-2024.

לצד פרופ' שוהם, יתר חברי הוועדה הם מומחים מכלל הענפים הרלוונטיים: מנהל מרכז המחקר והפיתוח של חברת אנבידיה בישראל פרופ' גל צ'צ'יק; ראש GoogleX Israel ד"ר עדי ארון גילת; זוכה פרס טורינג היוקרתי למדעי המחשב, פרופ' יהודה פרל; לשעבר נשיאת הארגון העולמי לקידום בינה מלאכותית, פרופ' ברברה גרוס; פרופ' אורן עציוני; ויועץ של הבית הלבן בענייני בינה מלאכותית, ולשעבר ראש Microsoft Research פרופ' ג'ניפר צ'ייס.

ברשימה גם נמצא משקיע ויזם הייטק נדב צפריר, לצד מומחים נוספים מהאקדמיה הישראלית, כמו פרופ' אמיר גלוברזון מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' ערן סגל ממכון ויצמן.

"התוכנית קיימת כשנה, אבל רוב העשייה עוד לפנינו"

הוועדה המדעית לא קובעת את הפעילות, אלא נפגשת לפי הצורך ותשמיע את קולה בנושאים. מטרתה להכווין את הפעילות של התוכנית הלאומית מהצד המחקרי והטכנולוגי. מדובר באנשים מהשורה הראשונה בעולם הבינה המלאכותית. לחלקם יש זיקה ברורה לישראל, אבל כל אחד מהם אושיה בתחום.

בראיון בלעדי של פרופ' שוהם עם גלובס, הוא משרטט את עיקרי המטרה והחזון של התוכנית: "למרות שהתוכנית קיימת כבר כשנה, אני חושב שרוב העשייה עוד לפנינו. החזון הגדול הוא למצב את ישראל כמעצמה עולמית בבינה מלאכותית. יש לנו כוחות חזקים בארץ, והמטרה היא לעזור להם להיתפס ולהוביל".

פרופ' שוהם מתכוון לקדם פרויקטים שיהפכו את ישראל לראש חץ בתחומים שייבחרו בקפידה בהמשך הדרך. "אחד הדברים שחרטתי על הדגל אלו פרויקטים פורצי דרך, שהקהילה הטכנולוגית בישראל תגדיר. מוקדם להגיד מהם הפרויקטים האלו, אבל נוציא קול קורא ונקבל תגובות מהשטח והתעשייה. עם היצירתיות פה בארץ נראה פרויקטים מאוד מעניינים, שאפתניים ומאוד ייחודיים".

עדיין לא ברור מה הלו"ז המתגבש ולאן ינווטו את הספינה, אבל המטרה היא לרתום את הקהילה המדעית והטכנולוגית בישראל. "יש כוחות חזקים בארץ ומקורות מידע מענייני בישראל. בחודשים הקרובים יתגבשו ונוכל להציג משהו קונקרטי".

לשאלה מה ישראל יכולה להביא לשולחן עונה שוהם כי "באופן כללי, למדינת ישראל תמיד יש משקל חזק למרות הגדול היחסי שלה בעולם. אני חושב שישראל יכולה להביא בשורה בתחום הבינה המלאכותית. אני רואה את ההתפתחויות בעולם ואני רואה את ההשקעות. אם נפעל בחוכמה, נוכל להציג ערך נוסף ייחודי".

קידום המחקר, ההון אנושי והתשתיות

בחודש יולי בשנה שעברה, נחשפה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית על ידי שרת החדשנות והטכנולוגיה לשעבר אורית פרקש הכהן. אז דווח כי התוכנית צפויה להיות מתוקצבת בהיקף של כשני מיליארד שקלים. עם זאת, עד כה התוכנית תוקצבה במיליארד שקלים. המטרה היא להתוות את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות. התוכנית מסתמכת על עבודות מטה ומחקר קודמות של גורמים שונים, ואף מתכתבת עם סטנדרטים ותקנים בינלאומיים בתחומי האתיקה והרגולציה.

בין מטרות התוכנית הן קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות להבטחת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל - זאת לצד הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי. ועם ההכרזה על הוועדה המדעית בראשות פרופ' שוהם, התוכנית לוקחת צעד נוסף למימוש מטרות אלה.

התוכנית הלאומית עד כה עשתה כמה צעדים בסיסיים, התחילה לשלב בינה מלאכותית לשיפור השירות המגזר הציבורי - כמו משרד המשפטים והפרקליטות ועוד. עם זאת, עדיין נדרשת במדינה ישראל בניית אסטרטגיה מוסדרת ומדיניות ברורה בתחום.

פרופ' שוהם מתייחס לתקצוב הנמוך ביחס לתקציבים בעולם: "לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו לא נצליח לעשות את מה שכולם עושים בעולם בעשירית מהתקציב שלהם. לכן נהיה חייבים להיות חכמים, ולמקד את הפעילות שלנו לדברים שיפנו את הזרקור עלינו". לדבריו, "אני לא מזלזל לרגע במיליארד שקלים, זה סכום גדול. הממשלה עם זאת תצטרך לעשות תיעדוף. אני חושב שאם היה לנו עוד מיליארד שקלים, דהיינו שני מיליארד שקלים, זה יהיה התקצוב הנכון לתוכנית הזו".

פרופ' שוהם הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הסטארט-אפ הישראלית AI21 Labs, המפתחת מודלי שפה מהמתקדמים בעולם. החברה הוקמה ב-2017 על ידי פרופ' שוהם והיזם אורי גושן. שנה לאחר ההקמה, הצטרף אליהם כשותף וכמשקיע פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ואורקם. החברה קמה עם יעד שאפתני לשנות את האופן שבו אנשים כותבים וקוראים בעזרת עיבוד שפה טבעית.

פרופ' שוהם מסביר כי כבר פנו אליו לפני כשנה. "האמת שלא רציתי לעשות את זה, אני בנאדם מאוד עסוק. עם זאת, עם הזמן השתכנעתי שזה מספיק חשוב".

"מקווה שהרבה גופים ירצו להצטרף"

מה שכנע אותך?
"דיברו איתי רבים וניסו לשדל אותי ובסוף השתכנעתי. הסיבה היא ציונות. באתי לעשות מילואים. אין מדינה שלא רוצה להיות מובילה בתחום הזה של בינה מלאכותית, ואני חושב שראוי שישראל תעשה זאת".

עם זאת, הוא מתייחס לשאלה שלא ברור מי לוקח אחריות על תחום הבינה המלאכותית בממשלה. יש הרבה מיזמים ממשרדים שונים ואין אסטרטגיה ברורה. "אני לא אדם פוליטי. אליי פנתה הוועדה של פורום תל"מ שמייצגת מספר משרדים ממשלתיים. אז במקום מסוים יש תכלול שלה ובהחלט שיש הרבה עניין בתחום. אני מקווה שהרבה גופים אחרים שלא נמצאים בפרויקט ירצו להצטרף ולתרום למאמץ".

יש ויכוח גדול סביב הבינה המלאכותית - אלו הטוענים כי המחקר והפיתוח חסר התקדים יוצא מכלל שליטה ומסוכן ואלו שמאמינים שצריך להמשיך עד הסוף. מה עמדתך בנושא?
"אלו צודקים ואלו צודקים. כל טכנולוגיה היא כלי, ואפשר להשתמש בו לטובה או לרעה. גם בינה מלאכותית היא כזו, לדוגמה יש עניין של הטיות של מודלי שפה. לדעתי, אחד התחומים שראוי כחברה מודרנית לשים עליה את הדעת, זה להבין מה קורה לתשתית האינפורמציה שעומדת על בסיס חברה מודרנית ומושפעת מבינה מלאכותית".

לצד זאת, הוא מסביר שישנם נושאים כלכליים כמו הפגיעה בשוק העבודה האפשרית. "כל טכנולוגיה היטיבה עם המין האנושי. חלק מהמשרות יהיו מיותרות או יעברו מן העולם, וחלק מהמשרות ישתנו וההכשרות יתעדכנו. יש אמרה שבינה מלאכותית לא תחליף רופאים, אבל רופאים שמשתמשים בבינה מלאכותית יחליפו כאלו שלא משתמשים. וזה נכון להרבה תחומים".

הוא שולל את הספקולציות על השתלטות בינה מלאכותית: "יש דיבורים על ספקולציות פרועות 'איך בינה מלאכותית תשמיד את כולנו' וכל מיני דברים שהם לא מבוססים. הייתי מציע להתעלם מהם".

מדברים על קופסה שחורה שלא מבינים מה קורה. לא צריך להבין לפני שממשיכים להתקדם?
"לא. זה נכון שבינה מלאכותית מודרנית המבוססת על סטטיסטיקה רחבה, בעלת אספקט שהוא לא שקוף או לא מובן לגמרי. ונכון שצריך להשקיע מאמצים כדי להבין את הפעילות הזו. אבל יש המון טכנולוגיות שהן לא שקופות לגמרי, שעדיין מאוד מועילות. האם צריך לעצור את הפיתוח עד שמשהו יקרה? זה פשוט לא ישים. אם אתה תעצור, המתחרה שלך לא יעצור. מה שצריך לעשות זה להמשיך לפתח אבל תוך כדי תשומת לב לסוגיות החשובות".

בתקופה האחרונה יש הרבה לחצים על הממשלה בגלל החקיקה המשפטית. קמו כמה יוזמות כדי לקדם ענייני טכנולוגיים, שהוחרמו או איימו על הממשלה שלא יסייעו להם. אתה מרגיש שאתה עלה תאנה או שיש קשר?
"אני מקווה מאוד שאין קשר. כאמור, אני רואה בזה ציונות בלי קשר להשתייכות הפוליטית. אני מקווה שזה יישאר ככזה. אני באמת מקווה שיש כאן פעילות נטו מדעית טכנולוגית, ומשאיר את הסוגיות הפוליטיות חברתיות למקומות אחרים".

עוד כתבות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים