מוצרי מזון בסופר. רשות המסים מתנגדת למעבר לשיטת מע''מ דיפרנציאלית / צילום: גלובס
"מעבר לשיטת מע"מ דיפרנציאלית יפגע במערכת המס, אינו יעיל להשגת מטרות המדיניות - עזרה לשכבות החלשות - ויביא לפגיעה כללית בציבור בישראל ולעליית יוקר המחיה" - כך קובעת רשות המסים במסמך שערכה חטיבת התכנון והכלכלה, בתגובה להצעת החוק שמקדם ח"כ דוד ביטן מהליכוד להפחתת המע"מ ל-8% על מוצרי מזון בסיסיים כמו לחם, חלב, בשר, עוף, ביצים, קמח סוכר ושמן, בדומה לשיעור המע"מ במדינות ה-OECD.
על-פי ההצעה, שר האוצר יוסמך להפחית את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
● האם בעולם גובים פחות מע"מ על מזון, ולמה הכלכלנים מתנגדים ליוזמה של ביטן?
● המספרים נחשפים: מי משלם הכי הרבה מסים בישראל?
70 חברי כנסת כבר חתמו על הצעת החוק של ח"כ ביטן, שנועדה להתמודד עם יוקר המחיה, והיא אמורה לעלות להצבעה לקריאה טרומית בתחילת החודש, אך רשות המסים כבר עתה מבקשת לבלום את היוזמה, אשר לטענתה תוביל דווקא לעלייה ביוקר המחיה.
לטענת הרשות, הפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים תסייע בעיקר לעשירים, תפגע בעיקרון השוויון, תעוות את הרגלי הצריכה של הציבור ותפגע ביעילותה של מערכת מס חשובה באמצעותה גובה הרשות כיום כ-30% מהכנסות המדינה.
ברשות המסים טוענים עוד כי על-מנת להתמודד עם ההפחתה המשמעותית בהכנסות המדינה בעקבות הפחתת המע"מ על מוצרי מזון - בהיקף מוערך כשל כ-3.2 מיליארד שקל בשנה - תידרש העלאה של שיעור המע"מ הכללי על שאר המוצרים מ-17% כיום ל-21%-20%, באופן שיפגע בכלל המשק.
הפחתת שיעור המע"מ על מוצרים בסיסיים מהווה למעשה שינוי של שיטת המע"מ בישראל, משיטת המע"מ האחיד על כלל המוצרים לשיטת המע"מ הדיפרנציאלי הנהוגה בארצות מפותחות רבות.
לא יוזמה חדשה
ההבטחה להפחית את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים על-מנת להתמודד עם יוקר המחיה אינה הבטחה שלטונית חדשה. מדובר ברעיון שעולה פעם אחר פעם על השולחן, בין כהבטחה לבוחר רגע לפני בחירות ובין כ"מתכון מבטיח" להתמודדות עם יוקר המחיה. הצעות חוק רבות הונחו על שולחן הכנסת בעשורים האחרונים בעניין זה, ונערכו עבודות ומחקרים יזומים על-ידי חברי כנסת שונים כדי לבחון את השפעת הפחתת המע"מ על מוצרי מזון, אך עד כה היוזמה לא עברה את משוכת החקיקה.
לעמדת רשות המסים, גם הפעם צריך להימנע מכך. במסמך המדיניות שגובש ברשות צוין כי מעבר למע"מ דיפרנציאלי אינו יעיל להפחתת יוקר המחיה לשכבות החלשות. להפך - מי שיהנו מכך יהיו העשירים.
"אומנם שיעור ההוצאה על מזון מסך התצרוכת יורד עם הגידול בהכנסה, אך ההוצאה האבסולוטית על מזון עולה עם הגידול בהכנסה, ועל כן מרבית החיסכון בתשלום המע"מ יגיע למשקי הבית בעשירונים העליונים", טוענים ברשות.
בנוסף לכך, במסמך המדיניות של הרשות צוין כי כמחצית מהפחתת המע"מ תתגלגל ליצרני המזון ולחברות השיווק.
במספרים אבסולוטיים, ההוצאה על מזון (ובדומה גם על חשמל ומוצרים בסיסיים אחרים) גבוהה הרבה יותר בקרב השכבות המבוססות. לפיכך, מוסבר במסמך המדיניות, במוצרי מזון, על כל 1 שקל שיועבר באמצעות הפחתת המע"מ לעשירון התחתון, יועברו 1.5 שקלים לעשירון העליון. "לפיכך, המעבר לשיטת המע"מ הדיפרנציאלי, שלכאורה אמור להיטיב עם האוכלוסיות החלשות, מסייע לאוכלוסיות החזקות בהטבות שסכומן גבוה יותר, ובכך למעשה מחטיא את המטרה. זו אינה מדיניות ממוקדת או מוצלחת בהפחתת יוקר המחיה לשכבות החלשות".
גביית המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים עמדה בשנת 2019 על כ-6 מיליארד שקל. כתוצאה מהכפפת שיעור מע"מ מופחת על מוצרי מזון בסיסיים ותחת הנחה של גמישות ביקוש אפס (היקף מוצרי המזון הנרכשים לא ישתנה כתוצאה מהפחתת המס), יפחת היקף הגבייה בכ-3.2 מיליארד שקל (כתוצאה מהפחתת שיעור המע"מ מ-17% ל-8%). כאמור, לפי ההערכות, כמחצית מהפחתת המס תגולגל ליצרנים, ורק כ-1.6 מיליארד שקל יגולגלו לצרכני המזון.
על-פי האומדן שערכו עורכי המחקר, שי דותן, איתמר פרחי, נטליה מירניצ'ב וד"ר עופר רז-דרור, "על כל שקל שיופחת מגביית המע"מ על מזון, רק 9 אגורות יגיעו לחמישון התחתון. כלומר, מתוך אובדן גבייה מוערך של 3.2 מיליארד שקל בשנה, רק 270 מיליון שקל בשנה יתווספו להכנסה הפנויה של משקי הבית בחמישון התחתון. קרי, הפחתה זו תביא לתוספת ממוצעת של 42 שקל בלבד לחודש בהכנסה הפנויה של משק בית בחמישון התחתון".
הפערים לא יצומצמו
עוד לעמדת רשות המסים, מעבר לעלויות הישירות ולחוסר היעילות בהשגת מטרות המדיניות, למעבר למע"מ הדיפרנציאלי יהיו השלכות עקיפות שליליות חריפות על יעילות מערכת המע"מ.
"המחקרים הכלכליים שנערכו בתחום על-ידי הגופים הכלכליים המקצועיים החשובים בעולם מצאו כי שיטת המע"מ הדיפרנציאלי אינה יעילה בהקטנת הפערים בחברה, תפגע בעיקרון ניטרליות המס, תעוות את שיקולי הצרכנים והקצאת המקורות במשק, תסבך את גביית המס ותגרום להתרחבות הכלכלה השחורה", נכתב במסמך, וכן צוין כי "לעומת זאת, העקרונות המומלצים לבניית שיטת מע"מ יעילה עולים בקנה אחד עם מאפייני שיטת המע"מ האחיד הקיימת בישראל".
לעמדת רשות המסים, שבירת שיטת המע"מ האחיד תחל תהליך במסגרתו שיעור הולך וגדל של מוצרים ייכנסו תחת שיעורי המע"מ המוטבים, בין אם בחסות החוק ובין אם במעבר על החוק.
"כיום מערכת המע"מ בישראל יעילה יותר ממערכות המע"מ הדיפרנציאלי הנהוגות באירופה בכ-25%. מעבר לשיטת המע"מ הדיפרנציאלי יחל תהליך של כרסום בגביית המע"מ בהיקף של 30-25 מיליארד שקל בשנה. על-מנת להתמודד עם הפחתה כה משמעותית בהכנסות המדינה, תידרש העלאה של שיעור המע"מ הסטטוטורי מ-17% כיום ל-21%-20%, בדומה לארצות אירופה. מהלך זה יביא לפגיעה משמעותית ורוחבית במשקי הבית בישראל ויאיין כל תועלת שאולי הייתה יכולה לצמוח ממהלך זה".
לפיכך, קובעים ברשות המסים, "מעבר לשיטת המע"מ הדיפרנציאלי לא תתרום להקלה ביוקר המחיה, אלא להפך: בעקבות הפגיעה ביעילות מערכת המע"מ יידרשו שינויים מרחיקי לכת ברמת המס (עלייה של 3-4 נקודות אחוז במע"מ, כאשר נקודת אחוז גביית מע"מ בממוצע עומדת על כ-7.5 מיליארד שקל), שיביאו לעלייה ביוקר המחיה בישראל ולהכבדה על כלל הציבור".