אחת הטעויות הקשות ביותר של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט הייתה החיבור של שלושת תיקי האלפים לתיק אחד. נימוקיו של מנדלבליט היו בעיניי לא משכנעים, לשון המעטה. אם הוא לא היה מחבר את שלושת התיקים לתיק אחד - כבר היינו מזמן, אבל באמת מזמן, אחרי פסק דין חלוט בתיק 1000.
● הישגי התביעה, ההצלחה של ההגנה ושאלת הוויזה: 3 הערות על עדות מילצ'ן | ניצן שפיר, פרשנות
● השופטים במשפט נתניהו: המלצנו למחוק את עבירת השוחד
כיוון שלא קשרתי את גורלי בגורלו של ראש הממשלה נתניהו - לא בתמיכה נלהבת ולא בשנאה משולהבת - אני מודה כי השאלה אם נתניהו יורשע או יזוכה, אינה מטלטלת את עולמי. השאלה שכן מטלטלת את עולמי, ואני משתדל לעסוק בה מדי יום כעיתונאי, היא למה תיקים בבתי המשפט נמשכים כל־כך הרבה זמן.
סחבת, עינוי דין, פגיעה בהרתעה, אי־בירור האמת, ועוד - כל הרעות החולות כלולות בתוך נגע הצרעת של הימשכות ההליכים במדינת ישראל. מבחינה זו, נתניהו ודאי לא זכה להנחה או לעינוי סלב. כל התיקים במדינה נמרחים כמו מסטיק, ונתניהו מהבחינה הזו לא חריג. זאת למרות שהדיונים במשפטו מתנהלים במשך 3 פעמים בשבוע זה תקופה ארוכה מאוד.
התיקים לא מורכבים, אבל מה זה משנה
המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד נתניהו על תיק 1000 ("המתנות") ותיק 2000 ("שיחות נתניהו־מוזס") עוד בפברואר 2018, קצת יותר מ־13 חודשים לאחר שלב ה"פרוץ" בחקירה הגלויה. לאחר מכן התיקים שכבו והמתינו זמן רב להכרעה בתיק 4000 ("וואלה־בזק").
שני התיקים הראשונים הם במהותם תיקים לא מורכבים ומסובכים. השאלות בעניינן די פשוטות. אפשר לסבור כך, אפשר לסבור אחרת - ואכן היו דעות שונות בתוך משרד המשפטים בעניין התיקים הללו - אבל אינם סבוכים במיוחד, וגם מספר העדים אינו גדול.
לו מנדלבליט לא היה מחבר את התיקים, תיק המתנות היה יכול להיות מוגש לבית המשפט עוד ב־2018. כפי שראיתם, פרשה זו, שעוסקת בסיגרים ובשמפניות מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר, אפילו בנוגע לעדים הכי מרכזיים שבו - איננה תיק מסועף ומורכב. מילצ'ן אמור להעיד במשך שבועיים. הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן, העידה במשך מספר ישיבות לא מוגזם במיוחד, למרות שניתנה יד חופשית לסנגור לחקור אותה על כל פרט מכתב האישום, ואפילו על שאלות בנוגע לעמדותיה הפוליטיות ואחרי מי היא עוקבת בטוויטר, כדי לנסות למצוא מניע נסתר להפללת נתניהו. פאקר גם ככה לכאורה לא יעלה על דוכן העדים.
אבל זה לא קרה. מנדלבליט איחד את התיקים וגרם למריחת תיק 1000 ולריצה מהירה בחקירת תיק 4000. נזק כפול. במקום להגיע להכרעה מהירה בתיק אחד, ובמקביל לברר השני בצורה יסודית - הוא הלך על פשרה מפא"יניקית, והפסיד בשני הכיוונים.
מנדבליט טעה ראשון, בן ארי מיד לאחר מכן
ידידי עקיבא נוביק כתב בסוף השבוע ל"שביעי" כי הוא "משוכנע שמנדלבליט מצטער על החלטתו לכרוך את כל התיקים יחד, ובכך לעכב את התהליך ולעמעם את תיק המתנות שהגיע אחרי תיק התקשורת המתכווץ". לדבריו, תיק 1000 הוא פרשת שחיתות, שגם אם נתניהו לא יורשע בה, הסירחון שלה ברור. היא נוגעת בנקודת תורפה מובהקת של משפחת נתניהו - הנהנתנות, התחושה שמותר להם יותר מאשר לאנשים אחרים. לעומת זאת, כשנתניהו מספר על יחסיו עם אילי תקשורת, על התחושה שנעשה לו עוול, שמחפשים אותו, ועל מאמציו לשנות את הדרך שבה הוא מצטייר בתקשורת - מצביעיו בהחלט מבינים על מה הוא מדבר.
היועמ"ש מנדלבליט עשה את הטעות הראשונה. התובעת הראשית, עו"ד ליאת בן ארי, עשתה את השנייה.
ביולי 2020 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. עו"ד בן ארי אמרה בדיון כי "העמדה המקצועית שלנו שהסדר להבאת הראיות הוא בהתאם לסדר כתב האישום. פרשת 4000 אחר־כך פרשת 2000 ולבסוף פרשת 1000".
עו"ד בן ארי סייגה ואמרה כי "נהיה גמישים בעניין. ככל שיגיע נאשם 1 (ראש הממשלה נתניהו, א"ג) ויאמר 'אני לא יכול לנהל את תיק 4000 ומבקש להקדים עדים מתיק 1000 ו־2000', נהיה מוכנים לעשות הכול כדי לקדם את ההליך".
עו"ד ז'ק חן, שמייצג את שאול אלוביץ' הנאשם בתיק 4000, ביקש להקדים את תיק 1000, מכיוון שהפרשה בה הוא נאשם גדולה, והיקף החומר שלה רב לאין שיעור לעומת שתי הפרשות האחרות.
בפועל, עו"ד בן ארי דחתה את בקשת אלוביץ' והודיעה כי שלב ההוכחות ייפתח בניהול תיק 4000. זה כלשעצמו גרר עיכוב נוסף של פתיחת שלב ההוכחות, אולם החלק העיקרי היה ההסתבכות עם הצורך לתקן את כתב האישום, העדות המורכבת של אילן ישועה, עדות עדי המדינה - ובראשם שלמה פילבר, שעדותו בנוגע לשיחת ההנחיה קרסה אל תוך עצמה ואל מול הראיות האובייקטיביות שהציג סנגורו של נתניהו. לאחר המכה הזו עשתה התביעה הפסקה בתיק 4000 ועברה לשמוע עדים בתיקי 1000 ו־2000.
לא צועקים "יש" לפני הזיכוי
דברי השופטים על אודות הסיכוי להרשיע את נתניהו בשוחד בפרשת 4000 לא נאמרו בחלל ריק. לא צריך להיות גאון כדי להבין מדוע הם בחרו בטיימינג המדובר. הרי לכאורה סעיף השוחד לא בדיוק עלה על השולחן לאחרונה. כמו כן, מדובר בפגישה סגורה רגע לפני שעולה להעיד מילצ'ן על אישום אחר. מדוע היה כה חשוב וכה דחוף לדבר פתאום על הסיכוי הסביר להרשעה בשוחד ולהזעיק את סנגורו של אלוביץ' מחוץ לעיר כדי שישתתף בשיחה הזו?
הסאב־טקסט ברור: השופטים רצו לנצל את הקושי הראייתי של התביעה בנוגע לאישום השוחד, כדי ללחוץ להגיע להסדר כולל רגע לפני שיהיה מאוחר, כשהעד המרכזי, מילצ'ן, יעיד בתיק 1000. הלחץ לא צלח. מילצ'ן מוסר עדותו חרף ניסיון השופטים ללחוץ על משא־ומתן להסדר טיעון.
עו"ד בן ארי הבינה את הנזק בהדלפת דברי השופטים, שיכול להפוך לנזק משפטי. נתניהו הוא האדם החזק ביותר במדינה מבחינה שלטונית ותקשורתית. אווירת "קריסת תיקים" יכולה לגרום לעדים הבאים "לרכך" את עדויותיהם, מתוך תפיסה שאם התיק קורס או שהולכים להסדר - למה שאקפוץ ואסבך את נתניהו.
עו"ד בן ארי מיהרה למזער נזקים ולטעון כי תוכן דברי השופטים עוות ומגמתי. היא הסיטה את האש לצד השני, תוך העברת מסר שמבחינתה התיק יימשך כסדרו, ויש צורך להגיע להכרעה מהירה. לא מיותר לציין כי בן ארי דווקא הייתה בדעה שיש להסכים להצעת אלוביץ' ונתניהו ללכת לגישור.
על כל פנים, עו"ד בן ארי ביקשה מהשופטים להוסיף עוד ימי דיונים מלבד שלושת ימי הדיונים השבועיים, כך שאלה לא יתחילו בשעה תשע בבוקר ויסתיימו בשעה שלוש וחצי אחר־הצהריים. המסר היה ברור: אנחנו רוצים הכרעה, לא מפחדים מפסק דין. אלה הסנגורים שמורחים את הזמן.
האיחוד התמוה של מנדלבליט וההתעקשות של בן ארי - התהפכו על ראשם. לתיקים פליליים יש דינמיקה משלהם. כמו בכדורגל, גם להליך הפלילי יש מומנטום, והוא עשוי לעבור מצד לצד. אבל כמו בכדורגל, גם בהליך הפלילי ממש לא מומלץ להגנה לצעוק "יש" לפני הזיכוי.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
