על פי כתבי האישום מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות שידעה המערכת הביטחונית בישראל. במרכזה עומד החשד כי מיקי גנור, נציג חברת טיסנקרופ בישראל, שיחד גורמים ישראלים בתפקידים ביטחוניים רגישים כדי לקדם את העסקה. כתבי האישום שהוגשו במאי 2021 כוללים שורה ארוכה של בכירים בממסד הביטחוני והפוליטי כמו תא"ל (במיל') אבריאל בר־יוסף ומנהל לשכת ראש הממשלה דאז דוד שרן.
● זכויות שידור, נותני חסות ופרסום: הכסף הגדול שמאחורי הטור דה פראנס
● שנתיים לאחר הגשת כתב האישום: העד הראשון מעיד בפרשת הצוללות
עדותו של פרייטג, הנחשפת כאן במלואה לראשונה, קריטית לפרשה. פרייטג כיהן כמנכ"ל TKMS (חברת המערכות הימיות של טיסנקרופ) ואחראי תחום הצוללות בשיא הפרשה, ובא במגע עם גורמים שונים לאורך שנים. מדובר באדם עתיר ניסיון בתחום המספנות שהחל את עבודתו בחברת HDW ב־1985. את החברה רכשה טיסנקרופ, ובינואר 2005 היא התמזגה לתוך התאגיד הגרמני ושויכה ל־TKMS, בה עבד פרייטג עד סוף 2012.
עדותו התמקדה בשלוש דמויות: שייקה ברקת שהיה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בישראל, מיקי גנור שהחליף את ברקת בתפקיד והוא אחד הנאשמים בפרשת הצוללות (לאחר שחזר בו מהכוונה לשמש כעד מדינה) ומפקד חיל הים לשעבר האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהתיק נגדו נסגר מאז.
לשייקה ברקת, הסוכן שקדם לגנור, חלק מרכזי בחשיפת הפרשה. בנובמבר 2016, אחרי שנים ארוכות שבהן פעל בדממה, הוא התראיין באריכות בתוכנית התחקירים "המקור". שם טען ברקת כי מפקד חיל הים דאז צ'ייני היה הרוח החיה מאחורי מהלך שנרקם בשנת 2009 ושמטרתו הייתה להדיחו מתפקיד נציג טיסנקרופ בישראל והחלפתו במיקי גנור.
הנרטיב שיצר ולאחר מכן השתרש ציבורית ומשפטית היה כזה שלפיו שייקה ברקת גיבור ישראל הודח כדי למנות את מיקי גנור. גנור מצידו התכוון, לפי הטענה, להפריש חלקים מעמלות העתק שיגזור ממכירת ספינות לחיל הים וצוללת לאלה שעזרו לו לקבל את הג'וב, בהם מפקד חיל הים דאז אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתיק נגדו נסגר בינתיים. לדברי ברקת, מהלך ההדחה התרחש בניגוד לרצונו של מנכ"ל מספנות טיסנקרופ דאז, וולטר פרייטג, שאותו תיאר ברקת כחבר קרוב.
הגרסה של פרייטג לאירועים שונה לחלוטין. בעדותו שנחשפת כאן לראשונה הוא מתאר רקע שונה להפסקת ההתקשרות עם ברקת, את התגמולים הגדולים שקיבל מטיסנקרופ לאורך השנים ואת הפעולות שביצע ברקת כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית של העסקה.
חלק מהפרטים פורסמו באופן חלקי מאוד בתקשורת וחלקם צפו בעדותו של ברקת, כיום בן ה־88, שהחלה החודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם, הגרסה הגרמנית לאירועים שמאחורי החילופים בין ברקת לגנור לא נחשפה במלואה מעולם ועל כן אנחנו רואים ערך ציבורי בפרסומה כעת.
ייאמר מיד, פרסום זה לא נועד לקבוע מסמרות בפרשה, להקטין ממשמעות האישומים, להועיל או להזיק לצד כזה או אחר. פרסום המסמך המלא והגרסה השונה בפרשה הן בבחינת זכות הציבור לדעת. זכות זו מתחזקת עוד יותר לאחר שהפרקליטות הודיעו לאחרונה לבית המשפט כי זכרונו של ברקת, שהוא כאמור עד מרכזי בפרשה - נפגע.
תפקידו של ברקת וההימור שלקח
ברקת, איש חיל האוויר בעברו, טייס שלימים כיהן כמפקד מחלקת המודיעין של החיל במלחמת ששת הימים. הוא נחשב לאחד המוחות מאחורי מבצע מוקד, שבו ישראל פתחה את מלחמת ששת הימים. המבצע כלל הנחתת מכה מקדימה על חילות האוויר הערבים שהביאה לעליונות אווירית של ישראל. בהמשך מונה לממלא־מקום הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים, ואחרי שפשט את המדים שימש כדובר מפלגת שלומציון שהקים אריק שרון, וגם כדוברו האישי.
לאחר מכן נעלם מהעין הציבורית ועשה לביתו. הוא חי על ציר ישראל־גרמניה ויצר קשרים עם בכירים במספנות HDW שבבעלות תאגיד טיסנקרופ. בשנת 2005 קיבל חוזה לייצג את המספנה בעסקאות למכירת חמש צוללות לממשלת ישראל, תמורת עמלה שמנה, אבל לפי התיאור בעדותו של פרייטג הקשר עם הגרמנים נוצר עוד קודם לכן.
"את ברקת אני מכיר עוד מהפרויקט הראשון והוא הגיע אז, אני חושב שבשנת 2000, עם המידע שמשרד הביטחון של ישראל רוצה צוללות נוספות, שלוש נוספות", סיפר פרייטג ביולי 2017.
לשאלת החוקרים מה בדיוק היה התפקיד של ברקת עבור המספנה, ענה פרייטג: "להעביר את המידע שהישראלים מעוניינים בצוללות נוספות וללוות אותנו בישראל, לקבוע פגישות ולייעץ לנו. פשוט כל מה שיועץ רגיל עושה".
איזה תפקיד היה לברקת בין 2000 ו־2005 כשעדיין לא היה לו את החוזה מ־TKMS בתור יועץ?
"אנחנו אמרנו לו בשנת 2000, שאם באמת יגיעו 3 צוללות מישראל אז הוא יקבל את החוזה להיות יועץ. זה בוודאי לקח כמה שנים ובסוף בשנת 2005 הוא קיבל את החוזה. אבל לפני כן הוא לקח את ההימור על עצמו".
אותו "הימור" בדמות עיסוק בנושא היה מושכל למדי. בעשורים האחרונים, איראן הלכה ומיצבה עצמה כאיום המרכזי על מדינת ישראל, החל מפגיעה בספינות ישראליות שרואים בשנים האחרונות ביתר שאת באזור המפרץ הפרסי, דרך הפעלת פרוקסי נגד ישראל בזירות שונות ועד, כמובן, לתוכנית הגרעין. אל שורת האיומים התווספו בהמשך גילויי מאגרי תמר (2009) ולוויתן (2010) וההפקה מהם שהחלה ב־2013 וב־2019, וכן זו שהחלה באוקטובר האחרון ממאגר כריש שסמוך לגבול לבנון.
במקרה של הצוללות הישראליות רב הנסתר על הגלוי, אך ברור כי הן יכולות לשהות מתחת למים זמן רב, אפילו שבועות. מבחינת טווח שייט הן מסוגלות להגיע למפרץ הפרסי, ומכאן ניתן לשער את טיב פעילותן באזור. ביוני 2022, למשל, הצוללת אח"י תקומה סיימה אימון מורכב ומתמשך בים האדום עם ספינות הטילים אח"י אילת ואח"י חץ. הגורם שמהווה את האיום הימי הגדול ביותר על ישראל מדרום היא איראן.
תמלול התשאול של פרייטג מספק גם תמונה מעמיקה על מנגנון משא־ומתן בעסקאות ביטחוניות שכאלו, בהן מדובר על סכומים של מיליארדי דולרים.
"כל יועץ מקבל חוזה ברגע שפרויקט הופך לתקף", סיפר מנכ"ל TKMS לשעבר. "רק בתקופה לקראת 2005 זה נהיה קונקרטי. זה היה ההימור של היועץ. המקדמה הגיעה בספטמבר 2006, אז הוא קיבל את הכסף הראשון.
"הנציג מקבל את התשלום שלו פרו־רטה. זאת אומרת כשאנחנו מקבלים תשלום, הוא מקבל מזה אחוזים, זה בוודאי הולך ככה במשך כמה שנים. חוזה היועץ היה עבור 2 צוללות ואופציה. הוא קיבל רק כסף עבור הצוללות, לא עבור האופציה".
האם אתה מדבר על הצוללות 4 ו־5 והאופציה זה עבור צוללת 6?
"כן. הוא קיבל כסף עבור צוללת 4 ו־5 וכלום עבור האופציה לצוללת 6".
סוגיה זו משמעותית משום שמחד גיסא, ברקת אמר בעדותו במשטרה כי היה לו חוזה עם תמורה כספית מול המספנה עבור צוללות 4 ו־5, ומאידך גיסא בבית המשפט לא הכיר בקיומו. כאשר התובע בתיק הצוללות, עו"ד ירון גולומב, הטיח בו בתחילת החודש את הדברים שאמר בעדותו, ברקת ענה: "אני לא זוכר".
"ברקת לא פוטר. החוזה שלו לא היה תקף"
בחזרה לתשאולו של פרייטג. החוקרים שאלו אותו "אמרת שברקת קיבל אחוזים מהתשלומים מישראל. כמה אחוזים?" ראש המספנות השיב: "2%. הוא רצה יותר והורדנו אותו במשא־ומתן".
איך ומי קבע את העמלה של ברקת ומי אישר אותה?
"ברקת הכריז על איזשהו מספר של אחוז שאני לא זוכר מה הוא היה, אני חושב שזה היה 5, אבל אני לא זוכר את זה. אני אישית הורדתי אותו אז ל־2% ואז ההנהלה הכללית אישרה את זה".
כשהחוקרים שאלו את פרייטג "באיזו צורה העמלה של שייקה ברקת שולמה? האם עשו העברות בנקאיות לחשבון הבנק הישראלי שלו או שהכסף שולם לבנק מחוץ לישראל?" מנכ"ל המספנות סיפק סיפור מעורר תמיהה על ניסיון של ברקת לקבל את הכסף דרך צד שלישי, במסגרת מה שפרייטג חשד בו כניסיון להעלמת מס.
"קודם כל", פתח פרייטג את דבריו, "ברקת ניסה מאחורי הגב שלי עם עורכי הדין שלו ועורכי הדין שלנו לקבל את הכסף שלו דרך מוסד הולנדי. כשגיליתי את זה ניגשתי אליו ואמרתי לו שזה לא אפשרי. אמרתי שהוא יקבל את הכסף הזה לישראל, ואנחנו לא נותנים יד להעלמת מס. לא היה תשלום להולנד, רק לישראל. הוא רשם על זה קבלה".
כמה כסף זה היה עבור 2 צוללות ואופציה?
"המחיר היה מיליארד, 2% מזה יוצא 20 מיליון. כשאמרתי לברקת שאנחנו לא מעבירים כסף להולנד, ברקת ענה שהוא יקבל רק את החצי של 20 מיליון וכל השאר הוא ישלם למס".
כלומר, משמעות אותו משא־ומתן שניהל פרייטג הייתה הורדת הכנסותיו של ברקת בגין התיווך במכירת צוללות 4 ו־5 מכ־50 מיליון אירו ברוטו לכ־20 מיליון אירו ברוטו.
לפני כשבוע, ברקת הודה בבית המשפט בישראל כי קיבל 2% עמלה גם על שלוש הצוללות שקדמו להן, קרי כ־30 מיליון אירו ברוטו נוספים על כ־20 מיליון שציין פרייטג.
האם שייקה ברקת רשם לך או לעובד אחר של המספנה קבלה עבור הכסף שקיבל?
"כן הוא היה חייב לרשום קבלה, הוא היה מחויב לעשות את זה. בתור יוזם אתה חייב ניירת".
בשלב זה שאלו החוקרים "האם הייתה איזושהי התנהלות שקרית או בעייתית מצד שייקה ברקת, שגרמה לכך שהוא פוטר מתפקיד היועץ של המספנה?"
פרייטג הדגיש תחילה: "קודם כל הוא לא פוטר, מכיוון שהחוזה שלו היה לגבי צוללת 4 ו־5. החוזה שלו היה תקף לצוללת 4 ו־5, לא עבור קורבטות או ספינות אחרות".
"רצה לפצות על הפסד המסים"
במהלך התשאול פרייטג חשף אירוע שבו גילה, לכאורה, כי ברקת מחזיק בחוזה לא רק עם החברה שבה הוא עובד, אלא גם עם אטלס אלקטרוניק - חברה גרמנית שעוסקת במערכות אלקטרוניקה ימיות, ששימשה אז כקבלן משנה של HDW.
"כשהודענו שאנחנו לא נשלם דרך מוסד הולנדי, ברקת הבין שהוא צריך לשלם מסים בישראל, אז הוא הלך לחברה Atlas Elektronik, קבלן משנה של HDW. משם הוא הביא חוזה יועץ, שעמד על בערך 7 מיליון אירו".
לדבריו, "אנחנו כמובן לא ידענו על זה, אבל אז אנחנו קנינו, כפי שהגורל רצה את זה, את החברה הזו ובבדיקת נאותות עלה החוזה הזה. נתנו הוראה להנהלה של Atlas לבטל את החוזה. במילים אחרות, הוא רצה לפצות על הפסד מסים של 10 מיליון בחוזה עם Atlas, בזה ש־Atlas מכניסה את העלויות עבור העמלה בחשבונית ל־HDW. חברת HDW הייתה אז משלמת כפול, מצד אחד על בסיס חוזה היועץ עם ברקת ומצד שני במחירים המנופחים ל־Atlas".
האם החוזה עם טיסנקרופ ואטלס אלקטרוניק היו תקפים באותו זמן?
"לא ממש באותו זמן, הוא הלך ל־Atlas אחרי שאמרתי לו שאנחנו נשלם את הכסף רק לישראל. זה היה בטח בין נובמבר 2005 ו־2006".
איך זה יכול להיות שטיסנקרופ משלמת חשבונות של אטלס, שכוללות גם שכר יועץ של ברקת?
"הם לא יודעים מה היה שם מחושב. לא הכול חשוף".
מתי החוזים של ברקת הסתיימו?
"זה כנראה היה בערך 8 שנים לאחר סגירת החוזה. עם התשלום האחרון שאנחנו מקבלים, הוא מקבל את התשלום האחרון שלו. אם אני זוכר טוב, המסירה הראשונה של הצוללת הייתה אחרי 78 חודשים. ואז 12 חודשים לאחר מכן הצוללת השנייה. התשלום האחרון כנראה היה איפשהו ב־2013/2014".
זאת אומרת שברקת עבד עבור טיסנקרופ עד 2014?
"כן, כנראה שזה היה ככה, אבל אני בשלב זה כבר לא הייתי שם".
למה טיסנקרופ שילמה עמלות נוספות לברקת עד ל־2014, אפילו שגילתה לפני כן על האינטריגות שלו עם אטלס אלקטרוניק?
"קודם כל, בגלל שיכולנו לבטל את החוזה עם Atlas יכולנו לצמצם את הנזק. חשבנו גם על ביטול החוזה עם ברקת. לא עשינו את זה כדי שלא תיבצר הפרעה לפרויקט. החלטנו לסיים את החוזה של הצוללות ואז זהו זה".
עשוי להעמיד באור אחר את "גיבור ישראל"
מעדותו בישראל אנחנו למדים כי ברקת לא ממש מכחיש כיום כי הוא נהנה הן מעמלה בסך 20 מיליון אירו עבור הצוללות והן מ־7 מיליון אירו עבור שירותים לקבלן אטלס, אלא טען כי הוא לא פעל מאחורי גבה של חברת טיסנקרופ.
בשורה התחתונה, עדותו של פרייטג עשויה להעמיד באור אחר את ברקת. מגיבור ישראל שהודח לאחד שגזר עמלות שמנות מעסקאות הצוללות השונות של מדינת ישראל.
בשבוע הבא, בחלק השני של הכתבה, נחשוף את דבריו של פרייטג על יחסיו עם מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (במיל') מרום, ועם מיקי גנור.
*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשה לא הורשעו, מכחישים את העבירות, ועומדת להם חזקת החפות.
