גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסיון להתערב ב"הלכת אפרופים" מזיק ופוגע בהפרדת הרשויות

אין כל ראיות לכך שהלכת אפרופים פגעה בוודאות המשפטית, והביקורת בעניין מבוססת לכל היותר על תחושות

השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

הכותב הוא שותף ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון 

לאחרונה הודיע משרד המשפטים, בראשות השר יריב לוין, כי הוא שוקל תיקון חקיקה שמטרתו "להגביר את הוודאות בתחום החוזים". לפי ההודעה, הרקע לה הוא הדיון הציבורי ב"הלכת אפרופים" שנפסקה על־ידי בית המשפט העליון לפני כ־30 שנה. ההודעה היא ככל הנראה המשך לניסיון רב השנים של השר לוין "לבטל" את הלכת אפרופים בחקיקה - ניסיון שלא צלח על אף תיקון חוק החוזים שיזם בשנת 2011. אותו תיקון לא השיג את מטרתו, למרות הכרזתו של לוין אז כי "ביטלנו סוף־סוף את הלכת אפרופים".

פופוליזם ושטחיות

הדיון הציבורי בהלכת אפרופים לוקה בפופוליזם ושטחיות. הלכת אפרופים היא פסק דין מורכב, שכולל אבחנות רבות בתחום הפרשנות של חוזים. החידוש העיקרי בו בזמנו היה ביטול "תורת שני השלבים", לפיה יש לפרש חוזה בשני שלבים: בשלב הראשון לפי לשון החוזה בלבד, ורק אם הלשון לא ברורה יש לפנות לשלב השני, שבו בוחנים את הנסיבות החיצוניות המעידות על כוונת הצדדים.

לפי פסק דין אפרופים, יש לבחון מלכתחילה את לשון החוזה ביחד עם הנסיבות החיצוניות שמעידות על כוונת הצדדים. הרעיון הוא שלעתים כדי להבין את לשון ההסכם יש צורך במידע על הנסיבות לכריתת ההסכם. לכן אין טעם בחלוקה לשני שלבים, ויש לבחון את הלשון ואת הנסיבות החיצוניות בשלב אחד.

לדוגמה (המופיעה בפסק דין אפרופים), אם הצדדים הסכימו בחוזה על מכירת סוס על־ידי צד א' לצד ב', אך מסתבר כי במילה "סוס" כוונתם הייתה למכונה בשם זה - יש לאכוף את החוזה לפי כוונת הצדדים למכור מכונה, ולא את החיה סוס. אם אחד הצדדים טוען כי הכוונה ב"סוס" הייתה למכונה, בית המשפט לא צריך למנוע ממנו להביא ראיות להוכיח זאת, רק כי טענתו מנוגדת למשמעות הרגילה של המילה "סוס". על בית המשפט לבחון ראיות חיצוניות להסכם ולברר האם הצדדים התכוונו למכונה, כפי שטוען אחד הצדדים.

פסק דין אפרופים מעלה על נס את כוונת הצדדים, שהגעה אליה היא המטרה האמיתית של תהליך הפרשנות של חוזה, וקובע כי בחינת לשון ההסכם היא רק האמצעי להגיע למטרה זו. יחד עם זאת, בניגוד לטענות, אפרופים מעולם לא קבעה כי יש להתעלם מלשון החוזה. ההיפך. לפי פסק הדין, לשון ההסכם היא האמצעי העיקרי כדי להתחקות אחר כוונת הצדדים. רק אם יש ראיות חיצוניות משמעותיות שהכוונה הייתה אחרת, בית המשפט ייתן תוקף לכוונה האמיתית של הצדדים, ולא יאכוף את לשון ההסכם על־פי משמעותה הרגילה.

הלכת אפרופים אושרה במשך השנים בפסקי דין רבים, שניתנו על־ידי מספר רב של שופטי בית המשפט העליון בתקופות שונות, כולל לאחר פרישת נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק, שהוביל את קביעת ההלכה. האם כל השופטים האלה טעו? האם הם לא הבינו שההלכה מייצרת כביכול אי־ודאות משפטית וגורמת למחלוקות מיותרות ולהצפה של בתי המשפט, כפי שטוענים מתנגדי ההלכה? התשובה היא שהם לא טעו. הביקורת על הלכת אפרופים אינה מבוססת, ומעולם לא התבססה על נתונים משכנעים כלשהם. אין כל ראיות לכך שהלכת אפרופים פגעה בוודאות המשפטית, והביקורת בעניין מבוססת לכל היותר על תחושות.

תחושות לא מוצדקות

מניסיוני כעורך דין שעוסק בתחום שנים רבות, תחושות אלה אינן מוצדקות. בתי המשפט פוסקים בדרך־כלל לפי לשון החוזה, ורק במקרים נדירים חורגים ממנה, כשיש לכך סיבה טובה.

יותר מכך, במשך השנים שחלפו מאז פסיקתה של הלכת אפרופים, ההלכה המשפטית התפתחה, והעליון חזר והדגיש את הבכורה שיש ליחס ללשון ההסכם בפרשנות החוזית, כאמצעי לבירור כוונת הצדדים. לפני כשלוש שנים נפסקה ההלכה בעניין "ביבי כבישים", שבה חזר והדגיש בית המשפט את חשיבות לשון ההסכם, בעיקר בהסכמים בתחום העסקי ובין צדדים שווי כוח.

הניסיון להתערב באמצעות חקיקה בפסיקה העוסקת בפרשנות חוזים הוא בעיניי ניסיון מזיק, שיש בו גם פגיעה בהפרדת הרשויות. פרשנות חוזים נמצאת בלב־ליבו של המקצוע המשפטי, והיא עניין לרשות השופטת לעסוק בו.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, הוא מומחה בעל שם לדיני חוזים. פסק דינו בעניין אפרופים הוא מלאכת מחשבת של כתיבה ומחשבה משפטית. ראוי כי מי שרוצה לגבש דעה בנושא יעיין בפסק דינו המקיף והמעמיק באותו עניין, וכן בעניינים נוספים ובכתיבתו האקדמית הענפה.

הדיון סביב הלכת אפרופים צריך להתנהל בבית המשפט ובאקדמיה, בין מי שמומחיותם בפרשנות חוזים, ואין עניינו לחקיקה על־ידי גורמים פוליטיים.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה