גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסיון להתערב ב"הלכת אפרופים" מזיק ופוגע בהפרדת הרשויות

אין כל ראיות לכך שהלכת אפרופים פגעה בוודאות המשפטית, והביקורת בעניין מבוססת לכל היותר על תחושות

השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

הכותב הוא שותף ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון 

לאחרונה הודיע משרד המשפטים, בראשות השר יריב לוין, כי הוא שוקל תיקון חקיקה שמטרתו "להגביר את הוודאות בתחום החוזים". לפי ההודעה, הרקע לה הוא הדיון הציבורי ב"הלכת אפרופים" שנפסקה על־ידי בית המשפט העליון לפני כ־30 שנה. ההודעה היא ככל הנראה המשך לניסיון רב השנים של השר לוין "לבטל" את הלכת אפרופים בחקיקה - ניסיון שלא צלח על אף תיקון חוק החוזים שיזם בשנת 2011. אותו תיקון לא השיג את מטרתו, למרות הכרזתו של לוין אז כי "ביטלנו סוף־סוף את הלכת אפרופים".

פופוליזם ושטחיות

הדיון הציבורי בהלכת אפרופים לוקה בפופוליזם ושטחיות. הלכת אפרופים היא פסק דין מורכב, שכולל אבחנות רבות בתחום הפרשנות של חוזים. החידוש העיקרי בו בזמנו היה ביטול "תורת שני השלבים", לפיה יש לפרש חוזה בשני שלבים: בשלב הראשון לפי לשון החוזה בלבד, ורק אם הלשון לא ברורה יש לפנות לשלב השני, שבו בוחנים את הנסיבות החיצוניות המעידות על כוונת הצדדים.

לפי פסק דין אפרופים, יש לבחון מלכתחילה את לשון החוזה ביחד עם הנסיבות החיצוניות שמעידות על כוונת הצדדים. הרעיון הוא שלעתים כדי להבין את לשון ההסכם יש צורך במידע על הנסיבות לכריתת ההסכם. לכן אין טעם בחלוקה לשני שלבים, ויש לבחון את הלשון ואת הנסיבות החיצוניות בשלב אחד.

לדוגמה (המופיעה בפסק דין אפרופים), אם הצדדים הסכימו בחוזה על מכירת סוס על־ידי צד א' לצד ב', אך מסתבר כי במילה "סוס" כוונתם הייתה למכונה בשם זה - יש לאכוף את החוזה לפי כוונת הצדדים למכור מכונה, ולא את החיה סוס. אם אחד הצדדים טוען כי הכוונה ב"סוס" הייתה למכונה, בית המשפט לא צריך למנוע ממנו להביא ראיות להוכיח זאת, רק כי טענתו מנוגדת למשמעות הרגילה של המילה "סוס". על בית המשפט לבחון ראיות חיצוניות להסכם ולברר האם הצדדים התכוונו למכונה, כפי שטוען אחד הצדדים.

פסק דין אפרופים מעלה על נס את כוונת הצדדים, שהגעה אליה היא המטרה האמיתית של תהליך הפרשנות של חוזה, וקובע כי בחינת לשון ההסכם היא רק האמצעי להגיע למטרה זו. יחד עם זאת, בניגוד לטענות, אפרופים מעולם לא קבעה כי יש להתעלם מלשון החוזה. ההיפך. לפי פסק הדין, לשון ההסכם היא האמצעי העיקרי כדי להתחקות אחר כוונת הצדדים. רק אם יש ראיות חיצוניות משמעותיות שהכוונה הייתה אחרת, בית המשפט ייתן תוקף לכוונה האמיתית של הצדדים, ולא יאכוף את לשון ההסכם על־פי משמעותה הרגילה.

הלכת אפרופים אושרה במשך השנים בפסקי דין רבים, שניתנו על־ידי מספר רב של שופטי בית המשפט העליון בתקופות שונות, כולל לאחר פרישת נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק, שהוביל את קביעת ההלכה. האם כל השופטים האלה טעו? האם הם לא הבינו שההלכה מייצרת כביכול אי־ודאות משפטית וגורמת למחלוקות מיותרות ולהצפה של בתי המשפט, כפי שטוענים מתנגדי ההלכה? התשובה היא שהם לא טעו. הביקורת על הלכת אפרופים אינה מבוססת, ומעולם לא התבססה על נתונים משכנעים כלשהם. אין כל ראיות לכך שהלכת אפרופים פגעה בוודאות המשפטית, והביקורת בעניין מבוססת לכל היותר על תחושות.

תחושות לא מוצדקות

מניסיוני כעורך דין שעוסק בתחום שנים רבות, תחושות אלה אינן מוצדקות. בתי המשפט פוסקים בדרך־כלל לפי לשון החוזה, ורק במקרים נדירים חורגים ממנה, כשיש לכך סיבה טובה.

יותר מכך, במשך השנים שחלפו מאז פסיקתה של הלכת אפרופים, ההלכה המשפטית התפתחה, והעליון חזר והדגיש את הבכורה שיש ליחס ללשון ההסכם בפרשנות החוזית, כאמצעי לבירור כוונת הצדדים. לפני כשלוש שנים נפסקה ההלכה בעניין "ביבי כבישים", שבה חזר והדגיש בית המשפט את חשיבות לשון ההסכם, בעיקר בהסכמים בתחום העסקי ובין צדדים שווי כוח.

הניסיון להתערב באמצעות חקיקה בפסיקה העוסקת בפרשנות חוזים הוא בעיניי ניסיון מזיק, שיש בו גם פגיעה בהפרדת הרשויות. פרשנות חוזים נמצאת בלב־ליבו של המקצוע המשפטי, והיא עניין לרשות השופטת לעסוק בו.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, הוא מומחה בעל שם לדיני חוזים. פסק דינו בעניין אפרופים הוא מלאכת מחשבת של כתיבה ומחשבה משפטית. ראוי כי מי שרוצה לגבש דעה בנושא יעיין בפסק דינו המקיף והמעמיק באותו עניין, וכן בעניינים נוספים ובכתיבתו האקדמית הענפה.

הדיון סביב הלכת אפרופים צריך להתנהל בבית המשפט ובאקדמיה, בין מי שמומחיותם בפרשנות חוזים, ואין עניינו לחקיקה על־ידי גורמים פוליטיים.

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל