מנכ''ל דיסקונט אורי לוין, מנכ''לית הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק, מנכ''ל מזרחי טפחות משה לארי, מנכ''ל הפועלים דב קוטלר ומנכ''ל לאומי חנן פרידמן / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון
ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון ביום שני, בנושא הריבית שמעניקים הבנקים על הפיקדונות, לעומת זו שהם גובים מהלקוחות שלהם על האשראי (הלוואות), שהיא הרבה יותר גבוהה. קרוב לוודאי שגם נושא הריבית על המינוס, שהיא ההלוואה היקרה ביותר עבור משקי הבית ועומדת על ריבית דו־ספרתית, תעלה בדיון. השאלה הגדולה היא אם שלל ההטבות שפרסמו הבנקים בימים האחרונים, בעקבות הלחץ שהפעיל עליהם הנגיד, שמצדו היה נתון ללחץ מצד הפוליטיקאים (מכל קצוות הקשת), תרצה את המערכת ותפחית את הביקורת, שבחלקה הגדול מוצדקת, כלפי הבנקים.
עד ליום ראשון בשעות הצהריים, כל הבנקים למעט דיסקונט פרסמו את חבילת ההטבות שלהם. דיסקונט, שבשנה האחרונה לא פעם הצליח להפתיע את השוק ולגרור אחריו את המתחרים להגיב, כמו בהעלאת ריבית על הפיקדונות או במתן פטור מריבית עד ל־2,000 שקלים, נותר הפעם האחרון להגיב. האם להיותו הבנק האחרון שמגיב תהיה השפעה על הבנק, שנמצא בימים אלו תחת הליך של החלפת מנכ"ל ובקרוב גם תחת יו"ר חדש, עוד מוקדם להגיד.
לאומי ומזרחי טפחות: ראש בראש בשיווק
התחרות כיום היא כבר לא רק בין הפועלים ולאומי. אמנם מדובר בשני הבנקים הגדולים במערכת, אך נראה כי הפועלים, תחת המנכ"ל דב קוטלר והיו"ר ראובן קרופניק, לקח צעד אחורה בכל הנוגע לאגרסיביות ומפנה את הזירה בעיקר למזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו. מזרחי טפחות ולאומי מנהלים ביניהם בחודשים האחרונים מאבקים מעל ומתחת לפני השטח. זה התחיל עם התנאים המפליגים שמציעים בלאומי בתחום המשכנתאות במטרה לנסות לצמצם פערים בנתח השוק (מזרחי טפחות עדיין הגדול במערכת למרות הצלחות של המתחרה בחלק מהסגמנטים), ונמשך עם חילופי עקיצות בפרסומות לאחר שלאומי החליט למקד את השיווק בשירות על חשבון המחיר, תחום אותו הציב מזרחי טפחות כנקודת החוזקה שלו.
שני הבנקים מיהרו להגיב זה לזה ויצאו עם חבילת הטבות, שנותרו די דומות. לאומי היה הראשון שהציע ריבית על העו"ש שעמדה תחילה על 1%. מזרחי טפחות היה הראשון להגיב לשיחת הנזיפה של הנגיד והעלה את הריבית על העו"ש ל־2% תוך שהוא מציע גם הפחתה של הריבית על המינוס וגם זיכוי שנתי של 1,200 שקל ללקוחות המשכנתה. לאומי מיהר להגיב עם ריבית זהה על העו"ש, הפחתה של דומה בריבית על המינוס, ומתן זיכוי כספי ללקוחות שההחזר החודשי על המשכנתה שלהם גדל ביותר מ־1,000 שקל, בגובה סכום העלייה.
כאן אגב יש לציין שגם בדיסקונט פתחו בחזית חדשה אל מול לאומי, באמצעות אפליקציית התשלומים פייבוקס בה מחזיק הבנק ב־50.1%, סביב נושא ההטבות לציבור הלקוחות בעקבות עליית הריבית.
הבינלאומי: הלך עם הזרם והוסיף עוד קצת
בנק נוסף שהלך באותו הכיוון של מזרחי טפחות ולאומי הוא הבינלאומי, שגם הוא יצא היום עם חבילת הטבות דומה יחסית. הבינלאומי בנה מודל היברידי במטרה להעניק הטבות טובות יותר למי שמתקשים יותר בעקבות העלאות הריבית. כך, הבנק ישלם ריבית זכות על העו"ש בשיעור של2.2% למי שנותרו לו יותר מ־10,000 שקל בהלוואה או שנטל משכנתה מהבנק, וריבית של 1.8% לקוחות עם פעילות בכרטיסי אשראי של הבנק בהיקף חודשי של 3,000 שקל ויותר.
הבינלאומי מציע גם הוא זיכוי בסך של 1,400 שקל ללקוחותיו שעליית הריבית הגדילה את החזר המשכנתה ביותר מ־500 שקל (הרוב המוחלט של נוטלי המשכנתאות), והוא הפחית את הריבית על המינוס ב־1%, שמצטרף ל־1% הפחתה בריבית על המינוס בכל המסגרות עליה הכריז הבנק כבר באוקטובר. כך, הפך הבינלאומי לזה שמציע את ההפחתה הרוחבית הרחבה ביותר מבין הבנקים.
הפועלים: לקח את הזמן ושינה מודל
לעומתם, בבנק הפועלים לקחו את הזמן, נתנו למתחרים לנסות להתעלות אחד על השני ובסוף בחרו מודל אחר לחלוטין. השאלה שיצטרכו לשאול עצמם בבנק היא האם נכון היה להשאיר את הזירה השיווקית ליתר המתחרים ולתת להם לדבר במספרים ברורים סביב הריבית על העו"ש, ובסוף לצאת עם מודל מסובך יחסית. בנוסף, גם אם זהו מודל שיכול להיטיב עם חלק גדול מהלקוחות, הרבה מעבר למתן ריבית של 1% או 2% על העו"ש, עבור רבים אחרים שנמצאים ביתרת זכות הוא כלל לא משפיע.
הפועלים לא מציע ריבית על העו"ש, כמו המתחרים אלא חוזר לפורמט של קיזוז ימי הזכות בחשבון עם ימי המינוס.
"הפועלים חיכה להיות בין האחרונים שמפרסם את מתווה ההטבות החדש וכנראה רצה לבדל את עצמו מההצעות של המתחרים", אומר היועץ הפיננסי תומר ורון. "במקום להתחרות על חצי אחוז על העו"ש הוא החליט ללכת על מנגנון הקיזוז אבל מצד שני זה אומר שהוא לא מעניק באופן ישיר ריבית על העו"ש שזו כנראה הייתה הציפייה המרכזית של נגיד בנק ישראל".
על כך שמזרחי טפחות מגיב במהירות כבר דובר, וכך קרה שוב. זמן קצר לאחר הודעת בנק הפועלים הודיע מזרחי טפחות שגם הוא יפעיל מנגנון קיזוז יתרת זכות במינוס, עד לסכום של 10,000 שקל, (כפי שקיים כבר בפועלים) במקביל לריבית שהוא מציע על יתרת הזכות בעו"ש.
ורון מתייחס גם לרעש של "הטבות" ו"מבצעים" מצד הבנקים. "אלה הטבות חשובות והכרחיות אבל לא כאלו שמשנות את חוקי המשחק. בליץ ההטבות הוא בעיקר עדות לכמה השוק הזה היה מנומנם. הרי למה לא להציף ערך ללקוחות עם הפחתת מחירי המינוס או מנגנון הקיזוז באופן עצמאי? למה בכלל היה צריך לחכות לשיחה מנגיד בנק ישראל או איומי חקיקה על רקע השיאים ברווחי הבנקים. ולמרות ההטבות והמבצעים, עדיין הבנקים לא עשו צעדים משמעותיים בעולם הפיקדונות והחסכונות ואנחנו הציבור לא צריכים רק להסתפק בהצעות של הבנק אלא גם לבדוק את האלטרנטיבות החוץ בנקאיות".
בהקשר זה, הפועלים העלה מודל קצת שונה סביב הריבית על המינוס. הוא יפחית את הריבית על המינוס במדרגה השנייה והשלישית, וישווה את הריביות במדרגות אלו לזו הנגבית במדרגה הראשונה. מדובר בהפחתת ריבית בשיעור של 2.7%־2.9% במסגרת עו"ש משכורת ובשיעור של 0.5% בחח"ד פרטי.
באשר לפיקדונות, בפועלים נקטו בצעד חשוב שמשווה את הריבית המוצעת ללקוחות הקטנים - משקי הבית, לזו שמוצעת לעסקים הגדולים וללקוחות הבנקאות הפרטית. כמו כן, הבנק יספוג את העלאות הריבית הקרובות של בנק ישראל עד לתוספת של 0.5%, בנוסף לספיגת עליית הריבית של בנק ישראל עליהן כבר הכריז מוקדם יותר הבנק בשיעורים של 0.5% ו־0.25%.