יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע היום (ב') בדיון בוועדה כי בכוונתו להצביע עוד השבוע על הצעת חוק יסוד: השפיטה - עילת הסבירות לקריאה ראשונה.
עוד אמר רוטמן: "הלוואי שהיה לנו בית משפט שלא צריך להגבילו, כי הוא משתמש בחוסר סבירות רק כשהיא קיצונית, אבל זה לא כך. אנחנו עושים את זה כי אנחנו חושבים שה נכון וזה מה שהבטחנו לבוחרים שלנו. אני מחוקק כי זה הדבר הנכון והדמוקרטי לעשות. למרות ההתנגדות באופוזיציה, זה לא מוריד את הרצון או את הצורך בחוק".
ההצבעה במליאה בקריאה ראשונה צפויה כבר ביום שני בשבוע הבא.
● זיוף מתוחכם או רשלנות: היכן היו עורכי הדין ורואי החשבון של ג'ונקו?
● סמוטריץ' בוועדת הכספים: "בשיח עם שני גופים בינלאומיים לכניסה למערכת הבנקאית בישראל"
● הסיכון במימון החוץ־בנקאי גובר: עלייה בקשיי הלווים ובהיקף החובות הבעייתיים
על משך הזמן שנמשכו הדיונים על הצעת החוק (4 ימים כולל היום, נ.ש.), אמר רוטמן: "אני מאוד מקווה שנצביע על הנוסח הזה השבוע. דוברים רבים הגיעו, נרשמו, דיברו, גם היום וגם בשבוע שעבר".
בפתח הדיון התייחסו חברי הוועדה למבצע של צה"ל בג'נין, והיו"ר ח"כ רוטמן הגיב: "אני מצטרף לאיחולים ולתפילות להצלחת הלוחמים בג'נין. הניסיון לגרור את צבא ההגנה לישראל לוויכוח הפוליטי, זה בעיניי דבר חמור. זה היה חמור סביב סוגיות אחרות ובוודאי הניסיון להשתמש בזה לטובת פיליבסטר".
ח"כ קריב: הדיונים קצרים מדי
ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה אמר ליו"ר הוועדה רוטמן כי הדיונים בוועדה קצרים משמעותית מאלה שהתקיימו בעניין הוועדה לבחירת שופטים, וכי השיח לא מוצה. "הסוגיה של הרכב הוועדה למינוי שופטים נדונה כאן במשך 11 ישיבות ובהיקף שמגיע עד 50 שעות דיון. עם כל הכבוד לשלושת הדיונים, אנחנו לא מתקרבים למיצוי השיח בתוך הוועדה על־מנת להגיש הצעה מטעם הוועדה. אי־אפשר להתעלם מהפערים במספר הישיבות ובמשך הדיונים. אי־אפשר להביא להצבעה שבוע הבא. יש פה הליך חקיקה מהיר מאוד".
במהלך הישיבה הוצא ח"כ קריב מהדיון, תוך שהוא צועק: "לא נאפשר לך מחטף חקיקתי. לא נאפשר לך את הביזיון הזה של בליץ חקיקה בשם שלנו. יושבים פה אנשים שצריכים לדבר, ודעתם צריכה להישמע. אתה חצוף ובריון".
ח"כ קריב ביקר את דרך העברת החקיקה כהצעה של ועדת החוקה: "לא מדובר על מערכת יחסים בין הרשויות, אלא על אופן שיקול־הדעת על הרשות המבצעת, ומן הראוי שהצעה כזאת תגיע כהצעת חוק ממשלתית, ויהיה תהליך סדור שהמשרדים יוכלו לחוות את דעתם. זו הצעה לביטול עילת הסבירות בהחלטות של דרג נבחר, ולא סיוג הביקורת השיפוטית. אתם מבקשים למנוע ביקורת שיפוטית על החלטה ששר קיבל לבדו. אין לכם את היושרה של בניית מדרג של קבלת החלטות מינהליות. זו הכחדה של עילת הסבירות".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה בדיון: "אם עילת הסבירות תעבור, איפה נמצא את הגורם המרסן שיעביר ביקורת על תהליך המינויים? איפה האינטרס הציבורי? הביקורת המינהלית נועדה למקרים של אי־סבירות קיצונית".
"מינויים הזויים"
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי של התנועה לאיכות השלטון, הופיע בפני הוועדה ואמר: "ביטול עילת הסבירות לא יכול להיות מקודם בצורה שהוא מקודם, מבלי להתייחס להשלכות על השירות הציבורי. שמחה, זה הזמן לעצור ולשבת על רפורמה אמיתית".
עו"ד נאור הוסיף כי "אי־אפשר לבחון חקיקה בלי מה שקורה במאקרו. נציבות שירות מדינה מכשירה מינויים הזויים מתוך שיקולים פוליטיים, ודי שנסתכל על משרד התחבורה. בימים אלה שר בכיר מקדם את ביטול נבחרת הדירקטורים. בשנים האחרונות אנחנו נלחמים בהורדה של תנאי סף, שתפקידה להכניס מקורבים בלי ניסיון מתאים לנהל את השירות הציבורי. כולנו נפגעים מהרס השירות הציבורי".
עו"ד אברהם שלו מפורום קהלת אמר בוועדה כי עילת הסבירות היא שרירותיות ועמומה. כדוגמה הוא נתן את החלטת בג"ץ שהחליט להעניק לפרופ' עודד גולדרייך את פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב, לאחר ששני שרי חינוך מנעו זאת ממנו, בנימוק שהוא הביע תמיכה בחרם האקדמי על ישראל.
ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה התפרצה לדבריו ואמרה: "אתה לא אומר שהייתה החלטה מינהלית בעייתית. זה מה שפורום קהלת עושה. בית המשפט מסביר למה שר לא יכול לעקוף החלטה של ועדה מקצועית גם אם היא לא נוחה לנו".
עו"ד שלו המשיך וביקר את החלטת בג"ץ שלעמדתו לא היה מוסמך לשנות את החלטת שרי החינוך. לדבריו, "זכות המילה האחרונה נתונה לשרת החינוך. משניתנה החלטת שרת החינוך, בסמכות, משיקולים רלוונטיים, ולא באו במניין שיקולים זרים - לא קמה עילה להתערבות".
מובילי המחאה המשפטית הגיבו להודעת רוטמן ומסרו: "בזמן שחיילי צה״ל מסכנים את חייהם לשמור על ישראל היהודית והדמוקרטית, רוטמן מנסה לרסק את המשפט שמגן עליהם".
בדיון לא נוכח אף חבר קואליציה מלבד יו"ר הוועדה. כמו כן, היו נוכחים שני חברי ועדה מהאופוזיציה ומומחים רבים שהגיעו להביע את עמדתם.