ח"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו (טוויטר, 25.6.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הקואליציה שמה לה למטרה להעביר את הצמצום של עילת הסבירות לפני היציאה לפגרה בסוף החודש. אילן גבוה בו היא אוהבת להיתלות הוא שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, ולדבריה היא מבססת את הצעת החוק שנדונה בימים אלה בוועדת החוקה על "מתווה סולברג".
עם זאת, באופוזיציה טוענים כי החקיקה לא באמת משקפת את עמדתו של סולברג. דוגמה אחת לכך היא ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שצייצה שמתווה סולברג לא קיים, והרחיבה: "מדובר במאמר תאורטי שכתב סולברג, ובו לא כתוב שום דבר על ביטולה או צמצומה של עילת הסבירות, כך שלא תהיה ביקורת שיפוטית על מינויי הממשלה".
● הרפורמה המשפטית 2.0: עד כמה דרמטית היוזמה לביטול "עילת הסבירות"?
אז מה באמת סולברג חושב על עילת הסבירות? גם הקואליציה וגם מלינובסקי מפנים למאמר של סולברג שפורסם בכתב־העת "השילוח" בשנת 2020, בהתבסס על נאום שנשא בכנס של העמותה למשפט ציבורי בישראל ב־2019. בקריאה ראשונית אכן ניתן לראות שסולברג לא דיבר מפורשות על מינויי ממשלה. אבל כדאי לקרוא יותר לעומק.
סולברג סוקר במאמרו את האופן בו עילת הסבירות השתנתה מהימים בהם ירשנו אותה מהמשפט האנגלי, ועד להרחבתה על־ידי נשיא העליון לשעבר אהרן ברק בפסק דין "דפי זהב", אותה הוא מכנה "סבירות מהותית".
סולברג עומד על שני קשיים עיקריים עם עילת הסבירות כפי שהתפתחה תחת ברק. הראשון הוא הנמכת הרף מתחת להחלטה "כה בלתי סבירה, עד שלא ייתכן שרשות סבירה כלשהי הייתה מקבלת החלטה כזאת אי־פעם", כנהוג במשפט האנגלי.
השני הוא הסמכת "בית המשפט להתערב בשיקול־הדעת המינהלי... גם ביחס להיבטים לא־משפטיים של שיקול־הדעת". סולברג טען כי הדבר פוגע בהפרדת הרשויות, והציע להבחין בין החלטות של דרג נבחר, שמשקפות תפיסת עולם - לבין החלטות של הדרג המקצועי, בהן יש יותר מקום להתערבות מצד בית המשפט.
ואם סולברג הציע לא להפעיל את עילת הסבירות על הדרג הנבחר, אז נראה שגם מינויים כלולים בכך. גם ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסכים עם כך: "מלינובסקי צודקת שהוא לא דיבר ספציפית על מינויים, אבל מצד שני, ניתן לפרש את דבריו ככוללים החלטות של דרג נבחר גם בענייני מינויים". אם מחפשים התייחסות יותר ישירה מסולברג לנושא, במאמרו הוא מפנה לסקירה של השופטת דפנה ברק־ארז, בה נמנות פסיקות במסגרתן הופעלה עילת הסבירות על החלטות הדרג הפוליטי, כולל מינויים.
עם זאת, פוקס הוסיף כי אכן "אין דבר כזה 'מתווה סולברג', כיוון שסולברג לא ניסח הצעת חוק ולא הביע תמיכה בשינוי חקיקתי. הוא דיבר על השינויים שצריך לעשות בפסיקה על־ידי בית המשפט… הכרעה של בית המשפט היא תלויית־נסיבות, ותמיד יכול להיות חריג כלשהו. החוק יותר נוקשה".
מח"כ מלינובסקי נמסר בתגובה: "מתווה השופט סולברג הוא למעשה לא מתווה אלא מאמר בו הוא מעלה על הכתב את מחשבותיו לגבי עילת הסבירות. המאמר עצמו נתון לפרשנות, במיוחד לגבי הסוגיה של ביקורת שיפוטית על עניין הסבירות של מינויים פוליטיים.
"למעשה, השופט סולברג לא כתב שחור על גבי לבן שצריך לצמצם את עילת הסבירות בנוגע למינויים, וזה בדיוק מה שאמרתי בוועדת החוקה. מה שהשופט סולברג כתב זה שההחלטות המתקבלות על־ידי דרג נבחר הן על־פי רוב החלטות המשקפות תפיסת עולם. השאלה היא האם מינויים הם חלק מאותו רוב מיוחד, וזהו מוקד הפרשנות שאפשר לייחס לכוונותיו של סולברג. הצעתי שהשופט סולברג יפרוס את משנתו ויבהיר מה הייתה כוונת המשורר, כדי שלא ייעשה שימוש ציני בכתביו".
בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ מלינובסקי מטעים. סולברג אכן לא התייחס מפורשות למינויי הממשלה, אך הציע שלא להשתמש בעילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר, בהן נכללות גם מינויים. בנוסף, הוא גם הפנה במאמרו לסקירה הכוללת החלטות בנושא מינויים.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו