גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרוזים ויהודים חוברים במאבק משותף נגד טורבינות הרוח

טורבינות הרוח מאיימות על המרקם החברתי־כפרי, והמאבק נגדן מחבר בין קהילות, אמונות ועמדות פוליטיות

טורבינת רוח / אילוסטרציה: Shutterstock
טורבינת רוח / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבת היא חברת סגל במכללה האקדמית אשקלון ומרצה וחוקרת עמיתה במכללה האקדמית אחווה ובאוניברסיטת בן גוריון

אתחיל בגילוי נאות: גם ליד היישוב בו אני גרה בחבל יתיר מאיימת תוכנית להקמת טורבינות רוח ענקיות במרחקים לא סבירים משלושה יישובים. כמו במקומות אחרים, המחשבה הראשונית של תושבים שבשכנותם מנסים להקים מיזמים של טורבינות רוח, הייתה תחילה חיובית כלפי אנרגיית רוח. היזמים שיווקו "אנרגיה נקייה", "ירוקה" ולא מזהמת.

מה שהם לא סיפרו לתושבים הוא שטורבינות הענק בקוטר של מגרשי כדורגל מסתובבים מייצרים מטרדי רעש וריצוד מתמידים, שחלק מהאוכלוסייה תסבול מקשיי שינה, כאבי ראש, בחילות, תשישות כרונית ועוד רשימה ארוכה של תסמינים המסוכמים היטב במאמרים וסקירות מדעיות של מחקרים מהעולם. ארגון הבריאות העולמי הצטרף כשהגדיר טורבינות רוח כאחד מחמשת המקורות למטרדי ונזקי בריאות.

בממשלה אין קשב

המאבק נכפה עלינו כתושבים, מהרגע שהבנו שהקשב במשרדי הממשלה נטוי ליזמים ולא לציבור החי באזורים בעלי ערך סביבתי ונופי גבוה, כשמוסדות התכנון לא עושים את עבודתם באיזון והגנה על בריאות הציבור. האזור השקט והירוק שהוא גם ביתם של בעלי חיים נדירים, עופות נודדים והמקום אליו מגיעים מטיילים כדי לחוות שקט ושלווה, יאבד לנצח.

מחקרים על אקטיביסטים סביבתיים מציינים כי סביבה היא נושא המאגד אנשים ממגוון אמונות, דתות, עמדות פוליטיות סביב מכנה משותף החשוב לכולם: שמירה על הסביבה גם עבור הדורות הבאים. כך גם במקרה של טורבינות הרוח. דרוזים ויהודים חברו יחדיו במאבק על סביבת המחיה ועתידם של קהילות.

חקלאים דרוזים ויהודים שפותו לחתום על חוזים דרקוניים, שינו את דעתם והפכו מיזמים למתנגדים הנאבקים כדי לשמור על הסביבה. ולא שאנחנו נגד אנרגיה ירוקה. היום אנחנו מבינים שהיקף הפגיעה והנזק לסביבה ולאדם אינו מידתי, ושכמות האנרגיה הלא רציפה שתופק מרוח בארץ לא מצדיקה את הנזק. זו אנרגיה שתעלה ביוקר למשלמי המסים, פי שלוש מאנרגית שמש, והיא מסובסדת מכספינו ללא הצדקה כלכלית.

כחוקרת חברתית וכמי שמלווה את המאבקים נגד טורבינות רוח בכל הארץ לאורך שמונה השנים האחרונות, אני רואה את התפתחות שיתופי־הפעולה בין נציגי מאבקים, בתוכם גם שיתוף־פעולה חם בין יהודים ודרוזים. במקרה של היישובים הדרוזים בגולן המאבק קיבל המאבק גושפנקה דתית, כשפסק הלכה שניתן הדגיש את הקשר של העם הדרוזי לאדמה והתנגד לטורבינות שיפגעו באדמה. יש לזיקה בין הקמת טורבינות והחרבת הכבוד לאדמה בסיס מדעי בדמות הפגיעה בחקלאות של מטעי תפוחים ופירות אחרים.

התעלמות מערכתית

התוכניות אושרו ועברו את המשוכות התכנוניות וגם נדחו התנגדויות בעתירות מינהליות. חלק מהנחות היסוד שעמדו בפני מקבלי ההחלטות היו נכונות אז אך התבררו כשגויות בהמשך. חלק מהמידע על נזקי בריאות התפתחו בהמשך וימשיכו להתבהר בעתיד. מחלק אחר שהיה ידוע, כמו המלצות להרחיק טורבינות רוח מבתי תושבים ומאזורי פעילות של תושבים וגם בעלי חיים, מקבלי ההחלטות בחרו להתעלם.

החלק שלא נלקח בחשבון הוא אותו סנטימנט עממי של קשר בין אנשים החיים בסביבתם לאורך דורות לסביבת המחיה שלהם. במקרה של החברה הדרוזית חלק זה לא נתון לפשרה, ולכן המאבק החריף שלהם. גם ישראלים הפוקדים את הר החרמון כאתר נופש ופנאי ייחודי השזור במורשת הקשר בין עם ישראל לאדמה, אם תקומנה הטורבינות, יראו הר החרמון אחר. לסנטימנט זה לא היה מקום במוסדות התכנון ולא בבית המשפט.

עדיין לא מאוחר לפצות את היזמים על השקעתם. המחיר יהיה זול מפגיעה אנושה בסביבה הטבעית והאנושית, והכסף יוכל להיות מושקע במקורות אנרגיה נקייה ובת־קיימא.

עוד כתבות

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

אלו הדברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"