ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov
במשך שנים נתנה עיריית כפר סבא לעובדי עירייה ותיקים הנחה של 20% בארנונה, בניגוד לחוק ולפסיקת בג"ץ. בין שהנים 2019-2021 הסתכמה ההנחה בכ-100 אלף שקל - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בפרק הנוגע לארנונה בדוח הביקורת ברשויות המקומיות המתפרסם היום (ג'). "מדובר בהנחה הניתנת שלא בהתאם להוראות הדין. המשך פעולה זו עלול לגרום להפסד הכנסה ולפגיעה בשוויון בחלוקת הנטל בין התושבים", כתב המבקר בדוח.
● הרבה תוכניות, מעט דירות: האם זו הסיבה לעומס האדיר בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות?
● מעל מאה אלף איש זכו בתוכנית מחיר למשתכן. אלה הערים המובילות
עוד עולה מהדוח כי עיריות כפר סבא ונוף הגליל והמועצה המקומית קריית טבעון נתנו הנחות משולבות, המשקללות כמה הנחות המגיעות למחזיקים בנכס אחד, שלא בהתאם לקבוע בתקנות ההסדרים במשק המדינה.
בחודשים מאי עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את נושא הארנונה ברשויות המקומיות, תוך התמקדות בשש רשויות מקומיות: עיריות אשדוד, כפר סבא ונוף הגליל, המועצות המקומיות קריית טבעון וריינה והמועצה האזורית עמק יזרעאל. בביקורת הועלו ליקויים ועיוותים רבים בהטלת הארנונה, בשיטת מדידת שטחי הנכסים וחיובם, בהגשת בקשות לאישור חריג לשינויי בארנונה והטיפול בהן, בגביית הארנונה ובטיפול בחובות ומתן הנחות.
הציבור חייב לרשויות כ-31.7 מיליארד שקל
מהביקורת עולה כי הרשויות המקומיות לא גובות את חובות הארנונה באופן יעיל. נכון לסוף שנת 2020 עמדו חובות הארנונה של תושבים ועסקים לכלל הרשויות המקומיות על כ-31.7 מיליארד שקל, לעומת כ-29 מיליארד שקל בשנת 2016. מתוך חובות אלה, כ-21.6 מיליארד שקל הם חובות שהרשויות בספק אם יצליחו לגבות (חובות מסופקים). כלומר, כמעט 70% מחובות הארנונה של הציבור לרשויות המקומיות נתפסים כחובות שלא ניתן לגבות אותם.
המבקר ציין בדוח כי "הצגת יתרות חובות מסופקים בסכומים גדולים עלולה לשמש תמריץ להתחמקות מתשלום הארנונה, והיא פוגעת - ולו למראית-עין - בשוויון בין התושבים. כמו כן, היא עלולה לפגוע בהכנסות הרשות המקומית ובשירותים שביכולתה להעניק לתושביה, ומעידה על אוזלת-היד של הרשות המקומית בגביית חובות ארנונה".
המבקר אף מצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו מחקו חובות ארנונה בהיקף של יותר
מ-186 מיליון שקל בשנים 2018-2020, שנגרעו מפוטנציאל הגבייה שלהן והקטינו את יתרת החייבים שלהן לכ-792 מיליון שקל בסך-הכול. "גבייה של חובות אלה, ולו של חלק מהם, עשויה לצמצם במידה ניכרת את הגירעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות, המסתכם בסוף שנת 2020 בכ-3.1 מיליארד שקל", כותב המבקר.
לבחון מחדש את שיטת תעריפי הארנונה
עוד מתייחס המבקר בדוח לעליית תעריפי הארנונה מדי שנה - תעריפי הארנונה שהרשויות המקומיות מטילות מתעדכנים מדי שנה על-פי נוסחת עדכון קבועה, לפיה 50% מהעדכון מסתמך על מדד השכר הציבורי, ו-50% נוספים מתבססים על מדד המחירים לצרכן. כל חריגה מהנוסחה טעונה אישור של שרי האוצר והפנים.
המבקר מצא כי הרשויות המקומיות מתייחסות לבקשה לאישור חריג כנורמה, ושנה אחר שנה מעל 100 רשויות מקומיות הגישו בקשות להעלות את תעריפי הארנונה מעל התעריף הקבוע ונוסחת העדכון.
המבקר מצא כי בכל אחת מהשנים 2018-2023 הגישו בממוצע כ-36% מהרשויות המקומיות בישראל בקשות לאישור חריג. בשנתיים 2020-2022, בין 78 ל-102 רשויות הגישו בקשות להעלאה חריגה של תעריף הארנונה שלהן. מטבע הדברים, כל אישור עלייה חריגה שכזו נופל על כתפי התושבים, שנאלצים לשלם תשלומי ארנונה גבוהים יותר.
משרד הפנים מסר למבקר כי לא ניתן להסיק מסקנות ממספר הבקשות שהגישו הרשויות לאישור חריג, שכן בקשה לשינוי צו הארנונה עשויה לכלול שינוי אחד עד עשרות רבות של שינויים, והשרים דוחים רבות מהבקשות במלואן או בחלקן.
ואולם, המבקר מציין בדוח כי המספר הגדול של הבקשות לאישור חריג להעלאת תעריפי הארנונה מעבר למנגנוני ההצמדה שנקבעו בחוק, אינו עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה לאפשר העלאה חריגה במקרים מיוחדים בלבד. "השימוש כאמור הופך את החריג לכלל", כותב המבקר.
כבר בשנת 2001 התייחס משרד מבקר המדינה לבעיה וציין בדוח ביקורת שערך כי "מצב שבו נדרש אישור חריג לארנונה ברשויות רבות מאוד, מעיד על הצורך לבחון מחדש את השיטה לקביעת תעריפי הארנונה".
בית המשפט העליון התייחס אף הוא לנושא, בפסק דין משנת 2010, והמליץ כי "הגיעה העת להסדרה כוללת של נושא תעריפי הארנונה באופן ארצי, הוגן ושוויוני, תחת הסדרה מקומית לא שוויונית וכטלאי על גבי טלאי".
ואולם עד כה, שיטת חישוב ועדכון תעריפי הארנונה לא השתנתה.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מסר בתגובה לדוח המבקר: "יש לעצור את עושק הארנונה ולא לאפשר אישורים חריגים בשנת 2024. יש למנוע הכבדה נוספת על יוקר המחיה. דוח מבקר המדינה בנושא הארנונה חוזר על נתונים שהציג איגוד לשכות המסחר בשנים האחרונות, לפיהם משרדי האוצר והפנים מאפשרים לעשרות רשויות מקומיות אישורים חריגים להעלות את מס הארנונה. זאת מעבר להתייקרות השנתית האוטומטית והשערורייתית של הארנונה".
מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה לדוח: "העירייה נהגה בהתאם להחלטה היסטורית משנת 1997, שקבעה כי על מנכ"ל משרד הפנים להוציא חוזר, המורה שלא להעניק הטבות בארנונה לעובדים חדשים בלבד. מדובר על שני עובדים ותיקים בני 67 שקיבלו הנחה, ובעקבות הערת המבקר היא הופסקה מיד".