מימין: אוגוסטוס קיסר. אסף עתיקות. באמצע: סופוניסבה אנגוויסולה. הנציחה בציור בני משפחה משחקים שחמט. משמאל: וינסטון צ'רצ'יל. התחיל לצייר בשנות הארבעים לחייו / צילום: ויקיפדיה
ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. היא כתבה חמישה ספרי היסטוריה עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדת פרס בוקר ופרס הספר הלאומי של ארה"ב
אין זה מפתיע שאמריקאים רבים חזרו לתחביביהם בזמן מגפת הקורונה. על פי הגדרתו, תחביב מצריך זמן מחוץ לשעות העבודה.
אנחנו לא יודעים הרבה על תחביבים בהיסטוריה העתיקה בגלל שלרוב האנשים אז לא היה זמן פנוי. הם היו עסוקים בניסיונות הישרדות או בציות לאדוניהם.
בתו של מלך בבל מקימה מוזיאון עתיקות
בעלי התחביבים המוקדמים ביותר היו כנראה נבונאיד (615-538 לפנה"ס), מלך בבל האחרון במאה השישית לפני הספירה, ובתו אניגלדי־ננה. שניהם היו חובבי עתיקות נלהבים: נבונאיד אהב לחדש מקדשים הרוסים בעוד שאניגלדי־ננה אספה פריטים עתיקים. היא הציגה אותם בחדר מיוחד בארמון שלה, ובפועל כך הקימה את המוזיאון הראשון בעולם.
אוגוסטוס קיסר (63-14 לפנה"ס), הקיסר הרומאי הראשון, היה גם הוא אספן עתיקות נלהב, בעיקר של מטבעות זהב יווניים. הרומאים הכירו ביתרונותיהם של תחביבים, אבל מבחינתם אלו לא כללו עבודת כפיים. כשהמשורר הרומי אובידיוס (43-17 לפנה"ס) הוגלה על ידי אוגוסטוס, באישומים שלא ממש ידועים, הוא כתב שהוא נכסף לטפח שוב את גינתו. הוא לא התכוון לעבודה עם מעדר. בשביל זה היו עבדים.
תחביבים המשיכו להיות נחלתם הבלעדית של בעלי השררה עוד שנים ארוכות. אלא שבתקופת הרנסאנס, המצאת הדפוס לצד העלייה באיכות החיים הולידו אפשרויות חדשות. ניתן לראות את השינוי בציוריה של סופוניסבה אנגוויסולה (1532-1625), אחת הציירות האיטלקיות הראשונות שתיעדה דמויות בציוריה, קוראות או מנגנות בכלי. בציור המפורסם ביותר שלה, "משחק השחמט" מ־1555, היא הנציחה בני משפחה משחקים שחמט.
● איש לא יודע מי המציא אותו, אבל הוא הפך למשקה האלכוהולי המועדף על חוגי החברה הגבוהה
● האנושות קרסה תחת החום הכבד, עד שההמצאה הזו שינתה את פני ההיסטוריה
● מדוע מיתוסים לא מבוססים דבקו בדמויות ההיסטוריות המוכרות האלה?
איסוף בולים משגשג בימי המהפכה התעשייתית
הסנוביות שגילו בני המעמד העליון לכל תחביב שהיה בו היבט גופני עדיין נמשכה. הדיפלומט והחוקר הבריטי תומאס אליוט (1496-1546) הזהיר את קוראיו בספרו מ־1531 שנגינה בכלי היא "נפלאה לצורכי בידור, לאחר עניינים מייגעים או עמלניים", אבל יש צורך לשמור עליה בפרטיות, כדי שלא ייטעו ויחשבו שמי שמנגן הוא "משרת פשוט או נגן נודד".
תחביבים קיבלו דחיפה עצומה מהמהפכה התעשייתית. לא רק שהיה לאנשים יותר זמן חופשי, היו גם הרבה יותר דברים לעשות ולהשיג. תחום איסוף הבולים שגשג לאחר הוצאתו לאור של הבול הראשון באנגליה ב־1840, "הפני השחור".
כשטכנולוגיה נעשתה זולה יותר, נולדו תחביבים שגישרו על הפער הישן שבין עיסוקים אינטלקטואליים וידניים, כמו צילום ומיקרוסקופיה.
פחלוץ חיות איפשר לאנגלים הוויקטוריאניים לשלב את המקאברי עם המשעשע: קיפודים מחליקים על מגלשות קרח, עכברים משחקים קלפים, וחתולים רוקדים במגפיים היו נושאים נפוצים בקרב המפחלצים.
ליגת הפנאי האמריקאית מעודדת לפתח כישרונות
בארה"ב, אימוץ תחביבים עלה באופן דרמטי בזמן השפל הכלכלי הגדול. עבור המובטלים, זו הייתה דרך זולה להעניק לימים משמעות וייעוד. לאורך שנות ה־30, עמותות כמו ליגת הפנאי של אמריקה וסדנאות כלכלת הבית עודדו אמריקאים לפתח את הכישרונות שלהם. "אתם יכולים להיות כותבים" - הייתה הכותרת של מסע פרסום שאפתני משנת 1934 שהובילה ליגת הפנאי. אפילו וינסטון צ'רצ'יל (1874-1965) החל לצייר בשנות ה־40 של חייו, ואמר אחר כך שהתחביב הזה הציל אותו "בתקופה שהעמידה אותי במבחן לא פשוט".