הבייבי בומר'ס מהווים חלק משמעותי בתיקי המניות / צילום: Shutterstock
בכל הנוגע להשקעות, אמריקאים בגילאי ה־65 ומעלה לא מצליחים להיפטר מהמנהג לסחור במניות.
● התחרות על המשכנתאות: באיזה בנק תקבלו את ההצעה הכי משתלמת?
● לא רק AI: התחומים שצפויים להקפיץ את השווקים בהמשך השנה
כשני שלישים מקבוצת הגיל הזו בארה"ב מחזיקים מניות באופן עצמאי, באמצעות קרנות נאמנות או חסכונות לפנסיה, כך על פי סקר שערך מכון המחקר והניתוח גאלופ באפריל האחרון. מדובר בעלייה לעומת כחצי מהאמריקאים באותה קבוצת גיל לפני המשבר הפיננסי של 2008. למעשה, מדובר בקבוצת הגיל היחידה שמאז המשבר ההוא שיעור מחזיקי המניות מקרבה רק עלה.
לפי התבונה הפיננסית המקובלת, משקיעים אמורים לנוע מנכסי סיכון כמו מניות למקלטים בטוחים כמו איגרות חוב ככל שהם מזדקנים. אבל רבים זנחו את הכלל לניהול התיק "100 פחות הגיל" כשבמשך רוב העשור הקודם היה נראה ששוק המניות הוא המקום היחיד שניתן לקבל בו תשואה, כששיעורי הריבית היו אפסיים.
לפי נתוני השוק של הדאו ג'ונס, מאז התחתית בשוק המניות האמריקאי במרץ 2009, מדד S&P 500 רשם תשואה של יותר מ⁻700%, בהשוואה לתשואה של כ⁻46% במדד האג"ח של בלומברג באותה תקופה.
אפילו כשהריביות עלו בחדות מאז שנה שעברה, וגרמו לאג"ח וכסף מזומן להיראות יותר אטרקטיביים מכפי שנתפסו כבר זמן רב, אמריקאים מבוגרים רבים עדיין אינם מוכנים להיפרד מההימורים שלהם בשוק המניות.
חוו את המשברים פיננסיים על בשרם
"FOMO מתאר גם אותי", אמר שן בטצ'ריה בן ה⁻76, בהתייחסות לפחד לפספס רווחים.
בטצ'ריה, מנהל בחברת שירותים שפרש לגמלאות, אמר שרוב השקעותיו מוחזקות במניות, וחלק מהתיק שלו מוקדש למניות צמיחה מתחום הטכנולוגיה כמו אדובי, אפל ואנבידיה. יש לו פנסיה והוא מקבל דמי ביטוח לאומי, אבל ההכנסה מההשקעות מסייעת לו בהוצאות שמנסות להדביק את קצב האינפלציה.
נציגים נוספים של דור ה"בייבי בום" יצאו לפנסיה והביאו את ההחזקות שלהם במניות יחד איתם, אמר ג'פרי ג'ונס, עורך בכיר בגאלופ. בייבי בומרס מחזיקים 56% מהון מניות התאגידים וקרנות הנאמנות הפדרליות במדינה, על פי נתוני הפדרל ריזרב לסוף 2022.
לאנשים מדור הבייבי בום, שנולדו בעידן השגשוג שלאחר מלחמת העולם השנייה, יש יותר החזקה במניות בהשוואה לדור האילם שקדם להם וחי את השפל הכלכלי הגדול, על פי גאלופ.
אנשים רבים מהדור הזה החלו להשקיע בתקופה בה שוק המניות פרח בשנות ה־80. הם חזו בקריסות של השוק - מיום שני השחור ב־1987, לקריסת בועת הדוט.קום ב־2000 ועד המשבר הפיננסי ב־2008 ופרוץ מגפת הקורונה - אך למדו על בשרם שמניות השתקמו וטיפסו שוב ושוב.
אנשים פרטיים שחוו תשואות גבוהות משוק המניות במהלך חייהם מדווחים על יותר סובלנות לסיכונים פיננסיים ויותר צפויים להשקיע בשוק המניות ולהקצות חלק גדול יותר מתיק ההשקעות שלהם לנכסי הון, על פי מחקר של המרצים ללימודים פיננסיים אולריקה מלמנדייר וסטפן נאגל.
"אנשים מדור בייבי בום הגיעו לפרקם בתחילתו של שוק שורי ברחבי העולם", אמרה ג'ינה בולבין, נשיאת Bolvin Wealth Management Group. "החוויה שלהם עם קריסות כלכליות היא שכשהשוק עלה בחזרה, זה חיזק את הרעיון שמניות הן השקעות בטוחות".
כניסתם לשוק המניות קרתה לצד העלייה בקרנות המדד, שסיפקו אופציות פסיביות ומגוונות להשקעה. קרן הנאמנות הצמודה למדד הראשונה, Vanguard 500, הושקה ב־1976 וקרן הסל הראשונה, SPDR S&P 500, הושקה ב־1993.
"ידענו שנצטרך לממן את הפרישה שלנו"
תוחלת החיים בארה"ב עלתה בכחמש שנים לגברים וכשמונה שנים לנשים בין 1940 ל־1960. מה ש"אילץ" את הפורשים לממן עצמם למשך זמן ארוך ביחס לדור הקודם.
הצמיחה של ברוקרים כמו צ'רלס שוואב בשנות ה־80 הפכה קניית מניות לזולה וקלה יותר. בינתיים, גופי תקשורת כמו Finance News Network ו־CNBC הביאו תוכניות ממוקדות שוק לקהל רחב.
כשמין טו, בן 65, החל לראשונה לקנות מניות, הוא היה צריך ללכת לספרייה לקרוא על ביצועי השוק יום קודם לכן בעותקים של הוול סטריט ג'ורנל שהיו בה. כמהנדס תוכנה בפנסיה, הוא החל להתייחס להשקעות יותר ברצינות לאחר שפוטר בתחילת שנות ה־2000. עד אז, האינטרנט הפך את הנושא של למידת השוק ומסחר במניות לקל מאי פעם.
בשנים האחרונות, התמקד טו בקניית מניות של סחורות שמשלמות דיבידנדים אטרקטיביים כהכנסה לפרישה שלו. לאחר שחי בתקופת האינפלציה הגבוהה של תחילת שנות ה־80, טו העדיף להשקיע במניות על פני להחנות את הכסף בנכסים המקבילים למזומן, כמו קרנות כספיות, בניסיון לעקוף את ההתייקרות ביוקר המחיה.
"המשחק בשוק המניות אינו חף מסיכונים, אבל יש כאלו בכל מקום", אמר טו, שגר בפרברי אטלנטה. "האינפלציה יכולה לאכול את הנכסים שלך די מהר. אני פשוט מנסה לשמור על הכסף שלי עד כמה שאפשר".
הירידה בקרנות פנסיה במימון מעסיקים בשנות ה־80 גם היא עודדה השקעות שמנוהלות באופן עצמאי לאורך השנים. לאחר הצגת מודל 401(k), יותר מעסיקים נהיו אחראיים להעברת כספים לתוכניות הפרישה.
"הדור שלי, הבייבי בומרס, לא קיבל תוכנית עם הטבות מוגדרות", אמרה ננסי טנגלר, מנכ"לית ומנהלת השקעות ראשית ב־Laffer Tengler Investments. "ידענו שנצטרך לממן את הפרישה שלנו, והיינו צריכים להשקיע את הנכסים האלה. היינו צריכים לעשות זאת בעצמנו".
"למדתי על השקעות על ידי זה שהפסדתי כסף"
הנרי רוביטאי, מרצה בפנסיה בן 79 מווינדרמיר, פלורידה, אמר שהוא צריך להכניס בין 45 אלף ל־50 אלף דולר בשנה דרך שוק המניות כדי לממן את סגנון החיים שלו. הוא טען שהשקעה במניות עוזרות לממן את תחביב התפירה של אשתו ואת הביקורים אצל הנכדים ברחבי המדינה. "אני מאמין גדול בטכנולוגיה, היא זו שמשנה את העתיד. לא רק כיף להשקיע בה, אלא כיף לעקוב אחריה", אמר רוביטאי.
הנתון בו משתמשים בגאלופ כדי להעריך בעלות על מניות לא מבחין בין גודל החלוקה של ההחזקות במניות. בכל קבוצות הגיל, רוב ההון במניות של תאגידים וקרנות נאמנות מוחזקים על ידי משקי בית לבנים עם השכלה והכנסה גבוהה.
המשקיעים הפרטיים בקבוצת ההשקעות האמריקאית Vanguard בני 65 ומעלה מחזיקים ב־63% למניות, כך לפי נתוני חברת ניהול הנכסים נכון לסוף ינואר.
במהלך חייו, עזרו ההשקעות של בטצ'ריה לכסות את תשלומי המשכנתה, מימון הפנסיה וחינוך בנו. "למדתי על השקעות על ידי זה שהפסדתי כסף ואז עשיתי כסף", אמר בטצ'ריה. "יש הרבה לקחים ללמוד".