גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בלי הסדרי טיעון היינו קורסים": 4 נשיאי בתי משפט מספקים הצצה מבפנים על העומס ברשות השופטת

ארבעה נשיאי בתי משפט מתראיינים לראשונה ובאופן חריג לגלובס ומספרים איך נראה מבפנים העומס על המערכת: מחסור בעשרות שופטים, הליכים שנמשכים שנים רבות, שופטים שפורשים לפני הפנסיה ותלות בהסדרי טיעון

השופטים צחי עוזיאל, ורדה וירט-לבנה, ד''ר רון שפירא ושלי אייזנברג / צילומים: אתר הרשות השופטת
השופטים צחי עוזיאל, ורדה וירט-לבנה, ד''ר רון שפירא ושלי אייזנברג / צילומים: אתר הרשות השופטת

אחת הבעיות המרכזיות ממנה סובלת מערכת המשפט במדינת ישראל היא העומס בבתי המשפט. במקרים רבים, הליכים פליליים לוקחים שנים רבות עד להכרעה. בישראל של היום קיימת כמות עצומה של תיקים ביחס למספר השופטים: נכון לשנת 2023, בישראל יש 799 שופטים, אשר מתמודדים עם כ-440 אלף תיקים, ופעמים רבות קורסים תחת הלחץ. לשם השוואה, באירופה יש 21.4 שופטים בממוצע לכל 100 אלף בני אדם, בעוד שבישראל הנתון עומד על 8.5 שופטים.

ד"ר ארנון ומיסטר מילצ'ן: השופטים ייאלצו לקבוע לאיזו גרסה להאמין
בית המשפט העליון החמיר באופן חריג את עונשו של אמיר ברמלי ל-14 שנים
טעות או פרקטיקה: מה אפשר ללמוד ממקרה "השופטת הממהרת"?

ממחקר שביצעה הרשות השופטת ב-2021 עולה כי במערכת חסרים בין 100 ל-200 שופטים. כמו כן, שופטים רבים דיווחו שהם נאלצים לעבוד בימי חופשה, שבתון ומחלה, ו-77% השיבו כי העומס לא מידתי. ברקע, הממשלה מקדמת שינויים דרמטיים במערכת המשפט, לרבות בשיטת בחירת השופטים, ולא מכנסת את הוועדה שאמונה על כך. למעשה, הפעם האחרונה שמונו שופטים היה באפריל אשתקד. נכון להיום חסרים 16 תקנים של שופטים ורשמים. עד לסוף שנת 2023 צפויים לפרוש 26 נוספים.

מי שמנצח על המערכת הוא מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר. לדבריו, אם היו אלף שופטים העומס היה מוקל. אך המחסור בשופטים אינה הסיבה היחידה להתארכות הדיונים בבתי המשפט בארץ: היקף החומרים בכל תיק גדל משמעותית, מספר העדים זינק והמערכת נאלצת להתמודד עם תיקי גדולים וחשובים, המשביתים שופטים מכל עיסוק אחר. זאת, בנוסף לתרבות דחיית דיונים שקיימת שנים ארוכות במערכת, התלות במערכות נוספות התורמות לעיכובים והמחסור החמור בכוח עזר לשופטים נוכח המשכורת הנמוכה לה הם זכאים (7,000 שקל).

בשיחה עם גלובס, ארבעה נשיאי בתי משפט מכהנים בישראל מדברים לראשונה על הבעיות בבתי המשפט ההשלכות, הדרכים להקל על העומס ומתייחסים לאילו שינויים נדרשים במערכת המשפט.

"היה לנו שופט שנשבר אחרי שנה"

העומס בבתי משפט בא לידי ביטוי בדיונים שנקבעים לשנה קדימה, משפטים שנמשכים על פני שנים, עשרות ויותר בקשות שנשלחות ביום, ולחץ רב שמופעל לסיים את התיקים בגישור, הסדר טיעון ופשרה.

ויש לכך מחיר. במערכת בתי הדין לעבודה למשל, חסרים 11 שופטים, המהווים 15% מהתקן הקיים. לדברי נשיאת בית הדין, השופטת ורדה וירט-לבנה, שופטים רבים פורשים לפני גיל הפנסיה בגלל עומס העבודה: "השופטים עובדים קשה. ביום אחד שופט שומע ארבעה תיקי הוכחות, ביום אחר עשרה קדמי משפט. ליום הכתיבה המתוכנן (לכתיבת פסקי דין, נ"ש) נכנסים דיונים דחופים כך שרוב הכתיבה נעשית בסופי שבוע ושעות הערב. היה לנו שופט שנשבר אחרי שנה. פעם שופטים שהגיעו למחוזי לא היו פורשים עד גיל הפנסיה. שופט מטפל ביום בין 60-70 בקשות. אי-אפשר לעבוד 24/7".

וירט-לבנה מתארת שצוואר הבקבוק בדיני עבודה הוא בסכסוכים אזרחיים רגילים שאין בהם בקשה דחופה. לדבריה, היומנים בבית הדין האזורי בתל אביב קבועים יותר משנה קדימה. גם בבתי הדין האזוריים האחרים היומן קבוע בין 7-10 חודשים קדימה.

גם במחוזות המציאות דומה. נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט ד"ר רון שפירא מספר כי "יש עלייה במספר התיקים ובעומס העבודה על כל תיק. מהצד השני, חסרים המון שופטים וכוח עזר. לפני שנה פרשו מבית המשפט המחוזי בחיפה ארבעה שופטים, מהם שתיים שפרשו בגלל העומס. גם בסוף 2023-2024 יפרשו שופטים מסיבות דומות".

שפירא, שופט מזה 30 שנה ומכהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה בחמש השנים האחרונות, אומר כי מהיכרותו את המערכת, "גם אם תוקם עכשיו הוועדה לבחירת שופטים, לא יהיו מינויים למשך חצי שנה. לוקח זמן עד שהוועדה מראיינת ומחליטה, לאחר מכן השופטים צריכים לסיים תיקים שהתחילו. יש תהליך של חצי שנה עד שהם מגיעים לעבודה ממשית בבית המשפט המחוזי".

נשיאת בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופטת שלי אייזנברג, מתארת את הבעיה מהזווית שלה: "שופט צריך לטפל אחרי יום דיונים בסל משימות ולהכין את התיקים ליום למחרת. זו עבודה קשה.

"במחוז חיפה נפתחו 30 אלף תיקי תעבורה רק בשנה האחרונה. בית משפט לתעבורה מוצף. תזכיר חוק הפרות תעבורה עומד על הגדר ובינתיים אנחנו מתמודדים עם העומס. אני לא יכולה להביא את השופטים שחסרים, אלא להתמודד עם המציאות. אם סגרתי יותר תיקים מהשנה הקודמת - זה הישג".

גם במחוז הגדול ביותר בישראל, מחוז תל אביב, העומס הפך לשגרה. "העומס בא לידי ביטוי בכל אחת מהנקודות ביום: מהטיפול היומיומי בתיקים, דיונים עד שעות מאוחרות וטיפול בסל משימות עצום", אומר נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופט צחי עוזיאל. "בתיקי חדלות פירעון ותיקי נזקי גוף למשל, שופט מטפל בכ-100 משימות חדשות ביום".

השופט עוזיאל מוסיף: "אין ספק כי מינוי של שופטים נוספים יביא להקלה משמעותית בעומס. הנוסחה היא פשוטה - יותר שופטים, פחות תיקים לכל שופט וצמצום זמני המתנה".

תרבות של דחיות ו"מגה-תיקים"

אחת הטענות שמופנות למערכת המשפט היום נוגעת למשך הזמן שנמשכים משפטים. תיקים רבים מתנהלים על גבי שנים ארוכות - חמש ואפילו שש, ובמקרים החריגים גם מגיעים לתשע שנים. הבעיה קיימת גם בבית המשפט העליון, שהכרעות בערעורים ניתנות בחלק מהמקרים אחרי שנתיים ויותר.

מלבד המחסור בשופטים, בעיה נוספת המכבידה על המערכת ומובילה לסחבת משפטית, היא שהיום, בניגוד לעבר, כמות המסמכים שמכיל כל תיק היא עצומה. הרשות השופטת מתמודדת גם עם "מגה-תיקים", כפי שמגדירים במערכת. בתיקים אלו יש עשרות נאשמים, מאות עדים, והמערכת נדרשת לפנות לכך שלושה שופטים ממשימות אחרות. התיקים הגדולים מביאים לריבוי הליכים מקדמיים - טענות להגנה מן בצדק, טענות על חומרי חקירה, קדם דיונים, בקשות לדחייה על הסף. כך היה בתיק 512 נגד ראש ארגון הפשע, יצחק אברג'יל.

השופט עוזיאל: "מצד אחד, אני חושב שההתפתחות הטכנולוגית, המאפשרת למשטרת ישראל לפצח פשעים מורכבים ולבצע חקירות מקצועיות יותר מבעבר, היא מבורכת בהיבט של לוחמה אפקטיבית בפשיעה. מן הצד השני, תיקים אלה, הם מורכבים מאוד מבחינת היקף החומרים, ריבוי הנאשמים והאישומים, וסוג הראיות. הם מתנהלים זמן ממושך. בתיקים כאלה נדרש הנשיא של בית המשפט לשבץ שופטים שיתמקדו רק באותו התיק עד לסיומו".

לדברי השופט שפירא, "בעבר כל התיקים היו נסמכים על עדי ראייה, בקושי היו ראיות פורנזיות. היו בממוצע 20 עדים בתיק. היום בתיק רצח ממוצע יש בין 100 ל-200 עדים. עולים גם להעיד מי שאחראי על ראיות טכנולוגיות, האזנות, איכונים ו-ד.נ.א. כל זה מייצר המון עדים שצריכים להגיע לבית המשפט. בתיקים גדולים יש גם יותר מנאשם אחד וסנגור יכול לבחור לחקור את כל העדים. זה גורם להליך להתעכב. מדובר על סדר גודל של אלפי עמודים של מסמכים ועדויות לתיק פשע חמור ממוצע".

אחת הדוגמאות המובהקות למציאות שמתארים השופטים היא תיק רצח זמר החתונות שפיק כבהא, שהסתיים בינואר השנה - לאחר תשע שנים. בתיק התקיימו כ-110 ישיבות בהן העידו עדים שונים. השופט שפירא, שעמד בראש ההרכב, מספר על נקודת מבטו האישית לגבי התנהלות התיק: "אני לא מרוצה ממשך ניהול התיק, זה לא היה תקין. עשיתי הכול כדי שהתיק לא ימשך על גבי עשור. אבל היו גם ביטולים שלא היו תלויים בנו: הנאשם חזר מהסכם טיעון, משבר הקורונה פרץ, בעיות בריאות הובילו לביטול דיונים ועוד".

ואכן, הסחבת המשפטית לא תמיד נגרמת רק בגלל המערכת, אלא גם מושפעת מגורמים חיצוניים, ביניהם היעדר כוח-אדם במשרד הרווחה לקציני מבחן או חוות-דעת מומחה. בתיקים פליליים למשל, נדרש שירות המבחן לערוך תסקיר לנאשם ולהמליץ על עונש. לדברי עוזיאל, "בתיקים בהם נדרש תסקיר, שירות המבחן מבקש פרק זמן של כשבעה חודשים לצורך הכנתו, שבמהלכם לא ניתן להתקדם". עוזיאל מוסיף: "אנחנו פועלים להמשיך ולקצר את משך חיי התיק ככל שהדבר ניתן. בתיקים לא מעטים העיכוב נובע מטעמים שאינם בהכרח תלויים בבית המשפט. למשל, כאשר השופט והצדדים ממתינים לחוות-דעת של מומחה מקצועי".

השופטת אייזנברג מתייחסת לבעיה זו: "בתיקי נזקי גוף נגרם עיכוב שאינו תלוי בבית המשפט, כאשר מומחים רפואיים המתמנים על-ידי בית המשפט, עסוקים בקליניקה פרטית וברפואה ציבורית והם קובעים את המועד לבדיקת התובע. בית המשפט ילחץ, אך חוות-הדעת עלולה להתעכב ללא יכולת של השופט לקדם את ההליך".

היוזמות החדשות למאבק בסחבת

כחלק ממאבקים בסחבת המשפטית, נשיאי בתי המשפט מספרים כי הם מקיימים בקרה צמודה על השופטים שלא הייתה בעבר. הם עוקבים אחרי התיקים הישנים והשופטים נדרשים לדווח על המועדים הקבועים בהם. כך, המודעות לבעיה עלתה.

עוזיאל מספר כי בתקופתה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פותחו תהליכים ארגוניים המסייעים להקל על הסחבת. "היום, יותר מבעבר, אנחנו מקפידים על ניהול מבוסס נתונים ופועלים לוויסות העומסים, למשל בדרך של העברת תיקים מבית משפט אחד לשני או צמצום הקצאת התיקים לשופט עמוס", הוא אומר.

במקביל, הנשיאים מעודדים את השופטים ועורכי הדין להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לזרז הליכים. השופטת וירט-לבנה מספרת כי מקדמים דיגיטציה והקלטת הדיונים, ובמחוז תל אביב עובדים על הטמעת "אולם דיגיטלי" בו יוגשו ראיות באופן דיגיטלי, הקרנת ראיות על מסך באולם, שמיעת דיונים בהיוועדות חזותית ומתורגמן מרחוק.

עם זאת, כשבודקים מה קרה בתיקים המתנהלים זמן רב, מגלים בקשות דחייה מרובות. בבתי המשפט הייתה קיימת במשך שנים תרבות של דחיית דיונים, אך הנשיאים אומרים כי המצב השתנה. "אני לא מרוצה מהזמן שלוקח היום לסיים תיקים", אומרת וירט-לבנה. "אבל אנחנו עושים כל מה שניתן. אנחנו מחויבים להתאמץ יותר וזה המסר שאני מעבירה לשופטים. ההנחיה שלי לשופטים היא חד-משמעית לא לדחות דיונים. אבל יש מצבים שאין ברירה".

אייזנברג מספרת על התנהלות דומה: "אני עוקבת בפינצטה (אחר הדיונים, נ"ש). יש לנו יעד לצמצם את מספר התיקים 'הישנים' ב-5%. אנחנו מקיימים ישיבות אישיות עם השופטים ומשקפים להם את הנתונים. אני מבקשת לשים דגש על בקשות דחייה ולא לאפשר דחיית דיונים ללא הצדקה".

גם עוזיאל מחזיק בגישה זו. "היום בקשה לדחיית דיון בהסכמת שני הצדדים לא מתקבלת באופן אוטומטי, בוודאי כאשר המשמעות היא של בזבוז משאב של יום דיונים", הוא אומר ומספר על שיטה חדשה לקדם דיונים באמצעות "מזכירות אקטיבית" בתיקים פליליים ובתיקי תביעות קטנות. לדבריו, מזכירים מקיימים קשר עם הצדדים לפני שהתיק מגיע לשופט, וכך בוחנים את החומרים. "בדרך זו, אני יכול לפנות יותר ימים בשנת המשפט לטיפול בתיקים שבהם הצדדים מיוצגים על-ידי עורכי דין".

בנוסף, במחוז תל אביב מקדמים פיילוט לטיפול בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כדי להקל את העומס. עוזיאל: "במסגרת הפיילוט התיק מטופל על-ידי רשם, שמכין את התיק לשופט ומעביר אליו רק אחרי שכל החומר הוגש". דרך יצירתית אחרת היא ניצול פגרת הקיץ לשמיעת יקים למי שאינו מיוצג. עוזיאל מספר כי כך הוא מפנה ימים לשופטים במהלך השנה.

הצורך והתלות בהסדרי טיעון

אחד הפתרונות הקיימים שעומדים לרשות המערכת להתמודד עם העומס הוא לסיים את התיקים בהסכמת הצדדים. לשם כך הוקם מערך גישורים ופישורים. כבר לפני כחמש שנים החל לפעול "שופט מוקד" - שופט שעליו לדון בעשרות תיקים ביום, ובסוף ההליך להעביר אותם לשופט אחר שבפניו יתנהל, במטרה להוריד את העומס מבתי המשפט.

היוזמה החלה בבית משפט השלום במחוז תל אביב ובהמשך בבתי משפט נוספים. גם בבתי משפט מחוזיים פועל שופט מגשר שפועל כדי לסיים תיקים. "כמי שהיה 'שופט מוקד' ומי שהקים את המערך בבית משפט השלום בתל אביב, אני יכול להעיד שלולא הסדרי טיעון, אין לנו יכולת מבחינת כוח-האדם לשמוע ראיות בכל התיקים הפליליים. היינו קורסים", אומר עוזיאל.

אולם, הליכי הגישור מעוררים ביקורת רבה. בין השאר, המבקרים טוענים כי בתום הליכים אלו מוטלים עונשים קלים, בית המשפט לא נדרש להכריע בעובדות, וגם לא מתפתחת פסיקה שתנחה את השוק. עוזיאל מאמין כי היתרונות בסיום מהיר של התיקים עולים על החסרונות ודוחה את הביקורת כי התיקים מסתיימים בתוצאה לא ראויה. לדבריו, הניסיון המקצועי של 'שופטי המוקד' מאפשר להם להציע לצדדים "הצעה שמביאה את כלל האינטרסים הרחבים בחשבון, ובכלל זה סיום מהיר של המשפט".

עוזיאל מספר כי בתקופה בה כיהן בתפקיד "שופט מוקד", היו לא מעט מקרים בהם "הצעתי לצדדים דרך נכונה בעיני לסיים את התיק, אך הצדדים לא הסכימו, החליטו לפנות להליך ממושך של שמיעת ראיות והכרעה על-ידי שופט. לבסוף, הם חזרו לעדכן אותי שההליך הסתיים בתוצאה דומה או זהה למה שהצעתי בתחילת הדרך.

"החשיבות בסיום התיק באופן מהיר ובסמוך ככל שניתן למועד ביצוע העבירה נשענת על אינטרס ציבורי רחב, של קורבן העבירה להתפנות להמשך חייו, הזכות של הנאשם להליך הוגן והאינטרס בנטילת אחריות של נאשם שמאפשרת לו להתפנות לשיקום במקרים מתאימים". בנוסף, הוא לוקח בחשבון את חשיבות החיסכון במשאבים - לבית המשפט, לפרקליטות ולמדור התביעות במשטרה".

לדברי עוזיאל, "החיסכון במשאבים מאפשר התמקדות בתיקים בהם קיימת חשיבות בהכרעה של בית משפט ללא הסכמת הצדדים". לדעתו, "'שופטי המוקד' מקדמים צדק ומשפט באופן ראוי ונכון, גם אם זה נראה לעיתים מהיר מידי או לאחר דיון אחד בלבד".

"יש מקום לתיקוני חקיקה"

צריך להגיד ביושר, המאבק בתרבות הדחייה ובסחבת אינו תלויה רק במערכת המשפט, אלא גם ברשות המחוקקת. בשנים האחרונות שר המשפטים אישר את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שנועדו להקל את העומס בבתי המשפט ולייעל את ההליכים המשפטיים בדרכים שונות. אבל למרות שחלפו שנתיים וחצי מאז נכנסו לתוקף, עדיין לא רואים תוצאות משמעותיות בשטח.

"החוק נועד לקצר זמנים אבל זה תהליך של חינוך מחדש", אומרת אייזנברג. "צריך לשנות את התרבות הדיונית. עוד לא רואים תוצאות. זה עדיין לא שם אבל בכיוון. הישיבות כבר יותר יעילות".

לדברי הנשיא שפירא, "יש מקום לתיקוני חקיקה שיכולים לייעל את ההליכים. בין היתר לצמצם את העיסוק במשפט הפלילי. אם יעבירו את העבריינות הקלה לאכיפה מנהלית זה יוריד עומס".

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן