גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המיט חורבן": העליון שלח את אמיר ברמלי ל-14 שנים בכלא והעביר מסר מהדהד

אחת מהפרשות החמורות בשוק ההון נפתחה מחדש כאשר בית המשפט העליון התערב באופן חריג בעונש שהוטל על אמיר ברמלי ● זאת בשל הנזק העצום שנגרם למאות משקיעים, הפגיעה באמון בשוק ההון וההתנערות מאחריות ● וגם: מה חשבו השופטים על הנימוקים שהביא ברמלי לזכותו?

אמיר ברמלי בבית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר
אמיר ברמלי בבית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

בשבוע שעבר בית המשפט העליון החמיר בעונשו של אמיר ברמלי, הבעלים של בית ההשקעות רוביקון וקרן קלע, שהורשע בהונאת מאות משקיעים בהיקף אדיר של 340 מיליון שקל. עונש המאסר בן 10 שנים הוארך ל־14 שנים, והקנס הועמד על 600 אלף במקום 400 אלף שקל.

"טרף קל": 250 מיליון שקל כבר התאדו בפרשה שמטלטלת את שוק ההון בישראל
עילית רז מסתבכת בארה"ב? פרשת ההונאה שמסעירה את ההייטק בדרך לבדיקה בינלאומית | חשיפת גלובס

ההחמרה היא חריגה בשני מובנים: ראשית, ככלל ערכאות ערעורים ממעטות להתערב בפסקי דין, וגם כשהן מתערבות, הן לא ממצות את הדין עם הנאשם. שנית, העונש עלה ב־40% מהעונש המקורי, שיעור דרמטי שנדיר לראות.

השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר הסבירו כי העונש שהטיל השופט חאלד כבוב, היום שופט העליון, הוא קל בצורה מפליגה ולא הולם את חומרת המעשים של ברמלי. עוד הם ציינו כי גם בעונש החדש הם לא ממצים עמו את הדין.

כספים של פנסיונרים שנעלמו כלא היו

לעמדת השופטים, מדובר בעבירות שגורמות נזק מקביל וקשה - נזק כלכלי של סכומי עתק למשקיעים, ונזק לשוק ההון. השופטים הדגישו כי ברמלי "המיט חורבן" על הקורבנות ומשפחותיהם, וכי בציבור המשקיעים ישנם אזרחים ותיקים ופנסיונרים, שחסכו כל חייהם כספים עד להשקעתם. כספים אלה היו אמורים להוות את המשענת היחידה לעת זקנה, שתספק להם בריאות, דיור ורווחה - ואלה נעלמו כלא היו. צוין כי הפגיעה היא מעבר לכלכלית, וכי רבים מהם מנפגעי העבירה חווים בעיות בריאותיות ונפשיות ומתארים תחושות חרדה ודיכאון.

על הנזק שנגרם לשוק ההון אמרו השופטים כי העבירות "פוגעות באמון הציבור בשוק ההון, וכפועל יוצא מכך מדללות את התמריץ להשקיע בשוק ומבריחות ממנו משקיעים פוטנציאליים". הם ביקשו לשלוח את המסר המרתיע למי שמבקש לנצל את מעמדו ומונע מרדיפת־בצע. במקביל ציינו כי העונש צריך להתחשב בכך שמדובר בעבירות שיש קושי לגלותן, אלא בשלב מאוחר מדי. שיקול נוסף היה שברמלי לא לקח על עצמו אחריות בשום שלב והתייחס בביטול להאשמות.

בתיקים כלכליים כמעט תמיד מדובר באנשים נורמטיביים, וכאשר מגיע השלב בו בית המשפט נדרש להחליט על עונשם, הם מציגים אורח חיים נורמטיבי שמאופיין בתרומה לחברה, זאת לצד פגיעה קשה במשפחה בשל המאסר הממושך. השופטים לא התרשמו מטיעון זה וציינו כי הם לא מתעלמים מהפגיעה הקשה בילדיו ובמשפחתו של ברמלי, אך הם מבקשים להרתיע את מי שמבצע עבירות כלכליות בשל הרצון להתעשר באמצעות ניצול בוטה של עמדת כוח, ידע ותחכום.

מה קרה בפרשות הונאה אחרות?

בפרשת המעילה בבנק למסחר הורשעו פקידת הבנק אתי אלון ואחיה עופר מקסימוב במרמה וגניבה בהיקף של 254 מיליון שקל. על אלון ואחיה נגזרו 17 שנות מאסר, ועל אלון נגזר גם קנס של 5 מיליון שקל.

אומנם בפרשת הבנק למסחר סכום הגניבה נמוך מהיקף הסכומים בעניינו של ברמלי, אך הנסיבות שונות, וניתן לאבחן בין הפרשות. מתוך סכום העתק של 340 מיליון שקל, ברמלי העביר לכיסו כ־19 מיליון שקל. יתר הכספים הועברו להשקעות שבחר, בניגוד להבטחות למשקיעים. אתי אלון גנבה את כל כספי לקוחות הבנק והעבירה את הכספים לאחיה.

יועץ ההשקעות ערן מזרחי נדון ל־12 שנות מאסר, לאחר שהורשע בשנת 2013 בהונאת לקוחותיו בהיקף של 58 מיליון שקל. גם קורבנותיו של מזרחי נותרו חסרי כל, והוא לקח את הכספים כשידע שאין בכוונתו להשקיע אותם כלל.

בפרשת הונאת המשקיעים של "קרן אור", יחיאל טפירו נדון ל־40 חודשי מאסר, לאחר שהעליון הפחית את עונשו מחמש שנים. טפירו הורשע בגניבה בסכום של כ־45 מיליון שקל, מרמה בסכום של 80 מיליון שקל ופרסום ללא תשקיף. כבוב, שהיה השופט גם בתיק זה, הסביר את הפער בין העונש לברמלי (10 שנים) לבין טפירו. מעבר לפער בסכומים, כרבע, ברמלי ידע מהרגע הראשון שהכספים שלקח מהמשקיעים לא יושקעו למטרות שהבטיח. לטפירו, לעומת זאת, היתה תוכנית עסקית, וכמחצית מכספי ההשקעות נכשה לפי ההרשאה שניתנה.

בפרשת פלד־גבעוני, קבוצת חברות ציבוריות קרסה עם חובות של יותר מ־800 מיליון שקל, בעלי השליטה הורשעו, אך העונש הכבד ביותר הוטל על מי שנחשב ליועץ החברות ומי שהגה את התוכנית הפלילית טל יגרמן. בית המשפט העליון התערב בשנת 2016 בעונש של טל יגרמן והחמיר אותו מ־4 ל־6 שנות מאסר, 18 שנה לאחר ביצוע העבירה. הוא הורשע יחד עם נוספים בכך שנטל במרמה עשרות מיליוני שקלים מכספי הקבוצה והעביר לחברות פרטיות כדי לממן רכישת שליטה בחברות נוספות. אף אחד מהמקרים הללו לא מתקרב להיקפים ולנסיבות של פרשת ברמלי.

קבלת דבר במרמה, גניבה או גם וגם?

ברמלי העביר את ההשקעות של לקוחותיו לאפיקים שהוסתרו מהם וכללו שימושים אישיים. בגין מעשים אלה הוא הורשע בעבירה של גניבה בידי מורשה, שלצידה 7 שנות מאסר מקסימליות. בערעור הוא טען שהיה נכון להרשיעו במקום בעבירה קלה יותר של מרמה בנסיבות מחמירות - עבירה של 5 שנים בצידה, ורק לגבי סכום מצומצם של 62 מיליון שקל.

שופטי העליון דחו את הטיעון. הם קבעו כי שתי העבירות מתקיימות במקביל, וכי ניתן להרשיעו על שתיהן בנפרד, אך מאחר שהמרמה נבלעת בגניבה, היה נכון להרשיע בעבירה החמורה - גניבה בידי מורשה.

עבירת המרמה מתקיימת כי ברמלי הציג גרסאות שקריות. המשקיעים העבירו 340 מיליון שקל, ולולא שקריו, לא היו בוחרים להשקיע אצלו. באשר לעבירה של גניבה בידי מורשה - נקבע כי ברמלי קיבל לידיו כספים, יחד עם ייפוי־כוח של המשקיעים לשימוש מוגדר, וגנב את הכספים לשימושו כאשר עשה בהם שימוש בלתי מורשה במהלכים שתוכננו מראש, זאת בזמן שהוא מסתיר מהמשקיעים את מעשיו.

המשקיעים היו משקיעים בכל מקרה?

בנוסף טען ברמלי כי אין קשר סיבתי בין מצגי השווא שהציג לבין מרבית היקף ההשקעה. לטענתו, 65% מתוך 360 משקיעים השיבו כי לו היו יודעים שכספם מועבר לחברות הקשורות לברמלי ולהשלמות הון לטווח קצר, כפי שנאמר להם, הם עדיין היו משקיעים.

בית המשפט העליון דחה בדעת הרוב את הטענה. השופטים קבעו כי נאשם נותן את הדין על מעשיו ועל תוצאות כפי שהתרחשו במציאות - להבדיל מעולם אלטרנטיבי של תרחישים היפותטיים שלא התממשו.

במציאות - איש מהמשקיעים לא נתן את הסכמתו לכך שברמלי יעביר את כספים להשקעות אחרות ויעשה עם הכסף כרצונו. העובדה שהם אמרו שהיו משקיעים בכל מקרה - אינה הסכמה. מספיק שהשקרים שלו "השפיעו השפעה ניכרת ואפקטיבית" על ההחלטות שלהם.

השופט יחיאל כשר חשב אחרת. בדעת המיעוט הוא כתב כי לאור תשובת חלק מהמשקיעים, אין קשר סיבתי בין מצג המרמה לבין קבלת הכספים, והגיע למסקנה כי לגבי חלק מהכסף הנסיבות מקלות מדעת הרוב, ולכן חשב שיש להחמיר את העונש ל־12 שנות מאסר ולא ל־14 שנים.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים