הכניסה למושב רמות השבים / צילום: ויקיפדיה
הסדר החוב של קבוצת אבנון גורם לסערה בענף האשראי החוץ־בנקאי. לאחרונה קרסה הקבוצה, הפועלת בעיקר בתחום הביטחון והסייבר, לאחר שצברה חובות בהיקף של כ־200 מיליון שקל, במה שהצית מאבק בין הנושים השונים.
אחד ממוקדי המחלוקת הוא וילה יוקרתית של מייסד ובעלי קבוצה, תומר אבנון. מדובר בנכס בשטח בנוי של כ־450 מ"ר על קרקע של כ־1.4 דונם במושב רמות השבים הסמוך להוד השרון. שווי הנכס, כך נודע לגלובס, הוערך על־ידי שמאי ב־14.2 מיליון שקל (כ־32 אלף שקל למ"ר), כולל בריכה שהוערכה ב־300 אלף שקל.
● הסיכון במימון החוץ־בנקאי גובר: עלייה בקשיי הלווים ובהיקף החובות הבעייתיים | בדיקת גלובס
● ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק | שאלות תשובות
● הממשלה שינתה את הכללים, ורשות מקרקעי ישראל דוחה עשרות מכרזים לבניית דירות
נכון להיום משועבדת הווילה לשניים מהנושים הפיננסיים של קבוצת אבנון, כאשר נושה פיננסי שלישי דורש להכליל אותה בהסדר חוב שיסלול את הדרך להמשך פעילות הקבוצה - קרי לאלץ את אבנון למכור את הנכס ולהזרים את יתרת התמורה שאינה משועבדת לקופת ההסדר.
לפני כשבועיים פנתה קבוצת אבנון, שנוסדה ב־1989, לבית המשפט בבקשה למתן צו לעיכוב הליכים, על רקע קשיים שאליהם נקלעה פעילותה, לטענתה בשל האינפלציה והעלאות הריבית, שהובילו אותה לסיטואציה שלא מאפשרת את המשך פעילותה השוטפת ואת פירעון מלוא התחייבויותיה לנושים במועד; זאת לאחר שמגעים להגיע להסדר כזה מחוץ לכותלי בית המשפט לא צלחו.
למיכמן יש שיעבוד גם על נכס בבאר שבע
הנושים המובטחים של קבוצת אבנון הם בית ההשקעות מיטב (חוב של 88 מיליון שקל) ובנק מזרחי טפחות (16 מיליון שקל), אשר לשניהם הבטוחות המוצקות ביותר מבין הנושים. לצידם יש עוד שורה של נושים כלליים, ובהם חברות אשראי חוץ־בנקאי שהעמידו מימון לפעילות הקבוצה (אמפא, מקס, מיכמן, גמא, פנינסולה ומפרש).
בבקשה לבית המשפט נטען כי אחד מאותם נושים כלליים, גמא שבשליטת קבוצת הביטוח הפניקס, אשר לאבנון חוב כלפיה בסך 8.6 מיליון שקל, היה זה שנקט הליכי הוצאה לפועל, ובהמשך התנגד להסדר וולונטרי מחוץ לכותלי בית המשפט. בהמשך לכך מינה בית המשפט את עורכי הדין ישראל בכר, אמיר דולב ואופיר נאור למנהלי ההסדר בקבוצת אבנון.
שוק ההון נחשף להסדר המתגבש מהפרסומים בכלי התקשורת ובהמשך דרך דיווח של אחת מחברות האשראי החוץ־בנקאי, מיכמן, שהודיעה למשקיעים כי למול חוב של 8.7 מיליון שקל של אבנון, "הוענקו לחברה בטוחות ראויות ומספקות על דרך של שיעבודים ספציפיים על דירות בבעלות בעל השליטה בקבוצת אבנון". שני השיעבודים שבידי מיכמן הם על דירה בבאר שבע בשווי 1.5 מיליון שקל; ושיעבוד בדרגה שנייה על הווילה של אבנון ברמות השבים בסכום של 5.7 מיליון שקל. בנוסף דרשה כאמור גמא להעמיד את הווילה של אבנון ונכסים פרטיים נוספים שלו לטובת קופת ההסדר, כתנאי לאישורו.
הווילה של אבנון לא הייתה אמורה להיכלל בהסדר המקורי, עד לדרישה של גמא. ככל הנראה הסיבה לכך היא שקיימים עליה כבר שני שיעבודים כאמור. הראשון של בנק מזרחי טפחות, בגובה 7 מיליון שקל, והשני הוא של מיכמן, והיקפם מגיע ל־12.7 מיליון שקל. כך שמכירה של הווילה לפי הערכת שווי של כ־14 מיליון שקל, שתלויה בסופו של דבר גם במצבו הלא מזהיר של ענף הנדל"ן, צפויה לייצר תמורה קטנה יחסית לקופת ההסדר.
שיחות עם גורמים מקורבים לנושי הקבוצה מלמדות על מחלוקות ביניהם. מטרת הנושים הגדולים, כך נראה, היא לייצר הסדר שיזרים לאבנון באופן מיידי 10 מיליון שקל, על־ידי מיטב ומזרחי טפחות, כדי שתוכל להתקיים כ"עסק חי" בטווח הזמן המיידי. לפי ההערכות, ככל שהסכמות אלה יתקבלו, הרי שבתוך 3-4 חודשים ניתן יהיה להשלים את גיבוש ההסדר, ואולי לאפשר לקבוצה לחזור ולפעול כרגיל.
"האמת תצא לאור, הלקוחות לא יחזרו"
אולם יש גורמים בתהליך הטוענים כי אין לאשר את ההסדר כל עוד לא תתקיים חקירה כיצד נקלעה קבוצת אבנון למצבה הנוכחי, עם חובות של 200 מיליון שקל, ולאן נעלמו סכומי כסף גדולים שהועמדו לחברה.
"הם פיטרו עשרות עובדים, שהחלו למסור מידע מדאיג על שהתרחש בתקופתם בחברה", אומר גורם המכיר את הנושא. "יש פה תהליך שצריך לחקור אותו. התקבלו מידעים על רכישת נכסים בכספי החברה, שנרשמו על שמו של הבעלים ולא על שמה. לכן יש בקשה לחקור, לברר מה השימוש שנעשה בכספים, בין היתר דרך בדיקת כרטיסי האשראי של החברה ובאמצעים נוספים".
אותו גורם אומר כי אינו סומך על בעלי הקבוצה, שדירדר אותה עד שהגיעה למצבה הנוכחי. "הבעיה היא שלחלק מהנושים של קבוצת אבנון יש פחות אינטרס להוציא את האמת לאור, והם רוצים לסגור הסדר במהירות", הוסיף. "אבל בסופו של יום, קבוצת אבנון היא חברה פרויקטלית בתחום הביטחוני - ואחרי מה שקרה בה, סביר שהלקוחות לא יחזרו אליה".
שיחה עם גורם אחר המעורה בתהליך, שנמצא בצד של הנושים שדוחפים להסדר, מעלה חשש כי החברה תתקשה לחזור לפעילות אם "תסונדל" על־ידי חקירות פיננסיות מתישות. "זו קבוצה עם פעילויות מגוונות בעולם התעשיות הביטחוניות. בית המשפט מינה לה בעלי תפקיד, צריך לתת להם את הזמן להרגיע את הרוחות כדי להחזיר אותה למצב עסקים תקין. קשה לי להעריך מה יצליחו מנהלי ההסדר להשיג, אבל נראה שהדרישה להכללת בית המגורים של אבנון תתקבל".
"להבנתי, אבנון גם צפוי להוסיף נכסים נוספים שאינם משועבדים כיום לקופת ההסדר", אמר.